מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מצ"ע שהז"ג

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 06, 2015 10:52 am

ז"ל ערוגת הבושם ח"ג עמוד 186
"הקשה ה״ר אפרים ז״ל, דפ״ק דקידושין אמרי׳ כל מצות הבן המוטלת על האב לעשות לבנו אנשים חייבין ונשים פטורות, תנינא להא דתנו רבנן האב חייב בבנו למולו וכו׳ למולו מנ׳ לן, דכת׳ וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר ציוה אותו אלהים, אותו ולא אותה, וממאי איצטרי׳ למעט אשה הלא מצות עשה שהזמן גרמא היא דביום ולא בלילה, ולא פירכא הוא דזמן גרמא לא הוי אלא שהווה פעם אחר פעם זמן אחר זמן דומיא דמצה ושמחה והקהל, ומילה אינה בזמן אחר זמן, אי נמי לא נקרא זמן גרמא אלא אי אפשר בלא אותו זמן, אבל מילה איפשר שלא תהיה, איפשר שלא תלד ואם ילדה איפש׳ שימות בליל שמיני".

לא זכיתי להבין את התירוץ האחרון, אפשר שלא תלד או שימות בליל ח', ומה זה מסביר למה ל"ה כמצ"ע שהז"ג?
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב ה' נובמבר 12, 2015 12:42 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: אפשר שלא תלד...

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ג' אוקטובר 06, 2015 12:36 pm

מיישב שהזמן גרמא הוא רק מה שנגרם על ידי הזמן עצמו, ולכן חייב לקרות באיזה זמן, אבל דבר שחיובו תלוי באירוע מסוים (שאשה זו תלד ושהבן יחיה עד שמונה ימים) שייתכן שלא יקרה לעולם אינו תלוי בזמן עצמו ולא נקרא זמן גרמא.

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 12, 2015 12:41 am

ידיעה מענינת בהגדרת מצ"ע שהז"ג. (ובסברא י"ל שזה להיפך מהמבו' בערוגת הבושם הנ"ל בהגדרת 'זמן גרמא').
אי' בגמ' בברכות כ: נשים חייבות בברכת המזון, פשיטא, מהו דתימא הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע כמצות עשה שהזמן גרמא דמי, קמשמע לן.

ובפשטות המסק' היא שאין זה בגדר מצ"ע שהז"ג, ואפשר לבאר בפשיטות, חדא דהא מותר לאכול בכל עת, ועוד דחיוב הברכה אינו תלוי בזמן הבוקר והערב אלא במאורע האכילה.

ובהמשך הגמ' שם איבע"ל נשים בברכת המזון דאורייתא או דרבנן. ועי"ש רש"י ותוס' מה הטעם לפוטרם מדאו' כיון דל"ה מ"ע שהז"ג. וכ' שם או משום הזכרת ברית ותורה, או משום הזכרת הנחלה לאבותינו. וכ"ה בד' שא"ר.

אכן בד' הראב"ן מצינו פי' מחודש, דהא גופא איבע"ל האם הוי בגדר מצ"ע שהז"ג, וחיובם אינו אלא מדרבנן, (וצ"ע למה תיקנו בברכהמ"ז טפי משאר ברכות), או דל"ח זמן גרמא. ז"ל בסי' קנד "ותימה לי מאי קמבעיא ליה הא מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא ונראה לי דהאי קרא דבין הערבים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם קמבעיא ליה אי הוי זמן גרמא אי לאו".

וכביאור זה מצינו גם בספר מצוות זמניות לתלמיד הרא"ש, ביתר ביאור, עי"ש. (בהוצ' בלוי עמוד תקיב, קישור - http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=119).

ויוצא לפי הפירוש הזה, דאליבא דהלכתא (ולא רק הוא"מ), יש צד דברכת המזון היא מצ"ע שהז"ג משום המבו' בפסוק שזמני האכילה הם בוקר וערב.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3057
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ה' נובמבר 12, 2015 1:21 am

כיוון שהזכרת את עניין מצ"ע שהז"ג, ונראה לי שאתה מחפש דעות מיוחדות, יש להזכיר את דברי ר' שלמה שמחה מדרויש בעל ספר המשכיל שנדפסו בישורון כו תשע"ב, שם הוא נוקט שפטורות משום שאינן ברשות עצמן, אבל אם יקבלו רשות מהבעל/האב הרי הן חייבות במצוות!

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 12, 2015 8:36 am

עדיאל ברויאר כתב:כיוון שהזכרת את עניין מצ"ע שהז"ג, ונראה לי שאתה מחפש דעות מיוחדות, יש להזכיר את דברי ר' שלמה שמחה מדרויש בעל ספר המשכיל שנדפסו בישורון כו תשע"ב, שם הוא נוקט שפטורות משום שאינן ברשות עצמן, אבל אם יקבלו רשות מהבעל/האב הרי הן חייבות במצוות!


מצו"ב בעמוד נה.
קבצים מצורפים
המשכיל.pdf
(3.48 MiB) הורד 274 פעמים

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' נובמבר 12, 2015 9:04 am

באמת פלא פלאים, שדורש פסוקים לפטור נשים מתפילין וציצית מממה שלא הוזכר בגמרא וכמו שהעיר המהדיר.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3057
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ה' נובמבר 12, 2015 9:40 am

כמדומה שהאשכול שהיה עליו כאן מבהיר קצת את התמונה - מדובר בדמות לא שיגרתית על גבול הלא-מקובלת.
לטעמי, אין תועלת בהבאת דבריו באשכול של הדעות היחידאיות, משום שכמעט כל חיבורו הוא דעת יחיד! וגם סמכותו אינה גדולה... (כנ"ל לגבי ר' אליהו מעכו, אלא שעליו לא ידועים פקפוקים יותר מידי, למעט קצת גערות מהרשב"א)

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' נובמבר 12, 2015 10:01 am

אז אולי כדאי לפתוח אשכול מיוחד: "דעות יחידאיות מאנשים יחידאיים"...

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 12, 2015 9:27 pm

עושה חדשות כתב:
עדיאל ברויאר כתב:כיוון שהזכרת את עניין מצ"ע שהז"ג, ונראה לי שאתה מחפש דעות מיוחדות, יש להזכיר את דברי ר' שלמה שמחה מדרויש בעל ספר המשכיל שנדפסו בישורון כו תשע"ב, שם הוא נוקט שפטורות משום שאינן ברשות עצמן, אבל אם יקבלו רשות מהבעל/האב הרי הן חייבות במצוות!


מצו"ב בעמוד נה.


עוד חידוש הלכתי של 'המשכיל' בשם רבותיו בהל' תפילה, מתוך מאמר של ת"ש שהובא ע"י אי"ס במקו"א בפורום.

אמר המשכיל בשם המאורות הגדולים רבותיי רבינו מאיר מרוטנבורקו ורבינו פרץ, הא דאמרו רבותינו תפילת הערב אין לה קבע, בא לומר שמתפללים אותה בזמן שירצו, ובלבד שלא יקדימוה לתפילת המנחה. אבל כל זמן שהתפללו תפילת מנחה בעונתה, ואפילו בתשע שעות ביום, יכולין להתפלל ערבית מיד, והמתפלל באותה שעה נחשב מן הזריזין המקדימין למצוות, ולאפוקי מאותם אשר שגו ברואה פקו פליליה ואמרו שאין מתפללין תפילת ערבית עד אחר שקיעת החמה, ומביאין ראיה מההיא דאמרינן מאימתי קורין את שמע בערבין, ולא נתנו אל לבם דההיא לא איירי אלא בק״ש דשעת שכיבה ולא בק״ש דתפילה... שלא נתקנה ק״ש בתפילת ערבית אלא משום ברוב עם הדרת מלך... ולא לאפטורי מק״ש דעל מיטתו, ואם כן מצוה מן המובחר לומר תפילת הערב בשעה שנקראת ערב ולא בשעה שנקראת לילה... אבל תפילת לילה לא מצינו שתיקנו... הילכך הידור תפילת ערבית אינו אלא ביום. אבל מכל מקום מותר אפילו לכתחילה להיות מקריבו תפילת ערבית אפילו קודם זמן מנחה קטנה, כאשר פירשתי בשם הרב רבינו מאיר ורבינו פרץ ז״ל.

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 12, 2015 9:47 pm

ונחזור לענין מצ"ע שהז"ג, ערוגת הבושם מחד, וראב"ן על ברכת המזון מאידך.

בסוף ספר אמרי שפר הביא מאביו המהר"ם חלאווה ביאור בטעם הדבר דספירת העומר לא חשיבא מצ"ע שהז"ג, והביא ראיה מחיוב נשים בברכהמ"ז, (אף בשבת וליל פסח, עי"ש), דחזי' דאע"ג דהברכה תלויה באכילה והאכילה תלויה בזמן, מ"מ הואיל והברכה מצד עצמה איננה תלויה בזמן, ל"ה כמצ"ע שהז"ג, ומינה יליף לספירת העומר.

ואגב, בס' מצוות זמניות בקטע המוזכר לעיל, ביאר קצת אחרת למה ל"ח שהאכילה היא זמן גרמא, "מצד שאין לאוכל עת ידועה". אבל אי"ז סתירה, כיון דהמהר"ם חלאווה לא דן מכח ד' הגמ' על זמני אכילה בבוקר וערב, אלא דן על אכילת שבת ופסח, ודו"ק.

והזמן גרמא (ר"ח כסליו תשע"ו) להזכיר בזאת בקצרה את אשר שמעתי לפני שנים מהגרד"צ קרלינשטיין זצ"ל, לבאר למה לא חשיבא ספיה"ע מצ"ע שהז"ג להנך שי' דאין הספירה אלא בלילה. וביאר בזה ע"פ לש' הר"מ שכ' "ומתחילת היום מונין לפיכך מונה בלילה", הרי מבו' דאין ה'לילה' גורם החיוב והמצווה, אלא יש כאן ענין אחר של ספירה בתחילת היום, ועוד האריך בזה ואכמ"ל.
קבצים מצורפים
אמרי שפר הזמן גרמא.PDF
(352.62 KiB) הורד 96 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' נובמבר 14, 2015 10:47 pm

עדיאל ברויאר כתב:כיוון שהזכרת את עניין מצ"ע שהז"ג, ונראה לי שאתה מחפש דעות מיוחדות, יש להזכיר את דברי ר' שלמה שמחה מדרויש בעל ספר המשכיל שנדפסו בישורון כו תשע"ב, שם הוא נוקט שפטורות משום שאינן ברשות עצמן, אבל אם יקבלו רשות מהבעל/האב הרי הן חייבות במצוות!


אחר עיון נוסף בדבריו, נראה שגם לפי שיטתו, אין הכוונה דאשה חייבת במ"ע שהז"ג כשבעלה נתן רשות או אלמנה וכו', אלא כוונתו דבכה"ג יש מצווה קיומית. שהרי בזה ביאר איך יכולה לברך "וציונו".

אמנם אף כי הענין הזה מחודש מאד, חושבני שדברי האור שמח דלהלן אינם רחוקים מהם כ"כ.
ז"ל בהל' טומאת צרעת פי"א: ודע דכיו"ב בארתי במק"א, לפי הטעם שכתבו דמשו"ה אשה לא מפקדא על מ"ע שהז"ג משום דמשועבדת היא או לאב או לבעל, יתכן דדוקא מ"ע שאין לקיימה ע"י שליח, ולכן חשיב מזוזה ומעקה, שבבית שהיא דרה מוכרח להיות מזוזה ומעקה, לכן רק משום שאין הזמן גרמא, אבל מילה ובכורים ושריפת נותר דאפשר ע"י שליח לא פטרינן זה משום שהזמן גרמא, רק במילה צריך קרא לפוטרה, ואכמ"ל ודוק.

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 19, 2015 8:39 pm

עושה חדשות כתב:ז"ל האו"ש בהל' טומאת צרעת פי"א: ודע דכיו"ב בארתי במק"א, לפי הטעם שכתבו דמשו"ה אשה לא מפקדא על מ"ע שהז"ג משום דמשועבדת היא או לאב או לבעל, יתכן דדוקא מ"ע שאין לקיימה ע"י שליח, ולכן חשיב מזוזה ומעקה, שבבית שהיא דרה מוכרח להיות מזוזה ומעקה, לכן רק משום שאין הזמן גרמא, אבל מילה ובכורים ושריפת נותר דאפשר ע"י שליח לא פטרינן זה משום שהזמן גרמא, רק במילה צריך קרא לפוטרה, ואכמ"ל ודוק.


ע"פ ד' האו"ש, כ' הגרח"י קפלן ליישב הקו' למה נשים מברכות על הדלקת נר שבת, אם הם פטורות מעונג כד' הרעק"א, לדעת המחבר דאינם מברכות על מצ"ע שהז"ג. ותי' כנ"ל דמ"מ הם יכולות להדליק ע"י שליח.
ותמוה, דסו"ס 'עונג' א"א לקיים ע"י שליח, ולמה תהיה מחוייבת בהדלקה. (ואולי ס"ל דהנר הוא גופא עונג, ולא העונג לאורו).
קבצים מצורפים
הרב קפלן, זמן גרמא.PDF
(305.39 KiB) הורד 122 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' דצמבר 27, 2015 12:36 am

עושה חדשות כתב:
עדיאל ברויאר כתב:כיוון שהזכרת את עניין מצ"ע שהז"ג, ונראה לי שאתה מחפש דעות מיוחדות, יש להזכיר את דברי ר' שלמה שמחה מדרויש בעל ספר המשכיל שנדפסו בישורון כו תשע"ב, שם הוא נוקט שפטורות משום שאינן ברשות עצמן, אבל אם יקבלו רשות מהבעל/האב הרי הן חייבות במצוות!


מצו"ב בעמוד נה.


ע"ע כאן - viewtopic.php?f=7&t=8005


וע"ע - viewtopic.php?f=7&t=10039#p92692
viewtopic.php?f=7&t=9111&p=82174&hilit#p81914

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ינואר 02, 2016 7:41 pm

עוד דברים מענינים השייכים לפטור נשים ממצ"ע שהז"ג.

מבו' בגמ' בעירובין דאם ל"א נשים סומכות רשות וכו', היה ראוי למחות במיכל שהיתה מניחה תפילין, ומדלא מיחו בה אלמא קסברי רבנן דל"ה מ"ע שהז"ג וכו',
והטעם למחאה מבו' שם בתוס' משום דתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר.
אבל האו"ז הל' ר"ה סי' רסו כ'
דמיכל היתה מנחת תפילין בלא ברכה, ורבותיה דאע"ג דאשה ערוה היא ושיער באשה ערוה אפ"ה לא מיחו בידה חכמים

והובא בהגה"מ הל' ציצית פ"ג ה"ט בשם "מצאתי בשם גדול".

===

עוד דבר מחודש, ז"ל הראב"ן בשו"ת סי' פז
מה שנהגו אבותינו שלא למחות בנשים הנוטלות לולב ומברכות עליו וכן ליישב בסוכה מברכות. נ"ל אף על פי שהן פטורות דמצות עשה שהזמן גרמא הן, נ"ל דמהכא סמכו וכו' -- ואמרינן נמי [שבת קמ"ח ב] הני נשי דיתבן אפומא דליחיא וקמיגנדר חצבייהו ומייתי להו ולא א"ל ולא מידי, אלמא באיסור דרבנן לא מחינן בהו דכר' יוסי קי"ל

זאת אומרת, דהא דנשים סומכות רשות, (והא דמברכות לשי' ר"ת), מישך שייכא עם הא דמוטב שיהיו שוגגין המובא בגמ' בשבת שם. (ואולי זהו הפירוש במש"כ הראבי"ה סי' תקצז בשם ר"ת "וכיון דקצת מצוה היא מברכין על לולב ושופר וסוכה ומגילה, דמברך ברכה שאינה צריכה דהוי משום לא תשא את שם וגו' לא הוי אלא אסמכתא בעלמא ומברכין", ודו"ק).

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ינואר 09, 2016 11:45 pm

עושה חדשות כתב:ז"ל הראב"ן בשו"ת סי' פז -
מה שנהגו אבותינו שלא למחות בנשים הנוטלות לולב ומברכות עליו וכן ליישב בסוכה מברכות. נ"ל אף על פי שהן פטורות דמצות עשה שהזמן גרמא הן, נ"ל דמהכא סמכו וכו' -- ואמרינן נמי [שבת קמ"ח ב] הני נשי דיתבן אפומא דליחיא וקמיגנדר חצבייהו ומייתי להו ולא א"ל ולא מידי, אלמא באיסור דרבנן לא מחינן בהו דכר' יוסי קי"ל.

זאת אומרת, דהא דנשים סומכות רשות, (והא דמברכות לשי' ר"ת), מישך שייכא עם הא דמוטב שיהיו שוגגין המובא בגמ' בשבת שם. (ואולי זהו הפירוש במש"כ הראבי"ה סי' תקצז בשם ר"ת "וכיון דקצת מצוה היא מברכין על לולב ושופר וסוכה ומגילה, דמברך ברכה שאינה צריכה דהוי משום לא תשא את שם וגו' לא הוי אלא אסמכתא בעלמא ומברכין", ודו"ק).


וז"ל הגמ"י הל' שופר פ"ב -
וה"מ לתקוע לעצמן דומיא דסמיכה באקפן ידייהו דאע"ג דנראה קצת כעבודה בקדשים שרינן להן משום נחת רוח אבל אחר שכבר תקע לא יתקע להן דאין אומרים לאדם חטא בשביל נחת רוח דנשים כיון שיצא כבר ידי חובתו והיא אינה חייבת בדבר והתוקע להן מחלל יום טוב ואפילו רבי יוסי לא שרי אלא לדידהו כדפרי' וכן בפרק כסוי הדם אמר ורבי יוסי לטעמיה דאמר אשה ודאי נמי תקנה דתנן נשים סומכות וכו' וכן כתב ראם וכן מצאתי בתשובת הגאונים אשר ברוקח וכן הורה מהר"ם שהרוצה לתקוע לנשים צריך לעשות קודם שיתקע ש"צ בעוד שבעצמו לא יצא י"ח אבל לאחר שיצא י"ח אסור לתקוע להן.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3057
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' מרץ 13, 2016 10:36 pm

בחידושי [תלמיד] המאירי לעירובין (כז ע"א, ח"א עמ' קפג) כותב: "וכללו של דבר דכל מ"ע שהזמן גרמ' אנשי' חייבין ונשים פטורו', וטעם הדבר מפני שיד בעליהן עליהן ואינן ברשות עצמן".
והרש"ז ברוידא בהע' 43 שם כתב שזה רק טעמא דקרא, אבל הפטור אינו תלוי בטעם זה (כפי שהפטור מכיבוד אב לנשואה תלוי בזה, ולכן גרושה ופנויה חייבות).

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 23, 2016 12:13 am

כפה"נ המג"א סובר דענין הז"ג תלוי ב"בפועל" (וכמובא לעיל מהראב"ן וכו') ולא בהגדרת החיוב.
א. בסי' תכו כ' דקידוש לבנה הוי מ"ע שהז"ג, וצ"ע דהכל תלוי בראיית הלבנה בחידושה ולא ב"זמן".
ב. בסי' נח הק' על הכס"מ דס"ל דזמן ק"ש מדאו' הוא כל היום, דא"כ למה הוי מ"ע שהז"ג. ועי' שאג"א שהק' דסו"ס הזמן גורם החיוב.

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אפריל 19, 2016 1:54 pm

דברי ר' שלמה שמחה מדרויש בעל ספר המשכיל שנדפסו בישורון כו תשע"ב, שם הוא נוקט שפטורות משום שאינן ברשות עצמן, אבל אם יקבלו רשות מהבעל/האב הרי הן חייבות במצוות!

ז"ל רבינו מנוח הלכות חמץ ומצה פרק ז הלכה ח -
יש לפרש אינה צריכה הסיבה לפי שהיא טרודה בתיקון המאכל והכנתו פטרוה מהסבה כמו שפטרוה ממצות עשה שהזמן גרמא אבל אשה חשובה שיש לה עבדים ושפחות הטורדים בעניני המאכל והיא יושבת בקתדרה צריכה הסיבה

רון
הודעות: 807
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי רון » ג' אפריל 19, 2016 5:43 pm

אגב דאיירינן במצעשה"ג דנשים, אכתוב הערה אחת בענין עבד כנעני לענין זה. דהנה במשנה בסוכה בריש פרק הישן איתא דעבדים פטורים מן הסוכה. וברש"י כתב וז"ל דעבדים פטורים מן הסוכה דמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות וכל שהאשה חייבת עבד נמי חייב עכ"ל.
והנה צ"ב לשון רש"י דהוא בא לתת טעם למה עבדים פטורים, וכתב דכל שהאשה חייבת עבד חייב, הלא היה לרש"י לומר דכל שהאשה פטורה עבד פטור, דהא כאן איירינן על פטור עבדים וצ"ע.

ביליצר
הודעות: 1337
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי ביליצר » ג' אפריל 19, 2016 8:00 pm

רבינו רון שליטא,

ממשמעות לשון רשי משמע דהתכוין למהיכי תיתי כלל דצריך פטור לעבדים ,ועל זה הביא רשי דמחוייב הוא בדרך כלל כאשה ,
ולרווחא דמלתא אפשר לומרבדרך אפשר בדרך חידוד ,
לכאורה הרי ידועה דעת ר"ת דנשים אף יכולות לברך על מצות עשה שהזמן גרמא והוי אצלה כמצוה קיומית ובודאי אין כאן בל תוסיף ,
ולפי דעתו לכאורה למה היה טבי צריך לישון מתחת המיטה ולא קיים את המצוה כאשה הבאה לקיים מצוה קיומית ,לכן בא רשי לומר שדיני העבד בחיובים הם כאשה ואין דינו כאשה שפטורה שלמרות הפטור מקיימת מצוה אם רוצה ,
כמובן שיש להאריך בדבר,,,

רון
הודעות: 807
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי רון » ג' אפריל 19, 2016 11:45 pm

על דבר קושייתי שהרב ביליצר שליט"א כתב בזה דברים הנאים לאומרם, כתבתי בזה בספרי באופן כזה: דהנה ידוע מה שחקר הגרע"א במשניות בברכות דהנה ילפינן דעבד מחוייב במצוות כאשה מגז"ש דלה לה מאשה. ויש לחקור מה היה לולא ההלכה דלה לה מאשה, האם היה חייב במצוות כאיש לכל דבר, ואתא ילפותא לגרעי בחיוביו כאשה. או דלהיפך, לולא הגז"ש היה פטור לחלוטין, דס"ד דלא מינא דישראל הוא כלל, ואתא הלכתא לחייבו כאשה. ויש בזה אריכות בנפ"מ בזה ואכמ"ל כעת.

ולפי זה יש לומר דזה מה שנתכוון רש"י במתק לשונו, דכל מה שאשה חייבת עבד חייב, ולא כתב כל מקום שאשה פטורה עבד פטור, דנראה דס"ל לרש"י כהצד דלולא הגז"ש היה פטור לגמרי, ממילא אם אשה פטורה מאיזה מצוה, הרי שמה שעבד פטור אינו מחמת הילפותא מאשה, רק דמה"ת לחייבו, הרי מסברא חיצונה אינו חייב בכלום, ורק הלימוד מאשה בא לחייבו, וכל היכא שאין חיוב באשה, הדר דינו להיות כמו לולא הילפותא דהוא פטור.
בהערצה לכל עמלי תורה שיחיו לאורך ימים טובים ושמחים אמן

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 11, 2016 12:50 am

עלתה לי מחשבה, אשמח לחו"ד.

כידוע יש הסוברים שהמקיים מצוה באופן מסופק מברך עליה, ול"א סב"ל.
במצוות דאו' הוא מברך, כי סו"ס הוא חייב לקיים כך ואפי' שאינו יוצא בוודאי.
ובמצוות דרבנן הוא מברך, כי בקיום המסופק הוא יוצא יד"ח.

וא"כ י"ל דכ"ז נכון באיש המחוייב במצוה זו, אבל אשה המקיימת מצ"ע שהז"ג, לא תוכל לברך על קיום מסופק.

מה דעתכם?

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוגוסט 22, 2016 2:52 pm

יש מהפוס' שביארו הטעם שאשה מברכת על מ"ע שהז"ג, כי היא מכניסה את עצמה לחיוב. וכעת ראיתי מי שהביא בשם הגר"ש דבילצקי להורות מכח זה, שנשים לא תברכנה ברכת 'לישב בסוכה' אם אינן מקפידות תמיד לשבת בסוכה, דאינן מכניסות עצמם לחיוב.
מוכר?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' אוגוסט 22, 2016 3:44 pm

מי הפוסקים שמסבירים שהיא מכניסה עצמה לחיוב היינו שהיא הופכת את עצמה לחייבת במצווה?

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוגוסט 22, 2016 6:29 pm

במקור הנ"ל שהביא את דברי הגרש"ד, הביא את עיקר הענין מד' הב"ח בסי' רצו, עי"ש.

אב בבינה
הודעות: 737
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי אב בבינה » ב' אוגוסט 22, 2016 8:07 pm

מענין לענין באותו ענין, לפי ר"ת ודעימיה שאינו מצווה ועושה שייך לברך על מצווה, האם הוא הדין לגוי שרוצה לעשות מצווה?

רון
הודעות: 807
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי רון » ב' אוגוסט 22, 2016 8:22 pm

מבואר במשנה דגוי שתרם תרומתו תרומה

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' אוגוסט 22, 2016 11:36 pm

עושה חדשות כתב:במקור הנ"ל שהביא את דברי הגרש"ד, הביא את עיקר הענין מד' הב"ח בסי' רצו, עי"ש.


הכוונה מכניסות עצמן בחיוב כמו בשופר ולולב הוא שעושות את המצווה ואע"פ שאין מחוייבות עושות, לזה כוונתו מכניסות בחיוב וכמו שביאר ר"ת. ואין סיבה להמציא חידוש כזה גדול משתי מילים אלו של הב"ח.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' אוגוסט 22, 2016 11:36 pm

רון כתב:מבואר במשנה דגוי שתרם תרומתו תרומה


האם חלות התרומה תלויה בקיום המצווה?

רון
הודעות: 807
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי רון » ג' אוגוסט 23, 2016 2:04 am

מצאתי בכתבים שלי על האיש מקדש ביסוד הדין דגוי תורם והנני מעתיקם:

כפי נראה שיש ב' דרכים בביאור מהו כוחו של הגוי לעשות חלות תרומה, דבפשוטו אינו מובן מנין כח זה. ובר"מ בפירוש המשניות כתוב דהוא מפני שיש לגוי קצת שכר אם עושה מצוה. דהיינו שבאמת מפאת המצוה שמקיים הוא דשייך לחלות התרומה, ויש לו קצת מצוה [ומוכח דמה שיש בזה מצוה הוא דחייל ביה חלות תרומה תמיד]. אך ברש"י בגיטין כג' מבואר דהוא מהילפותא דאיש איש דמרבינן מיניה שגוי יכול להקדיש, וה"ה שיכול לתרום, דהיינו לעשות חלות תרומה, ומצד ילפותא זו הוא דילפי' דאיתיה גם הגוי בפרשת תרומה עם כל דיניה, אך יסוד הדין הוא מה שמרבינן דקרא דאיש איש.

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוגוסט 23, 2016 11:04 am

אוצר החכמה כתב:
עושה חדשות כתב:במקור הנ"ל שהביא את דברי הגרש"ד, הביא את עיקר הענין מד' הב"ח בסי' רצו, עי"ש.
הכוונה מכניסות עצמן בחיוב כמו בשופר ולולב הוא שעושות את המצווה ואע"פ שאין מחוייבות עושות, לזה כוונתו מכניסות בחיוב וכמו שביאר ר"ת. ואין סיבה להמציא חידוש כזה גדול משתי מילים אלו של הב"ח.

גם לי נראה כך, ולכן התעניינתי על מה שראיתי מובא בשם הגרש"ד, וכדלעיל.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1027
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' אוגוסט 23, 2016 11:31 am

עושה חדשות כתב:עלתה לי מחשבה, אשמח לחו"ד.

כידוע יש הסוברים שהמקיים מצוה באופן מסופק מברך עליה, ול"א סב"ל.
במצוות דאו' הוא מברך, כי סו"ס הוא חייב לקיים כך ואפי' שאינו יוצא בוודאי.
ובמצוות דרבנן הוא מברך, כי בקיום המסופק הוא יוצא יד"ח.

וא"כ י"ל דכ"ז נכון באיש המחוייב במצוה זו, אבל אשה המקיימת מצ"ע שהז"ג, לא תוכל לברך על קיום מסופק.

מה דעתכם?


אשמח אם תצטט את המקור להא דמברך במי שמחמיר לעשות ספק מצוה דרבנן.
שהרי לכאורה זה פלא, כיון שפטור, ומהיכי תיתי שיקל גם לברך "וציוונו"?
האם אולי הסיבה היא עפ"י שיטת ר"ת בנשים שמכניסות עצמן לחיוב? הא לכאורה אפשר לחלק ולומר, שכפי שמכניסות עצמן לחיוב רשאיות לכלול עצמן בקהל המחוייבים גם לעניין ברכה. אבל במי שעליו נאמר החיוב דרבנן במקור (גבר), ועכשיו יש לו ספק, מהיכי תיתי?

פייערמאן
הודעות: 113
הצטרף: ד' יוני 22, 2016 5:56 am

Re: אפשר שלא תלד...

הודעהעל ידי פייערמאן » ג' אוגוסט 23, 2016 7:21 pm

צופר הנעמתי כתב:מיישב שהזמן גרמא הוא רק מה שנגרם על ידי הזמן עצמו, ולכן חייב לקרות באיזה זמן, אבל דבר שחיובו תלוי באירוע מסוים (שאשה זו תלד ושהבן יחיה עד שמונה ימים) שייתכן שלא יקרה לעולם אינו תלוי בזמן עצמו ולא נקרא זמן גרמא.

קצת צ"ע מ"ש מציצית שהוא מצות עשה שהזמן גרמא אע"ג שחיובו תלוי באירוע מסוים שילבש בגד של ד' כנפות

ואגב אעיר מה שקשה לי כבר בדברי הגמ' קידושין לד. בסוגיא של מצות עשה שהזמן גרמא דהגמ' מקשה שם למה לי קרא דהאזרח לפטור נשים מסוכה הא מ"ע שהזמ"ג היא ומתרץ אביי דכיון דכתיב תשבו ודרשינן תשבו כעין תדירו סד"א מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו קמ"ל האזרח דפטורות
ותמוה לי כיון דמ"ע שהז"ג נשים פטורות א"כ כשהקב"ה צווה מצות סוכה לא דיבר אלא לאנשים וא"כ אפילו אם בעינן תשבו כעין תדירו מה דירה איש ואשתו כו' מ"מ זה רק צורה במצות סוכה לאנשים שאנשים צריכים לדור בסוכה כדרך שדרים בביתם כל השנה דהיינו עם נשותיהם אבל מהיכ"ת חיוב על נשים

עושה חדשות
הודעות: 8118
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' נובמבר 01, 2016 8:46 pm

עושה חדשות כתב:ידיעה מענינת בהגדרת מצ"ע שהז"ג. (ובסברא י"ל שזה להיפך מהמבו' בערוגת הבושם הנ"ל בהגדרת 'זמן גרמא').
אי' בגמ' בברכות כ: נשים חייבות בברכת המזון, פשיטא, מהו דתימא הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע כמצות עשה שהזמן גרמא דמי, קמשמע לן.

ובפשטות המסק' היא שאין זה בגדר מצ"ע שהז"ג, ואפשר לבאר בפשיטות, חדא דהא מותר לאכול בכל עת, ועוד דחיוב הברכה אינו תלוי בזמן הבוקר והערב אלא במאורע האכילה.

ובהמשך הגמ' שם איבע"ל נשים בברכת המזון דאורייתא או דרבנן. ועי"ש רש"י ותוס' מה הטעם לפוטרם מדאו' כיון דל"ה מ"ע שהז"ג. וכ' שם או משום הזכרת ברית ותורה, או משום הזכרת הנחלה לאבותינו. וכ"ה בד' שא"ר.

אכן בד' הראב"ן מצינו פי' מחודש, דהא גופא איבע"ל האם הוי בגדר מצ"ע שהז"ג, וחיובם אינו אלא מדרבנן, (וצ"ע למה תיקנו בברכהמ"ז טפי משאר ברכות), או דל"ח זמן גרמא. ז"ל בסי' קנד "ותימה לי מאי קמבעיא ליה הא מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא ונראה לי דהאי קרא דבין הערבים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם קמבעיא ליה אי הוי זמן גרמא אי לאו".

וכביאור זה מצינו גם בספר מצוות זמניות לתלמיד הרא"ש, ביתר ביאור, עי"ש. (בהוצ' בלוי עמוד תקיב, קישור - http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=119).

ויוצא לפי הפירוש הזה, דאליבא דהלכתא (ולא רק הוא"מ), יש צד דברכת המזון היא מצ"ע שהז"ג משום המבו' בפסוק שזמני האכילה הם בוקר וערב.



1.png
1.png (77.63 KiB) נצפה 3401 פעמים

פייערמאן
הודעות: 113
הצטרף: ד' יוני 22, 2016 5:56 am

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי פייערמאן » ד' אוגוסט 09, 2017 7:25 am

רון כתב:אגב דאיירינן במצעשה"ג דנשים, אכתוב הערה אחת בענין עבד כנעני לענין זה. דהנה במשנה בסוכה בריש פרק הישן איתא דעבדים פטורים מן הסוכה. וברש"י כתב וז"ל דעבדים פטורים מן הסוכה דמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות וכל שהאשה חייבת עבד נמי חייב עכ"ל.
והנה צ"ב לשון רש"י דהוא בא לתת טעם למה עבדים פטורים, וכתב דכל שהאשה חייבת עבד חייב, הלא היה לרש"י לומר דכל שהאשה פטורה עבד פטור, דהא כאן איירינן על פטור עבדים וצ"ע.

ראה בשו"ת שו"מ מהדורא א' ח"א סי' ס"א שהרגיש בזה, וראה בקובץ כרם שלמה מה שמובא מהמהרש"ם ליישב, (מובא בדף על הדף שם) ובאופן אחר בלאור ההלכה מרש"י זווין דף קפ"ג, וכן הוא בכתר כהונה מאב"ד פינסק סי' ג', ובוילקט יוסף ח"א סי' א' בשם הקול ארי'.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי מיכאל1 » ה' אוגוסט 10, 2017 12:15 am

עושה חדשות כתב:
אוצר החכמה כתב:
עושה חדשות כתב:במקור הנ"ל שהביא את דברי הגרש"ד, הביא את עיקר הענין מד' הב"ח בסי' רצו, עי"ש.
הכוונה מכניסות עצמן בחיוב כמו בשופר ולולב הוא שעושות את המצווה ואע"פ שאין מחוייבות עושות, לזה כוונתו מכניסות בחיוב וכמו שביאר ר"ת. ואין סיבה להמציא חידוש כזה גדול משתי מילים אלו של הב"ח.

גם לי נראה כך, ולכן התעניינתי על מה שראיתי מובא בשם הגרש"ד, וכדלעיל.


כעי"ז העלה גם בלהורות נתן ח"ו סי' ל"ט

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי מיכאל1 » ה' אוגוסט 10, 2017 12:18 am

עושה חדשות כתב:עלתה לי מחשבה, אשמח לחו"ד.

כידוע יש הסוברים שהמקיים מצוה באופן מסופק מברך עליה, ול"א סב"ל.
במצוות דאו' הוא מברך, כי סו"ס הוא חייב לקיים כך ואפי' שאינו יוצא בוודאי.
ובמצוות דרבנן הוא מברך, כי בקיום המסופק הוא יוצא יד"ח.

וא"כ י"ל דכ"ז נכון באיש המחוייב במצוה זו, אבל אשה המקיימת מצ"ע שהז"ג, לא תוכל לברך על קיום מסופק.

מה דעתכם?


טענתי טענה כעין זו קמיה הגאון בעל משנת יוסף שליט"א ולא הייתה דעתו מזה, אלא ס"ל שכיוון שהכניסה עצמה לחיוב הרי שווה דינה לאנשים.

שש ושמח
הודעות: 850
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי שש ושמח » ה' אוגוסט 10, 2017 12:46 am

אין הבנה לדברי בעל משנת יוסף אא"כ נפרש "הכניסה עצמה לחיוב" כפירוש המילולי של המילים וכד' הלהורות נתן שהובאו לעיל, אבל לפי ההבנה המקובלת [שלענ"ד פשוט כן] לכאו' צודק הרב עו"ח בהערתו.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי מיכאל1 » ה' אוגוסט 10, 2017 6:02 am

שש ושמח כתב:אין הבנה לדברי בעל משנת יוסף אא"כ נפרש "הכניסה עצמה לחיוב" כפירוש המילולי של המילים וכד' הלהורות נתן שהובאו לעיל, אבל לפי ההבנה המקובלת [שלענ"ד פשוט כן] לכאו' צודק הרב עו"ח בהערתו.


אכן לכאורה זו הייתה כוונת המשנת יוסף, וא"כ מצינו כבר עוד שני עדים נאמנים להבחל"ח שצריך לקבל הבנה זו, וא"כ מעתה אמור שזו ההבנה המקובלת.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מצ"ע שהז"ג

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' אוגוסט 10, 2017 7:17 am

אם סוברים שכשמכניסה עצמה לחיוב חייבת כמו אנשים, למה אינה מוציאה את האנשים?
(ואין לזה שייכות לערבות אפילו לנוב"י שהרי עוד לא יצאה ידי החובה שמכניסה עצמה לה וכ"ש לרע"א.)


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 52 אורחים