הנהרג בפיגוע אי חשיב כמת על קידוש ה'

[צונאמי]

א שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף. ב אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל. ג כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ. ד עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ. ה אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד. ו כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ. ז אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים. ח גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר. ט גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה. י עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן. יא נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה. יב שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ. יג אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים. יד אֱ‍לֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ. טו כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים. טז כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם. יז מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהוָה. יח יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ. יט וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְהוָה לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ.

שכנעת אותי שהנאצים הם לא בסדר....

עכשיו רק נשאר לך להביא מקור הלכתי שההרוגים (ביניהם מתבוללים דור רביעי) קיימו במותם הכפוי מצוות "ונקדשתי בתוך בני ישראל".

[מה שנכון נכון]

[ובהקשר לשואת יהדות אירופה לא ארצה לבאר דעתי בבמה ציבורית, כרגע אני לא יכול להאריך אך אשיב לך דברי טעם בפרטי בס"ד]

אי אפשר לכתוב בבמה צבורית משפט כל כך משונה [בלשון מאד עדינה]. אם התכונת למשהו אחר ואינך רוצה להסביר ולפרט ברבים, תמחק גם את המשפט הנ"ל. ועכ"פ נקוה שההנהלה תדאג למוחקו.

[צונאמי]

[ובהקשר לשואת יהדות אירופה לא ארצה לבאר דעתי בבמה ציבורית, כרגע אני לא יכול להאריך אך אשיב לך דברי טעם בפרטי בס"ד]

אי אפשר לכתוב בבמה צבורית משפט כל כך משונה [בלשון מאד עדינה]. אם התכונת למשהו אחר ואינך רוצה להסביר ולפרט ברבים, תמחק גם את המשפט הנ"ל. ועכ"פ נקוה שההנהלה תדאג למוחקו.

אני גם לא מבין
אבל יש כאלה שהמצאות כאלו ואחרות עוזרות להם להתמודד עם נהרות הצער והיגון.
וכשאני אמצא, אשלח לך ציטוט נוראי דומה.

[צונאמי]

וכשאני אמצא, אשלח לך ציטוט נוראי דומה.

בהופעתו של נפוליון ראה מסימני הגאולה והוא התפלל להצלחתו, כשתלמידו ... בכה לפניו על חללי ישראל שנפלו בעטיה של מלחמה זו אמר: "כהנה וכהנה תאכל חרב, ילכו עד ארכובותיהם בדם ישראל ובלבד שיהיה הקץ".
(הציטוט במקור הוא יותר חזק, עם אזכור מקומות כמה ילך הדם)

[צונאמי]

בהופעתו של נפוליון ראה מסימני הגאולה והוא התפלל להצלחתו, כשתלמידו ... בכה לפניו על חללי ישראל שנפלו בעטיה של מלחמה זו אמר: "כהנה וכהנה תאכל חרב, ילכו עד ארכובותיהם בדם ישראל ובלבד שיהיה הקץ".
(הציטוט במקור הוא יותר חזק, עם אזכור מקומות כמה ילך הדם)

מוטב שילכו (חיילי נפוליאון) מראווע (רווה-רוסקה, מחוז לביב, אוקראינה) ועד לעמבערג (לבוב) בדם עד ארכובותיהם ובלבד שכבר יבא מלך המשיח.
סה"כ מרחק של כ- 64 ק"מ!

[צופר הנעמתי]

א שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף. ב אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל. ג כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ. ד עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ. ה אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד. ו כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ. ז אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים. ח גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר. ט גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה. י עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן. יא נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה. יב שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ. יג אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים. יד אֱ‍לֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ. טו כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים. טז כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם. יז מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהוָה. יח יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ. יט וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְהוָה לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ.

שכנעת אותי שהנאצים הם לא בסדר....

עכשיו רק נשאר לך להביא מקור הלכתי שההרוגים (ביניהם מתבוללים דור רביעי) קיימו במותם הכפוי מצוות "ונקדשתי בתוך בני ישראל".

הנושא כאן אינו אם פלוני קיים מצוות ונקדשתי או לא, ואין ספק שכשרבי עקיבא אמר כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה אימתי יבוא לידי ואקיימנו לא היתה תקוותו שיהרג בפיגוע.
כשאומרים על הנהרגים שמתו על קידוש ה' הכוונה לא להגדרה הלכתית מדויקת. השאלה היא איך מסתכלים על מלחמת הגויים בישראל - יש מי שמסתכל על זה מתוך תפיסת עולם קוסמופוליטית שיש קרואטים שרוצחים סרבים וסרבים שרוצחים קרואטים ואותו דבר יש ערבים שרוצחים יהודים ויהודים שרוצחים ערבים ונאצים שבמסגרת "טיהור העולם מאלמנטים שונים" במקרה רצחו גם כמה יהודים ולכל הענין אין קשר לקב"ה, ואם כך ברור שאין שום מעלה במי שנרצח בשואה בפיגוע שום מעלה על מי שמת בתאונת דרכים.
אבל אם תופסים את הענין אחרת, שישראל הם עם ה' ואויביו הם אויבי ה', על עמך יערימו סוד כי נועצו לב יחדיו עליך וכל המרים ידו עליהם יוודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות אז מבינים שמי שמת במלחמת הגויים בישראל מת במלחמת אויבי ה' נגד עמו הנבחר, וקיפח את חייו בשל היותו שייך למחנה ה' ועל קידוש שמו, וזו לבד מעלה גדולה גם אם אינו נכנס בדיוק בגדר המונח ההלכתי המדויק של "קידוש ה".
עד כאן בסתם נהרגים, אבל הקדוש ז"ל שמסר את נפשו על מצוות ה' וגר במקומות שיש בהם משום סכנה בשביל קיום מצוות ה', בין אם נסכים עם מעשיו ובין אם לא, מכל מקום הוא נהרג על אהבת ה' וקיום מצוותיו, קדוש הוא וקדוש יאמר לו.

[צונאמי]

הנושא כאן אינו אם פלוני קיים מצוות ונקדשתי או לא, ואין ספק שכשרבי עקיבא אמר כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה אימתי יבוא לידי ואקיימנו לא היתה תקוותו שיהרג בפיגוע.

"רבי עקיבא אומר בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך"
ר"ע הצטער האם הוא יצליח לאהוב את ה' ו/או לקבל עומ"ש גם כאשר הוא נוטל את נפשו ממנו שלא ע"י מיתה טבעית, בין אם זה תאונה או הרומאים.
ואין להתבלבל עם הרצון של הב"י להשרף על קידוש ה' כמו שלמה מולכו.

[ברזילי]

אני מזמין אותך לטפל בעובדות, ואני רק אציין של ההרוגים שאתה מדבר עליהם כאן, שווים במספרם להרוגי מלחמת העצמאות פחות או יותר, ואם חסר חלילה תוסיף את ארועי הדמים שהיו בהמשך....

גם אם נניח כי מספר ההרוגים דומה, גודל האוכלוסיה גדול פי עשרים בערך. זאת עוד לפני ההבדל הברור מאליו, שמלחמת העצמאות היתה הקרבה של חיי אדם למען עתיד טוב יותר. אולי ההימור של הלוחמים ומנהיגיהם היה מוצדק לאור הנסיבות ואולי לא, אבל הוא הצליח, וכפי שרואה כל מי שעיניו פקוחות רמת הבטחון האישי בא"י הולכת ומשתפרת במהלך השנים (עם עליות ומורדות, כדרכו של עולם), ולעומת זאת וכו' וכמאמר החכם על כאבי הלידה מול כאבי הזקנה.

כל יהודי שנהרג בידי הפראים הערבים הוא אחד הרבה יותר מדי, ד' ישמרנו וידבר עמים תחתינו, ועם זאת הסיכון לההרג בא"י בידי מרצחים ערבים בדורנו קטן בהרבה מהסיכון למות בתאונת כרכרה בפולין. בארבעים השנה האחרונות, מספר ההרוגים על רקע בטחוני הוא פחות ממאה בשנה בממוצע, מתוך אוכלוסיה של מיליונים (המספר המדווח של חללי צה"ל מנופח, וכולל את כל מי שנלב"ע במהלך שירות צבאי, ברוב המקרים ללא שום קשר לאויב, ללחימה או לאימונים מכל סוג שהוא). לא באתי בזה ללמד זכות על אויבינו, אלא להעמיד את מחיר הנפשות בפרופורציה הראויה (שנותנת גם משמעות להקרבה של הדורות הראשונים, מראשוני העולים תלמידי הגר"א ועד דור לוחמי מלחמת יום הכיפורים, אותם ששלמו מחיר כבד אף יותר מזה של דורנו ועם כל זאת לא הגיעו הדברים לכדי השחיטות באירופה).

מה שכתבת בענין השואה הוא דבר הבל גמור, במחכ"ת, ואני מסופק אם יש טעם בכלל בדיון ענייני עם מי שעיקם את מחשבתו עד להעלאת רעיון כזה על דעתו (וכדרך הפורום, גם זה כבר היה לעולמים אם כי גם בעל מאמר זה לא הפליג למחוזות שהגעת אליהם לעיל), מלבד מה שהדברים מעוררים דחיה וגועל. אפשר לחפש בחינה של חסד בתוך כל צרה וצוקה, אבל קודם כל ולפני הכל השמדת שליש מיהודי העולם בבזיון נורא היא אסון וחילול השם, שלא היה כמוהו מזמן החורבן ואולי מימות עולם.

[גימפעל]

http://aleph.nli.org.il/F/5YRHU6MRKG9E4R55IDVCUXMXGDSKVE7S7X1UNHCLG9EDCTVNQX-17821?func=find-c&con_lng=heb&local_base=rmb01&ccl_term=WSU%3D%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9+%D7%94%D7%A9%D7%9D&adjacent=N&pds_handle=GUEST

[נתן]

בהושענה רבה חשבתי על מה שאומרים בהושענות הושענה ההרוגה עליך ומיד אחר זה הושענה ונחשבת כצאן טבחה שלפעמים אפי' אם אינו הרוגה עליך ומשום שלא מסר נפשו לקדש שם שמים מ"מ יש את הונחשבת כצאן טבחה וגם זה ראוי לעורר רחמי השם כיון שהוא דבר יחודי בגלל שאנו עם השם.

[מנין]

אבל אם תופסים את הענין אחרת, שישראל הם עם ה' ואויביו הם אויבי ה', על עמך יערימו סוד כי נועצו לב יחדיו עליך וכל המרים ידו עליהם יוודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות אז מבינים שמי שמת במלחמת הגויים בישראל מת במלחמת אויבי ה' נגד עמו הנבחר, וקיפח את חייו בשל היותו שייך למחנה ה' ועל קידוש שמו

התכוונת מסתמא "על חילול שמו". אין לך חילול ה' גדול ממי שמת בשל היותו שייך לעם ה'!

יואל ב
חוּסָה יְקֹוָק עַל עַמֶּךָ וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם:

תהלים עט
למָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם יִוָּדַע בגיים בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ

[יאיר1]

אני מזמין אותך לטפל בעובדות, ואני רק אציין של ההרוגים שאתה מדבר עליהם כאן, שווים במספרם להרוגי מלחמת העצמאות פחות או יותר, ואם חסר חלילה תוסיף את ארועי הדמים שהיו בהמשך....

גם אם נניח כי מספר ההרוגים דומה, גודל האוכלוסיה גדול פי עשרים בערך. זאת עוד לפני ההבדל הברור מאליו, שמלחמת העצמאות היתה הקרבה של חיי אדם למען עתיד טוב יותר. אולי ההימור של הלוחמים ומנהיגיהם היה מוצדק לאור הנסיבות ואולי לא, אבל הוא הצליח, וכפי שרואה כל מי שעיניו פקוחות רמת הבטחון האישי בא"י הולכת ומשתפרת במהלך השנים (עם עליות ומורדות, כדרכו של עולם), ולעומת זאת וכו' וכמאמר החכם על כאבי הלידה מול כאבי הזקנה.

כל יהודי שנהרג בידי הפראים הערבים הוא אחד הרבה יותר מדי,

מה שכתבת בענין השואה הוא דבר הבל גמור, במחכ"ת,

הבטחון האישי, זו תחשוה של אנשים. אני מדבר על קרבנות, אתה מציין כל מיני גירושים והשפלות, אכן זה חמור מאד, אבל לא נפשות. הבטחון האישי כרגע הוא טוב, אבל הסכנה שתוך שנה שנתיים יופעל חלילה נשק גרעיני כנגד היהודים בציון, זה אומר שריכוז היהודים כאן הוא מעמידנו בסכנה, וזה שיש לנו תחושה טובה זה רק ענין ריגשי.
בכמעט שבעים שנות מדינת ישראל, נהרגו אלפים במלחמות ופעולות טרור, אני לא מכיר את הנתונים המדוייקים, אבל במלחמת העצמאות ויום כיפור מתו כעשרת אלפים איש, בשאר המלחמות מתו עוד כמה אלפים, באינתיפדה השניה גם מתו קרוב לאלף איש, מדובר בסך הכל בהרבה יותר ממאה איש לשנה, וגם אם בארבעים שנה האחרונות ישנו שיפור, עדיין מאה איש בשנה, זה לא מעט, והיו כמה וכמה ארבעים שנה באירופה שמתו פחות ממאה איש בשנה.... ועדיין אף אחד לא הבטיח לך שזה לא ישתנה חלילה....
אכן כל יהודי שמת זה יותר מידי, לא על זה הויכוח. הנושא התגלגל מיחסי הערבים ליהודים בארצות ערב... וזה ברור שהתנועה הציונית הבעירה את השנאה...
ובענין השואה אני באמת מצטער על מה שהעלתי את זה כאן, למרות שאני יודע שהנתונים מעידים ... אבל לא הערכתי שהציבור כאן כל כך ריגשי ומולך שולל אחרי ההנהגה הציונית של בן גוריון וחבריו, שהחליטו שהחרדים הלכו כצאן לטבח ואנו הצברים הציונים כוחנו בידנו.... זו סיבת התרמית והסיבה שהאמת סולפה.

[צופר הנעמתי]

ובענין השואה אני באמת מצטער על מה שהעלתי את זה כאן, למרות שאני יודע שהנתונים מעידים ... אבל לא הערכתי שהציבור כאן כל כך ריגשי ומולך שולל אחרי ההנהגה הציונית של בן גוריון וחבריו, שהחליטו שהחרדים הלכו כצאן לטבח ואנו הצברים הציונים כוחנו בידנו.... זו סיבת התרמית והסיבה שהאמת סולפה.

האיש משוגע.

[יאיר1]

ובענין השואה אני באמת מצטער על מה שהעלתי את זה כאן, למרות שאני יודע שהנתונים מעידים ... אבל לא הערכתי שהציבור כאן כל כך ריגשי ומולך שולל אחרי ההנהגה הציונית של בן גוריון וחבריו, שהחליטו שהחרדים הלכו כצאן לטבח ואנו הצברים הציונים כוחנו בידנו.... זו סיבת התרמית והסיבה שהאמת סולפה.

האיש משוגע.

אמר להן מוטב לי להקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום :)

[אום אני חומה]

אם אינני טועה, האמרה שהביא ר' יאיר בעניין השואה מובאת בכתבי הרב פינקוס בשם הגר"י הוטנר זצ"ל.

אין חולק שהשואה הייתה הטרגדיה הגדולה ביותר מאז היות ישראל לגוי, בלתי נתפסת בהיקפה ונוראותה, ואין די מילים לבאר עומק השבר והכאב.

אמנם יחד עם זאת, הרי אין הקב"ה חשיד למיעבד דינא בלא דיינא, והרי כל עולמנו מנוהל בהנהגת שכר ועונש, עאכ"ו שואה איומה כזו.

ובהכרח, שכלל ישראל ניאץ והעלה חרון אף למעלה ראש באופן שלא היה כמותו עד לאין מרפא, ה' ישמרנו.

ומי שקצת יפשפש ויחקור ימצא על נקלה שאכן לא היה לכלל ישראל התורתי שום תקווה בשנות טרום המלחמה, ותוך זמן מועט לא היו נשארים יהודים חרדים באירופה (אולי כת קטנה זערורית), יהודים בונדיסטים או ציוניים או קומוניסטים- ודאי, שומרי תורה-לא. עד כדי כך, שלא נותרה ברירה בידי ההשגחה העליונה אלא להרוס כליל את החברה היהודית באירופה ולבנות חברה חדשה בא"י או עכ"פ במערב אירופה, חברה בעלת מרקם חיים שונה לחלוטין ממה שהיה (ודו"ק שמושגים כמו 'אידישיסטים' 'בונדיסטים' נכחדו מהעולם אחר השואה, יחד עם ה'שטעטל' המקורית, )

ובזכרוני, שמשגיח ישיבת קלצק הגה"צ ר' יוסף לייב ננדיק הי"ד התבטא אף הוא ואמר שההידרדרות הזו לא תוכל להימשך ומוכרח שיקרה משהו, רח"ל.

ככל הדברים הנ"ל מבואר היטב גם באשכול שברזילי לינקק אליו. עם זאת, ברור שהלשון 'נס ההצלה של כלל ישראל' איננה במקומה, עוד נס כזה ואבדנו... אמנם הכוונה כמ"ש.

[צונאמי]

אם אינני טועה, האמרה שהביא ר' יאיר בעניין השואה מובאת בכתבי הרב פינקוס בשם הגר"י הוטנר זצ"ל.

אין חולק שהשואה הייתה הטרגדיה הגדולה ביותר מאז היות ישראל לגוי, בלתי נתפסת בהיקפה ונוראותה, ואין די מילים לבאר עומק השבר והכאב.

אמנם יחד עם זאת, הרי אין הקב"ה חשיד למיעבד דינא בלא דיינא, והרי כל עולמנו מנוהל בהנהגת שכר ועונש, עאכ"ו שואה איומה כזו.

ובהכרח, שכלל ישראל ניאץ והעלה חרון אף למעלה ראש באופן שלא היה כמותו עד לאין מרפא, ה' ישמרנו.

ומי שקצת יפשפש ויחקור ימצא על נקלה שאכן לא היה לכלל ישראל התורתי שום תקווה בשנות טרום המלחמה, ותוך זמן מועט לא היו נשארים יהודים חרדים באירופה (אולי כת קטנה זערורית), יהודים בונדיסטים או ציוניים או קומוניסטים- ודאי, שומרי תורה-לא. עד כדי כך, שלא נותרה ברירה בידי ההשגחה העליונה אלא להרוס כליל את החברה היהודית באירופה ולבנות חברה חדשה בא"י או עכ"פ במערב אירופה, חברה בעלת מרקם חיים שונה לחלוטין ממה שהיה (ודו"ק שמושגים כמו 'אידישיסטים' 'בונדיסטים' נכחדו מהעולם אחר השואה, יחד עם ה'שטעטל' המקורית, )

ובזכרוני, שמשגיח ישיבת קלצק הגה"צ ר' יוסף לייב ננדיק הי"ד התבטא אף הוא ואמר שההידרדרות הזו לא תוכל להימשך ומוכרח שיקרה משהו, רח"ל.

ככל הדברים הנ"ל מבואר היטב גם באשכול שברזילי לינקק אליו. עם זאת, ברור שהלשון 'נס ההצלה של כלל ישראל' איננה במקומה, עוד נס כזה ואבדנו... אמנם הכוונה כמ"ש.

מצאת לר' יאיר1 אילן גבוה להסמך עליו.
אבל זה רק אם ליטא היא מרכז העולם (ליטווא-צנטריות)
בפולין היו עשרות/מאות אלפי חסידים,
שנשמרו בזכות האש הלוהטת שלה.
ולדוגמא המובאה מאשכול בראון

אינני יודע לאיזה חוקר כוונתך, אבל העובדה היתה מעט אחרת: האדמו"ר רי"ז מסוקולוב נזף פעם במישהו, דרך ארץ מפני הרבי (האמרי אמת) שיש לו עשרת אלפי חסידים (=ילדים) שאינם מניחים תפילין ואינם צמים ביו"כ.

וגם עולם הישיבות לא היה כ"כ מסכן כמו שמתארו ר' פינקוס,
היו עשרות ישיבות, כגון מיר, גרודנא, ראדין,
ששגשגולאחר 50 שנה מתחילת הציונות, ולמעלה מ-150 שנה מתחילת ה"השכלה"
וכן הקהילות בנוסח הרש"ר הירש בגרמניה
וללא שואה, לא היה את הסחף של קום המדינה, גם אם היתה קמה.

לדעתי כמו שכתבתי למעלה
שיש כאלה שאצלם עיכול אסונות בקנה מידה נוראי, הוא ע"י הפרחת תיזות כלשהם.
אם זה מרגיע, מי אני שאפריע.

[אביגדור]

מי שקצת יפשפש ויחקור ימצא על נקלה שאכן לא היה לכלל ישראל התורתי שום תקווה בשנות טרום המלחמה, ותוך זמן מועט לא היו נשארים יהודים חרדים באירופה (אולי כת קטנה זערורית), יהודים בונדיסטים או ציוניים או קומוניסטים- ודאי, שומרי תורה-לא. עד כדי כך, שלא נותרה ברירה בידי ההשגחה העליונה אלא להרוס כליל את החברה היהודית באירופה ולבנות חברה חדשה בא"י או עכ"פ במערב אירופה, חברה בעלת מרקם חיים שונה לחלוטין ממה שהיה (ודו"ק שמושגים כמו 'אידישיסטים' 'בונדיסטים' נכחדו מהעולם אחר השואה, יחד עם ה'שטעטל' המקורית, )

הדברים הללו הינם הוצאת שם רע חמורה ביותר על כלל ישראל (מלבד זה שהם הגזמה מופרעת ומנותקת מהמציאות).
זאת ועוד, לצערינו ההעברה על דת שהתקיימה בשנים שלאחר השואה ובמידה כזו או אחרת בעקבות השואה הייתה נוראה ואיומה מכל שיכלו לשער לפני כן.
ואחרון אחרון חמור, המילים לא נותרה ברירה וכו' הינם גידוף כלפי שמיא (והיה מן הראוי להגיב על זה בחריפות יתר אלא שאני סבור שהכותב עצמו לא היה מודע למשמעות דבריו).

[יאיר1]

לאביגדור ולצונאמי.
אתם מתווכחים עם עובדות, אתם אומרים שאלו העובדות ואחרים אומרים שהעובדות אחרות, זה ויכוח קצת עקר אפשר פשוט לבדוק.
זה שיש עשרת אלפים או שלושים אלף חסידים בפולין, או מאה אלף, זה אומר שצריך לבדוק כמה יהודים היו בפולין לפני המלחמה כמה אחריה וכמה מהם שומרי שבת...
הנתונים הללו אינם תחת ידי, אבל ניתן לבדוק אותם, ומי שבדק הסיק את המסקנות הללו וממנו אנו ניזון.
הישיבות היו במצב ביש, זה מצחיק להתכווח על עובדה ידועה זו.
שוב אני לא יכול לסקור את כל הישיבות, אבל המעשים ידועים על השכלה שחילחלה לתוככי הישיבות, על כך שבחורות לא הסכימו להתחתן עם בחורי ישיבה.
אליעזר בן יהודה שר"י היה למיטב זכרוני, יתום שהר"מ שלו סחף אותו להשכלה.
ישנם מעשים רבים כגון אלו, רואים אותם בספרי ביוגרפיה.
אני מציע לכל המתלהמים לשבת לכמה דקות עם תלמיד חכם זקן שחי באותה התקופה, ולתת לו לדבר על מצבם הרוחני של יהודי אירופה.
קהילתו של הרש"ר היתה הצלה פורתא בתוך השואה הרוחנית האיומה שעברה על יהודי אירופה במאה ה19 וה20.
ולגבי מחאתו של אביגדור על החוצפא כלפי שמיא, אל הביטוי אין ברירה, אכן הקב"ה יכול ברגע אחד להפוך את הכל כולל את כל מה שהדרך ה' אומר, אבל אם הדרך ה' אומר שכדי להטיב לבן אדם צריך לתת לו לעמול, מפני הכל יכול לא עשה שהטובה הכי גדולה תהיה לקבל שכר בלי עמל...... וכל מיני שאלות מהסוג הזה שצריכות להיות נידונות בפני עצמן, ישנן לכל יכול פתרונות, הוא יכול להפוך את כל העולם ולהפך את מזלו של פלוני מעני לעשיר, אך לולי זה כביכול אינו יכול לשנות.....
כמו כן במקרה זה, הקב"ה שלח תוכחות בכל מיני דרכים....... וכאן יש לי מה להוסיף מה היו ה'נסיונות' של הכל יכול לעורר את עמו, אך עמו בחר לא לשמוע, אך את זה רק בפרטי, מספיק הפכו אותי למשוגע על מה שכבר כתבתי, ולהוו דלא להוסיף עלה...

[אום אני חומה]

ייש"כ ר' יאיר1.

לסבר את האוזן,
שמעתי מסבי ז"ל שבערים הגדולות כגון וורשא וקראקא היה רוב חילוני,
ושמעתי מסבי שיחי', מאחרוני יהודי טשעבין, שהדור הצעיר כבר פנה להציץ החוצה...וזה עוד במקומות הכי שמורים, יחסית.
אצל הלא-חסידים המצב היה מזעזע, אין דברים כאלו היום. תקראו עדויות.
המרוקאים חוזרים ליהדות, ומזימת הציונים הולכת ומתבררת ככשלון.

[יאיר1]

למעשה באשמתי הדיון העינייני בענין האשכול הוסת לדיון בשואה, ועל זה ניתן לפתוח אשכול נפרד.
הבה נחזוק לשאלה האם נרצחי הפיגועים הם מתים על קידוש ה'.
שאלה שמסקרנת רבים.
השאלה היא בעצם האם יהודי שנהרג מטעמים שאינם בדיוק היותו יהודי, אלא מסיבת היותו צד בויכוח אחר, האם מוגדר כמת על קידוש ה'.
צריך מקורות ואת דברי גדולי הדורות על כך.
למי יש מה להחכים?

[בברכה המשולשת]

לא זאת השאלה, שכן יהודי שנהרג בפיגוע, הי"ד, נהרג בדיוק בגלל היותו יהודי

[יאיר1]

לא זאת השאלה, שכן יהודי שנהרג בפיגוע, הי"ד, נהרג בדיוק בגלל היותו יהודי

תשמע אני לא מהלשכה המדינית של החמאס וגם לא מהזרוע הצבאית, אבל אני לא משוכנע במה שאתה אומר.
אם היה יותר 'כואב' [בהנחה שמשהו בכלל כואב להם] לשלטון בארץ שיהרגו דווקא חיילים דרוזים, או את הנשיא אובמה בביקורו בארץ, אני חושב שהם היו עובדים על זה יותר מאשר על היהודים.

אני לא רוצה להיות שמאלני, כי אני לא כזה. אבל לולי ארגוני הטרור, האם היה שלטון ערבי ברמאללה, עזה, ושאר עריהם... לא שזה שהם שולטים שם עשה להם טוב... אבל את המטרה הזו הם יוכלו להשיג רק בדם.
מה לעשות שה' ריחם עלינו ולא נתן להם שכל, והם סרבו להצעתו של אהוד ברק.... האם היו מקבלים כזו הצעה ממאן דהוא לולי הטרור?!

[בברכה המשולשת]

לא הבנתי דברי כב'.

[יאיר1]

אתה כותב שיהודי שנהרג בפיגוע נהרג בגלל היותו יהודית.
אני לא בטוח בהנחה הזו, וכיון שאינני מכוחות הטרור אני לא יכול לדעת אם השערתי צודקת.
אבל כפי הנראה הם פוגעים במי שהם סבורים שיביא להם תועלת למטרת כיבוש הארץ.
המציאות הוא שרציחת יהודים הי"ד מביאה להם את התועלת הזו, אבל לכאורה לא משנה להם אם הנרצח יהודי או דרוזי או אמריקאי.
והמציאות היא שעל ידי רציחת יהודים הם קבלו מדינה.

[בברכה המשולשת]

אתה כותב שיהודי שנהרג בפיגוע נהרג בגלל היותו יהודית.
אני לא בטוח בהנחה הזו, וכיון שאינני מכוחות הטרור אני לא יכול לדעת אם השערתי צודקת.
אבל כפי הנראה הם פוגעים במי שהם סבורים שיביא להם תועלת למטרת כיבוש הארץ.
המציאות הוא שרציחת יהודים הי"ד מביאה להם את התועלת הזו, אבל לכאורה לא משנה להם אם הנרצח יהודי או דרוזי או אמריקאי.
והמציאות היא שעל ידי רציחת יהודים הם קבלו מדינה.

א. יש להם ימש"ו עניין מיוחד להרוג יהודים, על-פי דתם הכוזבת.
ב. עצם מטרתם לכבוש את הארץ הקדושה מידי עם ישראל רח"ל היא נגד התורה הקדושה ומהווה מלחמה בדבר ה', ולכן מי שנהרג על כך נהרג על קידוש השם.
ג. ב"ה לא קבלו מדינה ולא יקבלו- וימותו כולם בעז"ה במהרה בייסורים גדולים

[יאיר1]

אתה כותב שיהודי שנהרג בפיגוע נהרג בגלל היותו יהודית.
אני לא בטוח בהנחה הזו, וכיון שאינני מכוחות הטרור אני לא יכול לדעת אם השערתי צודקת.
אבל כפי הנראה הם פוגעים במי שהם סבורים שיביא להם תועלת למטרת כיבוש הארץ.
המציאות הוא שרציחת יהודים הי"ד מביאה להם את התועלת הזו, אבל לכאורה לא משנה להם אם הנרצח יהודי או דרוזי או אמריקאי.
והמציאות היא שעל ידי רציחת יהודים הם קבלו מדינה.

א. יש להם ימש"ו עניין מיוחד להרוג יהודים, על-פי דתם הכוזבת.
ב. עצם מטרתם לכבוש את הארץ הקדושה מידי עם ישראל רח"ל היא נגד התורה הקדושה ומהווה מלחמה בדבר ה', ולכן מי שנהרג על כך נהרג על קידוש השם.
ג. ב"ה לא קבלו מדינה ולא יקבלו- וימותו כולם בעז"ה במהרה בייסורים גדולים

א. יש להם ענין להרוג יהודים, או מי שאינו מוסלמי? הריגת יהודים באינתיפדה היא לקיים את מצות הכוזבת הזו, או לקיים את רצונם לשלטון בארץ?
ב. זה שיש להם ענין לכבוש את הארץ כנגד מצות התורה שאנו נכבוש אותה [לפי הדעות שיש בזה מצוה], זה אומר שכל מי שיהרג במהלך נסיונותיהם נחשב שמת על קידוש ה'? גם דרוזי שנהרג או כל אזרח זר שהתפוצץ באוטובוס יחד עם עשרות יהודים, נחשב שמת על קידוש ה'?
ג. מה פירוש אין להם מדינה? יש להם אוטונומיה בכמה וכמה ערים, זה כמו מדינה, בעבר הם לא שלטו ברמאללה והיום כן. ועל חתימתך אומר אמן ואמן. על אף שכנראה ייסורנו לא יכלו עד שלא יבוא משיח צדקנו על ידי שנשוב בתשובה שלמה ונעסוק בתורה ללא הרף.

[בברכה המשולשת]

אתה כותב שיהודי שנהרג בפיגוע נהרג בגלל היותו יהודית.
אני לא בטוח בהנחה הזו, וכיון שאינני מכוחות הטרור אני לא יכול לדעת אם השערתי צודקת.
אבל כפי הנראה הם פוגעים במי שהם סבורים שיביא להם תועלת למטרת כיבוש הארץ.
המציאות הוא שרציחת יהודים הי"ד מביאה להם את התועלת הזו, אבל לכאורה לא משנה להם אם הנרצח יהודי או דרוזי או אמריקאי.
והמציאות היא שעל ידי רציחת יהודים הם קבלו מדינה.

א. יש להם ימש"ו עניין מיוחד להרוג יהודים, על-פי דתם הכוזבת.
ב. עצם מטרתם לכבוש את הארץ הקדושה מידי עם ישראל רח"ל היא נגד התורה הקדושה ומהווה מלחמה בדבר ה', ולכן מי שנהרג על כך נהרג על קידוש השם.
ג. ב"ה לא קבלו מדינה ולא יקבלו- וימותו כולם בעז"ה במהרה בייסורים גדולים

א. יש להם ענין להרוג יהודים, או מי שאינו מוסלמי? הריגת יהודים באינתיפדה היא לקיים את מצות הכוזבת הזו, או לקיים את רצונם לשלטון בארץ?
ב. זה שיש להם ענין לכבוש את הארץ כנגד מצות התורה שאנו נכבוש אותה [לפי הדעות שיש בזה מצוה], זה אומר שכל מי שיהרג במהלך נסיונותיהם נחשב שמת על קידוש ה'? גם דרוזי שנהרג או כל אזרח זר שהתפוצץ באוטובוס יחד עם עשרות יהודים, נחשב שמת על קידוש ה'?
ג. מה פירוש אין להם מדינה? יש להם אוטונומיה בכמה וכמה ערים, זה כמו מדינה, בעבר הם לא שלטו ברמאללה והיום כן. ועל חתימתך אומר אמן ואמן. על אף שכנראה ייסורנו לא יכלו עד שלא יבוא משיח צדקנו על ידי שנשוב בתשובה שלמה ונעסוק בתורה ללא הרף.

א. גם וגם.
ב. כן, אלא שבגוי בעינן כוונה למען עם ישראל.
ג. פירוש שאין להם מדינה- ולכן צה"ל נכנס כל הזמן לשכם ורמאללה ולא לביירות (כדוגמא)

[חובב_ספרים]

יש מקום לטענה שביחס לארצות הנוצריות, המצב תחת האיסלאם היה טוב יותר. ספר אחד שטוען זאת לא מכריע, אבל יש על מה לדבר. מ״מ שקט ושלווה לא היה שם (כפי שהספר הנ״ל מסביר יפה).

לנידו״ד, עקרון השפלת היהודים על ידי האיסלאם הממוסד עתיק כימיו של זה האחרון, ראה למשל תנאי עומר. גם סכסוך הקרקעות במזה״ת של ימינו ואי הנכונות לפשרה ניזונים מעקרון מוסלמי דתי (אדמה מוסלמית מקודשת שאין להרשות לכופרים באיסלם לשלוט בה), אף שיש לו גם מרכיבים לאומיים.

גם אם זה עקרון דתי מוסלמי של "דאר אל איסלאם", הרי מאידך אין עקרון דתי יהודי של "דאר אל יאהוד - מגורים בארץ תחת שלטון יהודי בדווקא", הלא כן?
וממילא, מי שנהרג ע"י ערבים לא נחשב שמת בגלל דת, אלא בגלל מלחמת כנופיות.

וכי השבת מלכות בית דוד למקומה מילתא זוטרתא היא?!

מה שייך השבת מלכות בית דוד למקומה לנידון זה?

[עזריאל ברגר]

האם עשרת הרוגי מלכות נהרגו על קידוש השם?
רק על חלקם נאמר שנידונו על לימוד התורה (ועל סמיכת-חכמים) בשעת השמד, ואילו על חלקם לא נתפרשה הסיבה להריגתם.

[יאיר1]

עשרת הרוגי מלכות זה ענין גבוה מעל גבוה.
אבל על פי הפשט, כמובן שאינם מענין קידוש ה', והרי נהרגו בעוון מכירת יוסף.
אלא אם כתוב בחז"ל אחרת. אלא שחז"ל ייתכן ודיברו על פי סוד מיתתם.
זה לא מוריד מערכם וקדושת מיתתם.
אגב גם משה רבינו אדון הנביאים לא מת על קידוש ה', וגם אברהם יצחק ויעקב....

[עזריאל ברגר]

אז מה מפריע שאומרים על יהודי שנהרג על יהדותו שהוא כמו י' הרוגי מלכות?

[יאיר1]

למי זה מפריע?
תגיד לי רק האם יפריע לך שאני אכתוב שסבא שלי מת כמו משה רבינו, כיון שגם הלך לישון ולא מת....
עשרת הרוגי מלכות, מתו בקדושה וטהרה מגזירה עליונה והדברים נשגבים ביותר.
אבל בא ניקח דוגמא אחרת.
אם אני יגיד לך שחייל שמת בצוק איתן הוא כמו יאיר בן מנשה, כיון ששניהם מתו במלחמה, זה יהיה נוח לך?
כיצד בכלל ניתן להשוות בין גדולי התנאים לבין אנשים בני זמננו?!

ישנה הגדרה של אדם שמוסר נפשו על קדושת ה', מי שאונסים אותו לעבור על אחת מג' עברות, או בשאר האופנים שאדם מצווה למסור נפשו, ואם מסר נפשו הרי מת על קידוש ה'.
ויש לזה הרחבה מסויימת, כאשר אדם מת בגלל יהדותו, אמנם לא נתנו לו את האפשרות להתנצר רח"ל, אבל אם היה מתנצר קודם לכן לא היו הורגים אותו, יש בזה גם ענין של קידוש ה', כי בעצם בגלל שהוא לא עובד עבודה זרה הוא נהרג. לזה אני חושב שמתכוונים כרגיל במה שאומרים שכל מי שנהרג בשל היותו יהודי נחשב כמת על קידוש ה'.

וכאן צצה הבעיה, שכיום הורגים את הישראלים לא את היהודים!

ואין בזה שחור ולבן וצריך דעת גדולים להכריע היכן הגבול עובר.

[סליחות]

הלכה א
כל בית ישראל מצווין על קדוש השם הגדול הזה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל, ומוזהרין שלא לחללו שנאמר ולא תחללו את שם קדשי, כיצד כשיעמוד עובד כוכבים ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה או יהרגנו יעבור ואל יהרג שנאמר במצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וחי בהם ולא שימות בהם, ואם מת ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו.

הלכה ב
במה דברים אמורים בשאר מצות חוץ מעבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכת דמים, אבל שלש עבירות אלו אם יאמר לו עבור על אחת מהן או תהרג, יהרג ואל יעבור, במה דברים אמורים בזמן שהעובד כוכבים מתכוין להנאת עצמו, כגון שאנסו לבנות לו ביתו בשבת או לבשל לו תבשילו, או אנס אשה לבועלה וכיוצא בזה, אבל אם נתכוין להעבירו על המצות בלבד, אם היה בינו לבין עצמו ואין שם עשרה מישראל יעבור ואל יהרג, ואם אנסו להעבירו בעשרה מישראל יהרג ואל יעבור, ואפילו לא נתכוין להעבירו אלא על מצוה משאר מצות בלבד.

הלכה ג
וכל הדברים האלו שלא בשעת הגזרה אבל בשעת הגזרה והוא שיעמוד מלך רשע כנבוכדנצר וחביריו ויגזור גזרה על ישראל לבטל דתם או מצוה מן המצות, יהרג ואל יעבור אפילו על אחת משאר מצות בין נאנס בתוך עשרה בין נאנס בינו לבין עובדי כוכבים.

הערת המעתיק: 1) מצוה מן המצוות: מצוות יישוב הארץ. 2) בשעת הגזירה: על כל הישראלים לעזוב את הארץ לפי דברי מנהיגיהם, ולא, הם מאיימים באיומים שונים שיחזרו עליהם בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. כל אחד ואחד שנמצא בא"י לא נשמע לאיומים שלהם ובכל זאת ממשיך להישאר בארץ, למרות שכמעט כל אחד יכול לעבור למדינה אחרת ואולי לחיות בה חיים טובים יותר. האם אין זה קידוש השם?!

‏"מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה" (תוספתא, עבודה זרה ה' ב'‏) "וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות" - ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות (ספרי, וכן ילקוט שמעוני דברים י"ב רמז תתפה)

[חובב_ספרים]

האם דעתך שישוב א"י יהרוג ואל יעבור משום ששקולה כנגד כל המצוות? וגם לדבריך אפשר לקיים המצוה בהידור בבית שמש ולא צריך להכניס עצמו למקום סכנה דוקא.

[בברכה המשולשת]

לכאורה היא בייהרג ואל יעבור מפני שהיא מצווה הבאה במלחמה (וכדברי מהנ"ח בעניין מלחמת ז עממין ביחיד ובציבור) וממילא אם יהיה רק בבית שמש ולא במקום סכנה (ירושלים? פ"ת?) נמצאת אותה כברת ארץ הקודש מסורה ח"ו לגויים ימש"ו

[יאיר1]

ישנה טענה נוספת שטען אחד מגדולי רבני הציבור הד"ל ואינני זוכר מיהו, שהיא ביהרג ואל יעבור מפני שהיא שעת הגזריה שרוצים לבטל אותנו מקיום המצווה. הדברים נאמרו בהקשר להיתנתקות.
וממילא לא צריך להגיע לסברת ברכה משולשת שזו מצוה במלחמה.
ונכון שגם בבית שמש מקיימים אותה, אולם הדעת נוטה שאי אפשר לקיים ישוב רק במקום אחד, ותמיד יהיו ישובי ספר שישיבתם תהיה יותר מסוכנת.
טענתו של ברכה משולשת שכך אנו מוסרים אותה לגויים אינה מצד מצות יישוב הארץ כפי שהובא לעיל, אלא כדברי הרמב"ן שיש מצוה לכובשה.
כלומר יש את המצוה לשבת בארץ, ויש את המצוה לכובשה, לא בהכרח שדברי חז"ל שהובאו לעיל הם כדעת הרמב"ן.

וכאן אנחנו נכנסים לאחד מ'סלעי' המחלוקת שיש בין הציבור החרדי לגווניו לבין הציבור הדת"ל והכוונה בעיקר לחרדים שבהם.

אינני בא להכריע בזה, אך קשה בעיניי לטעון שאין להם על מה שיסמוכו, וגם אם נניח שהם טועים, עדיין אינה טעות בדבר משנה, אלא בשיקול הדעת.

[חובב_ספרים]

לכאורה היא בייהרג ואל יעבור מפני שהיא מצווה הבאה במלחמה (וכדברי מהנ"ח בעניין מלחמת ז עממין ביחיד ובציבור) וממילא אם יהיה רק בבית שמש ולא במקום סכנה (ירושלים? פ"ת?) נמצאת אותה כברת ארץ הקודש מסורה ח"ו לגויים ימש"ו

אינו מובן איך שייך להביא דברי המנ"ח כשמפורש להפיך בחינוך והמנ"ח רק מתמה עליו, ולא נדחית דברי הראשונים מחמת קושית האחרונים. [לעצם קושית המנ"ח עי' מש"כ בחי' הגרי"ז עה"ת סוף פר' בשלח. וע"ע באגר"מ חו"מ ח"ב סי' ע"ח שמלחמת מצוה צריך סנהדרין ואו"ת להתיר הסכנה, אבל זולת זה אין להסתכן לעשות מלחמה אלא היכא שגוים כבר באו עליו.]
בכלל מיותר לדון בכל זה שהוא אחד מהענינים שהד"ל לקחו השקפתם ישר מהחילונים והלבישו עליו כיפה לאחר המעשה, אבל לפני זה לא היה לו מקום רציני להשקפות כאלו בכלל ישראל. זה רחמנות על התינקות שנשבו בהם שלבם לשמים אלא שהולעטו השקפות מעוות כאלו ומסרו נפשם על לא כלום בחשבם בטעות שהם עושים מצווה גדולה.

[בברכה המשולשת]

יעויין מש"כ בס"ד בספרי (אמנם הדברים באו שם בהקשר לשאלה אחרת)

[שף ויתיב]

לכאורה עירוב פרשיות יש כאן, בואו נעשה קצת סדר בדברים:

א) השאלה היא לא למה המחבלים הורגים יהודים, כי גם אם זה לא בגלל עובדת יהדותם הרי ישנם כאלו שטוענים שזה בגלל קיום מצוה.

ומזה באנו לשאלה שניה
ב) האם דברי הרמב"ם הנ"ל אמורים בנוגע לכל אחד שרוצה להעביר יהודי על מצוה לא משנה טעמו וסיבתו, או שזהו דוקא כשמטרתו היא להעבירו על דתו (נא להעתיק מן הרמב"ם עוד שיתבהרו הדברים, בזה גופא - לדעת רבותינו שסוברים שמותר ליהרג במשהו שאינו ביהרג ואל יעבור - יש לעיין אם זה קידוש ה' בכל מקרה או רק כשכוונתו להעבירו על דתו).

תמצית השאלות הוא מהו קידוש ה', הריגה בגלל היותו יהודי או בגלל סירובו לעבור על דתו (ובזה גופא - האם זה רק כשמתכוון לעבור על דתו).
ומזה באנו לעוד שאלה
ג) נניח וקידוש ה' הוא במקרה של עבירה על מצוה, האם זהו דוקא כשזה מצוה באמת או גם כשחושב שזהו מצוה (ובזה גופא כנ"ל ב' אופנים, שהגוי מתכוון להעבירו על מצוה [ערקתא דמסאני], או שמתכוון סתם להדיח הכובשים [לו נניח שזוהי באמת כוונתם]).
וראה איגרת השמד להרמב"ם.

[צונאמי]

ציטוט:

אתמול בערב כשישבתי בסמוך לקבוצת לומדי ה"דף היומי", שמעתי את מגיד השיעור אומר, כי כל נרצחי השואה יהיו אשר יהיו, הם "קדושים, מפני שהם מתו על קידוש השם".

שאלתי אותו: מה קידוש השם יש כאשר מליוני אנשים מובלים למיתתם כעדר כבשים?

והוא השיב: הם "קדושים" מפני שמתו בגלל יהדותם!

המשכתי לשאול:

אני מסוגל להבין שמי שמסר את עצמו להריגה ולא לעבור על דת, שהוא "קדוש", אך מה קדושה יש במי שכל "זכותו" לתואר קדוש היא, שאיזה גוי מופרע החליט שעל כל מי שהגדרתו הגזעית היא "יהודי" למות, הגדרה שלא היתה דתית או אמונית, והיא היתה גם הגדרתו של מי שאם אמו היתה גויה אלא שסבו היה יהודי?

האם ייתכן שהקדושה שם היא היא קדושה "מושאלת" ללא קדושה?

הוא גם ידע לספר על רבי "ניצול שואה" שאמר, שלא מתאבלים על הרוגי השואה, מפני שהם "כ"כ קדושים", עד שהם "מעל" כל זה.

שאלתי אותו: האם אותו הרבי, גם אמר שנרצחי השואה היו יותר "קדושים" ממתאבדי והרוגי מסעי הצלב, שאף ש"המסע" היה לפני כאלף שנה, עדיין אומרים מדי שבת בשבתו, את תפילת "אב הרחמים" לעילוי נשמתם? (חוץ משבתות שבהן מברכים- את החודש, חוץ מהשבת שבו מברכים את חודש סיון, מפני שבו היו ה"גזרות" הקשות ביותר, בשנת תתנו-1096.

וכאן נסתיימו שאלותי.

ידעתי שדבריו אינם אלא מעשה תוכי, ידעתי שכולם יודעים שזה כך, אך איש אינו יודע היכן המקור לדברים, ידעתי שאף אם אין בדבריו אמת, יש בדבריו קצת נחמה-המליונים שנרצחו לא "התבזבזו", כי במותם הם זכו ל"עילוי ודרגת קדושה" שאי אפשר להגיע אליו יהודים חיים שמתו מוות טבעי, והדרך אליהם היא רק ע"י גוי שהחליט להרוג יהודי.

משה א. בליייך במאמרו" היש לברך על קידוש השם-Does Mrthydom Reqire a Blessing ",(Journal of Halacha and Contenprary society number xvii p. 69note 1) מציין למספר מקורות הטוענים שכן, מפני שהם נהרגו מפני שהיו יהודים, והם מציינים כמקור לטענתם את דברי הרמב"ם באיגרת השמד, (אגרות הרמב"ם, ירושלים תשלט, עמוד61), ואת דברי החתם סופר, (שו"ת חתם סופר יו"ד סימן שלג), אולם המעיין במקורות אלו לא ימצא שם כדבריהם, ואדרבא, לדברי הרמב"ם, (הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ד), "כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו", אין ספק שאם הוא שולל את קדושת הנהרג ע"י גוי, כאשר המסירה למוות היתה לשם מטרה "קדושה".

ישנם אפילו כאלה שמרחיבים את ה"הקדושה", לכל יהודי שנרצח ע"י שאינו יהודי אפילו בעת נסיון שוד.

וזה כבר יותד מדי.

ולעיל טענו שגם הנהרג במשחק כדורגל...