בדרשת חז"ל, שבולכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור, מישהו העלה באוזניי סברה שמא צריך לקרוא עם בחיריק ולא בפתח
יש למישהו מקורות לכאן ולכאן?
תודה מראש
ישראל אליהו כתב:ומיהו זה שדומה לחמור?
מרדכי וינטרויב כתב:"עם" הדומה לחמור. כלומר, מהמילה "עם" המופיעה בפסוק דורשים שהנערים דומים לחמור.
סתם יהודי כתב:ישראל אליהו כתב:ומיהו זה שדומה לחמור?
מי שדומה לחמור, הוא אותו אחד שאליו היינו מתכוונים אילו קראנו את עם בפת"ח.
ישראל אליהו כתב:סתם יהודי כתב:ישראל אליהו כתב:ומיהו זה שדומה לחמור?
מי שדומה לחמור, הוא אותו אחד שאליו היינו מתכוונים אילו קראנו את עם בפת"ח.
אם אנו קוראים בפתח, הכוונה היא שאליעזר וישמעאל הם עם שדומים לחמור.
אולם אם נקרא בחיריק, לא מובן עם מי יישבו אליעזר וישמעאל, "שבו עם (בחיריק) מי שדומה לחמור"? עם מי?
סתם יהודי כתב:אליעזר יוכל לשבת עם ישמעאל, וישמעאל יוכל לשבת עם אליעזר.
סתם יהודי כתב:מרדכי וינטרויב כתב:"עם" הדומה לחמור. כלומר, מהמילה "עם" המופיעה בפסוק דורשים שהנערים דומים לחמור.
אתה מתכוון, שחז"ל דורשים את "עִם החמור" (בחיריק) כאילו היה מנוקד "עַם החמור" (בפתח), וא"כ המשמעות תהיה: עַם של חמורים, ולזה התכוונו חז"ל כשכתבו "עַם הדומה לחמור".
עכ"פ, אם נקרא את "עִם הדומה לחמור" בחיריק, אז הכוונה תהיה "עִם [מי ש]דומה לחמור". ואם אין ראייה לדבר, זכר לדבר, במיכה ב ט: "דבריי ייטיבו עִם הישר הולך", כלומר: דבריי ייטיבו עִם [מי ש]ישר הולך (כלומר עם מי שהולך ישר).
ישראל אליהו כתב:סתם יהודי כתב:אליעזר יוכל לשבת עם ישמעאל, וישמעאל יוכל לשבת עם אליעזר.
אברהם אומר "שבו" - שניכם. - עם מי שדומה לחמור?
מרדכי וינטרויב כתב:סתם יהודי כתב:מרדכי וינטרויב כתב:"עם" הדומה לחמור. כלומר, מהמילה "עם" המופיעה בפסוק דורשים שהנערים דומים לחמור.
אתה מתכוון, שחז"ל דורשים את "עִם החמור" (בחיריק) כאילו היה מנוקד "עַם החמור" (בפתח), וא"כ המשמעות תהיה: עַם של חמורים, ולזה התכוונו חז"ל כשכתבו "עַם הדומה לחמור".
לא, המילה "עם" בחיריק מורה על סמיכות ודמיון ובכך מורה על כך שנערי אברהם דומים לחמור.
סתם יהודי כתב:לא כתוב "שניכם". כתוב "שבו" בלשון רבים, כמו ש"לא תגנובו" הוא לשון רבים, אבל לשון רבים אינו בהכרח מורה שאיסור גניבה חל רק כשאתם ביחד ואינו חל כשכל אחד מכם נמצא לבדו, אלא בלשון רבים הכוונה שאיסור גניבה חל על כל אחד ואחד מכם. ככה גם לגבי "שבו" בלשון רבים, להורות שהבקשה לשבת מופנית לכל אחד ואחד מכם, שמתבקש א"כ לשבת עם מי שדומה לחמור.
ישראל אליהו כתב:סתם יהודי כתב:לא כתוב "שניכם". כתוב "שבו" בלשון רבים, כמו ש"לא תגנובו" הוא לשון רבים, אבל לשון רבים אינו בהכרח מורה שאיסור גניבה חל רק כשאתם ביחד ואינו חל כשכל אחד מכם נמצא לבדו, אלא בלשון רבים הכוונה שאיסור גניבה חל על כל אחד ואחד מכם. ככה גם לגבי "שבו" בלשון רבים, להורות שהבקשה לשבת מופנית לכל אחד ואחד מכם, שמתבקש א"כ לשבת עם מי שדומה לחמור.
יש משהו שמכריח אותך לעקם כל כך את הפשט?
ישראל אליהו כתב:ב"לא תגנובו" הפשט הפשוט הוא על כל יחיד.
וב"שבו עם החמור" הפשט הפשוט הוא על שניהם יחד.
כך ההגיון אומר.
מה שנכון נכון כתב:בכתובות קיא. מבואר שהדרשה היא לקרוא עם בפתח, עד כדי עשיית גז"ש ממנה.
וכן בב"ר לא אמרו עם הדומה לחמור, אלא: ומניין שהעבדים דומין לבהמה מהכא שבו לכם פה עם החמור עם החמור. [וש"מ גם למקורות שכתוב בהם 'הדומה'].
[אגב לכאורה הדומה לחמור היה רק אליעזר ולא ישמעאל].
שברי לוחות כתב:ב) מה שרגילים לפרש בנוסח אני מאמין ולא ישיגוהו משיגי הגוף שאי אפשר להשיג בדעת האדם את הקב"ה, והפירוש הנכון הוא שמשיגי הגוף היינו הקור והחום וכדומה אינם פועלים על הקב"ה.
מה שנכון נכון כתב:לא הבנתי מה יש בכלל להתפלפל בכונת המנסח האלמוני של הי"ג עיקרים שבסידור, בזמן שדברי הרמב"ם ברורים ומפורשים בפירוש המשניות סנהדרין רפ"י (אליבא דכל התרגומים).
דרו בר פפא כתב:מה שנכון נכון כתב:לא הבנתי מה יש בכלל להתפלפל בכונת המנסח האלמוני של הי"ג עיקרים שבסידור, בזמן שדברי הרמב"ם ברורים ומפורשים בפירוש המשניות סנהדרין רפ"י (אליבא דכל התרגומים).
מה שלא מובן זה למה לא היה נח לו לבעל ה"מסילות לבב" הנ"ל לפרש כהבנת העולם שהבורא ית' לא ישיגוהו בשכלם בעלי הגוף היכולים להשיג עניינים גשמיים אבל אינם יכולים להשיג הבורא ית' שאינו גוף.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 309 אורחים