פורום אוצר החכמה

במרדכי ר"ה כת"י וירצ'לי [בצילום זה בטור א' לפני "נשאלו"] יש הוספה: "הג' ואני נתן באתי להרחיב דעתו של ר"ת הא דקאמר לית לן בה ר"ל דאינו בכלל פושע ישראל אבל מ"מ עובר בכל יום חיוב עשה, דאי משום דצריך גוף נקי וכי אינו יכול להיות נקי ב' שעות דזהו מתחלת ברכות יוצא אור עד אחר סיום י"ח ברכות כו' שיכול ליזהר בעצמו להיות נקי, נתן, הג'", מבואר שבימיהם לקחו ב' שעתו מתחילת יוצא אור עד לאחר שמונה עשרה, ותמוה שהרי אפילו חסידים הראשונים לא לקחו אלא שעה א' לשמונה עשרה וכאן איירי באנשים רגילים שלא היו זהירים להניח תפילין בכל יום.
זה כת"י וירצ'לי ולא כת"י בודפשט כמו שנכתב בטעות בתחילה. ממילא גם שם הקובץ טעות.

חובב_ספרים כתב:במרדכי ר"ה כת"י בודפשט [בצילום זה בטור א' לפני "נשאלו"] יש הוספה: "הג' ואני נתן באתי להרחיב דעתו של ר"ת הא דקאמר לית לן בה ר"ל דאינו בכלל פושע ישראל אבל מ"מ עובר בכל יום חיוב עשה, דאי משום דצריך גוף נקי וכי אינו יכול להיות נקי ב' שעות דזהו מתחלת ברכות יוצא אור עד אחר סיום י"ח ברכות כו' שיכול ליזהר בעצמו להיות נקי, נתן, הג'", מבואר שבימיהם לקחו ב' שעתו מתחילת יוצא אור עד לאחר שמונה עשרה, ותמוה שהרי אפילו חסידים הראשונים לא לקחו אלא שעה א' לשמונה עשרה וכאן איירי באנשים רגילים שלא היו זהירים להניח תפילין בכל יום.

מסתמא התכוון לרמוז להא דקי"ל בברכות לב ע"ב: "המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפילתו [דהיינו מיוצר אור ועד תחילת תפילת י"ח], ושעה אחת אחר תפילתו [דהיינו מנפ"א ועד סוף קדושה דסידרא]...תנו רבנן, חסידים ראשונים היו שוהין שעה אחת, ומתפללין שעה אחת, וחוזרין ושוהין שעה אחת".

סתם יהודי כתב:

חובב_ספרים כתב:במרדכי ר"ה כת"י בודפשט [בצילום זה בטור א' לפני "נשאלו"] יש הוספה: "הג' ואני נתן באתי להרחיב דעתו של ר"ת הא דקאמר לית לן בה ר"ל דאינו בכלל פושע ישראל אבל מ"מ עובר בכל יום חיוב עשה, דאי משום דצריך גוף נקי וכי אינו יכול להיות נקי ב' שעות דזהו מתחלת ברכות יוצא אור עד אחר סיום י"ח ברכות כו' שיכול ליזהר בעצמו להיות נקי, נתן, הג'", מבואר שבימיהם לקחו ב' שעתו מתחילת יוצא אור עד לאחר שמונה עשרה, ותמוה שהרי אפילו חסידים הראשונים לא לקחו אלא שעה א' לשמונה עשרה וכאן איירי באנשים רגילים שלא היו זהירים להניח תפילין בכל יום.

מסתמא התכוון לרמוז להא דקי"ל בברכות לב ע"ב: "המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפילתו [דהיינו מיוצר אור ועד תחילת תפילת י"ח], ושעה אחת אחר תפילתו [דהיינו מנפ"א ועד סוף קדושה דסידרא]...תנו רבנן, חסידים ראשונים היו שוהין שעה אחת, ומתפללין שעה אחת, וחוזרין ושוהין שעה אחת".

וכי פסוד"ז אינם בכלל שעה אחת קודם תפילתו?

סעדיה כתב:

סתם יהודי כתב:

חובב_ספרים כתב:במרדכי ר"ה כת"י בודפשט [בצילום זה בטור א' לפני "נשאלו"] יש הוספה: "הג' ואני נתן באתי להרחיב דעתו של ר"ת הא דקאמר לית לן בה ר"ל דאינו בכלל פושע ישראל אבל מ"מ עובר בכל יום חיוב עשה, דאי משום דצריך גוף נקי וכי אינו יכול להיות נקי ב' שעות דזהו מתחלת ברכות יוצא אור עד אחר סיום י"ח ברכות כו' שיכול ליזהר בעצמו להיות נקי, נתן, הג'", מבואר שבימיהם לקחו ב' שעתו מתחילת יוצא אור עד לאחר שמונה עשרה, ותמוה שהרי אפילו חסידים הראשונים לא לקחו אלא שעה א' לשמונה עשרה וכאן איירי באנשים רגילים שלא היו זהירים להניח תפילין בכל יום.

מסתמא התכוון לרמוז להא דקי"ל בברכות לב ע"ב: "המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפילתו [דהיינו מיוצר אור ועד תחילת תפילת י"ח], ושעה אחת אחר תפילתו [דהיינו מנפ"א ועד סוף קדושה דסידרא]...תנו רבנן, חסידים ראשונים היו שוהין שעה אחת, ומתפללין שעה אחת, וחוזרין ושוהין שעה אחת".

וכי פסוד"ז אינם בכלל שעה אחת קודם תפילתו?

כמובן שלא, שהרי בתקופת חכמי הש"ס היו מתחילין את התפילה בקדיש וברכו, ומייד: יוצר אור, אהבה רבה, פרשיות שמע וציצית, ואמת ויציב, ותפילה י"ח.
וגם היה דין מיוחד הנקרא "פורס על שמע" (המובא גם בש"ע או"ח סי' סט), דהיינו שאם יש מניין אנשים שכל אחד מהם כבר התפלל ביחיד, אז היו רשאים למנות את אחד מהם שיעמוד לומר (בציבור) את כל הסדר הנזכר, אלא שאחרי שהיה מסיים את ברכת יוצר המאורות הוא היה מייד מתחיל חזרה עד סוף ברכת אתה קדוש ולא יותר. וכלשון הש"ע שם: "וזה נקרא פורס על שמע, לשון חתיכה פרוסה, שאין אומרין אלא קצת ממנה" [דהיינו שמתוך ברכות ק"ש אומר רק את ברכת יוצר אור].
הגאונים הוסיפו את ברכת ברוך שאמר וישתבח. אך הואיל ולא נזכרה בש"ס, לכן פסק הש"ע (שם סי' נב) שיש לדלג על ברכות אלו אם אי-דילוגן היה גורם להפסיד להתפלל בציבור את תפילת יח, שהרי תפילה במניין כן מוזכרת בש"ס.

אלא שאנו פוסקים כהמשכנ"י שאין לדלג וכדברי הגאונים

בברכה המשולשת כתב:אלא שאנו פוסקים כהמשכנ"י שאין לדלג וכדברי הגאונים

כלומר שהיא תקנת אנשי כנה"ג.

יעויין באזור אליהו על אתר שמדברי אדוננו הגר"א נראה שעיקר עניינם מדאו' וכדברי הגאונים

בברכה המשולשת כתב:אלא שאנו פוסקים כהמשכנ"י שאין לדלג וכדברי הגאונים

המשנ"ב (נב ס"ק ו) כתב דהמשכנ"י "הוכיח", כי ברכות ברוך שאמר וישתבח נתקנו ע"י הגאונים, ו[כי ]על כן "מוטב" שלא לדלג. אם כי טרם הספקתי לברר האם הסיפא היא דעת המשכנ"י או דעת המשנ"ב.

סתם יהודי כתב:

בברכה המשולשת כתב:אלא שאנו פוסקים כהמשכנ"י שאין לדלג וכדברי הגאונים

המשנ"ב (נב ס"ק ו) כתב דהמשכנ"י "הוכיח", כי ברכות ברוך שאמר וישתבח נתקנו ע"י הגאונים, ו[כי ]על כן "מוטב" שלא לדלג. אם כי טרם הספקתי לברר האם הסיפא היא דעת המשכנ"י או דעת המשנ"ב.

ע"י אנשי כנה"ג http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 50&hilite=

צעיר_התלמידים כתב:

סתם יהודי כתב:

בברכה המשולשת כתב:אלא שאנו פוסקים כהמשכנ"י שאין לדלג וכדברי הגאונים

המשנ"ב (נב ס"ק ו) כתב דהמשכנ"י "הוכיח", כי ברכות ברוך שאמר וישתבח נתקנו ע"י הגאונים, ו[כי ]על כן "מוטב" שלא לדלג. אם כי טרם הספקתי לברר האם הסיפא היא דעת המשכנ"י או דעת המשנ"ב.

ע"י אנשי כנה"ג.

משום מה, המשנ"ב שהביא את דברי המשכנ"י, כתב "גאונים".

א"ר יוסי יהי חלקי מגומרי הלל בכל יום וכו' כי קאמרינן בפסוד"ז

שבת קי"ח:
ואם חיובא ליכא מידת חסידות איכא, וסביר להניח שחסידים הראשונים נהגו בה.

סתם יהודי כתב:משום מה, המשנ"ב שהביא את דברי המשכנ"י, כתב "גאונים".

תעלומה, כי בספר משנ"ב שלפני כתוב ''תנאים''.

סעדיה כתב:

א"ר יוסי יהי חלקי מגומרי הלל בכל יום וכו' כי קאמרינן בפסוד"ז

שבת קי"ח:
ואם חיובא ליכא מידת חסידות איכא, וסביר להניח שחסידים הראשונים נהגו בה.

ועדיין לא כתוב שם שהסדר לאמרם לפני התפילה, ועיין בספר משכנ"י הנז"ל.

צעיר_התלמידים כתב:

סעדיה כתב:

א"ר יוסי יהי חלקי מגומרי הלל בכל יום וכו' כי קאמרינן בפסוד"ז

שבת קי"ח:
ואם חיובא ליכא מידת חסידות איכא, וסביר להניח שחסידים הראשונים נהגו בה.

ועדיין לא כתוב שם שהסדר לאמרם לפני התפילה, ועיין בספר משכנ"י הנז"ל.

מאותה סיבה שאנו אומרים הפסוקים לפני התפילה, מסתבר שגם הם נהגו ככה.

צעיר_התלמידים כתב:

סתם יהודי כתב:משום מה, המשנ"ב שהביא את דברי המשכנ"י, כתב "גאונים".

תעלומה, כי בספר משנ"ב שלפני כתוב ''תנאים''.

שום תעלומה, פשוט לא ראיתי נכון (אם כבר, אז התעלומה היא איך לא ראיתי נכון). תודה על התיקון, וייש"כ.

ובמג"א נג-ה מבו' דשיעור הזמן של פסוד"ז (נפק"מ לשהה כדי לגמור את כולה) הוא חצי שעה.
ובלקט יושר מעיד על התרוה"ד שבימי האלול היה מנגן את ברוך שאמר שלושת רבעי שעה, מלבד שאר פסוד"ז.
וחסידים הראשונים שוהים וכו' (אי נימא דפסוד"ז אינו מצטרף להאי שהייה),
צא ולמד שכבר הגיע משך התפילה לכדי יותר מ-5 שעות...

תניא איגרת הקודש פרק א

ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי בתוספת ביאור ובקשה כפולה שטוחה ופרושה לפני כל אנשי שלומים הקרובים והרחוקים לקיים עליהם שכל ימי החול לא ירדו לפני התיבה הבעלי עסקים שאין להם פנאי כ"כ. רק אותם שיש להם פנאי או המלמדים או הסמוכים על שולחן אביהם שיכולים להאריך בתפלת השחר ערך שעה ומחצה לפחות כל ימות החול מהם יהיה היורד לפני התיבה ע"פ הגורל או ע"פ ריצוי הרוב. והוא יאסוף אליו בסביב לו כל הסמוכים על שולחן אביהם או מלמדים שיוכלו להאריך כמוהו בבל ישונה נא ונא:

כתבן כתב:תניא איגרת הקודש פרק א

ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי בתוספת ביאור ובקשה כפולה שטוחה ופרושה לפני כל אנשי שלומים הקרובים והרחוקים לקיים עליהם שכל ימי החול לא ירדו לפני התיבה הבעלי עסקים שאין להם פנאי כ"כ. רק אותם שיש להם פנאי או המלמדים או הסמוכים על שולחן אביהם שיכולים להאריך בתפלת השחר ערך שעה ומחצה לפחות כל ימות החול מהם יהיה היורד לפני התיבה ע"פ הגורל או ע"פ ריצוי הרוב. והוא יאסוף אליו בסביב לו כל הסמוכים על שולחן אביהם או מלמדים שיוכלו להאריך כמוהו בבל ישונה נא ונא:

בתורת שלום (ישנו באוצר גם מחוץ לחבילת ספרי חב"ד) עמ' 13 מובא שאדמוה"ז היה מתפלל בימות החול חצי שעה לפני פסוד"ז, ומברוך שאמר עד אחרי שמו"ע שעה, ושיורי התפילה חצי שעה.

עושה חדשות כתב:ובמג"א נג-ה מבו' דשיעור הזמן של פסוד"ז (נפק"מ לשהה כדי לגמור את כולה) הוא חצי שעה.
ובלקט יושר מעיד על התרוה"ד שבימי האלול היה מנגן את ברוך שאמר שלושת רבעי שעה, מלבד שאר פסוד"ז.
וחסידים הראשונים שוהים וכו' (אי נימא דפסוד"ז אינו מצטרף להאי שהייה),
צא ולמד שכבר הגיע משך התפילה לכדי יותר מ-5 שעות...

לפענ"ד המג"א מדבר על נוסח אשכנז, ועל תפילת שויו"ט, שאומרים הרבה מזמורים בתוך פסד"ז.
וליתר פירוט: נראה לי (ואכמ"ל לבאר מקורותי) ששיעור "כדי לגמור את כולה" הוא לא כפי ההרגל של האדם, ואפילו לא כפי הממוצע, אלא כפי הארוך-הנורמלי, והארוך-הנורמלי הוא בשויו"ט, ולמתפללי נוסח אשכנז בקצב המקובל היום ברוב בתי הכנסת זה יוצא כחצי שעה.

עזריאל ברגר כתב:לפענ"ד המג"א מדבר על נוסח אשכנז, ועל תפילת שויו"ט, שאומרים הרבה מזמורים בתוך פסד"ז.
וליתר פירוט: נראה לי (ואכמ"ל לבאר מקורותי) ששיעור "כדי לגמור את כולה" הוא לא כפי ההרגל של האדם, ואפילו לא כפי הממוצע, אלא כפי הארוך-הנורמלי, והארוך-הנורמלי הוא בשויו"ט, ולמתפללי נוסח אשכנז בקצב המקובל היום ברוב בתי הכנסת זה יוצא כחצי שעה.

יש"כ. מקורותיך בענין זה מסקרנים אותי למאד.
אבל קשה להניח שהשיעור יקבע לפי 'הארוך ביותר הנורמלי' דהיינו שויו"ט,
אכן נסתפקו החכמים זצ"ל ושליט"א האם תליא כפי השיעור הממוצע, או כ"א לפי מה שהוא בדרך כלל, או כל אחד לפי קריאתו הנוכחית,
אבל צד זה לא שמיעא לי כלומר לא סבירא לי לע"ע, לומר דתליא בארוך ביותר, ושיעור לגמור את כולה של פסוד"ז דימי החול יהיה תלוי בשויו"ט.

עושה חדשות כתב:

עזריאל ברגר כתב:לפענ"ד המג"א מדבר על נוסח אשכנז, ועל תפילת שויו"ט, שאומרים הרבה מזמורים בתוך פסד"ז.
וליתר פירוט: נראה לי (ואכמ"ל לבאר מקורותי) ששיעור "כדי לגמור את כולה" הוא לא כפי ההרגל של האדם, ואפילו לא כפי הממוצע, אלא כפי הארוך-הנורמלי, והארוך-הנורמלי הוא בשויו"ט, ולמתפללי נוסח אשכנז בקצב המקובל היום ברוב בתי הכנסת זה יוצא כחצי שעה.

יש"כ. מקורותיך בענין זה מסקרנים אותי למאד.
אבל קשה להניח שהשיעור יקבע לפי 'הארוך ביותר הנורמלי' דהיינו שויו"ט,
אכן נסתפקו החכמים זצ"ל ושליט"א האם תליא כפי השיעור הממוצע, או כ"א לפי מה שהוא בדרך כלל, או כל אחד לפי קריאתו הנוכחית,
אבל צד זה לא שמיעא לי כלומר לא סבירא לי לע"ע, לומר דתליא בארוך ביותר, ושיעור לגמור את כולה של פסוד"ז דימי החול יהיה תלוי בשויו"ט.

המקור העיקרי הוא הדיון בענין שיעורי הפסק ד"כדי לגמור את כולה", בקישור זה (לקו"ש כרך ד עמוד 1363 ואילך):
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=362

סעדיה כתב:

סתם יהודי כתב:

חובב_ספרים כתב:במרדכי ר"ה כת"י בודפשט [בצילום זה בטור א' לפני "נשאלו"] יש הוספה: "הג' ואני נתן באתי להרחיב דעתו של ר"ת הא דקאמר לית לן בה ר"ל דאינו בכלל פושע ישראל אבל מ"מ עובר בכל יום חיוב עשה, דאי משום דצריך גוף נקי וכי אינו יכול להיות נקי ב' שעות דזהו מתחלת ברכות יוצא אור עד אחר סיום י"ח ברכות כו' שיכול ליזהר בעצמו להיות נקי, נתן, הג'", מבואר שבימיהם לקחו ב' שעתו מתחילת יוצא אור עד לאחר שמונה עשרה, ותמוה שהרי אפילו חסידים הראשונים לא לקחו אלא שעה א' לשמונה עשרה וכאן איירי באנשים רגילים שלא היו זהירים להניח תפילין בכל יום.

מסתמא התכוון לרמוז להא דקי"ל בברכות לב ע"ב: "המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפילתו [דהיינו מיוצר אור ועד תחילת תפילת י"ח], ושעה אחת אחר תפילתו [דהיינו מנפ"א ועד סוף קדושה דסידרא]...תנו רבנן, חסידים ראשונים היו שוהין שעה אחת, ומתפללין שעה אחת, וחוזרין ושוהין שעה אחת".

וכי פסוד"ז אינם בכלל שעה אחת קודם תפילתו?

אז זהו, שלא; כדמוכח מדברי המרדכי שצוטטו בפתח האשכול.
ואגב, יעויין ברש"י לשבת קיח ע"ב בד"ה פסוקי דזמרא, דפסוד"ז הם בסך הכל שני מזמורי תהלים ותו לא (אני כותב זאת כבדרך אגב ובמנותק מהדיון הנוכחי שעל שאלת השעה שקודם התפילה).

עזריאל ברגר כתב:המקור העיקרי הוא הדיון בענין שיעורי הפסק ד"כדי לגמור את כולה", בקישור זה (לקו"ש כרך ד עמוד 1363 ואילך

לא ברירא לי כלל מה ההכרח לקשר בין דיני הפסק לשהה באונס כדי לגמור כולה.

בכל אופן, המאירי בברכות דכ"ב כתב להדיא:
"וכן פרשו שם בשהייה זו שבקורא משערין אותה כלומר על הדרך שהוא רגיל לקרות וכו'
ואף בשהי' זו משערים על הדרך שהוא רגיל להתפלל אם במתון אם במהירות".

עושה חדשות כתב:

עזריאל ברגר כתב:המקור העיקרי הוא הדיון בענין שיעורי הפסק ד"כדי לגמור את כולה", בקישור זה (לקו"ש כרך ד עמוד 1363 ואילך

לא ברירא לי כלל מה ההכרח לקשר בין דיני הפסק לשהה באונס כדי לגמור כולה.

בכל אופן, המאירי בברכות דכ"ב כתב להדיא:
"וכן פרשו שם בשהייה זו שבקורא משערין אותה כלומר על הדרך שהוא רגיל לקרות וכו'
ואף בשהי' זו משערים על הדרך שהוא רגיל להתפלל אם במתון אם במהירות".

בהלכות שחיטה, שיעור שהיה בבהמה הוא "כדי שיגביהנה וירביצנה וישחוט".
שמע מינה תלת:
א. בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון - שיעורה כדי לעשות את כל המעשה מתחילתו ועד סופו.
ב. קצב המעשה - ע"ד הרגיל (וכפי שהבאת מהמאירי).
ג. מחשיבים בתוך המעשה גם את הדברים שלא תמיד נכללים בו, כגון הגבהת והרבצת הבהמה.

עזריאל ברגר כתב:בהלכות שחיטה, שיעור שהיה בבהמה הוא "כדי שיגביהנה וירביצנה וישחוט".
שמע מינה תלת:
א. בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון - שיעורה כדי לעשות את כל המעשה מתחילתו ועד סופו.
ב. קצב המעשה - ע"ד הרגיל (וכפי שהבאת מהמאירי).
ג. מחשיבים בתוך המעשה גם את הדברים שלא תמיד נכללים בו, כגון הגבהת והרבצת הבהמה.

יש"כ.
אין הדמיון עולה יפה כ"כ.
א. אין חילוק בשחיטה בין אונס לרצון וכו' משא"כ גבי שהיה דתפילה וברכות.
ב. בשחיטה הנידון הוא לשהות כשיעור שחיטה מתחילה ועד סוף בזמן השהייה, ואילו לגבי תפילה הנידון הוא להספיק לגמור מהנקודה שאוחז בה ועד הסוף, אבל לא להספיק את כל התפילה בזמן השהייה.

לגבי מה שמחשיבים גם הגבהה והרבצה, באמת ע"ז הולכת הסוג' בחולין דל"ב שהביא כת"ר, ויש בזה כמה חילוקים ושיטות, גסה ודקה בהמה ועוף וכו', ולא מצינו כן גבי שהייה דתפילה.
וכן האיבעיא שם גבי צירוף שהיות, לא דנו כן בגמ' לגבי שהייה דתפילה, (וכמדומני שיש ע"ז בפוס', ולא עיינתי כעת).

לגבי שחיטה נסתפק בתבואות שור אי אזלי' בתר השוחט הזה או בתר שוחט בינוני.


ויל"פ.

עושה חדשות כתב:ואילו לגבי תפילה הנידון הוא להספיק לגמור מהנקודה שאוחז בה ועד הסוף, אבל לא להספיק את כל התפילה בזמן השהייה.

הא מנלך?
אדרבא, הרי מפורש שזהו כדי לגמור מרישא לסיפא.
דאל"ה, מי ששהה לקראת סיום הברכה אפילו כרגע - יחשב כמי ששהה כדי לגמור את כולה!

עזריאל ברגר כתב:

עושה חדשות כתב:הא מנלך? אדרבא, הרי מפורש שזהו כדי לגמור מרישא לסיפא.
דאל"ה, מי ששהה לקראת סיום הברכה אפילו כרגע - יחשב כמי ששהה כדי לגמור את כולה!

סליחה, לא פירשתי דברי כראוי.
ס"ד בגמ' (מגילה די"ח) דהכוונה היא לגמור מהיכן שאוחז ועד הסוף, ודחי' דא"כ נתת דבריך לשיעורים.
ואילו גבי שחיטה לא ס"ד כן, ואדרבה הרי דנים גם לפי בהמות אחרות.

אגב, עצם השיעור חצי שעה של המג"א, לכאו' היה מורה כדבריך דתלוי באדם בינוני וכיו"ב, ולא כל אחד לפי הרגילו וכד' המאירי,
אבל הרמ"א בסי' ס"ה הרי פסק להדיא: ומשערין ענין השהייה לפי הקורא ולא לפי רוב בני אדם.
וא"כ צ"ע על המג"א (בשם מהרי"ל) מה שייך בזה שיעור חצי שעה, אם תלוי כל אחד לפי דרכו, (ובפרט אם נצדד דלא כהמאירי דתליא בקריאה הנוכחית ולא בדרך כלל).

עושה חדשות כתב:

עזריאל ברגר כתב:

עושה חדשות כתב:הא מנלך? אדרבא, הרי מפורש שזהו כדי לגמור מרישא לסיפא.
דאל"ה, מי ששהה לקראת סיום הברכה אפילו כרגע - יחשב כמי ששהה כדי לגמור את כולה!

סליחה, לא פירשתי דברי כראוי.
ס"ד בגמ' (מגילה די"ח) דהכוונה היא לגמור מהיכן שאוחז ועד הסוף, ודחי' דא"כ נתת דבריך לשיעורים.
ואילו גבי שחיטה לא ס"ד כן, ואדרבה הרי דנים גם לפי בהמות אחרות.

אגב, עצם השיעור חצי שעה של המג"א, לכאו' היה מורה כדבריך דתלוי באדם בינוני וכיו"ב, ולא כל אחד לפי הרגילו וכד' המאירי,
אבל הרמ"א בסי' ס"ה הרי פסק להדיא: ומשערין ענין השהייה לפי הקורא ולא לפי רוב בני אדם.
וא"כ צ"ע על המג"א (בשם מהרי"ל) מה שייך בזה שיעור חצי שעה, אם תלוי כל אחד לפי דרכו, (ובפרט אם נצדד דלא כהמאירי דתליא בקריאה הנוכחית ולא בדרך כלל).

עלתה לי הבנה אחרת: אולי יש לומר, שהמגן אברהם בא לומר שאפילו אם שהה חצי שעה, שזהו השיעור הכי ארוך לפסוקי דזמרה אצל אנשים רגילים (והיינו בשבת לנוסח אשכנז כנ"ל), אעפ"כ אינו צריך לחזור לראש.
ואם כנים דברינו - אז אי אפשר כלל ללמוד מכאן כמה זמן לוקח להגיד פסוד"ז.

וכמה זמן לוקח פסוד"ז אצל רבי אברהם בן הר"מ?
צירפתי מתוך 'המספיק' את הקטע העוסק במעלת העמידה בתפילה, ובו הוא מאריך שראוי מאד לעמוד בהרבה מחלקי התפילה, יותר ממה שנוהגים, (ובודאי אין ראוי לעמוד רק בברכות של תחילת וסוף פסוד"ז, ולשבת באמירת כל המזמורים, עי"ש), ובתוך הדברים הוא כותב:
"ולולי 'אין מטריחין על הצבור יתר מדאי' אזי היה ראוי שהצבור כולו יעמוד בפסוקי זמרה, אולם אפשר שלגבי הצבור יאמר שדבר זה הוא 'טורח יתר מדאי' משום שאינו כעמידה לקדיש או לקדושה, משום שזו עמידה לזמן מועט מאוד, ואילו זו עמידה של שעות".

רק אינני יודע ערבית לדייק בלשונו גופא מה כוונתו שאמירת פסוד"ז אורכת "שעות".

צירפתי את כל הקטע, כי יש שם עוד הרבה חידושים בעניני העמידה בתפילה וקדישים וכו'

עושה חדשות כתב:וכמה זמן לוקח פסוד"ז אצל רבי אברהם בן הר"מ?
צירפתי מתוך 'המספיק' את הקטע העוסק במעלת העמידה בתפילה, ובו הוא מאריך שראוי מאד לעמוד בהרבה מחלקי התפילה, יותר ממה שנוהגים, (ובודאי אין ראוי לעמוד רק בברכות של תחילת וסוף פסוד"ז, ולשבת באמירת כל המזמורים, עי"ש), ובתוך הדברים הוא כותב:
"ולולי 'אין מטריחין על הצבור יתר מדאי' אזי היה ראוי שהצבור כולו יעמוד בפסוקי זמרה, אולם אפשר שלגבי הצבור יאמר שדבר זה הוא 'טורח יתר מדאי' משום שאינו כעמידה לקדיש או לקדושה, משום שזו עמידה לזמן מועט מאוד, ואילו זו עמידה של שעות".

רק אינני יודע ערבית לדייק בלשונו גופא מה כוונתו שאמירת פסוד"ז אורכת "שעות".

צירפתי את כל הקטע, כי יש שם עוד הרבה חידושים בעניני העמידה בתפילה וקדישים וכו'

הנהגת ראב"ם אינה משקפת את הנהגת שאר רבותינו, ואכמ"ל.

בזוהר פר' נח יש משמעות שתפילה אורכת שעה ומחצה.. [אולי אני מושפע מ'מתוק מדבש', וכרגיל יש לבדוק את המקורות שציין שם בסוף, כמדומני כתם פז ועוד..]

עושה חדשות כתב:וכמה זמן לוקח פסוד"ז אצל רבי אברהם בן הר"מ?
צירפתי מתוך 'המספיק' את הקטע העוסק במעלת העמידה בתפילה, ובו הוא מאריך שראוי מאד לעמוד בהרבה מחלקי התפילה, יותר ממה שנוהגים, (ובודאי אין ראוי לעמוד רק בברכות של תחילת וסוף פסוד"ז, ולשבת באמירת כל המזמורים, עי"ש), ובתוך הדברים הוא כותב:
"ולולי 'אין מטריחין על הצבור יתר מדאי' אזי היה ראוי שהצבור כולו יעמוד בפסוקי זמרה, אולם אפשר שלגבי הצבור יאמר שדבר זה הוא 'טורח יתר מדאי' משום שאינו כעמידה לקדיש או לקדושה, משום שזו עמידה לזמן מועט מאוד, ואילו זו עמידה של שעות".

רק אינני יודע ערבית לדייק בלשונו גופא מה כוונתו שאמירת פסוד"ז אורכת "שעות".

כבר כתב הרמב"ם בתשובה שאין להאריך ולהוסיף יותר מן החובה כדי לא להטריח על זקן או חולה הנמצאים בקהל.

אף הפמ"ג בסי' צג נקט כמג"א לענין חצי שעה, ז"ל בא"א סק"א:
בר"מ פרק ד' [מהלכות תפלה] הלכה ט"ז ובטור ישהה מעט, כמו שכתבו הכסף משנה ולחם משנה שם, לחסידים שעה ולנו די מעט, ושם משמע שישב מעט, ובעטרת צבי [ס"ק א וג] אשרי יושבי ביתך והדר יהללוך, אך צדיקים יודו לשמך ואחר כך ישבו ישרים כו', יע"ש, ומיהו אנו מתפללין וקורים פסוקי דזמרה מקודם (שיעור פסוקי דזמרה חצי שעה), ואחר כך ברכות וקריאת שמע, ושוהה מעט קודם שיתחיל פסוקי דזמרה, הוה קרוב לשעה כמו חסידים.

וע"ע - viewtopic.php?f=17&t=19952

כמה הוספות.

כתבתי לעיל להוכיח שיש חילוק בין שחיטה לתפילה בדיני השהיות, מהא דלא ס"ד גבי שחיטה שהשיעור יהיה תלוי במקום שהוא אוחז, ואילו גבי תפילה ס"ד כן, ורק דלא נתנו דבריהם לשיעורים וכו'. אמנם יש להעיר שבגמ' בחולין דל"ב. מובאת ברייתא שלכאו' באה לשלול את הצד הזה לגבי שחיטה.

עוד כתבתי, שהרי בתפילה אין השהיה מפסקת אא"כ אירעה באונס משא"כ בשחיטה. יל"ע בלש' הרמב"ם גבי שחיטה שהדגיש דאיירי בין באונס בין ברצון, האם זוהי באמת הרבותא, או אולי להיפך דקמ"ל דאף בשהיה באונס נפסלת השחיטה.

הרב ברגר טוען לעיל ששיעור חצי שעה נקבע לפי פסוד"ז של שויו"ט, (והדוגמא היא ממה שמצינו לגבי שחיטה שמשערים ב"גסה לדקה" או בבהמה לעוף וכו'). אולי יהיה אפשר לסבר את האוזן ע"פ המובא כאן.

לגבי שחיטה מסק' התבו"ש דודאי אין לשער דוקא בשוחט זה וכו', (ולא דמי לקרי"ש וכד' שהיא מצוה דרמיא עליו, ובדידיה משערינן. ויל"ע בשומע כעונה). אלא דמבע"ל האם משערי' בשוחט וסכין בינוניים או במהיר ביותר.

לגבי צירוף שהיות, אכן הפוס' דנו בזה גבי קרי"ש ותפילה, האם זה דומה לאיבעיא של הגמ' גבי שחיטה. אבל כבר הביאו שהירושלמי בברכות מסתפק בזה להדיא.