האם אברהם היה צריך לכבד את תרח? האם ניב של שפה- היא שפה?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
ש. ספראי
הודעות: 762
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

האם אברהם היה צריך לכבד את תרח? האם ניב של שפה- היא שפה?

הודעהעל ידי ש. ספראי » ב' אוקטובר 12, 2015 11:44 am

כמה הערות והארות על סדר פרשת נח/// הרב שמואל ברוך גנוט, אלעד

'מצווה ועושה' ביציאה מתיבת נח

צֵא מִן הַתֵּבָה (ח, טז).
הקשו המפרשים שאם נח הוצרך לצאת ע"פ צו ה' ית"ש, א"כ לשם מה שלח את העורב לבדוק האם ניתן לצאת, והלא בלאו הכי לא ייצא ללא ציווי.
ונראה לדמות זה לדברי הש"ס בב"ק ל"ח א' דגדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה, ופירשו המפרשים דבדבר שאינו מצווה אין יצרו תוקפו וה"ה הכא דאם נח היה נשאר בתיבה משום שאינו יכול לצאת ממנה מפני שהמים מכסים ארץ, אזי לא היה יצרו תוקפו בזה. אך אם המציאות מאפשרת לו לצאת מהתיבה ורק צו ה' הוא זה שמונע ממנו לעשות זאת, שכרו הרבה מאד דכה"ג יצרו תוקפו, ולכן שלח את העופות לראות האם קלו המים.


קיום מלאכות בשבת ע"י האבות

וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ (ח, כב)
בסנהדרין נ"ח ע"א לומדים מפסוק זה שעכו"ם ששבת חייב מיתה, והקשה הפנים יפות על הא דקי"ל שהאבות קיימו כל התורה האיך שמרו שבת והא בן נח ששבת חייב מיתה.
ונראה דהנה רש"י פירש שם האיסור וז"ל: מנוחה בעלמא נאסר להן שלא יבטלו ממלאכה, עכ"ל. הרי שנאסר על הגויים לשבות ממלאכה ולהתבטל מישוב העולם, אך אם יעבדו בכל עבודה שהיא, לא נחשב ששבתו, למרות ששבת מל"ט מלאכות שבת. ולפי"ז י"ל דהאבות עשו בשבת מלאכות שאינם אסורות מדיני שבת, וכגון שנשאו משאות ברה"י או הדיחו כלים וכיוצ"ב ביתר המלאכות המותרות בשבת מדיני ל"ט מלאכות, ולכן לא נחשבו לב"ג ששבת, אך נזהרו מל"ט המלאכות ככל שומרי שבת. שוב שמחתי באומרים לי שכ"כ בשו"ת בנין ציון סימן קכ"ו.

מאבד עצמו לדעת בבן נח


וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם (ט, ה).
בירושלמי קדושין פ"א ה"א ילפינן מהכא דבן נח נהרג אפילו על פי עצמו.
ונראה בפי' בדרך אפשר דהנה הרמב"ם (סנהדרין יח, ו) כתב וז"ל: אבל הסנהדרין אין ממיתין ולא מלקין המודה בעבירה שמא נטרפה דעתו בדבר זה, שמא מן העמלין מרי הנפש המחכים למות וכו', כך זה יבוא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג. וכ' הרדב"ז וז"ל: וכי היכי דאין אדם רשאי להרוג את עצמו כדכתב הרמב"ם (רוצח ב,ב), כן אין אדם רשאי להודות על עצמו שעשה עבירה שחייב עליה מיתה, לפי שאין נפשו קניינו, עכ"ל.
והנה המנ"ח מצוה לד כתב והנה מאבד עצמו לדעת אינו בכלל לאו דלא תרצח, רק חייב מיתה בידי שמים. גם נר"ל דב"נ אינו מצווה דנלמד מ"אך את דמכם לנפשותיכם" ולא נשנית בסיני א"כ לישראל נאמרה ולא לב"נ. נמצא שלדעת הרמב"ם טעמא דקרא דאין אדם מחייב עצמו להריגה הוא משום שלא רשאי לאבד עצמו לדעת אך בן נח שיכול מדינא להרוג את עצמו אכן נהרג ע"פ עצמו.

ניב – האם נקרא שפה ולשון

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים (יא, א).
בירושלמי במגילה (פ"א ה"ט) נאמר ר"א ור' יוחנן, חד אמר שהיו מדברים בשבעים לשון וחד אמר שהיו מדברים בלשון יחידו של עולם בלשון הקודש. והקשה בתורה תמימה הכיצד אפ"ל שעד מעשה בניית המגדל ע"י דור הפלגה דיברו רק בלשה"ק, והרי כתיב לעיל (י ,כ) "אֵלֶּה בְנֵי חָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם בְּאַרְצֹתָם בְּגוֹיֵהֶם" וכן (י, לא) "אֵלֶּה בְנֵי שֵׁם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם בְּאַרְצֹתָם לְגוֹיֵהֶם", הרי שכבר היו לשונות קבועות לכל העולם.
והנראה בזה דר' יוחנן לשיטתו, דבנדרים (י, א) אמר דכינויי נדרים היינו לשונות נכרים הם ופירש הר"ן (שם ב, א) דלר' יוחנן בכלל לשונות הנכרים הם לשונות מלשון הקודש שנשתבשו וכגון קונם קונח שמאחר וכך מדברים העם נחשב ללשון הקודש.
ועפ"ז הכל שריר וקיים דאה"נ ואכן העולם כולו דיבר בלשון הקודש בלבד, אך לכל אומה היה ניב מסוים ושיבושי לשון משלה ללשון הקודש, ומאחר ולר' יוחנן שיבוש לשון נחשב ללשון לכן נאמר שלבני חם ושם היו לשונות משלהם, ונפלא.

כיבוד הורים בבני נח

וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן (יא, לב).
כתב רש"י ז"ל: הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברם שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קיים אברם את כבוד אביו שהניחו זקן והלך לו.
ושמעתי מידידי מהרא"א יזדי שיחי' להקשות בשם הגרי"ד סולוביצייק זצ"ל אמאי התחייב אברהם בכבוד אביו, והרי התגייר וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, עכד"ק.
והנה בקידושין (לא, א) ובנזיר (מא, א) מבואר שבן נח אינו חייב בכבוד אביו, א"כ גם בהיותו בן נח, לא נתחייב אברהם בכבודו. אולם הגרעק"א ז"ל בהגהותיו לשו"ע יו"ד רמ"א ט' ועוד פוסקים, כתבו שהגוים מקיימים מצוה זו בנימוסיהם, והוא עפ"ד הרמב"ם ממרים (פ"ה הי"א), שכתב וז"ל: "הגר אסור לקלל אביו הגוי ולהכותו ולבזהו כדי שלא יאמרו באו מקדושה חמורה לקדושה קלה, שהרי"ז מבזה אביו ונוהג בו מקצת כבוד ונראה שהשארת אב זקן בלא שמירה וכיבוד נחשבת לביזוי ואי כבוד, וא"ש.
שו"ר בספר המפתח להרמב"ם בהוצאת הר"ש פרנקל שהביא מספר שני המטות סי' רמ"א ט' ומס' מטה נפתלי אות יא שיש סמך לדין הרמב"ם מאברהם ותרח,וכנראה כוונתו לדברינו אגו ואין הספר תח"י ועי' שו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב סי' ק"ל) שכתב שגיורת חייבת לבקר אצל אמה הנכרית בחולייה, דאם לא תבוא תתבזה האם ותצטער מאד והוא כעין ביזוי וקללה, וכדברינו בס"ד.

אום אני חומה
הודעות: 797
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: האם אברהם היה צריך לכבד את תרח? האם ניב של שפה- היא שפה?

הודעהעל ידי אום אני חומה » ב' אוקטובר 12, 2015 12:16 pm

מה דינו של גוי ששבת ממלאכות של עשייה, אך ברר מאכלו פסולת מתוך אוכל?

שו"ר שכתב הבניין ציון הנ"ל שעובר על לא ישבותו.
נערך לאחרונה על ידי אום אני חומה ב ה' אוקטובר 15, 2015 12:40 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

צעיר_התלמידים
הודעות: 384
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: האם אברהם היה צריך לכבד את תרח? האם ניב של שפה- היא שפה?

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » ב' אוקטובר 12, 2015 12:16 pm

מי אמר שכל עם ישב במקומו ודיבר בלשונו מיד? לכאורה כוונת התורה לזמן נתינתה.

ההוא תלמידא
הודעות: 132
הצטרף: ג' מרץ 13, 2012 1:16 pm

Re: האם אברהם היה צריך לכבד את תרח? האם ניב של שפה- היא שפה?

הודעהעל ידי ההוא תלמידא » ב' אוקטובר 12, 2015 4:41 pm

בעניין שביתת גוי: ע"ע לגאון ראי"ה קוק בספר שבת הארץ (סעיף ב) שג"כ כתב שהאיסור הוא משום שאינו עוסק ביישוב העולם.

ובגוף הקושייא איך שמרו האבות שבת, כבר הלכו בה נמושות, ואכמ"ל.

ישראל אליהו
הודעות: 1304
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: האם אברהם היה צריך לכבד את תרח? האם ניב של שפה- היא שפה?

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' אוקטובר 15, 2015 2:25 pm

לענין אי אברהם היה צריך לכבד את תרח:
בראשית רבה [לך לך פרשה לט סימן ז]: אמר ליה הקדוש ברוך הוא לך אני פוטרך מכיבוד אב ואם.
ועיין בדברי החיד"א בספרו 'דבש לפי' (מערכה א אות לט), שביאר הטעם.

מן השורה
הודעות: 300
הצטרף: א' דצמבר 22, 2013 8:59 pm

Re: האם אברהם היה צריך לכבד את תרח? האם ניב של שפה- היא שפה?

הודעהעל ידי מן השורה » א' אוקטובר 18, 2015 12:38 am

כאו"א בב"נ, עי' בס' טיפה מן הים (רי"מ זילבר שליט"א) בפרשה זו, שהביא ד' הגרע"א הנ"ל,
ועי' רש"י עבו"ז כ"ג: בסוף העמ' שבן נח לא נצטוה על כאו"א.

תמיד לא הבנתי מה שר"א אמר לתלמידיו עד היכן כאו"א קל וחומר מדמא בן נתינה, ופרש"י בע"ז הנ"ל שלא נצטוה, וק"ו ישראל שנצטוה.
ממ"נ, אם זה השיעור לציווי מה מוסיף לנו דמא, ואם אי"ז השיעור מה מחייב אותנו דמא?
ויתכן, דבאמת כאו"א של דמא אינו בכלל השיעור, כי מ"ע עד חומש והוא הפסיד ע"ז שישים ריבוא שכר, וגם זה משל בן, אבל בתור מושכלות כמו ב"נ גם ישראל חייב, וע"ז ר' אליעזר אמר לתלמידיו, עד היכן כאו"א עוד יותר מחומש כי יש מושכלות ע"ז, והראיה מדמא שלא נצטוה וכך נהג, אנו שנצטוינו ודאי שהמושכל יחייב עד כד"כ.

יבנה
הודעות: 1748
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: האם אברהם היה צריך לכבד את תרח? האם ניב של שפה- היא שפה?

הודעהעל ידי יבנה » א' אוקטובר 18, 2015 1:04 am

מן השורה כתב:כאו"א בב"נ, עי' בס' טיפה מן הים (רי"מ זילבר שליט"א) בפרשה זו, שהביא ד' הגרע"א הנ"ל,
ועי' רש"י עבו"ז כ"ג: בסוף העמ' שבן נח לא נצטוה על כאו"א.

תמיד לא הבנתי מה שר"א אמר לתלמידיו עד היכן כאו"א קל וחומר מדמא בן נתינה, ופרש"י בע"ז הנ"ל שלא נצטוה, וק"ו ישראל שנצטוה.
ממ"נ, אם זה השיעור לציווי מה מוסיף לנו דמא, ואם אי"ז השיעור מה מחייב אותנו דמא?
ויתכן, דבאמת כאו"א של דמא אינו בכלל השיעור, כי מ"ע עד חומש והוא הפסיד ע"ז שישים ריבוא שכר, וגם זה משל בן, אבל בתור מושכלות כמו ב"נ גם ישראל חייב, וע"ז ר' אליעזר אמר לתלמידיו, עד היכן כאו"א עוד יותר מחומש כי יש מושכלות ע"ז, והראיה מדמא שלא נצטוה וכך נהג, אנו שנצטוינו ודאי שהמושכל יחייב עד כד"כ.

ברור שלא פסקו הלכה ע"פ הוראת דמא בן נתינה, ור"א והאמוראים בקידושין לא. סברו כן מעצמם ורק הביאו מעשה דדמא שהוא דבר מופלג לומר שאפ' כה"ג חייבים. וכוונת רש"י להוסיף בדבריהם דאם נכרי שאינו מצווה עשה כן מעצמו, בודאי שראוי לישראל המצווה שיעשה כן.
וענין דחומש היינו לילך ולכבדו, אבל לבזותו אין שיעור. ולהעירו הוי בזיון. ועוד דחומש מיירי בממון שברשותו שמפסידו, אבל כאן מיירי במניעת ריווח, ובזה אפ' טובא חייב.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: האם אברהם היה צריך לכבד את תרח? האם ניב של שפה- היא שפה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ינואר 31, 2016 1:36 am

ש. ספראי כתב:מאבד עצמו לדעת בבן נח
וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם (ט, ה).
בירושלמי קדושין פ"א ה"א ילפינן מהכא דבן נח נהרג אפילו על פי עצמו.
ונראה בפי' בדרך אפשר דהנה הרמב"ם (סנהדרין יח, ו) כתב וז"ל: אבל הסנהדרין אין ממיתין ולא מלקין המודה בעבירה שמא נטרפה דעתו בדבר זה, שמא מן העמלין מרי הנפש המחכים למות וכו', כך זה יבוא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג. וכ' הרדב"ז וז"ל: וכי היכי דאין אדם רשאי להרוג את עצמו כדכתב הרמב"ם (רוצח ב,ב), כן אין אדם רשאי להודות על עצמו שעשה עבירה שחייב עליה מיתה, לפי שאין נפשו קניינו, עכ"ל.
והנה המנ"ח מצוה לד כתב והנה מאבד עצמו לדעת אינו בכלל לאו דלא תרצח, רק חייב מיתה בידי שמים. גם נר"ל דב"נ אינו מצווה דנלמד מ"אך את דמכם לנפשותיכם" ולא נשנית בסיני א"כ לישראל נאמרה ולא לב"נ. נמצא שלדעת הרמב"ם טעמא דקרא דאין אדם מחייב עצמו להריגה הוא משום שלא רשאי לאבד עצמו לדעת אך בן נח שיכול מדינא להרוג את עצמו אכן נהרג ע"פ עצמו.

לכאו' מקור ד' הר"מ הוא בד' רנ"ג, מצו"ב.
קבצים מצורפים
מגילת סתרים.PDF
(294.25 KiB) הורד 62 פעמים

יחיאל מ
הודעות: 117
הצטרף: א' נובמבר 01, 2015 11:13 pm

Re: האם אברהם היה צריך לכבד את תרח? האם ניב של שפה- היא שפה?

הודעהעל ידי יחיאל מ » א' ינואר 31, 2016 9:27 am

בעניין ניב של שפה
לעניין כינויי נדרים בפשטות זה כמו רש"י מגילה כ"ה א, המכנה בעריות, כינוי הוא, לשון היפך, שמהפך דיבורו לשבח או לגנאי. כלומר המילה הנאמרת הכוונה בה אינה התוכן העצמי אלא זה שם של מילה אחרת. והחידוש בנדרים שמתקיים בזה שבועות כ"ו ב, גמר בלבו צריך שיוציא בשפתיו שנאמר לבטא בשפתים. וזו כוונת הר"ן ריש נדרים, סד"א שהנודר בהן לא יהא נדר כיון שאינן לשון גמור בפ"ע וכו' וה"ט נמי דקרי להו כנויין כלומר שהם מלשון נדר אלא שהוא מכונה כמו המכנה שם לחבירו.
אם זה נכון הרי כל לשון שמדוברת כשלעצמה אינה כינוי ולא משנה איך נוצרה

כתבתי הסבר עקרוני בנושא עין תחת עין במו"נ. אני מעוניין לקבל תגובות.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: האם אברהם היה צריך לכבד את תרח? האם ניב של שפה- היא שפה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 08, 2018 12:47 am

ש. ספראי כתב:כמה הערות והארות על סדר פרשת נח/// הרב שמואל ברוך גנוט, אלעד
...
ונראה בפי' בדרך אפשר דהנה הרמב"ם (סנהדרין יח, ו) כתב וז"ל: אבל הסנהדרין אין ממיתין ולא מלקין המודה בעבירה שמא נטרפה דעתו בדבר זה, שמא מן העמלין מרי הנפש המחכים למות וכו', כך זה יבוא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג. וכ' הרדב"ז וז"ל: וכי היכי דאין אדם רשאי להרוג את עצמו כדכתב הרמב"ם (רוצח ב,ב), כן אין אדם רשאי להודות על עצמו שעשה עבירה שחייב עליה מיתה, לפי שאין נפשו קניינו, עכ"ל.
...

ראיתי כעת דבר דומה, מענין במיוחד.

שו"ת הר"י מיגאש סימן קפו -
ראובן רצה לעלות לא"י ונדר שלא יאכל בשר ולא ישתה יין עד שיעלה לא"י חוץ משבתות וי"ט יורינו רבינו אם ראובן זה עבר בהיותו נודר ואם יש לו בו היתר אם לאו. תשובה מי שנדר זה עבר על דברי תורה וכל יום שהוא עומד בנדרו הוא עובר וחוטא נפשו והתורה לא התירה לאדם שיצער עצמו ואין הפרש בין מי שמצער נפשו או מי שמצער חבירו. ולסיבה זו אין האדם חייב במה שמודה על עצמו במה שהוא חייב מיתה או מלקות כמי שהוא חייב במה שמודה על עצמו ממון וכבר אמרו ז"ל במה שאמר הכתוב בנזיר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזו נפש חטא אלא שציער עצמו מן היין ואם נקרא חוטא מי שציער עצמו מהיין בלבד כ"ש שיקרא חוטא מי שהוא מצער עצמו מן היין ומן הבשר. והראוי שישאל בנדר זה לחכם מומחה ויתיר אותו לו או לג' ת"ח ואף על גב דאינם מומחין והפתח שיפתח לעצמו הוא שאם היה יודע שהתורה לא תתיר לו זה לא היה נודר. ויודיעו את הנודר הזה מה שאמרו רז"ל על הנודר שהוא כאלו בנה במה והמקיימו כאלו הקריב עליה קרבן וראוי מהר להודיעו זה וישאל על נדרו ויותר לו כפי מה שגזרה התורה וכן הלכת'.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: חד ברנש ו־ 37 אורחים