נסתפקתי במה שאמרו חז"ל דעיון תפילה מזכיר עוונותיו של אדם, וביארו הראש' הטעם, דכיון דבוטח בזכות תפילתו בודקין אחריו, האם זה דווקא גבי תפילה או גם גבי שאר זכויות כתורה ומצוות, כגון שאומר בליבו לא יקרה לי רע כי גמלתי היום חסדים וכד'.
אם אפשר בבקשה לקבל מקורות על ענין זה.