עושה חדשות כתב:ז"ל תוס' רבינו פרץ בעירובין צו.
"לילה זמן תפילין היא, ומ״מ אין להניח תפילין משום דזמן שינה היא, ואיכא למיחש שמא יישן ויפיח בהם כדאיתא במנחות. מיהו עכשיו שאין מניחין תפלין כי אם לפי שעה, צ״ע באדם שלא הניח תפילין ביום אם יוכל להניחם בלילה כדי לברך עליהם ולחולצן מיד, דלפי שעה ליכא למימר שמא יישן בהם, ונראה דלא פלוג רבנן. ועוד שפעמים חוטפתו שינה לאדם בשעה מועטת".
וע"ע הג' רבינו פרץ לסמ"ק מ' קנג
ומבו' דס"ל דהמצוה היא לכה"פ פעם ביום, ושייך השלמה בלילה שאח"כ.
עושה חדשות כתב:ז"ל תוס' רבינו פרץ בעירובין צו.
"לילה זמן תפילין היא, ומ״מ אין להניח תפילין משום דזמן שינה היא, ואיכא למיחש שמא יישן ויפיח בהם כדאיתא במנחות. מיהו עכשיו שאין מניחין תפלין כי אם לפי שעה, צ״ע באדם שלא הניח תפילין ביום אם יוכל להניחם בלילה כדי לברך עליהם ולחולצן מיד, דלפי שעה ליכא למימר שמא יישן בהם, ונראה דלא פלוג רבנן. ועוד שפעמים חוטפתו שינה לאדם בשעה מועטת".
וע"ע הג' רבינו פרץ לסמ"ק מ' קנג
ומבו' דס"ל דהמצוה היא לכה"פ פעם ביום, ושייך השלמה בלילה שאח"כ.
עושה חדשות כתב:ז"ל תוס' רבינו פרץ בעירובין צו.
"לילה זמן תפילין היא, ומ״מ אין להניח תפילין משום דזמן שינה היא, ואיכא למיחש שמא יישן ויפיח בהם כדאיתא במנחות. מיהו עכשיו שאין מניחין תפלין כי אם לפי שעה, צ״ע באדם שלא הניח תפילין ביום אם יוכל להניחם בלילה כדי לברך עליהם ולחולצן מיד, דלפי שעה ליכא למימר שמא יישן בהם, ונראה דלא פלוג רבנן. ועוד שפעמים חוטפתו שינה לאדם בשעה מועטת".
וע"ע הג' רבינו פרץ לסמ"ק מ' קנג
ומבו' דס"ל דהמצוה היא לכה"פ פעם ביום, ושייך השלמה בלילה שאח"כ.
עדיאל ברויאר כתב:עושה חדשות כתב:ז"ל תוס' רבינו פרץ בעירובין צו.
"לילה זמן תפילין היא, ומ״מ אין להניח תפילין משום דזמן שינה היא, ואיכא למיחש שמא יישן ויפיח בהם כדאיתא במנחות. מיהו עכשיו שאין מניחין תפלין כי אם לפי שעה, צ״ע באדם שלא הניח תפילין ביום אם יוכל להניחם בלילה כדי לברך עליהם ולחולצן מיד, דלפי שעה ליכא למימר שמא יישן בהם, ונראה דלא פלוג רבנן. ועוד שפעמים חוטפתו שינה לאדם בשעה מועטת".
וע"ע הג' רבינו פרץ לסמ"ק מ' קנג
ומבו' דס"ל דהמצוה היא לכה"פ פעם ביום, ושייך השלמה בלילה שאח"כ.
שמעתי פוסקים שאף בדין מאה ברכות הלילה אחר היום.
עושה חדשות כתב:ז"ל תוס' רבינו פרץ בעירובין צו.
"לילה זמן תפילין היא, ומ״מ אין להניח תפילין משום דזמן שינה היא, ואיכא למיחש שמא יישן ויפיח בהם כדאיתא במנחות. מיהו עכשיו שאין מניחין תפלין כי אם לפי שעה, צ״ע באדם שלא הניח תפילין ביום אם יוכל להניחם בלילה כדי לברך עליהם ולחולצן מיד, דלפי שעה ליכא למימר שמא יישן בהם, ונראה דלא פלוג רבנן. ועוד שפעמים חוטפתו שינה לאדם בשעה מועטת".
וע"ע הג' רבינו פרץ לסמ"ק מ' קנג
ומבו' דס"ל דהמצוה היא לכה"פ פעם ביום, ושייך השלמה בלילה שאח"כ.
סתם יהודי כתב:עושה חדשות כתב:ז"ל תוס' רבינו פרץ בעירובין צו.
"לילה זמן תפילין היא, ומ״מ אין להניח תפילין משום דזמן שינה היא, ואיכא למיחש שמא יישן ויפיח בהם כדאיתא במנחות. מיהו עכשיו שאין מניחין תפלין כי אם לפי שעה, צ״ע באדם שלא הניח תפילין ביום אם יוכל להניחם בלילה כדי לברך עליהם ולחולצן מיד, דלפי שעה ליכא למימר שמא יישן בהם, ונראה דלא פלוג רבנן. ועוד שפעמים חוטפתו שינה לאדם בשעה מועטת".
וע"ע הג' רבינו פרץ לסמ"ק מ' קנג
ומבו' דס"ל דהמצוה היא לכה"פ פעם ביום, ושייך השלמה בלילה שאח"כ.
כידוע בכמה דינים הזמן הקובע הוא מעת לעת, א"כ אולי גם כאן הוה סבירא להו לתוס' דדין קרקפתא דלא מנח תפילין נקבע מעת לעת, וא"כ אין מזה ראייה שהלילה הולך אחר היום.
צעיר_התלמידים כתב:סתם יהודי כתב:עושה חדשות כתב:ז"ל תוס' רבינו פרץ בעירובין צו.
"לילה זמן תפילין היא, ומ״מ אין להניח תפילין משום דזמן שינה היא, ואיכא למיחש שמא יישן ויפיח בהם כדאיתא במנחות. מיהו עכשיו שאין מניחין תפלין כי אם לפי שעה, צ״ע באדם שלא הניח תפילין ביום אם יוכל להניחם בלילה כדי לברך עליהם ולחולצן מיד, דלפי שעה ליכא למימר שמא יישן בהם, ונראה דלא פלוג רבנן. ועוד שפעמים חוטפתו שינה לאדם בשעה מועטת".
וע"ע הג' רבינו פרץ לסמ"ק מ' קנג
ומבו' דס"ל דהמצוה היא לכה"פ פעם ביום, ושייך השלמה בלילה שאח"כ.
כידוע בכמה דינים הזמן הקובע הוא מעת לעת, א"כ אולי גם כאן הוה סבירא להו לתוס' דדין קרקפתא דלא מנח תפילין נקבע מעת לעת, וא"כ אין מזה ראייה שהלילה הולך אחר היום.
ולפי"ז מי שהניח תפילין ביום ראשון בשעה 7 אינו יכול להניח ביום שני בשעה 8 כי יעבור עליו מעל"ע בלא תפילין.
צעיר_התלמידים כתב:ולגופן של דברים, תשובה עניינית בבקשה, האם כבוד תורתו סבור שכך דעת הר"פ?
משך חכמה - אסתר כתב:לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם.
יתכן כי אצל העמים מונין היום - יום ולילה. ואם כן היה הנס ביום י"ד ולילה שלאחריו, וכן למוקפים, וגזירת המן היה ביום י"ג ולילה שלאחריו. רק אצל דת ישראלי היום הולך אחרי הלילה. לכן שלח ספרים "לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם" - של היהודים, שהיום הולך אחרי הלילה. ולכן אמר בירושלמי דסעודת פורים שחל בשבת מאחרין בליל ט"ז, שהמנוחה היה בו אז ולא שייך על זה "לא יעבור" (פסוק כז) כמו דפרישית. ועיין ר"ן פרק קמא שם. רק ששלח באגרת הפורים השנית לעשות כפי כל הזמנים של היהודים שתחלתן מן הלילה, "ודברי הצומות" - שצומות אסתר היה "לילה ויום" (ד, טז), כן צומות דדברי קבלה הוא לילה ויום ודו"ק. ובזה אתי שפיר דמשה נולד ב - ז' אדר, ואמרו בפרק קמא דסוטה (יב, א) "שנתמלא הבית אורה", ועל כרחך בליל ז' אדר. ומת (דברים לב, מח) "בעצם היום", ב - ז' אדר. ולכן המן שחשב בלבו שהיום מתחיל מן הבוקר והלילה אחריו, אם כן נולד בששה באדר ומת בשבעה, שהלילה שלפניו הוא מיום אחר. לכן אמרו ולא ידע שבו ביום נולד - היינו שטעה בחשבון. פירוש, שאם הקדוש ברוך הוא משלים שנותיהם של צדיקים, אם כן לא שייך לומר שהמזל רע שמת, אחרי שסוף האדם למות, ומתחילת לידתו נגזר עליו שימות באותו יום. ואם כן אדרבא נולד משה מושיען של ישראל ב - ז' אדר והחודש הוא שנולד בו! אבל אם אינו משלים שנותיהם, אם כן הוא סימן רע להיות שמת באותו חודש, והוא סימן רע, שהיה יכול למות בחודש אחר. ולזה לפי טעותו נולד ב - ו' אדר, ומת ב - ז, לכן החודש סימן רע. אבל באמת הלילה הוא היה ז' אדר, ואם כן מוכרח היה למות באותו חודש, ואדרבא מזלו של אדר טוב שנולד בו מושיען של ישראל ודו"ק. אמנם יתכן לדרוש דכתיב "ביום אחד" באגרות הראשונות (ג, יג) והשניות (ח, יב), ונדרוש "יום אחד" ממעשה בראשית שהלילה קודם להם, וכמו דדריש בן זומא במשנה פרק אותו ואת בנו (חולין פג, א) יעויין שם היטב. ודו"ק
עושה חדשות כתב:...כי הלילה אינו זמן חשוב לעצמו, וכל מה שיש לו הוא בגרירתו ליום הסמוך אליו, לפניו או לאחריו...
עושה חדשות כתב:הרב אב"ט, אני מקבל את תירוצך.
והביאור, כי באמת יקשה לכאו', מה ענינו של הלילה שפעמים הוא עם היום שלפניו ופעמים עם שלאחריו. (וכמדומה שלגבי הל' אנינות הוא נגרר לב' הצדדים, ולא עיינתי כעת כה"צ). ועכצ"ל כי הלילה אינו זמן חשוב לעצמו, וכל מה שיש לו הוא בגרירתו ליום הסמוך אליו, לפניו או לאחריו. ולכן כאשר אמרנו שלענין תפילין הוא נגרר אחרי היום הקודם, הא פשיטא דאי"ז אלא כתשלומים, ואם בשבת פטור מן התפילין, לא יחוייב בהם במוצ"ש.
אגב, האם הפסוק "וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים" יכול להוות קצת מקור לכך שהיום הולך אחר הלילה? (ואם כן, יהיה זה ביאור נפלא במשנה הראשונה בברכות, ואכמ"ל).
סעדיה כתב:הובא בספר העתים סי' קצ"ה
לאו דווקא, אלא ישראל קדושים – הם הנזהרים זהירות יתירה שלא יעבור על האדם יום אחד בלא הנחת תפילין; והואיל ובלשון בני אדם 'יום' הוא מקימה ועד שכיבה, יש לדון במי שלא הניח תפילין ביום האם להתיר לו להניחן בלילה, שלא ישכב כקרקפתא דלא מנח תפילין.עושה חדשות כתב:ז"ל תוס' רבינו פרץ בערובין צו ע"א: 'צ״ע באדם שלא הניח תפילין ביום אם יוכל להניחם בלילה'. ומבו' דס"ל דהמצוה היא לכה"פ פעם ביום, ושייך השלמה בלילה שאח"כ.
עושה חדשות כתב:התעוררתי לקו' חריפה על דברי רבינו פרץ הנ"ל,
(וכן המקור חיים המצויין לעיל, ושמעתי שכך היה מורה הגריש"א),
דלפ"ד היה ראוי להניח תפילין במוצ"ש, להסוברים דעיקר החיוב מדאו' הוא פעם אחת ביום,
וא"כ אפשר לקיים מצות תפילין של יום השבת באופן שאינו סותר לה'אות' של שבת.
ויש ליישב.
שמיני קול שמע באהבה רינת בית השואבה ביום השמיני (פייט 'שמיני אמץ' למעריב שמחת תורה), כ"ק אאז"ל הקשה הלא שמחת בית השואבה היה רק שבעה ימים (סוכה מב:), ומהו רינת בית השואבה ביום השמיני.
ויישב דכתיב (ישעיה יב ג) 'ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה' ומתרגמינן ותקבלון אולפן חדת בחדווא, ולפי זה רינת בית השואבה ביום השמיני היא שמחת שאיבת התורה.
ולי נראה שקושיא מעיקרא ליתא, כי בקדשים הלילה הולך אחר היום שלפניו (חולין פג.) אזי התעסקו בשמחת בית השואבה של הושענא רבא לתוך ליל שמיני עצרת.
עושה חדשות כתב:ראיתי בגיליון בני היכלא בשם ה'בית ישראל' מגור -שמיני קול שמע באהבה רינת בית השואבה ביום השמיני (פייט 'שמיני אמץ' למעריב שמחת תורה), כ"ק אאז"ל הקשה הלא שמחת בית השואבה היה רק שבעה ימים (סוכה מב:), ומהו רינת בית השואבה ביום השמיני.
ויישב דכתיב (ישעיה יב ג) 'ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה' ומתרגמינן ותקבלון אולפן חדת בחדווא, ולפי זה רינת בית השואבה ביום השמיני היא שמחת שאיבת התורה.
ולי נראה שקושיא מעיקרא ליתא, כי בקדשים הלילה הולך אחר היום שלפניו (חולין פג.) אזי התעסקו בשמחת בית השואבה של הושענא רבא לתוך ליל שמיני עצרת.
קיוהא קא חזינא הכא:עושה חדשות כתב:ולי נראה שקושיא מעיקרא ליתא, כי בקדשים הלילה הולך אחר היום שלפניו (חולין פג.) אזי התעסקו בשמחת בית השואבה של הושענא רבא לתוך ליל שמיני עצרת.
אף על פי שניסוך המים היה לדעת רבי יהודה אף בשמיני, אבל רנת בית השואבה לא היתה שם.אליהו חיים כתב:הפייטן סתם כרבי יהודה דסובר דמנסכים כל שמונה.
עושה חדשות כתב:ז"ל תוס' רבינו פרץ בעירובין צו.
"לילה זמן תפילין היא, ומ״מ אין להניח תפילין משום דזמן שינה היא, ואיכא למיחש שמא יישן ויפיח בהם כדאיתא במנחות. מיהו עכשיו שאין מניחין תפלין כי אם לפי שעה, צ״ע באדם שלא הניח תפילין ביום אם יוכל להניחם בלילה כדי לברך עליהם ולחולצן מיד, דלפי שעה ליכא למימר שמא יישן בהם, ונראה דלא פלוג רבנן. ועוד שפעמים חוטפתו שינה לאדם בשעה מועטת".
וע"ע הג' רבינו פרץ לסמ"ק מ' קנג
ומבו' דס"ל דהמצוה היא לכה"פ פעם ביום, ושייך השלמה בלילה שאח"כ.
עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:ז"ל תוס' רבינו פרץ בעירובין צו.
"לילה זמן תפילין היא, ומ״מ אין להניח תפילין משום דזמן שינה היא, ואיכא למיחש שמא יישן ויפיח בהם כדאיתא במנחות. מיהו עכשיו שאין מניחין תפלין כי אם לפי שעה, צ״ע באדם שלא הניח תפילין ביום אם יוכל להניחם בלילה כדי לברך עליהם ולחולצן מיד, דלפי שעה ליכא למימר שמא יישן בהם, ונראה דלא פלוג רבנן. ועוד שפעמים חוטפתו שינה לאדם בשעה מועטת".
וע"ע הג' רבינו פרץ לסמ"ק מ' קנג
ומבו' דס"ל דהמצוה היא לכה"פ פעם ביום, ושייך השלמה בלילה שאח"כ.
כעי"ז במקו"ח (לבעל חו"י) סי' ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 277 אורחים