חומרת הט"ז בזהירות מחומרות

[עושה חדשות]

נזדמנו לי ג' מקומות בד' הט"ז, בהם הוא פוסק לנהוג בדווקא כהדעות המקילות, (כשעיקר ההלכה נפסקה כך), ושאין ראוי להחמיר.

ז"ל בסי' קסא (לענין פסק השו"ע להחמיר וליטול ידים עד הפרק ולא רק עד קשרי האצבעות) "וראוי לנהוג כו'. - ונראה דיש חשש בחומרא זאת מפני הרואים שיסברו שעיקר הדין כן הוא ולפעמים יראו אחרים שאין נוטלין אלא כפי הדין ויאמרו עליהם שאוכלין בלא נטילה כראוי ויהיה כב' תורות ח"ו בעיניהם ותו דיוציאו לעז עליהם כדאיתא פ"ק דגיטין לענין שאין לעשות חומרא בגט וכן איתא באשר"י פ"ק דפסחים בענין ברכה דעל ביעור חמץ שי"ל כן אף על גב דטפי עדיף לומר לבער לפי שצריך להודיע שג"ז שפיר ולא יטעו לומר אם בירך כך לא יצא הבאתיו לקמן סי' קס"ז ס"ב. ע"כ נ"ל שגם הש"ע לא כתב כן אלא אם הוא בפ"ע לא בפני רבים ולעד"נ דהמיקל בכ"מ בזה לא הפסיד כיון שקי"ל הלכה כדברי המיקל בנט"י כדאיתא סימן ק"ס סי"א ואין זה בכלל אנא משאי מלא חפני מיא כו' דשם מיירי במקום נטילה משא"כ שלא במקום נטילה כנלע"ד".

והאריך ע"ז שם בסי' קסז בענין דמברכותיו שלאדם ניכר שת"ח הוא, דראוי להשמיע חידוש בברכתו שיוצא יד"ח גם באופן דלא לכו"ע מהני.

וז"ל בסי' תרמז "ורוב מין זה גדל בנחל. - זה כ' הרא"ש לתרץ כיון שרוב הפוסקים ס"ל דטפי מצוה בשל נחל מבשל הרים ולא ראה לרבותיו נזהרי' בזה וע"ז פי' דמין הגדל בנחל קאמר ולא די לנו בזה דעכ"פ היה להם לצאת ידי רוב הפוסקים ולא לסמוך על פי' זה ונ"ל דהוא כענין שמצינו בפ' כ"מ לענין ברכת המוציא דאע"פ שאם אמר מוציא הוא עדיף מ"מ י"ל המוציא ולהראות חידוש כמ"ש הרא"ש בפרק קמא דפסחים לענין ברכת על ביעור חמץ שיש לאדם להראות חידוש בברכותיו וה"נ טפי ניחא להראות חידוש וליקח אפי' שלא מן הנחל".

[בשן]

אציין גם לדברי הט"ז באורח חיים סימן קיג ס"ק א, (בביאור דברי התוספות) על הבעיתיות שיש בחומרות:
"דכל מה שהאדם עושה על צד חומרא, מצד עצמו אינו חמור בעיניו כ"כ, שלפעמים הוא מיקל בו, משא"כ בחיוב מצד שגזרו חכמים עליו, ונמצא אם יבא להוסיף ולשחות בשאר ברכות תחלה או סוף לא ידעו שהשחיות מצד תקנת חכמים באבות והודאה ויסברו שהכל הוא חומרת האדם מצד עצמו וע"י יבא לידי קולא".

[אשרי משכיל אל דל]

יעויין בספר "כף הזהב" (כמדומני אינו באוצר, אך ראיתי ב"גרסא") על הט"ז הלכות נדה, במבוא על הט"ז, שהביא בזה הרבה מקורות, וספר דמשק אליעזר שהסביר דברי הט"ז. ע"ש.

[עושה חדשות]

ספר כף הזהב כבר ישנו באוצר, אבל לא ראיתי שם מקורות על הענין המדובר כאן.