פורום אוצר החכמה

לאחרונה יצא שות לב שומע לשלמה לרב שלמה דיכובסקי ויש שם תשובה מענינית ויש מה לדון בה בענין סערת הגירוים שפרצה לפני כמה שנים והיו מעורבים גדולי הדור הרב אלישיב והרב עובדיה והרב ואזנר והרב עמר .הרב דיכובסקי נקט עמדה שתמכה בצד המקל . לעכשיו הדפיס את הדברים בספר הנל אני חושב שחשוב להעלות את זה ולדוןן בזה . עיקר דבריו בנוים על נשות שלמה שכתוב שקיטרו לעז למרות שהוא גייר אותם ורוצה להוכיח מזה שאם בשעה שהתגירו היתה אמדנא שישמרו אחר כך . גם עם בסופו של דבר לא. שמרו . זה לא גורע מהגיור שהיה

בדרך אגב בתחומין יש שתי מאמרים של הרב שרמן ושל הרב דיכובסקי בענין האם תלמיד חכם יכול ורשאי להביע עמדה בענין הלכתי מסוים כאשר תח אחר שמוחזק כגדול הדור בעיני הציבור סובר אחרת . הרב שרמן כתב שלא והרב דיכובסקי כתב שכן. זה קשור למה שנכתב למעלה

עיקר דבריו בנוים על נשות שלמה שכתוב שקיטרו לעז למרות שהוא גייר אותם ורוצה להוכיח מזה שאם בשעה שהתגירו היתה אמדנא שישמרו אחר כך . גם עם בסופו של דבר לא. שמרו . זה לא גורע מהגיור שהיה

לא ראיתי את דבריו. אבל באופן שאתה מציג את זה איני חושב שחולקים על זה, ואדרבה זה היה הטענה בזמנו בהיתר הממזרים שהתבסס על זה שאח"כ התפקר ולא הסכימו עם זה כל הפוסקים.
הויכוח הוא במקום שהאומדנא הפשוטה היא שאין בכוונתם לשמור מצוות, ואין ספק בזה מצד הסברא הפשוטה, וע"ז טוען הרב אלישיב שהווה כאנן סהדי שאין מקבל שמירת המצוות וחסר תנאי בגירות.
אני חושב שהרב דיכוסקי ס"ל שיש מקום להסתפק מעט שמא בכל אופן כוונתם כן (כן אמר לי פעם הגר"ש דיכובסקי, מי יודע אם לא ברגע שירדה לטבול בכל אופן התכוונה לשמור.)

יש עוד עניין נוסף שאפילו אי נימא שהוא ספק או אפילו שהוא גרות מי התיר לעשות את זה ?

אני ישתדל להעלות את דבריו לעצם הענין אני חושב שכונתו מנשות שלמה להוכיח שכאשר מגירים ומה שעומד לפני הדין זה הרצון והאמירה שברצונך לשמור . למרות שהסבירות לא בטוחה שישמרו לא צריך לחשוב על דברים שבלב שהרי נשות שלמה היו דבוקות בעז קודם קודם הגיור וסביר שלא יעזבו בקלות מה שהתרגלו קודם . אותו דבר הרוסים התרגלו קודם לכל מיני דברים עכשיו רוצות להתגיר ברור שיש בעיה ברצון האמיתי לאור ההרגלים השאלה איך מתייחסים לדברים ועל זה הביא ראיה מנשות שלמה שזה דומה

סיפר לי מישהו שדיבר עם הרב דיכובסקי ו הוא אמר לו שלדעתו יש להם רצון לשמור רק אחר הגיור הם נחשבים מומרים לתאבון כמו שכל יהודי נכשל בדברים למרות שרצונו באופן כללי לשמור במיחוד שרוב עם ישראל לא שומר מצות . ושהם הגרים יותר מעורבים עם הציבור הכללי ולא עם שומרי. מצות כך הבנתי את דבריו

זה באמת דומה למה ששמעתי ממנו, אבל מהיכן הוא יודע שזה היה המצב בנשות שלמה, אולי הן רצו להתגייר לגמרי והתכוונו לשמור מצוות ורק אח"כ חזרו לסורן?

שאלה טובה גם אני חשבתי על זה אבל כנראה זה הסתברות היא כך מי שעבדה עז ומיד אחר הגיור המשיכה בזה מסתבר שזה מוכיח שאי אפשר באמת לאמוד את זה בשעת הגיור והדברים נחשבים דברים שבלב .הרי ברור שאף אחד לא יודע את העתיד השאלה אם העתיד מגלה על העבר

א. איך יודעים שהמשיכה בזה מייד אחר הגיור אולי זה לקח שנתיים?
ב. בכלל קשה לדמיין מה היה המצב אז וכמה היה רצונה לינשא לשלמה וכמה זה השפיע, כל מה שנאמר בזה בלי ראיות ברורות הוא סתם ספקולציות ואי אפשר להביא ראיה מזה להלכה.

שוב אני מדגיש שאין לי את הספר ואיני מתייחס לכן לדברי הרב דייכובסקי שאיני יודעם אלא לדברים שכתבת.

מקור

המשך

בנושא זה כולו האריך מאוד הרה"ג יעקב הלוי אפשטיין באחד מכרכי ספרו חבל נחלתו (ויעויין בהסכמת הגה"צ רבי אביגדר הלוי נבנצל שליט"א שהסתייג מדבריו)

אולי כבודו יעלה את דבריו של הרב אפשטין

אבל ממ יוצא שגם לדעת הרב דיכובסקי משמע שלא טוב לגייר בצורה כזו אלא רק אם בטוחים שישמרו מצות כול דבריו זה האם ניתן לבטל את הגיור שכבר נעשה

שומר הלשון כתב:סיפר לי מישהו שדיבר עם הרב דיכובסקי ו הוא אמר לו שלדעתו יש להם רצון לשמור רק אחר הגיור הם נחשבים מומרים לתאבון כמו שכל יהודי נכשל בדברים למרות שרצונו באופן כללי לשמור במיחוד שרוב עם ישראל לא שומר מצות . ושהם הגרים יותר מעורבים עם הציבור הכללי ולא עם שומרי. מצות כך הבנתי את דבריו

לגבי המציאות.
מעניין האם הגרים גם חושבים כך.
בעבר למדתי תורה עם בחור חילוני, שהיה מאד רציני בלימוד, לאחר כשנה הלימוד נפסק, ולאחר שנה נוספת הוא חיפש אותי 'בנרות', התברר שיש לו חברה יהודייה והוא רוסי, אביו יהודי אימו גויה, אביו משתוקק שיינשא בחתונה יהודית, לאחר שתי שיחות ארוכות, התברר שהבחור בכלל לא רוצה להתגייר לא מעניין אותו להיות יהודי ולא לשמור מצוות, וכן את החברה שלו זה לא מעניין, מה שמעניין אותו זה שאבא שלו רוצה חתונה יהודית.
הוא אמר שמתוך ישרות הוא לא רוצה לרמות את הרבנות.
הצעתי לו שייעשה הצגה של חופה יהודית ואין שום בעיה....

אולי אין הפרט מלמד על הכלל, אבל ממה שאני ביררתי זה הכלל. כנראה, מדובר באנשים שאין להם שום ענין להיות יהודים, וק"ו שום כוונה לשמור מצוות, כל מה שמעניין אותם זה להיות שווים בתוך החברה הישראלית, הם לא מבינים במה מדובר בכלל....
[עוד סיפור שמביא למס' דומה, חייל גוי ביקש שיעשו לו ברית מילה כיון שהוא מתבייש מהחברים...]

מדברי הרב דייכובסקי שצילמת נראה שראייתו היא לא מנשות שלמה אלא מדברי הרמב"ם לגבי נשות שלמה ומזה רוצה לדייק מה סברת הרמב"ם זה כמובן נושא אחר לגמרי.

מה שאני מתפלא. שבכל הדיונים האלה (איני מתכוון לספרו של הרב דיכובסקי אלא לדיונים הפומביים) לא אומרים הסוברים שהגירות חל, שמכל מקום הוא איסור גמור לעשות כן וחובה להמנע מלעשות את זה, רק שאם עשו בדיעבד לדעתם הגירות חל.

מסתבר שצריך לדון כל מקרה לגופו וקשה. . לתת כללים בזה רק קווים כללים הלכתים. וגם מה שכתב הרב דיכובסקי שרק אם ברור שמיד אחר הגיור לא שמרו מצוות באמת צריך לבדוק מה היה מצב הגר מיד אחרי הגיור

שומר הלשון כתב:אולי כבודו יעלה את דבריו של הרב אפשטין

אינם בידי (וגם באוצר יש רק עד כרך ט"ו של ספרו וזה מופיע באחד מהכרכים הבאים)

חבל נחלתו (ללא הערות) הלכות גרים:
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D ... 7.99.D7.9D

אוצר החכמה כתב:מה שאני מתפלא. שבכל הדיונים האלה (איני מתכוון לספרו של הרב דיכובסקי אלא לדיונים הפומביים) לא אומרים הסוברים שהגירות חל, שמכל מקום הוא איסור גמור לעשות כן וחובה להמנע מלעשות את זה, רק שאם עשו בדיעבד לדעתם הגירות חל.

אני לא יודע אם כוונתך לאיזה איסור גמור כוונתך (כל גיור לשם אישות וד"א הוא דיעבד, ויש גם שאלה של לפנ"ע כלפי גר שייכשל בעתיד שעורר רשז"א), ומ"מ כבר פשט המנהג (מזמן ר' שלמה קלוגר לפחות, ואם מדובר רק מצד לשם-אישות מזמן הרמב"ם) לגייר גרים לשם אישות גם כשידוע שלא ידקדקו במצוות, וטעמם (של המגיירים, היו גם חולקים כידוע) משום שהמכשול באי גיורם גדול יותר, לדעתם. כמובן, יש מקום לויכוח מהו המכשול הגדול יותר וכו' וכו'.

אוצר החכמה כתב:מה שאני מתפלא. שבכל הדיונים האלה (איני מתכוון לספרו של הרב דיכובסקי אלא לדיונים הפומביים) לא אומרים הסוברים שהגירות חל, שמכל מקום הוא איסור גמור לעשות כן וחובה להמנע מלעשות את זה, רק שאם עשו בדיעבד לדעתם הגירות חל.

הם סבורים שבכדי למנוע נישואי תערובת ולבנות חברה ישראלית מלוכדת, דוחה האיסור שהזכרת.

אני חושב שההכרעה בענינים אלו מסורים לגדול הדור כדעת הרב שרמן שאני יעלה בקרוב את דעתו בענ ין שאין לחלוק על גדול הדור כמובן שצריך להזהר מכל מיני עסקנים שלא מציגים את הדברים לאשורם

רק להעיר שעצם שמו של האשכול נושא בקרבו מסר...

ידוע שהגרי"ש זצ"ל הורה ליתד נאמן להשמיט התואר הרב משמו של דרוקמן.

רבים מתלוננים על הציבור החרדי שנוהג להשמיט תואר הרב מרבנים שאינם לפי רוחו. אך בפעם הזאת, אין זו תלונה על הציבור החרדי אלא על מרן הגרי"ש זצ"ל.

כאן כתבו והביאו מסמכים שהמח' היא רק תיאורטית כי במציאות אין ספק שזה לא גיור.
למשל, כהכנה לגיור מלמדים אותם שבעה שבועות כפירה גמורה. כל הקורס מתנהל בתערובת פריצות וקלות ראש, והמגיירים יודעים מראש שזה ימשיך גם אחרי הגיור, כולל שירות הבנות בצבא שהוא יהרג ואל יעבור לכו"ע.

דברתי על גיורים אלו עם הר' ישראל רוזן, והוא טען בתוקף שרובם ככולם שומרי תורה ומצוות אחרי הגיור. כמובן, שלא מיניה ולא מקצתיה, אני רק מביא דבריו, כדי להבין שאלו שתמכו בגיור, סברו שמדובר בגיור כשר.

הרב רוזן כתב על כך כמה וכמה מאמרים, המופיעים בספרו אוהב גר

משולש כתב:כאן כתבו והביאו מסמכים שהמח' היא רק תיאורטית כי במציאות אין ספק שזה לא גיור.
למשל, כהכנה לגיור מלמדים אותם שבעה שבועות כפירה גמורה. כל הקורס מתנהל בתערובת פריצות וקלות ראש, והמגיירים יודעים מראש שזה ימשיך גם אחרי הגיור, כולל שירות הבנות בצבא שהוא יהרג ואל יעבור לכו"ע.

ממש תנא דמסייע.

יש מקרים שאנשים מתעקשים להרכיב משקפים עם מספר מיוחד.
מה שנותר לאנשים מסביב זה רק להשליך איזה אבן במטרה לנפץ את הזגוגיות.
לפעמים האבן פוגעת גם באדם עצמו.

מה שכן בגיורי צה"ל שהרב דרוקמן חתם על 50,000(!) לא היה לא"א עומד הדעת שיקבלו ע"ע עול תורה ומצוות וד"ל

הפסק המפורסם של הרב שרמן

https://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=244

האם לא נקיטינן "אחרי מות קדושים אמור"?!
מה הענין להעלות גרה בזה בימי השבעה לפטירתו?!