ש.גGI. כתב:כתב המגן אברהם ס' קפט ס"ק א שבשבת ור"ח יאמרו 'מגדול' ישועות וגו ובחול יאמרו 'מגדיל' (בברכת המזון)
והנה בספר צפנת פענח [שות ח"ב סי' ה אות ג'] כתב טעם לחילוק בין שבת ור"ח ליום חול.
ותירץ, היות ד'מגדיל' בתהלים-בכתובים , ו'מגדול' בנביאים, ואין קורין בכתובים בשבת במנחה כדאמרינן בגמרא, (שבת קטז:) ומשום שבת במנחה, לא פלוג כל השבת ע"כ דברי הגאון, מתוק לשפתיים .
א. ברצוני להבין בר"ח שאין בעיה לקרוא בכתובים קשיא למה לומר 'מגדיל' אבקש נגר ובר נגר דיפרקינה....
ב. איה מקום המדיוק בנביאים של המילה 'מגדיל' ?
עדיאל ברויאר כתב:כמדומני שהרב אשר וייס שליט"א אמר (אולי בשם מישהו אחר) שאולי החילוק בין שבת ויו"ט לשאר נוצר כי היה כתוב (בש"ב מגדול) והיינו "בשמואל ב' מגדול", אבל חשבו שהכוונה "בשבת מגדול", ומשם נוסף גם יו"ט. אבל שמעתי את הדברים לפני זמן רב מאוד, ואפשר שאיני מדייק.
פלגינן כתב:ש.גGI. כתב:כתב המגן אברהם ס' קפט ס"ק א שבשבת ור"ח יאמרו 'מגדול' ישועות וגו ובחול יאמרו 'מגדיל' (בברכת המזון)
והנה בספר צפנת פענח [שות ח"ב סי' ה אות ג'] כתב טעם לחילוק בין שבת ור"ח ליום חול.
ותירץ, היות ד'מגדיל' בתהלים-בכתובים , ו'מגדול' בנביאים, ואין קורין בכתובים בשבת במנחה כדאמרינן בגמרא, (שבת קטז:) ומשום שבת במנחה, לא פלוג כל השבת ע"כ דברי הגאון, מתוק לשפתיים .
א. ברצוני להבין בר"ח שאין בעיה לקרוא בכתובים קשיא למה לומר 'מגדיל' אבקש נגר ובר נגר דיפרקינה....
ב. איה מקום המדיוק בנביאים של המילה 'מגדיל' ?
כמדומה קדם לו בחידוש זה המרכבת המשנה בשו"ת לב שלמה, ובביאור יתר, עכ"פ איך שהצגת בקצרה. חפש.
פלגינן כתב:ש.גGI. כתב:כתב המגן אברהם ס' קפט ס"ק א שבשבת ור"ח יאמרו 'מגדול' ישועות וגו ובחול יאמרו 'מגדיל' (בברכת המזון)
והנה בספר צפנת פענח [שות ח"ב סי' ה אות ג'] כתב טעם לחילוק בין שבת ור"ח ליום חול.
ותירץ, היות ד'מגדיל' בתהלים-בכתובים , ו'מגדול' בנביאים, ואין קורין בכתובים בשבת במנחה כדאמרינן בגמרא, (שבת קטז:) ומשום שבת במנחה, לא פלוג כל השבת ע"כ דברי הגאון, מתוק לשפתיים .
א. ברצוני להבין בר"ח שאין בעיה לקרוא בכתובים קשיא למה לומר 'מגדיל' אבקש נגר ובר נגר דיפרקינה....
ב. איה מקום המדיוק בנביאים של המילה 'מגדיל' ?
כמדומה קדם לו בחידוש זה המרכבת המשנה בשו"ת לב שלמה, ובביאור יתר, עכ"פ איך שהצגת בקצרה. חפש.
ש.גGI. כתב:פלגינן כתב:ש.גGI. כתב:כתב המגן אברהם ס' קפט ס"ק א שבשבת ור"ח יאמרו 'מגדול' ישועות וגו ובחול יאמרו 'מגדיל' (בברכת המזון)
והנה בספר צפנת פענח [שות ח"ב סי' ה אות ג'] כתב טעם לחילוק בין שבת ור"ח ליום חול.
ותירץ, היות ד'מגדיל' בתהלים-בכתובים , ו'מגדול' בנביאים, ואין קורין בכתובים בשבת במנחה כדאמרינן בגמרא, (שבת קטז:) ומשום שבת במנחה, לא פלוג כל השבת ע"כ דברי הגאון, מתוק לשפתיים .
א. ברצוני להבין בר"ח שאין בעיה לקרוא בכתובים קשיא למה לומר 'מגדיל' אבקש נגר ובר נגר דיפרקינה....
ב. איה מקום המדיוק בנביאים של המילה 'מגדיל' ?
כמדומה קדם לו בחידוש זה המרכבת המשנה בשו"ת לב שלמה, ובביאור יתר, עכ"פ איך שהצגת בקצרה. חפש.
ומה כותב לעניין ר"ח, אינו תח"י ספר הנ"ל
ש.גGI. כתב:לשאלתי השניה יש למי תשובה ?
פלגינן כתב:אתה באמת שואל היכן הוא בנביאים. הלא תדע כי כל פרק כב בשמואל ב דומה לפרק יח בתהלים?!
פלגינן כתב:עדיאל ברויאר כתב:כמדומני שהרב אשר וייס שליט"א אמר (אולי בשם מישהו אחר) שאולי החילוק בין שבת ויו"ט לשאר נוצר כי היה כתוב (בש"ב מגדול) והיינו "בשמואל ב' מגדול", אבל חשבו שהכוונה "בשבת מגדול", ומשם נוסף גם יו"ט. אבל שמעתי את הדברים לפני זמן רב מאוד, ואפשר שאיני מדייק.
כבר ידוע מהמקור ברוך הרגיל בהשערות כגון דא, והפירכה הפשוטה כבר נודעה שאבודרהם כבר מבאר טעם החילוק שנים רבות קודם לפיצול ספר שמואל.
ש.גGI. כתב:כתב המגן אברהם ס' קפט ס"ק א שבשבת ור"ח יאמרו 'מגדול' ישועות וגו ובחול יאמרו 'מגדיל' (בברכת המזון)
והנה בספר צפנת פענח [שות ח"ב סי' ה אות ג'] כתב טעם לחילוק בין שבת ור"ח ליום חול.
ותירץ, היות ד'מגדיל' בתהלים-בכתובים , ו'מגדול' בנביאים, ואין קורין בכתובים בשבת במנחה כדאמרינן בגמרא, (שבת קטז:) ומשום שבת במנחה, לא פלוג כל השבת ע"כ דברי הגאון, מתוק לשפתיים .
סתם יהודי כתב:ש.גGI. כתב:כתב המגן אברהם ס' קפט ס"ק א שבשבת ור"ח יאמרו 'מגדול' ישועות וגו ובחול יאמרו 'מגדיל' (בברכת המזון)
והנה בספר צפנת פענח [שות ח"ב סי' ה אות ג'] כתב טעם לחילוק בין שבת ור"ח ליום חול.
ותירץ, היות ד'מגדיל' בתהלים-בכתובים , ו'מגדול' בנביאים, ואין קורין בכתובים בשבת במנחה כדאמרינן בגמרא, (שבת קטז:) ומשום שבת במנחה, לא פלוג כל השבת ע"כ דברי הגאון, מתוק לשפתיים .
א. התינח בשבת, מיהו בחול מאי איכא למימר, דאמאי לא נימא מגדול בחול?
ב. אני צ"ע גדול בהבנת עיקר טעמו של הצפנת פענח, דלטעמיה - אטו לא נימא בשבת את מזמור שיר ליום השבת - משום שהוא מהכתובים? אתמהה! ומה בערבית לגבי מזמור לדוד ד' רועי? ומה בשחרית לגבי פסוקי דזמרא, והודו, ומזמורי השבת שלפני הודו, וכל כיוצא בזה? ומצוה ליישב.
ש.גGI. כתב:סתם יהודי כתב:התינח בשבת, מיהו בחול מאי איכא למימר, דאמאי לא נימא מגדול בחול?
תשובה על זה. עיין באבודרהם שמשם מקור דין זה שכותב שבשבת מלך גדול ובחול מלך קטן וליתר ביאור עיין בקובץ המצ"ב למעלה הסבר מ"המקור ברוך
ש.גGI. כתב:בספר צפנת פענח [שות ח"ב סי' ה אות ג'] כתב טעם לחילוק בין שבת ור"ח ליום חול. ותירץ, היות ד'מגדיל' בתהלים-בכתובים , ו'מגדול' בנביאים, ואין קורין בכתובים בשבת במנחה כדאמרינן בגמרא, (שבת קטז:) ומשום שבת במנחה, לא פלוג כל השבת
ש.גGI. כתב:ברצוני להבין: בר"ח, שאין בעיה לקרוא בכתובים, קשיא למה לומר 'מגדיל'.
ש.גGI. כתב:ואין בית מדרש ללא חידוש לפי כל הפוסקים הנ"ל ביו"ט לא צריך לומר "מגדול".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 301 אורחים