סרח בת אשר

[עושה חדשות]

לאמר עוד יוסף חי.
אי' בחז"ל דסרח בת אשר היתה המגידה, ובירכה באריכות ימים על כך.
ולפי החשבון יוצא שבאמת האריכה ימים מאד, שהיתה מבאי מצרים ומיוצאי מצרים.
(ומצינו אריכו"י כזו גם במכיר ויאיר בן מנשה, עי' תוס' ותורא"ש בסוטה יג.).
ויש במדרשים ג"כ שחיתה בזמן דוד המלך, ועי' רד"ק שמואל ב פ"כ פי"ט שכתב:
"ותימה הוא אם האריכה ימים כל כך סרח בת אשר אעפ"י שראינו שהאריכה ימים רבים שהרי נמנית עם באי מצרים ונמנית עם באי הארץ והיו שנותיה אז לפחות מאתים וחמשים שנה".
ואי' בחז"ל דהיא מאלה שלא טעמו טעם מיתה:
"סרח בת אשר, מפני שמעולם היתה צדקת, וכשעלו בני יעקב ממצרים ומצאו ליוסף שהיה בחיים נסתלקה רוח הקדש מיעקב עד אותו יום שנאמר לו עוד יוסף חי, באותה שעה אמר לה כן תחיי את לעולם, ונתקיים בה בעבור שהיתה צדקת ועדיין היא שמורה בג"ע".
והובא בהדר זקנים כאן.
וכן אי' בתיב"ע להלן פמ"ו פי"ז "ובנוי דאשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתהון דאידברית כד היא קיימא לגינוניתא על דבשרת ליעקב דיוסף קיים היא שיזיבת ליתבי אבל מדין קטול ביומי יואב ובנוי דבריעה דנחתו למצרים חבר ומלכיאל".
ובתיב"ע במדבר פכ"ו פמ"ו "ושום ברת אשר סרח דאדברת בשיתין ריבון מלאכין ואיתעלת לגנתא דעדן בחייהא מן בגלל דבשרת ית יעקב דעד כדון יוסף קיים".
וע"ע תוס' ורמב"ן בב"ב קכא, ב.
(וענין הכינור המפורסם נזכר בס' הישר פי"ד).
וברמב"ן פר' פנחס פכ"ו פמ"ו מבו' דסרח לא היתה בתו של אשר ממש, אלא בת אשתו מאיש אחר, ויש לציין לפ"ז דאעפ"כ מסרו את בשורת מציאת יוסף דרך הנכדה החורגת בדוקא.
(אלא דנמנית מכלל שבעים נפש יוצאי ירך יעקב הבאים מצרימה, ויתכן שאימה היתה ג"כ בת יעקב, וכדאמרו דהשבטים נשאו תאומותיהם).
ועכ"פ כן משמע בלש' הפס' בפנחס שם כמו שדקדק הרמב"ן וכ' "ולכך אמר 'ושם בת אשר שרח' ולא אמר 'ובת אשר', לומר כי היה שמה בת אשר ונקראת שרח", וכ"ה בלש' הפס' בפ' ויגש "ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם".
ובהדר זקנים פ' וזאת הברכה על ברכתו של אשר יהי רצוי אחיו וטובל בשמן וכו' כתב:
"ויש במדרש למה ברכו משה בלשון זה יותר מכל השבטים. וי"ל לפי שהיה בנידוי על שגילתה סרח בתו של יעקב ליעקב שיוסף חי. כי כשנמכר יוסף השביעו השבטים זה את זה שלא לגלות הדבר וסרח שמעה והגידה ליעקב עוד יוסף חי שמעה מאביה כדאמרי' קל שותא דינוקא דאבא או דאימא שמע. וא"כ שמעה הדבר מאביה ועל שגילתה היה בנידוי וכו' ובא משה והתיר לו ואמר ברוך מבנים אשר לפי שמנודה קרוי ארור. אמר יהי רצוי אחיו מנודה אסור ברחיצה ובסיכה לכך אמר וטובל בשמן רגלו. מנודה אסור בנעילת הסנדל. אמר ברזל ונחשת מנעליך. מנודה אינו מאריך ימים. לכך אמר וכימיך דובאך ולפי' ברכו משה בכל אלו".
ובבעה"ט שם כ' כעי"ז:
"ברוך מבנים אשר. לכך בירכו משה בדברים הללו לפי שכשמכרו השבטים את יוסף החרימו שלא יגלו אותו, וסרח בת אשר ידעה מכירתו בנבואה, ואמרו השבטים מהיכן ידעה אם לא מאביה דשותא דינוקא או מאבא או מאמא, ועמדו ונדוהו ובא משה רבינו להתירו, כי אמרו לו מנודה אסור בתשמיש המטה אמר ברוך מבנים. היו אחיו בדילין ממנו, אמר יהי רצוי אחיו. היה אסור בסיכה, אמר וטבל בשמן רגלו שיהא מותר לסוך בשמן. היה אסור בנעילת הסנדל, אמר ברזל ונחושת מנעלך".
וכ"כ בתולדות יצחק שם.
(ואמנם יש שפי' שם דהיה מנודה על שסיפר מעשה דראובן).
וא"כ לפ"ד הבעה"ט דסרח ידעה בנבואה ולא מאביה, היו ג"כ בכלל מי שחושדין אותו ואין בו. וגם מבו' לפ"ז דהיה כאן מעשה מיוחד שסיפרה ליעקב, ואי"ז שליחות בעלמא, וא"ש מה שבירכה באריכו"י כ"כ.
אמנם בתיב"ע פמ"ט פכ"א כ' "נפתלי עזגד קליל דמי לאיילא דרהיט על שיני טורייא מבשר בשורן טבן הוא בשר דעד כדון יוסף קיים".

[חכם באשי]

לא הבנתי תמיהת רד"ק, הרי לדרשות חז"ל היו הרבה שהאריכו ימים עוד יותר. לדוגמא, פרעה (מתקופת משה ועד הנביא יונה), חירה העדולמי (שהוא חירם מלך צור בן דורו של שלמה המלך). ויש עוד.

[פלתי]

ועוג מלך הבשן גם האריך ימים מאד

[אבא יודן]

ועוג מלך הבשן גם האריך ימים מאד

לא הבנתי תמיהת רד"ק, הרי לדרשות חז"ל היו הרבה שהאריכו ימים עוד יותר. לדוגמא, פרעה (מתקופת משה ועד הנביא יונה), חירה העדולמי (שהוא חירם מלך צור בן דורו של שלמה המלך). ויש עוד.

חסרון ידיעה קחזינא הכא
הנני מוכן ומזומן למלא החלל.

1חיים.jpg (153.77 KiB) נצפה 4098 פעמים

1חיים.docx

(99.09 KiB) הורד 494 פעמים

[אביגדור]

אחיה השילוני

[יין המשמח]

לפי הנ"ל - שהיתה בת ביתו של יעקב ולא בת אשר, יוצא שהיא התחתנה בנישואים שניים...
והשאלה למי היו הנשואים הראשונים, שבוודאי לא לאחד השבטים, כיון שא"כ היא היתה מתייחסת אליו.
וצ"ע האם בני (בנות) ישראל התחתנו עם זרים.

[אבא יודן]

אחיה השילוני

לא ידעתי מי אמר הדבר הזה
וגם אתה לא הגדת לי
וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום.
נא לאתר מקור

[אוצר החכמה]

כוונת אביגדור לומר שאחיה השילוני האריך ימים וכדעת הרמב"ם בהקדמתו ליד החזקה שהיה מיוצאי מצרים. (והראב"ד שם פליג)

[אבא יודן]

כוונת אביגדור לומר שאחיה השילוני האריך ימים וכדעת הרמב"ם בהקדמתו ליד החזקה שהיה מיוצאי מצרים. (והראב"ד שם פליג)

סליחה.

[יונת אלם]

שלום רב
מה המקור לעובדה המפורסמת שסרח בת אשר היא שבשרה ליעקב אבינו על יוסף כי הוא חי וניגנה בכינור?

[לבי במערב]

כל המעשה הלא הוא בס' הישר פ' ויגש, ועד"ז ב'מדרש הגדול' שם (מה, כז).

אזכורו - במיוחס לתיב"ע ויגש מו, יז. בראשית רבתי חיי־שרה כד, לד. רש"י ורד"ק לשמואל־ב כ, יט. 'הדר זקנים' לבעה"ת ויגש מה, כו (וכן בברכה לג, כד). 'אמרי שפר' (לר"י חלאווה) וישב לז, לה. וכ"מ בזח"ג קסז, ב.

וראה 'תורה שלמה' ויגש מה, כו.


--
כתב החיד"א ('דבש לפי' מערכת הסמ"ך אות יג):

ואני בעניי רמזתי, כי זהו ר"ת 'וש"ם ב"ת אש"ר שר"ח': ו'זאת ש'נכנסה מ'חיים ב'עדן ת'גמול א'שר ש'יר ר'חשה ש'יוסף ר'ב ח'י.