פורום אוצר החכמה

בלימוד סוגית אל תיטוש יצא לי כי לכאו' אין איסור אל תיטוש במבטא הלשון ונוסח התפילה, היות והמושג אל תיטוש הוא הרחבת קבלת האבות גם על הבנים, (לכמה ראשונים היינו שהאבות קיבלו גם על הבנים. ויש מהאחרונים שפי' הנהגות שהנהיגו האבות את בניהם, אבל המדובר בגמ' הוא על הנהגה טובה שהנהיגום).
ולכן המבטא והנוסח אינם הנהגה שקיבלו ע"ע בני אשכנז או ספרד אלא מסורת הדורות, ולכאו' במשך הדורות ובהשפעת המקומות והאקלים והתרבות וכו' נוצרו חילוקים מסוימים, וא"כ אמנם המציאות היא שכל עדה מחזיקה במסורת אבותיה, (ומסתבר שכן נכון לעשות בסתמא שיסוד גדול בשמירת התורה היא ע"י בהיצמדות למסורת האבות) מ"מ אי"ז הדין האמור בגמ' אל תיטוש.

וכמו"כ לכאו' מסברא ל"ש ע"ז אלו ואלו דא"ח, כי גם נאמר דב"ז כ"ז נאמר ביחס להשגת החכם בת"ת, ולא על כל מסורת בקיום המצוות, והמסורות הנ"ל הרי"ז מסורת בדרכי קיום המצוות.


אי לכך מי שמשנה מבטאו מנוסח לנוסח לכאו' אינו עובר בזה על איסור.

יש בזה דעות באחרוני זמנינו

ובאמת יש לתמוה, מאחר שראיתי דהראי"ה קוק זצוק"ל אוסר לשנות המבטא משום אל תטוש, איך שינו מבטאם כל הדתיים הציוניים (האשכנזים) ההולכים אחריו.

פלתי כתב:ובאמת יש לתמוה, מאחר שראיתי דהראי"ה קוק זצוק"ל אוסר לשנות המבטא משום אל תטוש, איך שינו מבטאם כל הדתיים הציוניים ההולכים אחריו.

יתכן מאד שאין כל בעיה בכך, שבסך הכל חזרו למבטא שזנחו אבותיהם לפני כך וכך דורות.
שהרי הדבר ברור שבימי אשכנז שלפני אלף שנים וגם פחות מכך היו הוגים קמץ בצורה דומה לפתח [אם כי יתכן שלא בצורה זהה ממש].

זקן ששכח כתב:יתכן מאד שאין כל בעיה בכך, שבסך הכל חזרו למבטא שזנחו אבותיהם לפני כך וכך דורות.
שהרי הדבר ברור שבימי אשכנז שלפני אלף שנים וגם פחות מכך היו הוגים קמץ בצורה דומה לפתח [אם כי יתכן שלא בצורה זהה ממש].

ע"פ מה ביררת את זה?

שאלת תם, לבירור העניין,
כפי שנכתב, ונראה לכל בר דעת, ההברה היא נגזרת של המבטא במקום בו חיו היהודים, ולכן הברת האשכנזים דומה למבטא בארצות מוצאם וכן עדות המזרח לכל גווניהם, ושונה ההברה העירקית מהתונסאית וכו'.
האם כלל זה נכון גם לגבי תקופות עברו כגון תקופת האמוראים והתנאים, ושמא אף קודם לכן, ולא מסתבר שהמסורת בזמנם היתה כ"כ רציפה שנאמר שההברה שלהם נמסרה מדור לדור מזמן משה רבינו, שהרי אף מנצפ"ך שכחום וצופים חזרו ויסדום, וא"כ אין סיבה לומר שמסורת ההברה נשארה.
וא"כ אם יבא מישהו ויוכיח ממשנה או מגמרא שההברה הנכונה היא כזו או אחרת, נתלה זאת במבטא הנהוג בזמנם ולא שזו היא ההברה האמיתית? ובפרט אם ההוכחה תהי' כמבטא המזרחי שהרי התנאים והאמוראים חיו במזרח התיכון, ואפשר שהושפעו מסביבתם?
אמנם יתכן שהתנאים והאמוראים שידעו והבינו את חכמת האמת, ברוחב דעתם ידעו כיצד להגות נכון את המילים על אף נטייתם להגותם כפי המבטא בסביבתם. וא"כ האם בימינו אנו, עלינו לברר כיצד נהגו חכמי האמת בדורות הקרובים אלינו יותר , כגון האר"י והמהרח"ו או הגר"א וגדולי החסידות? ומה אם מבטאם היה שונה (כפי שמסתבר), האם זו מחלוקת ביסוד ההברות או שהם גם הושפעו מסביבתם?

כל זאת, כשאלת תם, וח"ו לא התכוונתי לזלזל בקדושי עליון.

פלתי כתב:ובאמת יש לתמוה, מאחר שראיתי דהראי"ה קוק זצוק"ל אוסר לשנות המבטא משום אל תטוש, איך שינו מבטאם כל הדתיים הציוניים ההולכים אחריו.

הם נקטו קולות ב' הצדדים, שהרי קורין לעיני"ן אלפי"ן וכו' כאשכנזים.

גם עפ"י האמור אם נהגה עדה עפ"י הכרעת מוריה, וכעת חפץ בן לאותו עדה לעבור לעדה אחרת הקיימת ולנהוג כהילכותיה, הרי הדבר מותר לו, מלבד מנהגים שהם קבלות טובות שקיבלו עליהם ועל זרעם או הניהגו זרעם אחריהם. (שאל תיטוש הוא על תורת אמך ולא על תורת משה).

נמצא לדוגמא ספרדי שמוענין לעזוב עדת אבותיו ולעבור לעדת האשכנזים, לשנות נוסח התפילה וכל המנהגים וכו'. הרי שאת רוב הלכות הספרדים יכול הוא לעזוב ורק קצת מנהגים שהם כההגדרה הנ"ל הוא מחויב להמשיך מדין אל תיטוש. וכן להיפך אשכני החפץ להצטרף לקהילת וכו'. וזהו טעמיה דהגר"נ אדלר ששינה נוסחאו לנוסח הספרדים. וכן נוהג הגר"ד קוק מטבריה.