פורום אוצר החכמה

שמעתי
א' הבורגול מבושל במצרים, ובעה"ח לא חוששים לבישול עכו"ם, משום שנצרך בישול נוסף לפני האכילה, ברם העירו רבים שאין צורך בבישול אלא די בשרייה במים, ול"ד למאי דהתיר ב"אבקת רוכל".
ב' אין השגחה קבועה על המפעל ב"מצרים" אלא פעם בכמה שנים העה"ח שולחת משגיח.

ממי שמעתם את זה. יש מקום לטענות על העדה"ח, אבל דוקא אלו שהעליתם אינם אופייני להם כלל.
הם מאד מקפידים על משגיח תמידי בכל מה שהם מייצרים, ואת זה שמעתי ממפקח בכיר בהכשר אחר שאינו קשור לעדה"ח כלל.
הם גם נוטים להחמיר על בישול ישראל גם במה שאינו נאכל כמו שהוא אחר התהליך, וזה הבנתי ממשגיח במפעל מטעם הכשר אחר שעשו ייצור מיוחד בהכשר של העדה"ח והוא תמה למה הם הקפידו על בישול ישראל כשברור שהמוצר כמו שהוא אינו נאכל כלל.

גם אם נאכל שלא ע"י בישול נוסף מאן יימר לן שעולה על שולחן מלכים,
אגב האין זה מוזר שביום אחד עולים כאן אשכולות משונים נגד הכשרות של העדה החרדית.

דין בורגול כדין קליות שהוזכרו בע"ז לז: ולח: שאין בהם משום בישולי גוים. או מדאינם משתנים מברייתם ע"י האור, או מדאינו עולה על שלחן מלכים ללפת בו את הפת. וכיוצ"ב נפסק ברמ"א יו"ד סי' קי"ג ס' ב'.
מצד השגחה, כנראה ביררו את המציאות שהחיטה שבמצרים מגיע רק ממקומות שאין חשש של חדש וטבל, וכיון שכך אין צורך בהשגחה.

להעמיד דברים על דיוקם: כל ההכשרים מסתמכים בזה על העדה החרדית, כיון שכל הבורגול בעולם בא ממפעל זה השוכן במצרים. הסיבה שאין שם משגיח קבוע היא מטעמי פיקו"נ, ונראה שאפשר לסמוך על העדה"ח שא"צ השגחה צמודה למוצר זה.

ולענין בישולי עכו"ם, הבעיה חמורה ומורכבת יותר ממה שציינו בתחילה, כיון שבשו"ת אבקת רוכל (סי' ל) הזכיר השואל להדיא את תהליך עשיית הבורגול, שבתחילה מבשלים את החיטים כמאכל בן דרוסאי, ואחר כך מייבשים אותם וגורסים אותם, ולכן פסק שאין בזה בישולי עכו"ם. אבל במפעל הנ"ל במצרים מבשלים את הבורגול בישול גמור עד שהוא ראוי לאכילה לגמרי, [ואולי בגלל זה מועילה השריה במים], וא"כ לכאו' זה ממש בישולי עכו"ם. ולא מסתבר לומר שאינו עולה על שלחן מלכים, וכן מוכח מתשובת אבקת רוכל הנ"ל.

ומ"מ למעשה נראה להתיר את הבורגול, כיון שבתהליך הייצור מייבשים אותו אחר הבישול, והמוצר כפי שהוא יוצא מהמפעל אינו ראוי לאכילה, ולא נגמרה מלאכתו עד שיעבור תהליך נוסף של בישול או שריה, וכיון שלא נגמרה מלאכתו ע"י הגוי אין בזה משום בישולי גויים, ודו"ק.

מה עם נושא חרקים? הן בהכנה והן באחסון.

שערי חכמה כתב:להעמיד דברים על דיוקם: כל ההכשרים מסתמכים בזה על העדה החרדית, כיון שכל הבורגול בעולם בא ממפעל זה השוכן במצרים. הסיבה שאין שם משגיח קבוע היא מטעמי פיקו"נ, ונראה שאפשר לסמוך על העדה"ח שא"צ השגחה צמודה למוצר זה.

ולענין בישולי עכו"ם, הבעיה חמורה ומורכבת יותר ממה שציינו בתחילה, כיון שבשו"ת אבקת רוכל (סי' ל) הזכיר השואל להדיא את תהליך עשיית הבורגול, שבתחילה מבשלים את החיטים כמאכל בן דרוסאי, ואחר כך מייבשים אותם וגורסים אותם, ולכן פסק שאין בזה בישולי עכו"ם. אבל במפעל הנ"ל במצרים מבשלים את הבורגול בישול גמור עד שהוא ראוי לאכילה לגמרי, [ואולי בגלל זה מועילה השריה במים], וא"כ לכאו' זה ממש בישולי עכו"ם. ולא מסתבר לומר שאינו עולה על שלחן מלכים, וכן מוכח מתשובת אבקת רוכל הנ"ל.

ומ"מ למעשה נראה להתיר את הבורגול, כיון שבתהליך הייצור מייבשים אותו אחר הבישול, והמוצר כפי שהוא יוצא מהמפעל אינו ראוי לאכילה, ולא נגמרה מלאכתו עד שיעבור תהליך נוסף של בישול או שריה, וכיון שלא נגמרה מלאכתו ע"י הגוי אין בזה משום בישולי גויים, ודו"ק.

גם בעירנו מייצרים בורגול בב' מפעלים.
ועי' במש"כ בקובץ המצורף.

בוודאות, גם בעד''ח לא דורשים השגחה צמודה במקום שהסברא אומרת שאין צורך. ואכן יש מקומות שמסתפקים בבדיקה לעתים רחוקות שלא נשתנו הנהלים ממה שהיה