שימוש בראיית כתמים

[חלילית]

בקובץ בית הלל כרך ל"ז עמוד ס"ד מובא בתוך מאמרו של הרב מרדכי הלפרין עוורון צבעים בהלכה ויכוח שהתנהל בין גדולי הדורות הקודמים הגר"מ פיינשטיין הגרש"ז אוירערבך והגרי"ש אליישיב אם שימוש בראיית כתמים הוא ענין מוכרח או לא האם ידוע מהן המקורות לויכוח הנ"ל (נ.ב. הכותב מציין כי הויכוח הנ"ל התנהל בשקט כלשונו)

[לייטנר]

להרחבה, עיין ב'קרן זוית' לפרשות תזריע-מצורע.

[שמש]

המקורות הם פשוטים, לא נאמר בשום מקום בחז"ל ובראשונים שצריך שימוש ו'מסורת' כדי להורות בכתמים (מעבר לכך שכל חכם המורה לרבים בכל תחום צריך להיות בבחינת קרא שנה ושימש ת"ח) אלא די שידע את ההלכה (אדום ושחור טמאים ירוק ולבן טהורים וחום?... וכן הלאה) ושידע להבחין בין צבע לצבע. מצד שני התקבל בדורות האחרונים שאין מורה אלא מי שישב במשך תקופה לצידו של מורה ותיק ומנוסה.
מניסיון, אפשר לומר שאף אם יש מקום גדול לטענה (המובאת שם בשמו של הגריש"א) שא"צ בשימוש כדי להורות, הרי שאין ספק שללא ניסיון רב במראות רבים בגוונים שונים, קצוות, דרגות יובש ודימומים מסוגים שונים וכן זיהוי דימומים שאופייניים לפציעות וכד' כדי לברר האם יש מכה וכו' וכמובן הכרת המציאות בעניינים אלו והנלווים אליהם, אין כמעט אפשרות להורות בהם דין אמת. וניסיון כזה אפשר לצבור אך ורק ע"י התבוננות (והקשבה) מרובה אצל מורה הוראות ותיק ומנוסה (גם אם מבלי לקבל 'מסורות' ספציפיות של אותו פוסק לגבי גוון כזה או אחר). כך שגם אם מבחינה הלכתית אין חובת שימוש הרי שמבחינה מציאותית די קשה להסתדר בלעדיו (אגב גם בחלקי השו"ע האחרים השימוש הוא ערך מוסף משמעותי ביותר שרצוי לרכוש לכל העושה צעדים ראשונים בעולמה של ההוראה).

[מצטרף להנל]

הרב שמש.
טענתך הגיונית ענינית ומתקבלת על הדעת, רק אם כן מהו הויכוח המדובר (בהנחה - המסתברת, שהרב הלפרין יודע מה הוא מדבר) ומהם שני הצדדים.

הרב לייטנר.
אולי מקור מעט יותר קונבנציונלי?

[הוגה ומעיין]

הרב לייטנר.
אולי מקור מעט יותר קונבנציונלי?

כלומר, תחת הפנס?

[מצטרף להנל]

הרב לייטנר.
אולי מקור מעט יותר קונבנציונלי?

כלומר, תחת הפנס?

אכן,
השואל שאל על דעתם של הגרמ"פ הגרש"ז והגריש"א זצ"ל, שלדעתם יש ערך אצל רבים, בד"כ אלו הסרים למשמעתם לא תופסים את דעתו של הפרופ' הנכבד -מחבר הספר, כדעה משמעותית, ולכן ראוי לצטט מקורות התואמים את שיטתם.

[לייטנר]

הרב לייטנר.
אולי מקור מעט יותר קונבנציונלי?

שים לב שכתבתי 'להרחבה', ואני אכן סבור שלא על פי פרופ' שנרב ישק דבר, אך הרוצה להרחיב בנושא הזה, ראוי שיעיין גם אצלו.

[שמש]

הרב שמש.
טענתך הגיונית ענינית ומתקבלת על הדעת, רק אם כן מהו הויכוח המדובר (בהנחה - המסתברת, שהרב הלפרין יודע מה הוא מדבר) ומהם שני הצדדים.

אאל"ט הניסוח שם הוא שיש ויכוח המתנהל בשקט 'מתחת לרדאר', כלומר הגריש"א סבר שאין צורך הלכתי בשימוש וקבלת 'מסורת' ספציפית ממו"צ פלוני וכו', אבל לא התבטא במפורש נגד ההולכים לשמש אצל מורים ותיקים ומנוסים שמא מן הטעמים שכתבתי ושמא מטעמים אחרים. הוויכוח הוא על העיקרון ההלכתי האם יש בכך חיוב הלכתי (לא מצד הניסיון והמציאות, למשל במקום שאין את מי לשמש בעניינים אלו, האם יכול ת"ח להורות ע"פ מה שלמד בספרים או שאסור לו להורות כל עוד לא שימש בפועל).

[כתבן]

היה פעם מאמר - אולי בתחומין - של הרב קטן יחד עם אשתו הד"ר קטן, שם הסבירו שהיות ועשרה אחוז מהאוכלוסיה הם עוורי צבעים ברמה שגורמת לטעות בגווני אדום, יש הכרח בשימוש, כדי לקבל מהרב אישור, שהתלמיד אינו עיור צבעים.

[חלילית]

תודה לכל העונים אכן כוונתי הייתה מציאת מקור לדעותיהם של גדולי הפוסקים הנ"ל
נ.ב. מסברא אני מסכים עם הכותבים שאין צורך בשימוש מיוחד ולא שונה דין זה משאר חלקי התורה ולדוגמא בשחיטה יש חרם מיוחד אבל בלא זה מה"ת להצריך שימוש

[חברא]

ראה כאן.

מאמרו של שנרב נמצא כאן.