האם נקבעו צומות חדשים לאחר שבטלה הנבואה?

[גם זו לטובה]

דברי החזו"א בעניין קביעת צום על השואה, צ"ת דהא מצינו שבמשך הדורות קבעו תענית כגון בכ' סיון.

לכ' היה נראה שפשוט שהיו צריכים לקבוע יום תענית וכן קינות על השואה וכד', אולם לצערנו הוכרחנו לנהוג בדינא ד"חדש אסור" כדי למנוע מאינשי דלא מעלי... [וכעי"ז רגילים לפרש את מלחמתו של החזו"א בז'בו, ואף החזו"א רמז על כך בכתביו]

[אשרי משכיל אל דל]

יעויין בלוח עתים לבינה, כמעט בכל יום מצויין שהוא יום תענית מסויים בקהילה מסויימת.

[גבול ים]

תענית כ' סיון מעיקרא אינה תקנה אלא הנהגה טובה, וכלשון התניא המובא במ"א סי' תק"פ שהיחידים מתענים, גם בפולין שנהגו כולם להתענות לא נהגו אלא מגיל י"ח וכמ"ש שע"ת שם, אמור מעתה אין כאן דין תענית גמור כגדרי מצוה המוטלת על כל בר מצוה אלא הנהגה טובה שקבלו ע"ע. שונה הדבר בקביעה זו שבאו לתקן 'תענית כחומר ת"ב' וכקביעת מועד אבל חדש, ד"ז ראה מרן ז"ל כעקירת גדרי עולם והשוואת דור יתום לדור בעלי נבואה.

[סתם איש]

תענית כ' סיון מעיקרא אינה תקנה אלא הנהגה טובה, וכלשון התניא המובא במ"א סי' תק"פ שהיחידים מתענים, גם בפולין שנהגו כולם להתענות לא נהגו אלא מגיל י"ח וכמ"ש שע"ת שם, אמור מעתה אין כאן דין תענית גמור כגדרי מצוה המוטלת על כל בר מצוה אלא הנהגה טובה שקבלו ע"ע. שונה הדבר בקביעה זו שבאו לתקן 'תענית כחומר ת"ב' וכקביעת מועד אבל חדש, ד"ז ראה מרן ז"ל כעקירת גדרי עולם והשוואת דור יתום לדור בעלי נבואה.

ואכתי קשה שגם על השואה יקבעו כהנהגה טובה כמו כ' סיון בלא חומר ת"ב.

[צעיר_התלמידים]

ר' משה פיינשטיין חילק בין קביעת תענית לקהילות אשכנז לבין קביעת תענית על הואה שרצו שכל ישראל ישתתפו בו.

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני מרן הגרמ"פ חילק בין עצם הגזירות שעליהן מדובר שהשואה זה חלק מעצם קללת הגלות ולכן כלולה בת"ב

[שמש]

ומסעי הצלב היו חלק מהגאולה?...

[בברכה המשולשת]

מרן הגרמ"פ מחלק בין גזירות מהשלטון עצמו כמו השואה שזה חלק מקללת הגלות לבין גזירות ופרעות ממורדים וכד' (כמו גזירות ת"ח-ת"ט) שזה גזירה נפרדת

[שמש]

ניחא ת"ח ות"ט (איזה צום נקבע לזכרם?), אבל כ' בסיון נקבע על מסעי הצלב שאורגנו ע"י רבי השלטון באירופה...

[מה שנכון נכון]

ניחא ת"ח ות"ט (איזה צום נקבע לזכרם?), אבל כ' בסיון נקבע על מסעי הצלב שאורגנו ע"י רבי השלטון באירופה...

הפרעות שבמסעי הצלב לא נעשו ע"י ראשי ומארגני המסעות, אלא ע"י קבוצות בודדות.

[בן_אליעזר]

בענין האשכול - ראה גם מאמרו של הר"ח רפפופרט במאמר המצורף

[בברכה המשולשת]

ניחא ת"ח ות"ט (איזה צום נקבע לזכרם?), ...

חידוש כ' סיון

[שמש]

ראשית, בתשובת הגרמ"פ שם (יו"ד ח"ד סי' נ"ז) הוא מקטלג את השואה ומסעי הצלב (תתנ"ו) באותה קטגוריה שנכלל בגזירות הגלות (ולא כמ"ש כאן). ומבדילם מגזרות ת"ח ות"ט שהיו ע"י מורדים ורק במקום אחד ואינם בכלל גזרת הגלות ולכן קבעו עליהם(!) את כ' בסיון.
שנית היא גופה תמיהא, דבמחכ"ת הרי תקנת כ' בסיון היא קדומה ומיוחסת לר"ת לאחר עלילת הדם בבלואה שבצרפת בשנת ד'תתקל"א (1171) בזמן מסעי הצלב (בין השני לשלישי), אלא שבמרוצת הימים ושטף המאורעות נחלשה התקנה וחזרו וקבעוה לאחר ת"ח ות"ט, ואם כן מצינו שגם על גזירות אלו תקנו יום צום (אא"כ נחלק שלא תקנו את הצום על כלל מסעי הצלב אלא רק על אירוע בודד מתוכם וזה דחוק ובפרט שבספרים מוזכרת התקנה 'על גזירות תתקל"א').

[בברכה המשולשת]

היכן ראה כתר"ה שדיברתי על מסעות הצלב? אני הזכרתי את ההנגדה בין השואה לבין גזרות ת"ח-ת"ט, כאמור בתשובה

[שמש]

כמובן, אני הקשתי ממסעי הצלב (כיון שהוזכר כ' בסיון), וענו לי שאף הם נכללים להגרמ"פ באותה קטגוריה של ת"ח ות"ט וזה אינו, כנ"ל.

[מה שנכון נכון]

דברתי רק על המציאות ההיסטורית, ולא נכנסתי כלל לביאור דעת הרמ"פ.

[בדיעבד]

כדי להבהיר עניין של בלבול:
ביום כ' סיון נשרפו קדושי בלוה (בלויש) בשנת תתקל"א בסוף ימי רבנו תם. היום נקבע כתענית בהרבה קהילות.
האליה רבה (תקס"ו) מביא שלאחר פרעות חמילניצקי בשנות ת"ח ות"ט קבעו תענית מפני הצרות שאירעו להם ובחרו ביום כ' סיון (אף שארכה הצרה שנתיים ויותר) מפני שהיתה תענית כבר מפני קדושי בלויש.

[שמש]

ומ"ש מ"ש ממ"ש?

[בדיעבד]

ומ"ש מ"ש ממ"ש?

ותשובתי

ניחא ת"ח ות"ט (איזה צום נקבע לזכרם?), אבל כ' בסיון נקבע על מסעי הצלב שאורגנו ע"י רבי השלטון באירופה...

כלומר, כ' סיון נקבע על מסע הצלב, ולעומת זה אינך יודע איזה צום נקבע לזכר ת"ח ות"ט.

כדי להבהיר עניין של בלבול:
ביום כ' סיון נשרפו קדושי בלוה (בלויש) בשנת תתקל"א בסוף ימי רבנו תם. היום נקבע כתענית בהרבה קהילות.
האליה רבה (תקס"ו) מביא שלאחר פרעות חמילניצקי בשנות ת"ח ות"ט קבעו תענית מפני הצרות שאירעו להם ובחרו ביום כ' סיון (אף שארכה הצרה שנתיים ויותר) מפני שהיתה תענית כבר מפני קדושי בלויש.

כלומר, צום כ' סיון אין לו כל קשר עם מסעי הצלב. קדושי בלויש נהרגו באשמת עלילת דם. ומאידך, כ' סיון נוהג כצום בד' ארצות על מאורעות ת"ח ות"ט.
הבדל גס, הלא?

[שמש]

התכוונתי למ"ש כאן:

שנית היא גופה תמיהא, דבמחכ"ת הרי תקנת כ' בסיון היא קדומה ומיוחסת לר"ת לאחר עלילת הדם בבלואה שבצרפת בשנת ד'תתקל"א (1171) בזמן מסעי הצלב (בין השני לשלישי), אלא שבמרוצת הימים ושטף המאורעות נחלשה התקנה וחזרו וקבעוה לאחר ת"ח ות"ט, ואם כן מצינו שגם על גזירות אלו תקנו יום צום (אא"כ נחלק שלא תקנו את הצום על כלל מסעי הצלב אלא רק על אירוע בודד מתוכם וזה דחוק ובפרט שבספרים מוזכרת התקנה 'על גזירות תתקל"א').

[גם זו לטובה]

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן נז

ובדבר הגזירות שבעוה"ר נהרגו ערך עשרה פעמים ששים ריבוא ע"י הרשעים היטלער וחבריו ימ"ש, שמהראוי הרי היה צורך איזה יום קבוע לתענית ולתפילה שתמה מע"כ על שעדיין לא נעשה כלום. הנה בקינות שכל ישראל אומרים בתשעה באב, מפורש שמה שלא תיקנו יום מיוחד לתענית ולבכיה על גזירות מסעות הצלב, שהיו הגזירות בכל מדינות יוראפ שגרו שם רוב היהודים, ונחרבו כמה עיירות וכרכים, ונקרא על שם שנת תתנ"ו, וגם בא"י הרגו שם הרבה יהודים, משום דאין לקבוע עוד יום לתענית ולבכי, שלכן צריך להזכירם בקינות דאומרים בתשעה באב על חורבן המקדש. ומאותו טעם עצמו אין לקבוע יום אחד מיוחד גם לגזירות שהיו בזמננו, והוא בכלל כל הגזירות שהיו במשך כל הגלות הארוך הזה.

ולא דמי לגזירות דשנת ה' אלפים ת"ח ות"ט ע"י חמעלניצקי ראש הקאזאקן, שנהרגו באוקריינא וחלק מפולין, שקבעו שם יום תענית ואמירת סליחות לעשרים בסיון. משום שלא היתה זו גזרה כללית כגזירת הגלות והחורבן, אלא היו רק בחלק מדינה אחת, שהיתה גזירה נוספת על אותן המקומות. וגם גזירה זו דשנת ת"ח ות"ט לא היתה ע"י המלכויות וממילא לא נמשכה מעצם הגלות והחורבן, אלא היתה ע"י המורדים בהמלכות, שלא שייך זה כל כך למה שהיה זה בגלות, מאחר שגם המלכות דאוה"ע הא הגינה על ישראל במה שהיה אפשר בידן. והשייכות להגלות היה רק משום דמאותן החטאים שנתחייבנו גלות נענשנו גם בזה. שלכן היה שייך לתקן תענית ואמירת סליחות - ולאותן המקומות לבד. אבל גזירות דהיטלער דהיו על כלל ישראל, דהא היה הולך וכובש מקומות דעיקר ישוב ישראל, ובכל מקום שבא הרג את כל ישראל שהיו שם, והיה בדעתו לכבוש את כל העולם, ולא יכלו לעמוד נגדו עד שריחם השי"ת, הוא גזירת כל ישראל ושייך להחורבן שנמצאנו בגלות, שאין קובעין עוד יום תענית ובכיה כדאיתא בקינות.

והדברים צ"ת

[בדיעבד]

שנית היא גופה תמיהא, דבמחכ"ת הרי תקנת כ' בסיון היא קדומה ומיוחסת לר"ת לאחר עלילת הדם בבלואה שבצרפת בשנת ד'תתקל"א (1171) בזמן מסעי הצלב (בין השני לשלישי), אלא שבמרוצת הימים ושטף המאורעות נחלשה התקנה וחזרו וקבעוה לאחר ת"ח ות"ט, ואם כן מצינו שגם על גזירות אלו תקנו יום צום (אא"כ נחלק שלא תקנו את הצום על כלל מסעי הצלב אלא רק על אירוע בודד מתוכם וזה דחוק ובפרט שבספרים מוזכרת התקנה 'על גזירות תתקל"א').

והדברים צ"ת

דברי הגרמ"פ צודקים מאוד ואין ממש בכל הפקפוקים שלכם.
קביעת יום כ' סיון הייתה עקב האירוע בבלויש כנזכר בסליחות לכ' סיון, וכן בכתבי ר' אפרים מבונא. עלילת הדם בבלויש לא היתה קשורה למסעות הצלב כלל. אם כי באותו שנה התעוררה המסע השלישי באנגליה, לא היה שום קשר ביניהם. האירוע היה בקהילה מסוימת ולא על כלל ישראל בכלל ובמקרה כזה ראוי לקבוע צום. וכן מה שראו לחדש צום לת"ח ות"ט הוא ג"כ מפני שלא היתה גזירה מטעם הממשלה רק ע"י מורדים.
משא"כ גזירות היטלר היו ע"י המשלה והיא בכלל צרות הגלות כמו מסעות הצלב, ויש לקונן עליהם ביום ט"ב.
מה שכן יש להעיר עליו, הוא מה שהעיר החכם משנ"נ לעיל שבאמת הטבח שהחריב הקהילות בשנת תתנ"ו ע"י נוסעי הצלב לא היה רשמי מטעם השלטונות, אלא אורגן ע"י כומר מטורף ובוצע ע"י פשוטי עם נבערים. וצ"ע.