שאלה בפרשת שמות

[אבא יודן]

נשאלתי:
בני הילד החכים שאל אותי
שבפרשה זו נזכרו הרבה פעמים בלי השם (וזה בפרשת "שמות".
א'. שפרה ופועה.
ב'. מלך חדש.
ג'. איש מבית לוי ויקח את בת לוי.
ג'. כהן מדין, רעואל.
ד'. בת פרעה.
מי שיכול לשפוך איזה אור בנידון אשמח מאוד.

[סתם יהודי]

שכחת עוד כמה:
ו. ותתצב אחתו מרחוק...ותאמר אחתו אל בת פרעה...ותלך העלמה (אגב: השם שלה מוזכר לראשונה רק בפרשת בשלח).
ז. איש מצרי מכה איש עברי.
ח. שני אנשים עברים נצים.

אגב: סעיף ג השני שלך - מיותר, שהרי השם כן מוזכר (רעואל). ואגב, לא ברור לי למה הסעיף ההוא ממוספר באותה אות שבה ממוספר הסעיף הקודם לו.
גם סעיף א שלך - לכאורה מיותר, שהרי הדוחה ידחה ויגיד כי - לפחות לפי פשט הפסוק (לא הדרש) - שפרה ופועה היו השמות האמיתיים (תדע, שהרי הפסוק צועק: "שם האחת שפרה ושם השנית פועה". אם צעוק יצעק אליי - שמוע אשמע צעקתו, ובפרט שגם הפשט הוא חלק מפרד"ס התורה).

[בברכה המשולשת]

על איש מבית לוי יש את המהלך המפורסם שזה ללמדנו שמשה רבנו ע"ה היה ילוד אשה

[קומי_אורי]

נו, הפרשה נקראת "ואלה שמות בני ישראל", רצית שיזכירו שמות של גויים?
שפרה ופועה מוזכרים שמות, כנראה שכך קראו להן.
רק לגבי אחותו והעלמה מדובר בבת ישראל שלא מוזכר שמה.

[אבא יודן]

במקרה=בהשגחה ראיתי זה.

פרידמן.jpg (165.76 KiB) נצפה 3854 פעמים

[לייטנר]

העלמת השמות בסיפור לידת משה, נועדה כדי להדגיש את לידתו של משה המושיע.

[סתם יהודי]

העלמת השמות בסיפור לידת משה, נועדה כדי להדגיש את לידתו של משה המושיע.

"משה המושיע"? דווקא הוא חשב אחרת: "ויאמר משה אֶל העם אַל תיראו, התיצבו וראו את ישועת ד".
אלא אם כן התכוונת לפסוק שבהקשר אחר לגמרי: "ויקם משה ויושִעָן". האמנם?

[בברכה המשולשת]

על איש מבית לוי יש את המהלך המפורסם שזה ללמדנו שמשה רבנו ע"ה היה ילוד אשה

[לייטנר]

העלמת השמות בסיפור לידת משה, נועדה כדי להדגיש את לידתו של משה המושיע.

"משה המושיע"? דווקא הוא חשב אחרת: "ויאמר משה אֶל העם אַל תיראו, התיצבו וראו את ישועת ד".
אלא אם כן התכוונת לפסוק שבהקשר אחר לגמרי: "ויקם משה ויושִעָן". האמנם?

לא במקרה השתמשתי בתואר זה (עיין סוטה יג ע"א)

[סתם יהודי]

העלמת השמות בסיפור לידת משה, נועדה כדי להדגיש את לידתו של משה המושיע.

"משה המושיע"? דווקא הוא חשב אחרת: "ויאמר משה אֶל העם אַל תיראו, התיצבו וראו את ישועת ד".
אלא אם כן התכוונת לפסוק שבהקשר אחר לגמרי: "ויקם משה ויושִעָן". האמנם?

לא במקרה השתמשתי בתואר זה (עיין סוטה יג ע"א)

כבר בספר שופטים מצינו, לגבי לא פחות מארבעה שופטים, שכל אחד מהם נקרא "מושיעם של ישראל": עתניאל בן קנז ("ויקם ד' מושיע לבני ישראל"), גדעון ("ויפן אליו ד' ויאמר: לך בכחך זה והושעת את ישראל"), תולע בן פואה ("ויקם אחרי אבימלך להושיע את ישראל"), ושמשון ("והוא יחל להושיע את ישראל").
במסכת סוטה שהיזכרת, נקרא משה "מושיעם של ישראל" - עוד קודם לכן - פעמיים: בדף יא ע"א, ובדף יב ע"ב. ועוד נקרא כך בסנהדרין דף קא ע"ב.

אבל מעולם לא מצינו במקרא ואצל חז"ל, שאיזשהו בן-תמותה נקרא "המושיע" סתם כך. אני מניח שברור לך למה אני מתעקש על הנקודה הזו. אם תרצה, אז אפרט יותר למה זו נקודה חשובה (ואפילו קריטית).

[לייטנר]

השתמשתי בביטוי בגלל גדילתו של משה והופעתו כמושיע בשלושה סיפורים רצופים, כשבשלישי הוא אכן מופיע בפועל הזה.
מעבר לכך, לא בטוח שכדאי שתטרח.

[סתם יהודי]

השתמשתי בביטוי בגלל גדילתו של משה והופעתו כמושיע בשלושה סיפורים רצופים, כשבשלישי הוא אכן מופיע בפועל הזה.
מעבר לכך, לא בטוח שכדאי שתטרח.

תגיד לי אם הבנתי נכון: קראת לו: משה "המושיע" (כלומר לא מושיען של ישראל אלא המושיע סתם כך), בגלל שבסיפור השלישי כתוב במפורש "ויקם משה ויושִען". האמנם? זו כזכור הייתה שאלתי הקדומה. אם אכן זו הסיבה לכינוי: משה "המושיע" (בסתם), אז ראוי לציין שבפסוק ההוא משה נקרא "מושיען" של בנות רעואל, לא "המושיע" סתם. ממש כמו שכל אחד מארבעת השופטים שציינתי בתגובתי הקודמת - נקרא "מושיעם של ישראל", ולא "המושיע" סתם. אני חוזר ומדגיש שזו נקודה קריטית, אך בהתאם לבקשתך הרמוזה בסוף דבריך, לא אוסיף להרחיב את הדיבור על הקריטיות של הנקודה הנ"ל.

[אבא יודן]

ג'. איש מבית לוי ויקח את בת לוי.
.[/i]

כך כבר שאלו בזוהר ולימים הרמב"ן