מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הקל הקל תחילה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 12, 2016 10:32 pm

כידוע ...מאכילין אותו הקל הקל תחילה.
ונסתפקתי מהי דרגת החיוב בזה, וכגון חולה שיכל לאכול איסור לאו ואכל כרת, על מה עבר, והאם איסורו הוא מדאו'.
עוד נסתפקתי, האם כל דירוג של פירכא נחשב 'הקל' לענין זה, וכגון עשה שאינו שווה בכל לעומת השווה בכל, וכיו"ב.

ירושלים
הודעות: 106
הצטרף: ד' אוגוסט 19, 2015 10:58 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי ירושלים » ג' ינואר 12, 2016 10:50 pm

הרה"ג רבי יעקב חיים סופר שליט"א בס' תפארת יצחק (סי' לא) דן בענין זה דהקל הקל תחילה אם הוא מהתורה, והביא שם דברי המבי"ט בקרית ספר הלכות מאכלות אסורות פרק יד: כל מי שמסוכן מאכילין אותו דברים אסורים, ונראה דהא דאמרינן מאכילין הקל קל תחילה לא הוי אלא מדרבנן, דמדאוריתא אין לך דבר חמור שעומד בפני פקוח נפש אלא ע"ז ג"ע ש"ד, כדילפינן להו בדוכתייהו הא שאר איסורין כולהו אין עומדין בפני פיקוח נפש ע"ש.

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 15, 2016 12:03 pm

עוד נסתפקתי, האם דירוג שאין לו הגדרה בדיני התורה, בכל זאת אולי יש לו תפיסה בדין הקל הקל תחילה, כדלהלן:

יל"ע במי שהוצרך מחמת פיקו"נ לאכול בשר, והיו לפניו ב' אפשרויות, או אחת מב' חתיכות אחת נבילה ואחת שחוטה, או אחת מתוך ט' כשרות ואחת נבילה, רק דהנבילה היתה קבוע דל"א בה ביטול ברוב, אי איכא עדיפות בהלכות הקל הקל תחילה לאכול מהראשון או לא. וכן ילה"ס בב' אפשרויות דלהלן, אחת ממ"ט כשרות ונ"א נבילות, או אחת מצ"ט נבילות ואחת כשרה.
(ובאמת זה לא שייך כ"כ לאיסורים קלים וחמורים, אלא לריבוי צדדים סטטיסטיים האם הם מהווים סיבה בדיני התורה).

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 15, 2016 12:08 pm

ומה הדין בנאנס לעשות עבירה, וב' אפשרויות לפניו, לעוברה בארץ ישראל או בחו"ל,
האם חייב לעשותה בחו"ל, מחמת החומרא היתירה של עבירות בארץ ישראל?
(כד' הרמב"ן הידועים, וכו').

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' פברואר 28, 2016 8:41 pm

עושה חדשות כתב:עוד נסתפקתי, האם דירוג שאין לו הגדרה בדיני התורה, בכל זאת אולי יש לו תפיסה בדין הקל הקל תחילה, כדלהלן:
יל"ע במי שהוצרך מחמת פיקו"נ לאכול בשר, והיו לפניו ב' אפשרויות, או אחת מב' חתיכות אחת נבילה ואחת שחוטה, או אחת מתוך ט' כשרות ואחת נבילה, רק דהנבילה היתה קבוע דל"א בה ביטול ברוב, אי איכא עדיפות בהלכות הקל הקל תחילה לאכול מהראשון או לא. וכן ילה"ס בב' אפשרויות דלהלן, אחת ממ"ט כשרות ונ"א נבילות, או אחת מצ"ט נבילות ואחת כשרה.
(ובאמת זה לא שייך כ"כ לאיסורים קלים וחמורים, אלא לריבוי צדדים סטטיסטיים האם הם מהווים סיבה בדיני התורה).

לכאו' אם לא היה בתורה היתר של הליכה אחר הרוב, וכל ספק לחומרא, ונצרך אדם לאכילת בשר לפיקו"נ, וב' אפשרויות לפניו, הא' חתיכה מתוך תערובת של 90% טריפות, והשני חתיכה מתערובת של 90% כשירות, האם לא יהיה לו חיוב להציל את עצמו מאיסור לפי מירב הסיכויים? ואע"ג שבלי פיקו"נ אם יאכל משניהם ה"ה עבריין במידת מזיד שווה, אבל לכאו' ודאי שמבין שניהם יש כאן עדיפות מחוייבת.
מה דעתכם?

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 11, 2016 1:19 pm

ראיתי שהגר"ד לנדוי נוקט, דהחילוק בין עשה שקודם הדיבור או אחר הדיבור, יוצר נפקותא לענין דין הקל הקל תחילה. מצו"ב.
קבצים מצורפים
הגרד''ל - הקל הקל תחילה.PDF
(399.47 KiB) הורד 172 פעמים

סתם יהודי
הודעות: 606
הצטרף: ג' אפריל 21, 2015 9:56 pm

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי סתם יהודי » ו' מרץ 11, 2016 3:03 pm

חשבתי להוכיח שאפילו מדאורייתא יש להעדיף את האיסור הקל.

דהנה גבי חילול שבת קי"ל, דאי אמרינן דשבת "דחויה" אצל פיקו"נ - אז בפיקו"נ עדיף שיאכל נבילה ולא ישחט בשבת - כי איסור שבת חמור מאיסור לאו דנבילה, מיהו אי אמרינן דשבת "הותרה" אצל פיקו"נ - אז בפיקו"נ עדיף שישחט בשבת ולא יאכל נבילה.
שמע מינה תרתי:
א. שמע מינה מהרישא (דהיינו מהא דאי אמרינן דשבת "דחויה" אצל פיקו"נ - אז בפיקו"נ עדיף שיאכל נבילה ולא ישחט - כי איסור שבת חמור מאיסור לאו דנבילה) , דכשהאיסור החמור הוא רק "דחוי" - אז עדיף לעבור על האיסור הקל.
ב. ושמע מינה מהסיפא (דהייינו מהא דאי אמרינן דשבת "הותרה" אצל פיקו"נ - אז בפיקו"נ עדיף שישחט בשבת ולא יאכל נבילה) , דגבי שבת לחודה - יש צד לומר ד"הותרה", אבל גבי מאכלות אסורות - לא אמרינן "הותרו" - אלא "נדחו"; דאי תימא דגבי מאכלות אסורות נמי - יש צד לומר ד"הותרו", א"כ אמאי קי"ל דאם שבת "הותרה" אצל פיקו"נ אז בפיקו"נ עדיף לעבור על איסור שחיטה בשבת ולא לעבור על איסור נבילה - הרי שני האיסורים "הותרו" - וא"כ לא הייתה צריכה להיות עדיפות לעבור דווקא על איסור שבת!
כשמחברים את שני הסעיפים א',ב', מקבלים, שלגבי מאכלות אסורות (אשר לגביהם מוכח בסעיף ב' שהם רק "נדחו") - עדיף לעבור על האיסור הקל (כדמוכח מסעיף א').

ובפשטות נראה, שכל הדיון של "הותרה" או "דחויה" - הוא מדאורייתא.

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אפריל 15, 2016 1:08 am

ירושלים כתב:הרה"ג רבי יעקב חיים סופר שליט"א בס' תפארת יצחק (סי' לא) דן בענין זה דהקל הקל תחילה אם הוא מהתורה, והביא שם דברי המבי"ט בקרית ספר הלכות מאכלות אסורות פרק יד: כל מי שמסוכן מאכילין אותו דברים אסורים, ונראה דהא דאמרינן מאכילין הקל קל תחילה לא הוי אלא מדרבנן, דמדאוריתא אין לך דבר חמור שעומד בפני פקוח נפש אלא ע"ז ג"ע ש"ד, כדילפינן להו בדוכתייהו הא שאר איסורין כולהו אין עומדין בפני פיקוח נפש ע"ש.

עיינתי בדבריו שם, ישר כוחך. אין ע"ז עוד מקורות מפורשים?
---
נסתפקתי כשיש פיקו"נ האם צריך להעדיף שגגה מזדון. והיינו ראובן חולה בשבת ונצרך לבשר מבושל טרי, הוא יכול לבקש משמעון היודע את ההלכה שבשבת אסור לבשל, או לבקש מלוי שאינו יודע. האם עליו להעדיף את השוגג מהמזיד? או דבלא"ה גם המזיד הרי הוא יודע את ההיתר של פיקו"נ וא"כ אין בזה חילוק.

עזריאל ברגר
הודעות: 5300
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' אפריל 15, 2016 10:19 am

עושה חדשות כתב:
ירושלים כתב:הרה"ג רבי יעקב חיים סופר שליט"א בס' תפארת יצחק (סי' לא) דן בענין זה דהקל הקל תחילה אם הוא מהתורה, והביא שם דברי המבי"ט בקרית ספר הלכות מאכלות אסורות פרק יד: כל מי שמסוכן מאכילין אותו דברים אסורים, ונראה דהא דאמרינן מאכילין הקל קל תחילה לא הוי אלא מדרבנן, דמדאוריתא אין לך דבר חמור שעומד בפני פקוח נפש אלא ע"ז ג"ע ש"ד, כדילפינן להו בדוכתייהו הא שאר איסורין כולהו אין עומדין בפני פיקוח נפש ע"ש.

עיינתי בדבריו שם, ישר כוחך. אין ע"ז עוד מקורות מפורשים?
---
נסתפקתי כשיש פיקו"נ האם צריך להעדיף שגגה מזדון. והיינו ראובן חולה בשבת ונצרך לבשר מבושל טרי, הוא יכול לבקש משמעון היודע את ההלכה שבשבת אסור לבשל, או לבקש מלוי שאינו יודע. האם עליו להעדיף את השוגג מהמזיד? או דבלא"ה גם המזיד הרי הוא יודע את ההיתר של פיקו"נ וא"כ אין בזה חילוק.

הלכה פסוקה שאין עושין ע"י עמי הארץ אלא ע"י גדולי ישראל וחכמיהן.

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי גימפעל » ו' אפריל 15, 2016 11:50 am

עזריאל ברגר כתב:
עושה חדשות כתב:
ירושלים כתב:הרה"ג רבי יעקב חיים סופר שליט"א בס' תפארת יצחק (סי' לא) דן בענין זה דהקל הקל תחילה אם הוא מהתורה, והביא שם דברי המבי"ט בקרית ספר הלכות מאכלות אסורות פרק יד: כל מי שמסוכן מאכילין אותו דברים אסורים, ונראה דהא דאמרינן מאכילין הקל קל תחילה לא הוי אלא מדרבנן, דמדאוריתא אין לך דבר חמור שעומד בפני פקוח נפש אלא ע"ז ג"ע ש"ד, כדילפינן להו בדוכתייהו הא שאר איסורין כולהו אין עומדין בפני פיקוח נפש ע"ש.

עיינתי בדבריו שם, ישר כוחך. אין ע"ז עוד מקורות מפורשים?
---
נסתפקתי כשיש פיקו"נ האם צריך להעדיף שגגה מזדון. והיינו ראובן חולה בשבת ונצרך לבשר מבושל טרי, הוא יכול לבקש משמעון היודע את ההלכה שבשבת אסור לבשל, או לבקש מלוי שאינו יודע. האם עליו להעדיף את השוגג מהמזיד? או דבלא"ה גם המזיד הרי הוא יודע את ההיתר של פיקו"נ וא"כ אין בזה חילוק.

הלכה פסוקה שאין עושין ע"י עמי הארץ אלא ע"י גדולי ישראל וחכמיהן.

האם גדולי ישראל הכוונה למעוטי ע"ה, או הכוונה לישראל גדולים (ולמעוטי קטנים)

עזריאל ברגר
הודעות: 5300
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' אפריל 15, 2016 12:19 pm

אכן טעיתי בציטוט.

כתבן
הודעות: 131
הצטרף: ג' אוגוסט 25, 2015 11:20 pm

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי כתבן » ו' אפריל 15, 2016 3:44 pm

א. עדיף בוודאי לעשות עבור מי שיודע שעושה בגלל היתר של פיקוח נפש: ז"ל הבית הלוי (עה"ת פר' שמות עה"פ וירא אלקים) "מי שהוא פרוץ באחת ממצות ד', אע"ג דלפעמים מתרחש לו אונס שלא יכול לקיימה, מכל מקום לא מקרי אונס. וכמו בשמירת שבת וכדומה, ולפעמים אנוס הוא לעשות מלאכה, או עבור חולה רח"ל וכדומה, מכל מקום לא מקרי אונס, רק לאותם שהיו שומרים אותו אם לא היה האונס. אבל המחלל שבת כשאינו אנוס, גם במלאכה שהוא אנוס מקרי מחלל, וכן הוא בכל האיסורים".
אמנם לכאורה דבריו תמוהים מאד, שהרי מצינו בגמ' (מנחות ס"ד ע"א): "איתמר, שמע שטבע תינוק בים, ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים, חייב. להעלות דגים והעלה תינוק ודגים, רבה אמר, פטור, ורבא אמר, חייב. רבה אמר פטור, זיל בתר מעשיו, ורבא אמר חייב, זיל בתר מחשבתו". ופירש"י: "דטעמא דרבה דפטר לאו משום דשמע אלא משום דאזלינן בתר מעשיו. והוא הדין אפילו לא שמע. והאי דנקט שמע, לאשמועינן דאפילו שמע, כי העלה דגים בלא תינוק חייב". וכך פסק הרמב"ם (הל' שבת פ"ב הט"ז): "נתכוין להעלות דגים, והעלה דגים ותינוק, פטור, אפילו לא שמע שטבע, הואיל והעלה תינוק עם הדגים פטור". ואולי כוונתו שעכ"פ בדיני שמים נענש על זה.

טעם נוסף לעשות ע"י שומר תורה, כתב הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שמירת שבת כהלכתה מהדורה ישנה פל"ב הערה קכ"ה ובמילואים): "נראה דעדיף טפי לעושת המלאכה ע"י שומר מצוות שכוונתו למצוה, כי ע"י עבריין אשר כוונתו רק עבור בצע, אע"ג דקעביד מצוה, מכל מקום הוה ליה כנתכוין לבשר חזיר ועלה בידו בשר טלה" (וצ"ע כנ"ל מהגמ' מנחות שם, על המשך דברי הגרשז"א שם, שכתב: "וגם אפשר דבנדון דידן גרע טפי, כיון שבאמת יש כאן חילול שבת, ויתכן שהרופא אינו נחשב כמחלל שבת, רק אם כוונתו להצלה ולא אם מכוין לתשלום").
מטעם זה פסק הגרשז"א זצ"ל (שלחן שלמה שכ"ח י"ד,ה'), שאסור לרופא להחליף משמרת בשבת עם רופא שאינו שומר תורה, שהרי הרופא שומר התורה עושה מצוה, ואילו הרופא שאינו שומר תורה מחלל שבת.
וכתב עוד (שם פמ"א הערה פ"ד): "עבריין המדליק פנס מפני שמזלזל בשבת קדש, אם נתברר לו אח"כ שלא הציל כלום, יתכן דחשיב כמחלל שבת, כיון שלא חשב מפני שמותר לעשות כן בשבת וגם למעשה לא הציל כלום. משא"כ שומר שבת ודאי יקבל שכר על ההדלקה, אף אם נתברר שלא הציל כלום".

ב. לענין כוונת הרמב"ם במילים - גדולי ישראל: יעוי' בשו"ע הרב סי' שכ"ח שכתב: ""מצוה מן המובחר להשתדל לעשות הכל ע"י ישראלים גדולים בחכמה, ולא ע"י הדיוטות ונשים, כדי שלא תהא שבת קלה בעיניהם, ויבואו להקל שלא במקום פיקוח נפש, וגם כדי להורות הלכה למעשה לרבים". וכ"פ במ"ב (שם ס"ק ל"ד).

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 17, 2016 12:14 am

לא הבנתם את המקרה שדנתי בו. אצטט שוב -
עושה חדשות כתב:נסתפקתי כשיש פיקו"נ האם צריך להעדיף שגגה מזדון. והיינו ראובן חולה בשבת ונצרך לבשר מבושל טרי, הוא יכול לבקש משמעון היודע את ההלכה שבשבת אסור לבשל, או לבקש מלוי שאינו יודע. האם עליו להעדיף את השוגג מהמזיד? או דבלא"ה גם המזיד הרי הוא יודע את ההיתר של פיקו"נ וא"כ אין בזה חילוק.
כוונתי במקרה שגם שמעון וגם לוי יודעים שיש כאן פיקו"נ ומכירים את ההיתר של פיקו"נ, ההבדל ביניהם הוא ששמעון מודע לכך דבלאו פיקו"נ איכא איסור בישול בשבת, ולוי אינו יודע את זה. ואי"ז שייך כלל לד' הביה"ל והגרש"ז והחיוב לעשות ע"י גדולים וכו'.

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 12, 2016 12:31 am

עושה חדשות כתב:עוד נסתפקתי, האם דירוג שאין לו הגדרה בדיני התורה, בכל זאת אולי יש לו תפיסה בדין הקל הקל תחילה

כיו"ב יל"ד,
דהנה מצינו בגמ' דלישנא דקרא "אל" הוא קל יותר מאשר "לא", ואמרי' בעירובין יז: "מתקיף לה רבי יונתן וכי לוקין על לאו שבאל מתקיף רב אחא בר יעקב אלא מעתה דכתיב אל תפנו אל האבת ואל הידענים הכי נמי דלא לקי",

וביאר במשך חכמה בפרשת בא
אל תאכלו ממנו נא וכו' ולא תותירו ממנו עד בוקר. דע כי ההבדל בין "אל" ל"לא" הוא: כי "אל" הוא ענין בקשה, כמו שמצאנו מלת "נא" סמוך ל"אל" (בראשית ג, ח; יח, ג; יח, ל ועוד ועוד), ולא מצאנו סמוך ל"לא", כמו "אל נא" שמצוי בתנ"ך. כי "לא" הוא מורה יותר על הציווי. ולכן כל הבקשות להשם יתברך - שאין נופל ציווי עליו - בא במלת "אל", כמו "אל תשכח ענוים" (תהלים י, יב), "אל תתן לחית נפש תורך" (שם עד, יט), "אל תרחק ממני" (שם כב, יב ועוד), "אל תסתר פניך ממני" (שם כז, ט ועוד) וכו'. ולכן מצאנו "ויאמרו לא" (בראשית יט, ב) ולא "ויאמרו אל", כי "אל" אינו ענין החלטי, רק הוא ענין בקשה
עי"ש עוד.
(ואגב אורחיה יל"ע למה רב אחא בר יעקב בעירובין הק' מקרא דאל תפנו, וטפי הו"ל להק' מלאו דאל תאכלו ממנו נא ומבושל, דע"ז מצינו בתוספתא במכות להדיא דלוקין ע"ז).

וא"כ יל"ע אליבא דהמסק' דלוקין על אל, האם עכ"פ יש דין הקל הקל תחילה לאכול מלאו שב"אל" ולא מלאו שב"לא".

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יוני 17, 2016 11:01 am

ומה יותר חמור -
איסור חצי שיעור (למאי דקי"ל דאסור מה"ת), או איסור דרבנן?

ז"ל הש"ך יו"ד סי' רלט -
אבל אם נשבע לעבור על מצות דרבנן כו' - תמיה לי דלעיל סימן רל"ח ס"ד פסק כרמב"ם דבנשבע לאכול פחות מכזית נבלה חייב בשבועה אף על גב דחצי שיעור אסור מן התורה כיון שאין לוקין עליו מה"ת וכאן פסק דאפילו באיסור דרבנן לא חלה השבועה ... עוד יש לומר כמ"ש בתשובת מהר"ל ן' חביב סימן ק"ג לדעת הר"ן דדבר דרבנן חמיר טפי מחצי שיעור שאסור מן התורה דכשהוא אסור מן התורה הוי מרבוי' דכל דוקא וליכא לאו מיוחד לאיסורו וכל שאין איסורו מפורש חל עליו שבועה (כמו דבר שהוא מה"ת שאינו אלא מדרש חכמים ואינו מפורש בתורה) מה שאין כן כשהוא אסור מדרבנן דאיכא לאו דלא תסור ועוד דדבר שהוא מדרבנן איכא למימר העמידו דבריהם כשל תורה

וכמדומני שהפמ"ג באיזהו מקומן(?) לקח מזה כלל שאיסור דרבנן יותר חמור מאיסור דאו' בחצי שיעור, (והיינו שאין כאן סברא מקומית בהל' מושבע ועומד), וא"כ אולי נפק"מ בזה גם לדין הקל הקל תחילה.

אבל איני יודע אם הכוונה לפ"ז על כל איסור שאינו מפורש בתורה דקיל טפי מאיסור דרבנן המפו' בלאו דלא תסור, או שזה סברא מסויימת באיסורא דחצי שיעור, וכמו שנקט הגרב"ב זי"ע כמובא בקובץ המצורף כאן - viewtopic.php?f=19&t=26106&hilit&p=282586#p282586 בעמוד 6.

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוגוסט 23, 2016 6:07 pm

לשיטת ר"ל ביבמות דע"ח דממזרת לאחר עשרה דורות מותרת, האם יש יותר קולא בדור תשיעי מדור שלישי וכיו"ב, (ויל"פ לפי המפורסם בשם האוסטרובצע'ר שהטעם בזה הוא משום ביטול ברוב של בריה ושיעורו בתתק"ס).

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' נובמבר 01, 2016 12:32 pm

ומה יותר 'קל', ביאת נכרית או ביאת נידה?

מחלוקת רס''ג ור' מבשר על ביאת נכרית ונידה.png
מחלוקת רס''ג ור' מבשר על ביאת נכרית ונידה.png (99.97 KiB) נצפה 3040 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' דצמבר 05, 2016 8:15 pm

בתוך ספר מלבושי יו"ט, ישנו קונטרס בשם "קל וחומר", העוסק במקרים השונים של הקל הקל תחילה.

והנה בתו"ד כ' כדבר פשוט בענין נבילה וטריפה, דטריפה קיל מנבילה, לפמש"כ הרמב"ם שהטריפה היא תחילת נבילה.

וצ"ע, הרי נבילה אינה חמורה משאר לאוין, ואילו טריפה אינה קלה יותר משאר לאוין, וא"כ למה בעימות של נבילה מול טריפה, אז הנבילה חמורה והטריפה קלה?

מה דעתכם?

אבןטובה

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי אבןטובה » ב' דצמבר 05, 2016 10:18 pm

שבת קח.

אבןטובה

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי אבןטובה » ב' דצמבר 05, 2016 10:38 pm

אם יש חילוק בין חצי שיעור מבילה או חצי שיעור מחלב כיון ששניהם הוא חצי שיעור

ישנו
הודעות: 593
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי ישנו » ב' דצמבר 05, 2016 10:44 pm

ברמב"ן בתורת האדם כת' דבחצי שיעור אין הקל הקל תחילה כיוון שאין עונש על חצי שיעור.

אליהו בן עמרם
הודעות: 924
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' דצמבר 06, 2016 1:21 pm

עושה חדשות כתב:ומה יותר חמור -
איסור חצי שיעור (למאי דקי"ל דאסור מה"ת), או איסור דרבנן?

ז"ל הש"ך יו"ד סי' רלט -
אבל אם נשבע לעבור על מצות דרבנן כו' - תמיה לי דלעיל סימן רל"ח ס"ד פסק כרמב"ם דבנשבע לאכול פחות מכזית נבלה חייב בשבועה אף על גב דחצי שיעור אסור מן התורה כיון שאין לוקין עליו מה"ת וכאן פסק דאפילו באיסור דרבנן לא חלה השבועה ... עוד יש לומר כמ"ש בתשובת מהר"ל ן' חביב סימן ק"ג לדעת הר"ן דדבר דרבנן חמיר טפי מחצי שיעור שאסור מן התורה דכשהוא אסור מן התורה הוי מרבוי' דכל דוקא וליכא לאו מיוחד לאיסורו וכל שאין איסורו מפורש חל עליו שבועה (כמו דבר שהוא מה"ת שאינו אלא מדרש חכמים ואינו מפורש בתורה) מה שאין כן כשהוא אסור מדרבנן דאיכא לאו דלא תסור ועוד דדבר שהוא מדרבנן איכא למימר העמידו דבריהם כשל תורה

וכמדומני שהפמ"ג באיזהו מקומן(?) לקח מזה כלל שאיסור דרבנן יותר חמור מאיסור דאו' בחצי שיעור, (והיינו שאין כאן סברא מקומית בהל' מושבע ועומד), וא"כ אולי נפק"מ בזה גם לדין הקל הקל תחילה.

אבל איני יודע אם הכוונה לפ"ז על כל איסור שאינו מפורש בתורה דקיל טפי מאיסור דרבנן המפו' בלאו דלא תסור, או שזה סברא מסויימת באיסורא דחצי שיעור, וכמו שנקט הגרב"ב זי"ע כמובא בקובץ המצורף כאן - viewtopic.php?f=19&t=26106&hilit&p=282586#p282586 בעמוד 6.


הדברים נפלאים ביותר:
א. יוצא לכאורה, שר"ל דאמר דחצי שיעור מדרבנן - החמיר יותר מריו"ח דאמר דאסור מדאורייתא....
ב. אכן, היכן דברי הפמ"ג? ולמאי נפק"מ דחמיר יותר?

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ינואר 29, 2017 8:32 pm

בגמ' בכורות ד"י נראה שיש חילוק בחיות הטמאות בין אלו שיש להם סימן טהרה א', ובין אלו שאין להם כלום, (לגבי הכשר לטומאה). עפ"ז דן הגרי"ז בחשוקי חמד חולין שאולי יהיה דין "הקל הקל תחילה" באכילת גמל ולא סוס. אכן הביא שחמיו הגרי"ש לא קיבל טענה זו.

אבןטובה

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי אבןטובה » ב' ינואר 30, 2017 7:52 am

מי שלא עשה הקל הקל תחילה הריהו חייב כאילו עבר על איסור כרת או סקילה בחילול שבת או שרק עבר על דין דהקל הקל תחילה

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' ינואר 30, 2017 8:13 am

אבןטובה כתב:מי שלא עשה הקל הקל תחילה הריהו חייב כאילו עבר על איסור כרת או סקילה בחילול שבת או שרק עבר על דין דהקל הקל תחילה

שאלה טובה, ומסתמא כבר יש ראיה לך בצידה, מסברא אני אומר שלא חייב, ואפי' במזיד ונתכוון לכך.

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' ינואר 30, 2017 8:15 am

כתבן כתב:א. עדיף בוודאי לעשות עבור מי שיודע שעושה בגלל היתר של פיקוח נפש: ז"ל הבית הלוי (עה"ת פר' שמות עה"פ וירא אלקים) "מי שהוא פרוץ באחת ממצות ד', אע"ג דלפעמים מתרחש לו אונס שלא יכול לקיימה, מכל מקום לא מקרי אונס. וכמו בשמירת שבת וכדומה, ולפעמים אנוס הוא לעשות מלאכה, או עבור חולה רח"ל וכדומה, מכל מקום לא מקרי אונס, רק לאותם שהיו שומרים אותו אם לא היה האונס. אבל המחלל שבת כשאינו אנוס, גם במלאכה שהוא אנוס מקרי מחלל, וכן הוא בכל האיסורים".
אמנם לכאורה דבריו תמוהים מאד, שהרי מצינו בגמ' (מנחות ס"ד ע"א): "איתמר, שמע שטבע תינוק בים, ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים, חייב. להעלות דגים והעלה תינוק ודגים, רבה אמר, פטור, ורבא אמר, חייב. רבה אמר פטור, זיל בתר מעשיו, ורבא אמר חייב, זיל בתר מחשבתו". ופירש"י: "דטעמא דרבה דפטר לאו משום דשמע אלא משום דאזלינן בתר מעשיו. והוא הדין אפילו לא שמע. והאי דנקט שמע, לאשמועינן דאפילו שמע, כי העלה דגים בלא תינוק חייב". וכך פסק הרמב"ם (הל' שבת פ"ב הט"ז): "נתכוין להעלות דגים, והעלה דגים ותינוק, פטור, אפילו לא שמע שטבע, הואיל והעלה תינוק עם הדגים פטור". ואולי כוונתו שעכ"פ בדיני שמים נענש על זה.

טעם נוסף לעשות ע"י שומר תורה, כתב הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שמירת שבת כהלכתה מהדורה ישנה פל"ב הערה קכ"ה ובמילואים): "נראה דעדיף טפי לעושת המלאכה ע"י שומר מצוות שכוונתו למצוה, כי ע"י עבריין אשר כוונתו רק עבור בצע, אע"ג דקעביד מצוה, מכל מקום הוה ליה כנתכוין לבשר חזיר ועלה בידו בשר טלה" (וצ"ע כנ"ל מהגמ' מנחות שם, על המשך דברי הגרשז"א שם, שכתב: "וגם אפשר דבנדון דידן גרע טפי, כיון שבאמת יש כאן חילול שבת, ויתכן שהרופא אינו נחשב כמחלל שבת, רק אם כוונתו להצלה ולא אם מכוין לתשלום").
מטעם זה פסק הגרשז"א זצ"ל (שלחן שלמה שכ"ח י"ד,ה'), שאסור לרופא להחליף משמרת בשבת עם רופא שאינו שומר תורה, שהרי הרופא שומר התורה עושה מצוה, ואילו הרופא שאינו שומר תורה מחלל שבת.
וכתב עוד (שם פמ"א הערה פ"ד): "עבריין המדליק פנס מפני שמזלזל בשבת קדש, אם נתברר לו אח"כ שלא הציל כלום, יתכן דחשיב כמחלל שבת, כיון שלא חשב מפני שמותר לעשות כן בשבת וגם למעשה לא הציל כלום. משא"כ שומר שבת ודאי יקבל שכר על ההדלקה, אף אם נתברר שלא הציל כלום".

ב. לענין כוונת הרמב"ם במילים - גדולי ישראל: יעוי' בשו"ע הרב סי' שכ"ח שכתב: ""מצוה מן המובחר להשתדל לעשות הכל ע"י ישראלים גדולים בחכמה, ולא ע"י הדיוטות ונשים, כדי שלא תהא שבת קלה בעיניהם, ויבואו להקל שלא במקום פיקוח נפש, וגם כדי להורות הלכה למעשה לרבים". וכ"פ במ"ב (שם ס"ק ל"ד).


הבית הלוי הזה הוא פלא גדול וכבר ראיתי בק"ה שכתב לא כדבריו, ופלא על פוסקים בני זמנינו כמו ר"י זילברשטין שמצטטים אותו.

עזריאל ברגר
הודעות: 5300
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' ינואר 30, 2017 10:24 am

פרי יהושע כתב:
אבןטובה כתב:מי שלא עשה הקל הקל תחילה הריהו חייב כאילו עבר על איסור כרת או סקילה בחילול שבת או שרק עבר על דין דהקל הקל תחילה

שאלה טובה, ומסתמא כבר יש ראיה לך בצידה, מסברא אני אומר שלא חייב, ואפי' במזיד ונתכוון לכך.

וצ"ת מה בין שאלה זו לבין השאלה שפתחה את האשכול:
עושה חדשות כתב:כידוע ...מאכילין אותו הקל הקל תחילה.
ונסתפקתי מהי דרגת החיוב בזה, וכגון חולה שיכל לאכול איסור לאו ואכל כרת, על מה עבר, והאם איסורו הוא מדאו'.
עוד נסתפקתי, האם כל דירוג של פירכא נחשב 'הקל' לענין זה, וכגון עשה שאינו שווה בכל לעומת השווה בכל, וכיו"ב.

יושב סתר
הודעות: 393
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי יושב סתר » ב' ינואר 30, 2017 2:47 pm

עושה חדשות כתב:ומה יותר 'קל', ביאת נכרית או ביאת נידה?

כבר יש ע"ז אשכול.
כעת לקושיא ששמעתי לפני שנים: הכס"מ [כמדומה] מקשה איך אמרינן בהקל הקל תחילה אפשרות שהיה לפניו טבל, הרי יכול להפריש ולבטל את התרומה ברוב אותו הפרי המופרש, ואיסור אין מבטלין איסור לכתחילה הוא רק דרבנן. ותירץ [בערך] שיש ירושלמי שמוכח ממנו שכאשר מחזיר את התרומה לאותו תערובת של החלק המופרש הרי"ז חוזר וניעור להיות טבל!! [אשמח אם מישהו ימצא את הדברים].
וע"ז שמעתי להקשות שעדיין יכול לחצות הפרי לשניים ולהפריש כל חצי בנפרד ואח"כ לערב התרומה כ"א בחצי השני, כך ירוויח את הירושלמי שלא יחזור לטבלו...
[על כגון דא היה הגר"מ שפירא אומר: שמעתתיה מתבדרן ביה מדרשא, פי' עושים בידור בביהמ"ד]

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' ינואר 30, 2017 3:03 pm

עזריאל ברגר כתב:
פרי יהושע כתב:
אבןטובה כתב:מי שלא עשה הקל הקל תחילה הריהו חייב כאילו עבר על איסור כרת או סקילה בחילול שבת או שרק עבר על דין דהקל הקל תחילה

שאלה טובה, ומסתמא כבר יש ראיה לך בצידה, מסברא אני אומר שלא חייב, ואפי' במזיד ונתכוון לכך.

וצ"ת מה בין שאלה זו לבין השאלה שפתחה את האשכול:
עושה חדשות כתב:כידוע ...מאכילין אותו הקל הקל תחילה.
ונסתפקתי מהי דרגת החיוב בזה, וכגון חולה שיכל לאכול איסור לאו ואכל כרת, על מה עבר, והאם איסורו הוא מדאו'.
עוד נסתפקתי, האם כל דירוג של פירכא נחשב 'הקל' לענין זה, וכגון עשה שאינו שווה בכל לעומת השווה בכל, וכיו"ב.

אה"נ לא שמתי לבי, אבל השאלה צריך להפנות בעיקר לאבןטובה

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ינואר 30, 2017 8:09 pm

יושב סתר כתב:
עושה חדשות כתב:ומה יותר 'קל', ביאת נכרית או ביאת נידה?

כבר יש ע"ז אשכול.

כאן, מאוחר להודעתי הנ"ל בחודשיים.

אבןטובה

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי אבןטובה » ב' ינואר 30, 2017 10:36 pm

סברת הבית הלוי כבר נא' בפנים יפות פ' בהעלותך וגבעת פנחס סי' ב ובהפלאה כתובות ג: ונא.
ולהרה"צ יושב סתר שליט"א
קושיא זו מביא השאילת יעבץ בשם אביו הח"צ זצ"ל
ותעיין ויש ע"ז אריכות באח'
נערך לאחרונה על ידי אבןטובה ב ב' ינואר 30, 2017 10:50 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אבןטובה

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי אבןטובה » ב' ינואר 30, 2017 10:47 pm

לכבוד הרה"ת פרי יהושע שי'
עי' מחנה כהונה סי' ז לענין חולה שדי לו בפחות מכשיעור ואכל כשיעור אי מצטרף למלקות ובעמודי אור להג"ר יחיאל העלליר זצ"ל סי' ל בחשיב"ס שהוסיף באיסור יותר ממה שצריך אי חייב וה"ר משבועות יח. שהי"ל לפרוש בהנאה מועטת ופירש בהנאה מרובה
ועי' חדותא דשמעתתא לרבי יקותיאל אריה קומלהר סי' מד-מו ותמצא נחת
וביריעות שלמה לר"ש פיינזילבר על ה' בית הבחירה פ"ז הכ"ג כ' שדיבר בזה עם הגר"ח מבריסק זצ"ל ואמר שאין שום ראי' מגמ' שבועות דעל הנאה מרובה חייב דהתם במשמש מת אין עצם המעשה דומה למשמש באבר חי והוא חייב על עצם המעשה שהוא הנאה מרובה משא"כ אכילה אין שום חילוק בין אכילה של כותבת שמינה לכחוש אלא הנאה מרובה ועל הנאה מרובה אינו חייב.
וע"ע שו"ת בית שערים חאו"ח סי' עח

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 12, 2017 2:39 pm

ענינא דיומא...

מה יותר 'חמור', פורים דפרזים או פורים דמוקפים?
נפק"מ מי שמחוייב בשניהם ויכול לקיים רק אחד, או מי שהברירה בידו לבחור במה להתחייב, וכד'.

אולי עפ"ד הרמב"ן ריש מגילה י"ל דפרזים חשיב טפי. ודו"ק.

שו"ר בחשוקי חמד על אתר.

ש. ספראי
הודעות: 786
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' אפריל 06, 2017 12:21 pm

כתבן כתב:א. עדיף בוודאי לעשות עבור מי שיודע שעושה בגלל היתר של פיקוח נפש: ז"ל הבית הלוי (עה"ת פר' שמות עה"פ וירא אלקים) "מי שהוא פרוץ באחת ממצות ד', אע"ג דלפעמים מתרחש לו אונס שלא יכול לקיימה, מכל מקום לא מקרי אונס. וכמו בשמירת שבת וכדומה, ולפעמים אנוס הוא לעשות מלאכה, או עבור חולה רח"ל וכדומה, מכל מקום לא מקרי אונס, רק לאותם שהיו שומרים אותו אם לא היה האונס. אבל המחלל שבת כשאינו אנוס, גם במלאכה שהוא אנוס מקרי מחלל, וכן הוא בכל האיסורים".
אמנם לכאורה דבריו תמוהים מאד, שהרי מצינו בגמ' (מנחות ס"ד ע"א): "איתמר, שמע שטבע תינוק בים, ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים, חייב. להעלות דגים והעלה תינוק ודגים, רבה אמר, פטור, ורבא אמר, חייב. רבה אמר פטור, זיל בתר מעשיו, ורבא אמר חייב, זיל בתר מחשבתו". ופירש"י: "דטעמא דרבה דפטר לאו משום דשמע אלא משום דאזלינן בתר מעשיו. והוא הדין אפילו לא שמע. והאי דנקט שמע, לאשמועינן דאפילו שמע, כי העלה דגים בלא תינוק חייב". וכך פסק הרמב"ם (הל' שבת פ"ב הט"ז): "נתכוין להעלות דגים, והעלה דגים ותינוק, פטור, אפילו לא שמע שטבע, הואיל והעלה תינוק עם הדגים פטור". ואולי כוונתו שעכ"פ בדיני שמים נענש על זה. .


עי' בספרי ויאמר שמואל בזה. ואכן, מו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב לי פעם דפטור דשם, היינו דפטור אבל אסור.

ואמנם לאחרונה תמהתי בזה על דבריו דהכוונה לפטור אבל אסור, דהא מיד בגמרא שם כתוב כך: "דאיתמר: (לא) שמע שטבע תינוק בים, ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים - חייב, להעלות דגים והעלה תינוק ודגים - רבה אמר: פטור, ורבא אמר: חייב; רבה אמר פטור, זיל בתר מעשיו; ורבא אמר חייב, זיל בתר מחשבתו. [b]אמר רבה: חולה שאמדוהו לגרוגרת אחת, ורצו עשרה בני אדם והביאו עשרה גרוגרות בבת אחת - פטורין, אפילו בזה אחר זה, אפילו קדם והבריא בראשונה["/b]
ולכאו' עשרה בנ"א שהביאו לחולה גרוגרות דפטורין, ודאי הכוונה שטוב עשו, ומצוה עשו, ולא שפטור אבל אסור. ולא מסתבר דפטור דרישא היינו פטור אבל אסור ואילו פטור דסיפא הוא פטור ומותר, וצ"ע.

ש. ספראי
הודעות: 786
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' אפריל 06, 2017 12:33 pm

ישב אצלי כעת הרב דהקהילה הדת"ל בעירנו יצ"ו הרה"ג רבי אברהם נחשון שליט"א והביא ספרו הנלבב "אחידות ושוני במלאכות שבת", שי"ל השתא ע"י מוסד הרב קוק. ושם דן האם אמרי' הקל הקל תחילה לענין איסור שבת המפורש בתורה למול איסור שאינו מפורש בתורה, והביא דו"ד בזה בחלופת מכתבים עם הגאון רבי אשר וויס שליט"א.

וכעת ראיתי שכבר דן בזה בשו"ת דובב מישרים ח"ג סימן פב ובס' חשוקי חמד שבת דף ב' דן בראיותיו, עי"ש. האם יש עוד חומר בנידון זה?

אבי 1000
הודעות: 228
הצטרף: ה' מרץ 30, 2017 3:27 pm

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי אבי 1000 » ה' אפריל 06, 2017 1:14 pm

ש. ספראי כתב:ישב אצלי כעת הרב דהקהילה הדת"ל בעירנו יצ"ו הרה"ג רבי אברהם נחשון שליט"א והביא ספרו הנלבב "אחידות ושוני במלאכות שבת", שי"ל השתא ע"י מוסד הרב קוק. ושם דן האם אמרי' הקל הקל תחילה לענין איסור שבת המפורש בתורה למול איסור שאינו מפורש בתורה, והביא דו"ד בזה בחלופת מכתבים עם הגאון רבי אשר וויס שליט"א.

וכעת ראיתי שכבר דן בזה בשו"ת דובב מישרים ח"ג סימן פב ובס' חשוקי חמד שבת דף ב' דן בראיותיו, עי"ש. האם יש עוד חומר בנידון זה?


הגמרא בב"ק לא מביאה נפק"מ בין אב לתולדה לרבנן.
אך בודאי שאין זה ראיה שהגמרא רצתה מקרה שקשור לחיוב עצמו.

ולר"א נראה שהאב חמור שהרי חייב עליו בפני עצמו.

אבי 1000
הודעות: 228
הצטרף: ה' מרץ 30, 2017 3:27 pm

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי אבי 1000 » ה' אפריל 06, 2017 1:18 pm

עושה חדשות כתב:כידוע ...מאכילין אותו הקל הקל תחילה.
ונסתפקתי מהי דרגת החיוב בזה, וכגון חולה שיכל לאכול איסור לאו ואכל כרת, על מה עבר, והאם איסורו הוא מדאו'.
עוד נסתפקתי, האם כל דירוג של פירכא נחשב 'הקל' לענין זה, וכגון עשה שאינו שווה בכל לעומת השווה בכל, וכיו"ב.



האם עדיף שיעשה כמה מלאכות מאותו האב עצמו שאין חייב עליהם אלא כשם אחד או שהלכות אלו הם רק לגבי חילוקי מלאכות.

והנידון הוא לא רק לגבי שבת אלא האם שמות מחלקים ויכול לעשות שתיים מאותו שם או שתיים משני שמות באיזה אופן יעשה.

אבי 1000
הודעות: 228
הצטרף: ה' מרץ 30, 2017 3:27 pm

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי אבי 1000 » ה' אפריל 06, 2017 1:25 pm

עושה חדשות כתב:לא הבנתם את המקרה שדנתי בו. אצטט שוב -
עושה חדשות כתב:נסתפקתי כשיש פיקו"נ האם צריך להעדיף שגגה מזדון. והיינו ראובן חולה בשבת ונצרך לבשר מבושל טרי, הוא יכול לבקש משמעון היודע את ההלכה שבשבת אסור לבשל, או לבקש מלוי שאינו יודע. האם עליו להעדיף את השוגג מהמזיד? או דבלא"ה גם המזיד הרי הוא יודע את ההיתר של פיקו"נ וא"כ אין בזה חילוק.
כוונתי במקרה שגם שמעון וגם לוי יודעים שיש כאן פיקו"נ ומכירים את ההיתר של פיקו"נ, ההבדל ביניהם הוא ששמעון מודע לכך דבלאו פיקו"נ איכא איסור בישול בשבת, ולוי אינו יודע את זה. ואי"ז שייך כלל לד' הביה"ל והגרש"ז והחיוב לעשות ע"י גדולים וכו'.


הנידון שונה מכל ההגדרות למעלה כי הנושא הקל הקל תחילה הוא על עצם ההיתר שעדיף לעשותו באיסורים קלים אבל במקרה זה אין האיסור קל יותר ולאחר שיש דין היתר של פיקוח נפש הותר ליודע לעשות כן ואך שבשוככ אינו עובד על איסור אין זה איסור קל יותר.

ובכדי להדגיש את הנידון לרבני הפורום ניתן להעמיד את שאלת הרב עו"ח גם במקרה שאחד אנוס על עשייתו [כמובן להצד שאונס זה פטור ולא שנחשב כלא נעשה המעשה כלל]
והאחר אינו אנוס ועתה מחמת פיקוח נפש צריכים הם לעשייה זאת האם יש להעדיף את מי שכבר אנוס.

ודעתי כנ"ל שלא

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 06, 2017 9:14 pm

הרב ש. ספראי, את זה ראית?

ש. ספראי
הודעות: 786
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: הקל הקל תחילה

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' אפריל 06, 2017 9:36 pm

עושה חדשות כתב:הרב ש. ספראי, את זה ראית?

אכן ראיתי. קראתי את כל האשכול. את המבי"ט וכו' הרב נחשון מזכיר בספרו הנ"ל.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: משולש, סליחות, עזריאל ברגר ו־ 28 אורחים