וכסה את עין הארץ - שמות י פסוק ה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
חיימקה
הודעות: 900
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

וכסה את עין הארץ - שמות י פסוק ה

הודעהעל ידי חיימקה » ו' ינואר 22, 2016 3:25 am

ויכס את עין כלהארץ. שם פסוק טו

מדוע?

סתם יהודי
הודעות: 606
הצטרף: ג' אפריל 21, 2015 9:56 pm

Re: וכסה את עין הארץ - שמות י פסוק ה

הודעהעל ידי סתם יהודי » ו' ינואר 22, 2016 11:24 am

אתה יודע כמה פעמים כתוב בחומש "כל הארץ"? לא פחות מעשרים ושבע פעמים. אז רק על הפסוק ההוא קשה לך?

יעקב מורגנשטרן
הודעות: 14
הצטרף: ב' ינואר 04, 2016 11:13 am

Re: וכסה את עין הארץ - שמות י פסוק ה

הודעהעל ידי יעקב מורגנשטרן » ו' ינואר 22, 2016 3:01 pm

עיין מדרש הגדול כמדומני, ושם דורש מזה שחשכו המאורות במכת ארבה, כלומר, אין זו תוצאה, אלא בנוסף לחושך שנעשה מפני הופעת הארבה הביא עליהם הקב"ה כעין מכת חושך.
ולא עוד אלא שהחשיכו את המאורות שנאמר ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ. (מדרש הגדול)
ויש שפירשו וכיסה את כל צבעי הארץ, כלומר, שנעשה להם חושך ממש. ואיני זוכר כרגע מי מהמפרשים מפרש כן.

רון
הודעות: 671
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: וכסה את עין הארץ - שמות י פסוק ה

הודעהעל ידי רון » א' ינואר 13, 2019 12:33 am

חיימקה כתב:ויכס את עין כלהארץ. שם פסוק טו

מדוע?

בזכרוני שיש לבאר קושייתך על פי מה שיש לעורר עוד מה ענין "ותחשך כל ארץ מצרים" שנראה הדבר שזה חלק מהמכה ואינו סתם תוצאה.
אך מבארים דאיתא במדרש פליאה "מנין להדלקת נרות בשבת? שנ' בלתי אל המן עינינו". וצ"ב כמובן.
אלא הביאור הוא,
דלכאורה אינו מובן מה היתה טענת בנ"י על המן "בלתי אל המן עינינו", הלא טעמו בו כל טעם שרצו?
אלא,
דידוע שהטביע הקב"ה בבריאה שהאדם האוכל, לא יבא על סיפוקו הנפשי באכילה במילוי כריסו בלבד, רק צריך לשתף גם את ה"מראה עינים" מהאוכל. וכפי שרואים שסידר הקב"ה שהפירות יהיו בעלי צבעים שונים ומשמחים [וזהו שאומרים בבהמ"ז "הזן את העולם וכו' בחן וכו'].
ואם אוכל בלי לראות, נשאר רעב, גם אם לא מחוסר זמן, אך מחמת חוסר סיפוק הנפש.
וכיון שבאכילת המן לא היה שותפות למראה עינים, וממילא חסר בסיפוק הנפשי של האכילה.
וזה מקור נאמן להדלקת נר שבת, שאם יאכל בחושך יחסר לו בעונג שבת.

וכעת,
רצה הבוי"ת שיאכלו הארבה ללא גבול עד שיגמרו הכל למצרים.
וזה ע"י שהארבה יהיו בלי אפשרות לראות את מאכלם מפני "ותחשך כל ארץ מצרים" וממילא תהיה מכת הארבה ביתר שאת, שיאכלו ולא ישבעו

ולפי"ז מיושב ההערה מדוע כתוב "ויכס את עין כל הארץ",
להדגיש שלא היה שום אור, רק חושך וממילא אכלו בלי הגבלה!

חיימקה
הודעות: 900
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: וכסה את עין הארץ - שמות י פסוק ה

הודעהעל ידי חיימקה » א' ינואר 13, 2019 12:43 am

ייש"כ - כעין דבריך נמצא גם במהרי"ל דיסקין.

אם אני מבין את כוונתך - כשהתורה מדגישה לי את "ותחשך הארץ" [שלא נאמר להדיא בתחילה] ממילא הוסיפה התורה גם את המילה "כל", לחדד דבר זה.

שייף נפיק
הודעות: 1698
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: וכסה את עין הארץ - שמות י פסוק ה

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' ינואר 13, 2019 12:48 am

רון כתב:בזכרוני שיש לבאר קושייתך על פי מה שיש לעורר עוד מה ענין "ותחשך כל ארץ מצרים" שנראה הדבר שזה חלק מהמכה ואינו סתם תוצאה.
אך מבארים דאיתא במדרש פליאה "מנין להדלקת נרות בשבת? שנ' בלתי אל המן עינינו". וצ"ב כמובן.

מה שכתב לגבי שבת.
בליקוטי מוהרן מבאר כנ"ל שכח הראיה חזק בשבת - כי 'פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם' ואפשר להחזירו 'בקידושי דבי שמשי' ובשבת 'אסור לפסוע פסיעה גסה' אם כן בשבת חזק כח הראייה ויכול לשבוע כבר על ידי הראיה, ואין המאכל בשביל השביעה אלא בשביל הברכה, ובזה ביאר שכיון ש ''פוסעים בו פסיעה קטנה'' שכח הראייה חזק, לכן ה''סועדים בו'' הוא רק בשביל ''לברך שלש פעמים'' ודפח"ח.
איני זוכר כעת מקומו

רון
הודעות: 671
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: וכסה את עין הארץ - שמות י פסוק ה

הודעהעל ידי רון » א' ינואר 13, 2019 1:01 am

חיימקה כתב:ייש"כ - כעין דבריך נמצא גם במהרי"ל דיסקין.

אם אני מבין את כוונתך - כשהתורה מדגישה לי את "ותחשך הארץ" [שלא נאמר להדיא בתחילה] ממילא הוסיפה התורה גם את המילה "כל", לחדד דבר זה.

כיון שמטרת הענין הוא שלא יהיה לארבה שום אור,
ממילא צריך להדגיש שהיה זה חושך מוחלט ולכן מודגש "כל".

רון
הודעות: 671
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: וכסה את עין הארץ - שמות י פסוק ה

הודעהעל ידי רון » א' ינואר 13, 2019 1:05 am

שייף נפיק כתב:מה שכתב לגבי שבת.
בליקוטי מוהרן מבאר כנ"ל שכח הראיה חזק בשבת - כי 'פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם' ואפשר להחזירו 'בקידושי דבי שמשי' ובשבת 'אסור לפסוע פסיעה גסה' אם כן בשבת חזק כח הראייה ויכול לשבוע כבר על ידי הראיה, ואין המאכל בשביל השביעה אלא בשביל הברכה, ובזה ביאר שכיון ש ''פוסעים בו פסיעה קטנה'' שכח הראייה חזק, לכן ה''סועדים בו'' הוא רק בשביל ''לברך שלש פעמים'' ודפח"ח.
איני זוכר כעת מקומו


אולי כאן המקום לשאול אחת ולתמיד,
מה אנחנו אמורים לעשות עם וורט נפלא כזה?

הרי גברא רבה אמרה למילתא וצריך להבין ד"ק,
הרי מסתמא אין הוא מתכוון לומר סתם מליצה,

ואם כן מה כונת קדשו,
שבעצם כבר מהראיה אדם שבע?
ועונג שבת מתקיים ע"י הראיה?
וכל מה שאוכלים הוא רק בשביל לברך ג' פעמים?
וכל מה שמבואר בש"ס ובשו"ע שמצות עונג שבת הוא באכילה נאמר רק לאנשים פשוטים?

לא,
אני באמת שואל בשביל להבין,
מה אנחנו אמורים להבין?
או שגם בזה יש דברים נסתרים שקטונתי מהבין וממילא אין מה לנסות להבין?

שייף נפיק
הודעות: 1698
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: וכסה את עין הארץ - שמות י פסוק ה

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' ינואר 13, 2019 1:14 am

הרב רון שמא תלך ללמוד חסידות אצל חו"ר הפורום?..
יש משקל לדברים, אם כתוב משהו שהוא שפיץ הענין והוא מעלה נשגבה, אנחנו יודעים איך לכון את המצפן לפי זה, (אני זוכר פעם שהייתי בוועד של ר' דב יפה והוא הזכיר את דברי המקובלים שמביא הבן איש חי שלימוד תורה בשבת הוא פי אלף מימות החול והסביר כמה שלא נכון לחשוב שזה כפשוטו אלא בבחינה מסוימת ואז הביא הרבה דוגמאות כאלו)
נחזור לענינו, אדם צדיק כר"נ מברסלב יכול להיות שהיה במדריגה כזו ממש, אבל לי הצעיר ומסתמא לצעירים אחרים כמוני שלא אוחזים במדריגות כאלו ענין כמו זה משמש כמבט קצת יותר מרומם על ענין האוכל בשבת, שענינו לא בשביל שביעה אלא בשביל לזכות לכח הברכה שבש"ק. (חוץ מהריוח של הפשט הנפלא בזמירות שבת..)
בתור ליטאי מן השורה שאני קורא דברים כאלו זה משמש לי כמצפן לכוון כיוון גבוה יותר.
אולי החסידים חיים בהסתכלות אחרת ויש להם ענינים מעשיים מדברים כגון דא יבואו ויחכימונו, וכמו שביאר לך יפה את מעשייתו של הר"ר מיילך

מה שנכון נכון
הודעות: 8868
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: וכסה את עין הארץ - שמות י פסוק ה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' ינואר 13, 2019 1:15 am

בפסוק הקודם (יד) נאמר "כבד מאד לפניו לא היה ארבה כמוהו ואחריו לא יהיה כן". וביאר הרמב"ן "כי בעבור שמכת הארבה רגילה לבא לפעמים בכל הדורות, ועוד שבאה זאת כדרך המקרים כי רוח הקדים נשאו, בעבור זה אמר כי היה גדול מאד מכל אשר נהיה במקרה העולם, כי לפניו ואחריו איננו בא כמוהו, ובגדלו ידעו כי מכת אלהים היא שאין רגילות לבא כן באחד הזמנים". ונמצא שכאן בשעת היות המכה מאריכה התורה בהדגשת פרט זה יותר מבשעת ההתראה. ולפי"ז י"ל שגם תחלת פסוק טו ממשיכה לעסוק בתיאור והדגשת כובדו העצום שכסה את עין כל הארץ.
נערך לאחרונה על ידי מה שנכון נכון ב א' ינואר 13, 2019 1:19 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

רון
הודעות: 671
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: וכסה את עין הארץ - שמות י פסוק ה

הודעהעל ידי רון » א' ינואר 13, 2019 1:18 am

שייף נפיק כתב:הרב רון שמא תלך ללמוד חסידות אצל חו"ר הפורום?..
יש משקל לדברים, אם כתוב משהו שהוא שפיץ הענין והוא מעלה נשגבה, אנחנו יודעים איך לכון את המצפן לפי זה, (אני זוכר פעם שהייתי בוועד של ר' דב יפה והוא הזכיר את דברי המקובלים שמביא הבן איש חי שלימוד תורה בשבת הוא פי אלף מימות החול והסביר כמה שלא נכון לחשוב שזה כפשוטו אלא בבחינה מסוימת ואז הביא הרבה דוגמאות כאלו)
נחזור לענינו, אדם צדיק כר"נ מברסלב יכול להיות שהיה במדריגה כזו ממש, אבל לי הצעיר ומסתמא לצעירים אחרים כמוני שלא אוחזים במדריגות כאלו ענין כמו זה משמש כמבט קצת יותר מרומם על ענין האוכל בשבת, שענינו לא בשביל שביעה אלא בשביל לזכות לכח הברכה שבש"ק. (חוץ מהריוח של הפשט הנפלא בזמירות שבת..)
בתור ליטאי מן השורה שאני קורא דברים כאלו זה משמש לי כמצפן לכוון כיוון גבוה יותר.
אולי החסידים חיים בהסתכלות אחרת ויש להם ענינים מעשיים מדברים כגון דא יבואו ויחכימונו, וכמו שביאר לך יפה את מעשייתו של הר"ר מיילך


תמחל לי הרב שייף ונפיק שליט"א,
אך כמדומה שא"א בשום אופן לומר כמוך!
על זה בדיוק שאלתי,
אתה מציג את ענין האוכל בשבת כענין רוחני, או לפחות שזו תכלית הענין,
אך לא כן נראה מכל הש"ס רק הוא ענין גשמי לחלוטין! ל ה ת ע נ ג!
והתענוגים הם גשמיים לחלוטין,
עד כדי כך שאפילו הנשמה יתירה שמגיעה בשבת כתב עליה רש"י בביצה שמתוך כך אדם אוכל יותר מכדי שובעו!

ולפי דבריך כל מה שכתוב בש"ס עניני אכילה ועינוגים, כמו שינה בשבת ותשה"מ כמבואר בר"מ שהוא מעינוגי השבת, כל זה אינו ענין לצדיקים רק לאנשים צעירים כמוני וכמוך?
הס מלהזכיר!

ושוב שאלתי במקומה עומדת

שייף נפיק
הודעות: 1698
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: וכסה את עין הארץ - שמות י פסוק ה

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' ינואר 13, 2019 1:30 am

יש מדריגות ממדריגות שונות.
(תראה בספר מאחורי הפרגוד שהגראי"ל אחז שתענית הראב"ד שייך גם בשבת, וגם מותרות לא ראוי כל כך ויש בזה אריכות אכ"מ)
והנושא של תענוג בעיקרו הוא לא אכילה למילוי הכרס מחמת רעב, אלא אכילה בשביל להתענג, מי שאוכל למילוי רעבונו זה חשוב ונצרך אבל לא בשם מתענג יקרא, זאת שמעתי לא פעם ממו"ר הכ"מ הגר"ל מינצברג שבשבת אוכלים לא בגלל שרעבים ולא ישנים בגלל שעייפים אלא להתענג, וכמדומה שבבן מלך על ש"ק מאריך בזה, ולפיכך האכילה הזו פנים אחרות יש לה מאכילת שאר הימים, ואם שבע מראייתו ( וכמובן שאין הכוונה שלא צריך לאכול כלל.. אלא שנצרך לאכול פחות כי הראייה הטובה מפחיתה את הרעב) אם כן העונג הוא כבר באכילה מועטת.
וודאי שכל ענינה של האכילה בשבת הוא לא סתם יום מנוחה והתפרקות ליהודים אלא 'מנוחת אהבה ונדבה מנוחת אמת ואמונה... שאתה רוצה בה..'ועל מנוחתם יקדישו את שמך'' והאכילה הזו אמורה לקדש את האדם ולהביאו לאמונה, ומי שאוכל סתם למילוי תאוותיו בצורה המותרת לא זכה למעלת השבת.
לא שאני אוחז בדברים בפועל, רק אני מבין שכך הכיוון שצריך להגיע אליו.
וכמדומה שבבן מלך תמצא מבוקשך יש לו הדרכה מעשית על ההנהגה בשבת קודש ומבאר גם כל ענין האכילה בשבת
בברכה מרובה

רון
הודעות: 671
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: וכסה את עין הארץ - שמות י פסוק ה

הודעהעל ידי רון » א' ינואר 13, 2019 7:25 am

תענית הראב"ד לא שייך לכאן,
וכן "התפרקות" לא שייך לכאן,
ודאי שאכילתו של יהודי בשבת ושאר עינוגי הגוף,
אין המטרה בשביל להתפרק חלילה,
אבל המטרה היא במפורש בשביל לענג את הגוף!

כן כן,
אותו גוף עכור, נעשה שותף כאן ביום שבת קודש לעבודת ד' ית'.
[והבן איש חי מסביר בדרך אגב,
מהו שאומרים "שבת שלום" וכי איזה מלחמה היתה שכעת שורר שלום?
והסביר שכל השבוע הגוף הוא צד במלחמה כנגד עבודת ד',
ובשבת עושים שלום, וגם צורכי הגוף הינם עבודת ד']


ודברים מוזרים הינם,
להפוך כל מה שכתוב בשו"ע
לדרך של אנשים פשוטים שנהנים מקוגל טוב.....
הקב"ה ברא את האדם וטבעיו,
וכל טבעיו של האדם אינם חיסרון בעצם שצריך להכחידם.
אלא שהעיסוק בצרכיו ובתאוותיו הוא החיסרון,
ובשבת שנעשה הכל כפי שצריך להיות אין בזה חיסרון

רון
הודעות: 671
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: וכסה את עין הארץ - שמות י פסוק ה

הודעהעל ידי רון » א' ינואר 13, 2019 7:28 am

ולכשתמצי אומר לך,
לך לאומן שעשאני!

ובשביל חידוד הענין אומר לך,
שהדברים מזכירים את השקפת עולמם של הנוצרים ימ"ש,
שאינם נושאים נשים [כלפי חוץ] לפי שהנאותיו של האדם הם חטא!
אך לא כן עימנו, ולא באלה חלק ד'.
וכבר אמר ר' יוחנן עתיד אדם וכו'


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים