ויכלת עמוד

[עושה חדשות]

אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.

מה הפירוש הפשוט של ויכלת עמוד, האם כדאמרי אינשי - אתה תעמוד בזה / לא תעמוד בזה וכד', או שהכוונה היא יכלת לעמוד ולעצור ולהפסיק ממה שעשית עד עתה.

אולי זה בהקבלה לאמור קודם לכן "וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם", ועכשיו, יכלת עמוד.

בחז"ל ראיתי דרש יכלת עמוד לפני הקב"ה, (ויכלת עמוד. לפני הקדוש ברוך הוא, ודומה לדבר חי ה' אשר עמדתי לפניו (מ"ב ה טז), מיכן אמרו שכל מי שעסוק בדינים אינו יכול להתיישב בתלמודו), אבל האם זה הפשט הפשוט ג"כ.

ראיתי במורה ח"א פי"ג שנקט שזהו מלשון עצירה והימנעות. אמנם בס' הראש' והשו"ת נקטו את זה כמליצה גם על ענינים של עשייה.

סוף דבר, מה הטייטש?

[אוצר החכמה]

נ"ל שהפשט הפשוט הוא שויכלת עמוד הוא ההיפך מ נבול תבול (שהוא כמו תפול) אלא תוכל לעמוד

[מבני עליה]

אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.

מה הפירוש הפשוט של ויכלת עמוד, האם כדאמרי אינשי - אתה תעמוד בזה / לא תעמוד בזה וכד', או שהכוונה היא יכלת לעמוד ולעצור ולהפסיק ממה שעשית עד עתה.

אולי זה בהקבלה לאמור קודם לכן "וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם", ועכשיו, יכלת עמוד.

בחז"ל ראיתי דרש יכלת עמוד לפני הקב"ה, (ויכלת עמוד. לפני הקדוש ברוך הוא, ודומה לדבר חי ה' אשר עמדתי לפניו (מ"ב ה טז), מיכן אמרו שכל מי שעסוק בדינים אינו יכול להתיישב בתלמודו), אבל האם זה הפשט הפשוט ג"כ.

ראיתי במורה ח"א פי"ג שנקט שזהו מלשון עצירה והימנעות. אמנם בס' הראש' והשו"ת נקטו את זה כמליצה גם על ענינים של עשייה.

סוף דבר, מה הטייטש?

ומי סני עומד בדבורו דאמרי רבנן בריש הזהב (עם שיש לחלק קצת).

[יבנה]

אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.

מה הפירוש הפשוט של ויכלת עמוד, האם כדאמרי אינשי - אתה תעמוד בזה / לא תעמוד בזה וכד', או שהכוונה היא יכלת לעמוד ולעצור ולהפסיק ממה שעשית עד עתה.

אולי זה בהקבלה לאמור קודם לכן "וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם", ועכשיו, יכלת עמוד.

בחז"ל ראיתי דרש יכלת עמוד לפני הקב"ה, (ויכלת עמוד. לפני הקדוש ברוך הוא, ודומה לדבר חי ה' אשר עמדתי לפניו (מ"ב ה טז), מיכן אמרו שכל מי שעסוק בדינים אינו יכול להתיישב בתלמודו), אבל האם זה הפשט הפשוט ג"כ.

ראיתי במורה ח"א פי"ג שנקט שזהו מלשון עצירה והימנעות. אמנם בס' הראש' והשו"ת נקטו את זה כמליצה גם על ענינים של עשייה.

סוף דבר, מה הטייטש?

ומי סני עומד בדבורו דאמרי רבנן בריש הזהב (עם שיש לחלק קצת).

ירמיהו לב יד
וּנְתַתָּ֖ם בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ לְמַ֥עַן יַעַמְד֖וּ יָמִ֥ים רַבִּֽים

[אTKH]

אונקלוס תרגם אִם יָת פִּתְגָמָא הָדֵין תַּעְבֵּד וִיפַקְדִנָךְ ה' וְתִכּוֹל לְמֵיקָם.

[עושה חדשות]

ראיתי במורה ח"א פי"ג שנקט שזהו מלשון עצירה והימנעות.

אעתיק לשונו:

עמידה, שם משתתף יהיה בענין עמידת האדם וקימתו, בעמדו לפני פרעה, אם יעמוד משה ושמואל, והוא עומד עליהם. ויהיה בענין ההמנע וההפסק, כי עמדו לא ענו עוד, ותעמד מלדת. ויהיה בענין הקיום וההשאר, למען יעמדו ימים רבים, ויכלת עמד, עמד טעמו בו, התקיים ונשאר ולא נשתנה, וצדקתו עומדת לעד, קיימת ונשארת. וכל עמידה שבאה באל ית' היא מזה הענין האחרון. ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, יתקיימו סבותיו, כלומר מסובביו. והנה יתבאר זה בזכרי שתוף רגל (בפרק כ"ח חלק א') ומזה הענין אמר אל משה יתברך, ואתה פה עמוד עמדי. אנכי עומד בין ה' וביניכם.

[יבנה]

ראיתי במורה ח"א פי"ג שנקט שזהו מלשון עצירה והימנעות.

אעתיק לשונו:

עמידה, שם משתתף יהיה בענין עמידת האדם וקימתו, בעמדו לפני פרעה, אם יעמוד משה ושמואל, והוא עומד עליהם. ויהיה בענין ההמנע וההפסק, כי עמדו לא ענו עוד, ותעמד מלדת. ויהיה בענין הקיום וההשאר, למען יעמדו ימים רבים, ויכלת עמד, עמד טעמו בו, התקיים ונשאר ולא נשתנה, וצדקתו עומדת לעד, קיימת ונשארת. וכל עמידה שבאה באל ית' היא מזה הענין האחרון. ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, יתקיימו סבותיו, כלומר מסובביו. והנה יתבאר זה בזכרי שתוף רגל (בפרק כ"ח חלק א') ומזה הענין אמר אל משה יתברך, ואתה פה עמוד עמדי. אנכי עומד בין ה' וביניכם.

הוא כותב שהפסוק הזה הוא ענין של קיום והשארות שזה המובן השלישי של עמד, ולא כפי שאתה מסכם בדבריך שהוא לשון עצירה והימנעות שזה המובן השני של עמד.

[עושה חדשות]

ראיתי במורה ח"א פי"ג שנקט שזהו מלשון עצירה והימנעות.

אעתיק לשונו:

עמידה, שם משתתף יהיה בענין עמידת האדם וקימתו, בעמדו לפני פרעה, אם יעמוד משה ושמואל, והוא עומד עליהם. ויהיה בענין ההמנע וההפסק, כי עמדו לא ענו עוד, ותעמד מלדת. ויהיה בענין הקיום וההשאר, למען יעמדו ימים רבים, ויכלת עמד, עמד טעמו בו, התקיים ונשאר ולא נשתנה, וצדקתו עומדת לעד, קיימת ונשארת. וכל עמידה שבאה באל ית' היא מזה הענין האחרון. ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, יתקיימו סבותיו, כלומר מסובביו. והנה יתבאר זה בזכרי שתוף רגל (בפרק כ"ח חלק א') ומזה הענין אמר אל משה יתברך, ואתה פה עמוד עמדי. אנכי עומד בין ה' וביניכם.

הוא כותב שהפסוק הזה הוא ענין של קיום והשארות שזה המובן השלישי של עמד, ולא כפי שאתה מסכם בדבריך שהוא לשון עצירה והימנעות שזה המובן השני של עמד.

נכון, טעיתי.