מספר זוגי בדירה או בניין

[שיר ורננים]

שלום יקיריי.
האם יש מקור להמנע מקניית דירה עם מס' זוגי או בבניין עם מס' זוגי (מצד השכל הישר אין מציאות כזו בבחינת לא שבקת חיי לכל בריה. כי תמיד יהי בית א' בית שני וכן הלאה )
או שזה אמונה תפלה?

[הכהן]

????????????

[עקביה]

ברשותכם, גם לי יש שאלה חשובה:
האם יש מקור להמנע מקניית דירה עם מס' אי זוגי או בבניין עם מס' אי זוגי (מצד השכל הישר אין מציאות כזו בבחינת לא שבקת חיי לכל בריה. כי תמיד יהי בית א' בית שני וכן הלאה )
או שזה אמונה תפלה?

[פלתי]

רבותי, פורים עדיין לא הגיע.

[שיר ורננים]

אני שואל ברצינות. בעקבות מציאות שנחשפתי אליה על קרובת משפחה שמעדיפה להמנע מקניה בבניין זוגי ועתה לאחר שבדירה מסויימת שהיא משכירה יש בעיה בשלום בית עד כדי התכחשות של א' מבני הזוג לתשלום . היא טוענת שזה ענייןשל מזל בגלל זה. שמספר הבניין הוא זוגי לכן שינסתי מתני בשביל לברר האם יש לזה מקור . (ובשביל להוציא מליבם של טועים...)

[החתן סופר]

אני שואל ברצינות. בעקבות מציאות שנחשפתי אליה על קרובת משפחה שמעדיפה להמנע מקניה בבניין זוגי ועתה לאחר שבדירה מסויימת שהיא משכירה יש בעיה בשלום בית עד כדי התכחשות של א' מבני הזוג לתשלום . היא טוענת שזה ענייןשל מזל בגלל זה. שמספר הבניין הוא זוגי לכן שינסתי מתני בשביל לברר האם יש לזה מקור . (ובשביל להוציא מליבם של טועים...)

בואו נשווה בנפשנו, אילמלי (עיין תוס' מגילה כא'. ד"ה אילמלי) הרמב"ם היה משתתף בפורום הזה מה היה חושב על דברי קרוביך..

[עקביה]

האם 'מה היה חושב הרמב"ם' זו טענה לסתור? א"כ אשאל: מה היה חושב הרמב"ם על צוואת רבי יהודה החסיד?

חוץ מהרמב"ם היו עוד בעלי דעה שדבריהם נחשבים ומשפיעים עד ימינו, אע"פ שהרמב"ם היה מתנגד לדבריהם.

כל זה כמובן אינו נוגע לחשש מדירה בעלת מספר זוגי/אי זוגי שהוא שטות מוחלטת.

[החתן סופר]

האם 'מה היה חושב הרמב"ם' זו טענה לסתור? א"כ אשאל: מה היה חושב הרמב"ם על צוואת רבי יהודה החסיד?

חוץ מהרמב"ם היו עוד בעלי דעה שדבריהם נחשבים ומשפיעים עד ימינו, אע"פ שהרמב"ם היה מתנגד לדבריהם.

כל זה כמובן אינו נוגע לחשש מדירה בעלת מספר זוגי/אי זוגי שהוא שטות מוחלטת.

דברים נכונים מאוד בייחוד לאור הגר"א המפורסם ביו"ד קעט', רק רציתי להקצין ולהסביר למה לא צריכים לחשוש לשטויות מעין אלו, אז עלה בראשי מיד הנשר הגדול.

[בברכה המשולשת]

לכאורה הסיבה לחשש זה עניין זוגות והואיל ולא נהגו לחשוש לזה בדורותינו אז ק"ו לעניין אשכול זה

[עקביה]

אולי מי שיושב בו זמנית בשתי דירות או בשני בניינים צריך לחשוש לזוגות... (אדם כזה פסול לעדות מטעם עדות שאי אתה יכול להזימה).
אבל בנין או דירה שמספרם זוגי אינו עניין לזוגות.

[בברכה המשולשת]

ייש"כ. בזכות דברי כתר"ה ראיתי ששכחתי מלה אחת בהודעתי הקודמת "הסיבה המוטעית..."

[חכם באשי]

ברשותכם, גם לי יש שאלה חשובה:
האם יש מקור להמנע מקניית דירה עם מס' אי זוגי או בבניין עם מס' אי זוגי (מצד השכל הישר אין מציאות כזו בבחינת לא שבקת חיי לכל בריה. כי תמיד יהי בית א' בית שני וכן הלאה )

לא בדיוק. ניתן למספר את כל בתי הרחוב במספרים לא-זוגיים..
בדיוק כשם שיש בתי מלון בחו"ל, כך שמעתי, שאין שם קומה 13, כי זה מספר עם מזל רע לטענתם, אלא אחרי הקומה ה-12 קופץ המספר ל-14..
לא חסרים משוגעים.

[הכהן]

אולי יש גם בעיה להתחתן עם השניה/הרביעית במשפחה? (אני התחתנתי עם השמינית...)

[פלתי]

עם כל הגיחוך, הרי מבואר בגמרא בפסחים ק"י ע"א דרב דימי הוה קפיד אפילו ארושמא דחביתא, דהיינו שהיה מקפיד לא לרשום את סימוני האיפות הזוגיים, רק רשם את הבלתי זוגיים, 1,3,5,7, וכו'.
ועוד מצאתי:

[מה שנכון נכון]

עם כל הגיחוך, הרי מבואר בגמרא בפסחים ק"י ע"א דרב דימי הוה קפיד אפילו ארושמא דחביתא, דהיינו שהיה מקפיד לא לרשום את סימוני האיפות הזוגיים, רק רשם את הבלתי זוגיים, 1,3,5,7, וכו'.

לא כך פירשו שם רש"י והרשב"ם, אלא שלא לקנות מספר איפות זוגי.

ואגב, בדבר שגמרו בידי אדם [כנד"ד] אמרו שם שאין חשש זוגות.

[פלתי]

קפיד ארושמא דחביתא, משמע שהיה מקפיד על הרישומים. כך אפשר להבין בפירוש רשב"ם, רש"י שם לא ברור ולא זכיתי להבין, דמאי שייך לומר על זה דקפיד על רישומא דחביתא. הול"ל קפיד שלא למכור זוגות.

אגב דאיירינן בהכי, קשה לי על המאירי שם בסוגיא שכתב וז"ל:
בכמה מקימות ביארנו שבאותם הזמנים היו העם נמשכים אחר דברים המוניים כלחשים ונחשים ופעולות המוניות, וכל שלא היה בהם סרך עבודה זרה ודרכי האמורי, לא חששו בהם חכמים לעקרם וכו'. וממין דברים אלו הוא שהיו רגילים להזהר מן הזוגות. וכשתקנו חכמים ארבע כוסות, שלא לגרוע או להוסיף, מצד אותם ההבלים הוצרכו לרוב רגילותם לתת טעם לדבריהם והוא שאמרו ליל שמורים הוא לילה המשומר ובא מן המזיקין. עכ"ל הנצרך לענין.
לא הבנתי איך מכנה המאירי ז"ל את החשש זוגות "הבלים" של המון העם, בעוד שמצאנו אמוראים קדושים כגון רב דימי, שחשו לכך.
שוב חשבתי שלדעת המאירי אולי גם רב דימי לא היה מקפיד אלא מפני מנהג ההמונים, שכך היה מקובל, למרות שידע כי הבל הוא. וממש כעין שהסביר המאירי הטעם שהוצרכו חכמים לתת טעם לדבריהם שתיקנו ד' כוסות ולא חשו לזוגות.

[מה שנכון נכון]

קפיד ארושמא דחביתא, משמע שהיה מקפיד על הרישומים. כך אפשר להבין בפירוש רשב"ם, רש"י שם לא ברור ולא זכיתי להבין, דמאי שייך לומר על זה דקפיד על רישומא דחביתא. הול"ל קפיד שלא למכור זוגות.

ז"ל רש"י: קפיד ארושמא דחביתא - כשמוכרין יין חוקקין פגימות הרבה בחבית למספר האיפות, וקפיד עלייהו רב דימי שלא יניחום בזוגות ויצאו.
ז"ל הרשב"ם: קפיד ארושמא דחביתא - כשמוכרים יין חוקקין פגימות בחבית למספר האיפות וקפיד עלייהו שלא יצאו בזוגות.
והכוונה פשוטה שלא ימכרו מוכרי היין כמות איפות זוגית לקונים. ויצאו היינו הקונים מהחנות. [והוא בנוי על לשון התלמוד לעיל 'רבא אפקינהו לרבנן בזוגות' ועוד ע"ש].
מלבד מה שכידוע רש"י היה מקורו של הרשב"ם בהרבה מהפירושים, עוד זאת שבדק"ס מביא נוסחה מכת"י רשב"ם כרש"י כאן בדיוק: "שלא יניחום בזוגות ויצאו".

[פלתי]

זה נראה לי מאד דחוק בלשון. אני פירשתי עד היום שכשחוקקין הפגימות היה מקפיד שלא יצאו החקיקות בזוגות.

[הכהן]

גם אם נפרש כך, אין הכוונה שהוא היה מונה את השני שלישי ואת השלישי חמישי.
הוא היה דואג שמספר האיפות שבחבית לא יהיה זוגי כדי שהרישום לא יהיה זוגי.

[עקביה]

לא הבנתי איך מכנה המאירי ז"ל את החשש זוגות "הבלים" של המון העם, בעוד שמצאנו אמוראים קדושים כגון רב דימי, שחשו לכך.
שוב חשבתי שלדעת המאירי אולי גם רב דימי לא היה מקפיד אלא מפני מנהג ההמונים, שכך היה מקובל, למרות שידע כי הבל הוא.

לא נראה שזו כוונת המאירי, לאור דבריו אלה, על דברים הקשים לזיכרון או לשכחה:

בית הבחירה למאירי מסכת הוריות דף יג עמוד ב
ושאר דברים הנזכרים הנה אם להזכיר אם לשכחה קצתם דברים נעזרים בעזר הטבע וקצתם דברים המוניים נמשכים אחר קצת אמונות היו אז מפורסמות ביניהם פרסום כללי וקווי י"י יחליפו כח יבטחו בי"י אין מחריד אין שטן ואין פגע רע:

[פלתי]

לא הבנתי איך מכנה המאירי ז"ל את החשש זוגות "הבלים" של המון העם, בעוד שמצאנו אמוראים קדושים כגון רב דימי, שחשו לכך.
שוב חשבתי שלדעת המאירי אולי גם רב דימי לא היה מקפיד אלא מפני מנהג ההמונים, שכך היה מקובל, למרות שידע כי הבל הוא.

לא נראה שזו כוונת המאירי, לאור דבריו אלה, על דברים הקשים לזיכרון או לשכחה:

בית הבחירה למאירי מסכת הוריות דף יג עמוד ב
ושאר דברים הנזכרים הנה אם להזכיר אם לשכחה קצתם דברים נעזרים בעזר הטבע וקצתם דברים המוניים נמשכים אחר קצת אמונות היו אז מפורסמות ביניהם פרסום כללי וקווי י"י יחליפו כח יבטחו בי"י אין מחריד אין שטן ואין פגע רע:

אין קשר בין הדברים. מה שהיה רב דימי מחמיר על הזוגות, הוא למכור לאנשים אחרים מספר סאין שאינו זוגי, וכיון שהרבה מן האנשים מקפידים על זוגות, לכן הקפיד רב דימי לעשות בשבילם, ולא בשביל עצמו עשה כן.

[עקביה]

לפי ההקשר בו הובא הדבר, ולפי הסגנון, אין זה נכון.

[פלתי]

מה לא נכון?

[עקביה]

שרב דימי לא הקפיד לעצמו על זוגות.

[פלתי]

ברור שלא משמע כך, גם מה שחז"ל אמרו שם שכוס של ברכה אינו מצטרף, לא משמע שאמרו כן בגלל הבל ההמונים, אבל המאירי כן מפרש כך. ולכן הקשיתי, דאיך המאירי אומר שזה הבל, הרי רב דימי כן חשש. ולכן תירצתי שלדעת המאירי כמו שחכמים אמרו כן נגד ההמונים, כך רב דימי אמר כן נגד ההמונים.

[יבנה]

כוונת המאירי שאף שרב דימי סבר מזוגות, כיון שידוע לנו שדברים כאלו אינם נכונים, אנחנו לא צריכים לעשות כן.
כיודע המאירי נמשך אחרי הרמב"ם ובפרט בעניינים סגוליים. והרמב"ם כתב כלל בדברים כאלו שאם ידוע לנו על דבר שהוא נכון אין לנטות מכך בגלל שא' מהחכמים אמר אחרת "שאפשר שנתעלם ממנו דבר או שיש באותן הדברים רמז או אמרן לפי שעה ומעשה שהיו לפניו." דבריו אמורים במאמר גזירת הכוכבים [מהדורת שילת עמ' תפח], ובדומה לכך כתב שם עמ' רל"ו ואילך לענין מאמרי חז"ל אחרים.

[פלתי]

כוונת המאירי שאף שרב דימי סבר מזוגות, כיון שידוע לנו שדברים כאלו אינם נכונים, אנחנו לא צריכים לעשות כן.
כיודע המאירי נמשך אחרי הרמב"ם ובפרט בעניינים סגוליים. והרמב"ם כתב כלל בדברים כאלו שאם ידוע לנו על דבר שהוא נכון אין לנטות מכך בגלל שא' מהחכמים אמר אחרת "שאפשר שנתעלם ממנו דבר או שיש באותן הדברים רמז או אמרן לפי שעה ומעשה שהיו לפניו." דבריו אמורים במאמר גזירת הכוכבים [מהדורת שילת עמ' תפח], ובדומה לכך כתב שם עמ' רל"ו ואילך לענין מאמרי חז"ל אחרים.

בודאי אין כן כוונת המאירי, שא"כ מדוע הוצרך ליישב בדוחק דברי חכמים שאמרו דכוס של ברכה אין בו משום זוגות? היה לו לומר פשוט כמוך שאע"פ שחכמים חשו לזוגות אנו לא צריכים לעשות כן.

[יבנה]

כוונת המאירי שאף שרב דימי סבר מזוגות, כיון שידוע לנו שדברים כאלו אינם נכונים, אנחנו לא צריכים לעשות כן.
כיודע המאירי נמשך אחרי הרמב"ם ובפרט בעניינים סגוליים. והרמב"ם כתב כלל בדברים כאלו שאם ידוע לנו על דבר שהוא נכון אין לנטות מכך בגלל שא' מהחכמים אמר אחרת "שאפשר שנתעלם ממנו דבר או שיש באותן הדברים רמז או אמרן לפי שעה ומעשה שהיו לפניו." דבריו אמורים במאמר גזירת הכוכבים [מהדורת שילת עמ' תפח], ובדומה לכך כתב שם עמ' רל"ו ואילך לענין מאמרי חז"ל אחרים.

בודאי אין כן כוונת המאירי, שא"כ מדוע הוצרך ליישב בדוחק דברי חכמים שאמרו דכוס של ברכה אין בו משום זוגות? היה לו לומר פשוט כמוך שאע"פ שחכמים חשו לזוגות אנו לא צריכים לעשות כן.

הוא מעדיף לומר שרוב החכמים לא טעו לסבור מעניינים אלו, וכל שאין הכרח שהם עצמם סברו מזה פירשם באופן אחר, וכמו שכתב כאן שאמרו כן בשביל ההמון כו'.

[פלתי]

כוונת המאירי שאף שרב דימי סבר מזוגות, כיון שידוע לנו שדברים כאלו אינם נכונים, אנחנו לא צריכים לעשות כן.
כיודע המאירי נמשך אחרי הרמב"ם ובפרט בעניינים סגוליים. והרמב"ם כתב כלל בדברים כאלו שאם ידוע לנו על דבר שהוא נכון אין לנטות מכך בגלל שא' מהחכמים אמר אחרת "שאפשר שנתעלם ממנו דבר או שיש באותן הדברים רמז או אמרן לפי שעה ומעשה שהיו לפניו." דבריו אמורים במאמר גזירת הכוכבים [מהדורת שילת עמ' תפח], ובדומה לכך כתב שם עמ' הרל"ו ואילך לענין מאמרי חז"ל אחרים.

בודאי אין כן כוונת המאירי, שא"כ מדוע הוצרך ליישב בדוחק דברי חכמים שאמרו דכוס של ברכה אין בו משום זוגות? היה לו לומר פשוט כמוך שאע"פ שחכמים חשו לזוגות אנו לא צריכים לעשות כן.

הוא מעדיף לומר שרוב החכמים לא טעו לסבור מעניינים אלו, וכל שאין הכרח שהם עצמם סברו מזה פירשם באופן אחר, וכמו שכתב כאן שאמרו כן בשביל ההמון כו'.

אין כאן רוב חכמים. זה רבא אמר התירוץ של כוס של ברכה, ומה יש יותר הכרח ברב דימי מאשר ברבא? גם המאירי בכלל לא מזכיר את רב דימי. בקיצור אני לא מבין מה אתה שח.

[צולניק]

שלום יקיריי.
האם יש מקור להמנע מקניית דירה עם מס' זוגי או בבניין עם מס' זוגי (מצד השכל הישר אין מציאות כזו בבחינת לא שבקת חיי לכל בריה. כי תמיד יהי בית א' בית שני וכן הלאה )
או שזה אמונה תפלה?

היחידים שעושים עסק ממס' הבית הם אנשי ה- 770 שהוא מספר זוגי, ואכן תראה לאן הם הגיעו...

[מבני עליה]

קפיד ארושמא דחביתא, משמע שהיה מקפיד על הרישומים. כך אפשר להבין בפירוש רשב"ם, רש"י שם לא ברור ולא זכיתי להבין, דמאי שייך לומר על זה דקפיד על רישומא דחביתא. הול"ל קפיד שלא למכור זוגות.

אגב דאיירינן בהכי, קשה לי על המאירי שם בסוגיא שכתב וז"ל:
בכמה מקימות ביארנו שבאותם הזמנים היו העם נמשכים אחר דברים המוניים כלחשים ונחשים ופעולות המוניות, וכל שלא היה בהם סרך עבודה זרה ודרכי האמורי, לא חששו בהם חכמים לעקרם וכו'. וממין דברים אלו הוא שהיו רגילים להזהר מן הזוגות. וכשתקנו חכמים ארבע כוסות, שלא לגרוע או להוסיף, מצד אותם ההבלים הוצרכו לרוב רגילותם לתת טעם לדבריהם והוא שאמרו ליל שמורים הוא לילה המשומר ובא מן המזיקין. עכ"ל הנצרך לענין.
לא הבנתי איך מכנה המאירי ז"ל את החשש זוגות "הבלים" של המון העם, בעוד שמצאנו אמוראים קדושים כגון רב דימי, שחשו לכך.
שוב חשבתי שלדעת המאירי אולי גם רב דימי לא היה מקפיד אלא מפני מנהג ההמונים, שכך היה מקובל, למרות שידע כי הבל הוא. וממש כעין שהסביר המאירי הטעם שהוצרכו חכמים לתת טעם לדבריהם שתיקנו ד' כוסות ולא חשו לזוגות.

הרב שמופלאים בדבריהם, אכן הדברים נפלאים ויל"פ בכל המתפלפל כאן מעלי, אך הקושי זועק לשמים מדברי הגמ' שם ע"ב כי אתא רב דימי אמר שתי ביצים ושתי אגוזין שתי קישואין ודבר אחר הלכה למשה מסיני , וה' יאיר עינינו.

[הסרפד]

שלום יקיריי.
האם יש מקור להמנע מקניית דירה עם מס' זוגי או בבניין עם מס' זוגי (מצד השכל הישר אין מציאות כזו בבחינת לא שבקת חיי לכל בריה. כי תמיד יהי בית א' בית שני וכן הלאה )
או שזה אמונה תפלה?

היחידים שעושים עסק ממס' הבית הם אנשי ה- 770 שהוא מספר זוגי, ואכן תראה לאן הם הגיעו...

אם כבר, יש לצרף כאן את הסיפור על ר' מענדל מזידיטשויב שסירב להיכנס לבנין שהיה מספרו 131 - עד שהורידו את השלט.

[עקביה]

קפיד ארושמא דחביתא, משמע שהיה מקפיד על הרישומים. כך אפשר להבין בפירוש רשב"ם, רש"י שם לא ברור ולא זכיתי להבין, דמאי שייך לומר על זה דקפיד על רישומא דחביתא. הול"ל קפיד שלא למכור זוגות.

אגב דאיירינן בהכי, קשה לי על המאירי שם בסוגיא שכתב וז"ל:
בכמה מקימות ביארנו שבאותם הזמנים היו העם נמשכים אחר דברים המוניים כלחשים ונחשים ופעולות המוניות, וכל שלא היה בהם סרך עבודה זרה ודרכי האמורי, לא חששו בהם חכמים לעקרם וכו'. וממין דברים אלו הוא שהיו רגילים להזהר מן הזוגות. וכשתקנו חכמים ארבע כוסות, שלא לגרוע או להוסיף, מצד אותם ההבלים הוצרכו לרוב רגילותם לתת טעם לדבריהם והוא שאמרו ליל שמורים הוא לילה המשומר ובא מן המזיקין. עכ"ל הנצרך לענין.
לא הבנתי איך מכנה המאירי ז"ל את החשש זוגות "הבלים" של המון העם, בעוד שמצאנו אמוראים קדושים כגון רב דימי, שחשו לכך.
שוב חשבתי שלדעת המאירי אולי גם רב דימי לא היה מקפיד אלא מפני מנהג ההמונים, שכך היה מקובל, למרות שידע כי הבל הוא. וממש כעין שהסביר המאירי הטעם שהוצרכו חכמים לתת טעם לדבריהם שתיקנו ד' כוסות ולא חשו לזוגות.

הרב שמופלאים בדבריהם, אכן הדברים נפלאים ויל"פ בכל המתפלפל כאן מעלי, אך הקושי זועק לשמים מדברי הגמ' שם ע"ב כי אתא רב דימי אמר שתי ביצים ושתי אגוזין שתי קישואין ודבר אחר הלכה למשה מסיני , וה' יאיר עינינו.

אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, הלכה למשה מסיני [המתחיל בטור שסה]
לשון זה של הלכה למשה מסיני כתבו ראשונים שלפעמים אין מובנו הלמ"מ ממש, שכן מצינו לשון זה אף על דינים שאינם אלא מדרבנן, כמו שאמר ר' אליעזר: מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני שעמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית56, אף שדין המעשרות בחוץ לארץ הוא מדרבנן57, אלא שלאו דוקא הוא58, והכוונה כהלמ"מ59, היינו דבר ברור כהלמ"מ60. ויש מהראשונים סוברים שאף זו הלכה למשה מסיני ממש היא61, ופירשו אחרונים בדעתם שהלמ"מ נאמרה אף על מה שעתידים חכמים לתקן, ונאמר לו למשה שאם החכמים יגזרו על ארץ עמון ומואב מעשרות יהיה נוהג מעשר עני בשביעית62.

כיוצא בדבר אמרו שתי ביצים ושתי אגוזים שתי [טור שע] קשואים ודבר אחר הלכה למשה מסיני שאין לאכול משום זוגות*63, וכתבו אחרונים שלאו דוקא הלמ"מ, אלא שהדבר ברור הוא כהלכה, שכן ענין הזוגות אינו בגדר ההלכות64.

אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ט, הלכה למשה מסיני [המתחיל בטור שסה]
56. ידים פ"ד מ"ג, וכן הרמב"ם מתנות עניים פ"ו ה"ה כ' ע"ז הלמ"מ.
57. ע"ע מעשר.
58. ר"ש ורא"ש ורע"ב שם ורא"ש הל' מקואות סי' א; כ"מ מתנות עניים שם; קרית ספר שם. ועי' טורי אבן חגיגה ג ב.
59. ר"ש שם.
60. רא"ש מקואות שם, ובקרית ספר שם: הלכה קבועה כהלמ"מ, ועי' תפא"י ידים שם.
61. עי' רמב"ם בהקדמה לפהמ"ש שחשב זה בין הדברים שהם הלמ"מ ממש, ובר"ש ידים שכ' שמהתוספתא שם פ"ב משמע שזו הלמ"מ ממש, וכ"כ הרדב"ז תרומות פ"א ה"ו.
62. רדב"ז תרומות שם; העמק שאלה להנצי"ב שאילתא קלז אות ב; הון עשיר ידים שם, ע"פ רשב"א וריטב"א ערובין רפ"ב בשם הראב"ד. ועי' מהרש"ל ערובין ה ב, ועי' אבן עזרא שמות יב א בשם הגאון.
[טור שע] 63. פסחים קי ב.
64. מהרצ"ח חגיגה ג ב ותפא"י יומא פ"ב מ"ב וידים שם. ועי' הרמב"ם ומכילתא דרשב"י לרמ"מ כשר עמ' קמט - קנד. ומלשון הערוך ע' שב בשם הגאון ותשוה"ג אסף תרפ"ט עמ' 109 משמע שר"ל הלמ"מ ממש.

[נוה הלבנון]

אני שואל ברצינות. בעקבות מציאות שנחשפתי אליה על קרובת משפחה שמעדיפה להמנע מקניה בבניין זוגי ועתה לאחר שבדירה מסויימת שהיא משכירה יש בעיה בשלום בית עד כדי התכחשות של א' מבני הזוג לתשלום . היא טוענת שזה ענייןשל מזל בגלל זה. שמספר הבניין הוא זוגי לכן שינסתי מתני בשביל לברר האם יש לזה מקור . (ובשביל להוציא מליבם של טועים...)

אכן, ודאי שיש בעיה בזוגי.
ראיה גמורה לזה, שכל אלו שהתגלע אצלם בעיות בשלום בית הם דווקא כאלו שגרים בזוג.
ומעולם לא שמענו על אדם שגר כבודד שיש אצלו בעיות בשלום בית.
(והנה גם הזוג הנ"ל הרי שמלבד שהם זוג הרי הם גם גרים בבנים עם מספר זוגי, מסתמא המצב שם ממש 'פריילאך')