פורום אוצר החכמה

כידוע מצינו כן הרבה בגמ' ובפוס', והתקשיתי במה מתקיים הא ד"אין מורין כן" אחרי שזה כתוב בגמ' להדיא, בשו"ע להדיא, וכו', שכך היא ההלכה?
(ראה לדוג' מנחות לו: שרב אשי לא מסביר לרבינא את פשר הנהגתו באיזה ענין כי "אין מורין כן", ואנו זוכים ללמוד את ההלכה הזו בגמ' ובשו"ע שחור ע"ג לבן).

הכוונה ברור שאין מורין לאדם פרטי לנהוג כן, כמו שמשה רבינו לא הורה לפינחס להרוג את זמרי, ומכל מקום ידע שכן ההלכה.

שבילי דנהרדעא כתב:הכוונה ברור שאין מורין לאדם פרטי לנהוג כן, כמו שמשה רבינו לא הורה לפינחס להרוג את זמרי, ומכל מקום ידע שכן ההלכה.

יש רש"י בעירובין (מו,ב) שמגדיר את שלשת הדרגות: מטין, הלכה, נראין.
וז"ל:

למאי הלכתא - לענין מה נאמרה שמועה זו שפסקו הלכה סתם בכל מקומות יש לסמוך עליה להורות הלכה למעשה כן או דלמא מסברא בעלמא קאמרי כן אבל הלכתא מכללא לא סמכינן עליה למילף:
רבי אסי אמר הלכה - ממש קאמרי רבי יעקב ורבי זריקא למיגמר מעשה מיניה ומיעבד כר' עקיבא היכא דיחיד פליג עליה וכר' יוסי אפי' במקום רבים:
מטין - רבי יעקב ור' זריקא לאו הלכה ממש פסקי אלא מטין ההוראה אחר רבי יוסי ואפילו במקום רבים דאורויי מורינן לאדם יחיד לעשות כרבי יוסי אבל מדרש בפירקי ברבים לא דרשינן:
נראין - אורויי לא מורינן ואם עשה כרבי יוסי לא מהדרינן עובדא:

כמדומני שהלכה ואין מורין כן זה שמלמדים את הענין בשיעור לת"ח, אבל לא בשיעור לציבור (בפירקא), וכן לא עונים בזה למעשה בפועל.

עזריאל ברגר כתב:

שבילי דנהרדעא כתב:יש רש"י בעירובין (מו,ב) שמגדיר את שלשת הדרגות: מטין, הלכה, נראין.
:

ויש גם 'נהגו'

כמדומני שרש"י בביצה מפרש שאין מורין כן לעם הארץ הבא לשאול, אבל ודאי לת"ח מורין כן.
אינני בטוח בזה ואין זמני כעת לבדוק אבל אם זה מעניין אותך כעת תבדוק.

בסוג' בביצה דכ"ח מתבארים כמה נקודות בענין הנ"ל. וציינתי לזיכרון.

ליקוטי שיחות, ח"ח עמוד 151:

ויש לומר שזהו גם טעמו של המחבר שהשמיט בשולחן ערוך הדין דקנאין פוגעין בו... כי כל דיני השו"ע הם הוראה לפועל (מה שאין כן ספר ה'יד' לרמב"ם, שהוא "מקבץ לתורה שבעל פה כולה" - וע"ד הדינים שאינם שייכים בזמן הזה), ודין זה דבועל ארמית אין להורותו.

אמנם בהל' יום טוב כן מופיע בשו"ע.