הודעהעל ידי אריה הכהן » ד' פברואר 20, 2019 5:52 pm
פורים קטן - מהו
תנן (פ"א מ"ד) במגילה: אין בין [י"ד וט"ו שב]אדר הראשון ל[י"ד וט"ו שב]אדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים. פי' שאם קראו המגילה ונתנו מתנות לאביונים באדר הראשון, לא יצאו ידי חובה. ובגמ' שם (ו' ע"ב) איתא מחלוקת תנאים, אם מקיימים בשנה מעוברת את הפורים באדר א' או באדר ב', לדעת רבי אלעזר ברבי יוסי, עושים פורים באדר הסמוך לשבט דהיינו אדר ראשון, משום שאין מעבירין על המצוות. ומפרש רש"י: משבא לידי אקדים לעשות. דהיינו היות והגיע מצוה לידי אעשה. ולפי רשב"ג משום רבי יוסי, עושים פורים באדר השני. וטעמו מסביר רב טבי, כדי לסמוך גאולה לגאולה, דהיינו פורים לפסח. ובגמ' אמרינן שם אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יוחנן הלכתא כרשב"ג שאמר משום רבי יוסי. ע"ש.
וז"ל הלבוש: אין עושין פורים אלא באדר הסמוך לניסן, כדי לסמוך גאולה לגאולה, גאולת מרדכי לגאולת משה (יציאת מצרים), ושמא תאמר נעביד בתרוייהו? תלמוד לומר: כל שנה ושנה (אסתר ט' כז'), מה כל שנה ושנה פעם אחת אף בעיבור פעם אחת, ומה כל שנה ושנה באדר הסמוך לניסן אף בעיבור באדר הסמוך לניסן. וכי תימא אדרבה מה כל שנה ושנה באדר הסמוך לשבט אף בעיבור באדר הסמוך לשבט, ועוד דאין מעבירין על המצות? סמיכת גאולה לגאולה עדיף. הלכך יום י"ד וט"ו שבאדר הראשון אין דיני פורים נוהגין בהן,
בספרים קדמונים מצינו שקוראין ליום זה 'פורים קטן'. וכך כתב מהרי"ל (בריש הל' פורים) : פורים קטן שחל במעוברת בי"ד באדר הראשון, חל פעם אחת בששי בשבת. ובמנחה יום ה' שאל ש"צ את מהר"י סג"ל אם לומר תחינה, ואמר שמן הדין אין לומר תחינה, אך זכור הוא לו שנוהגין לומר תחנה במגנצ"א וכן עשו, ע"ש. (עי' במ"ב סי' קלא ס"ק לג' שכתב: שא"א תחנון במנחה של ערב פורים קטן). ועוד כתב המהרי"ל: ובששי שבת לא היו אומרים תחנה ולא למנצח, ובשבת שהוא שושן פורים קטן אין מזכירים נשמות וא"א צו"ץ (צ'דקדתך, ו'צדקתך, צ'דקתך. בנמחה בשבת ע"ש. וע"ע בשו"ע ומ"ב סי' תרצז') ועוד כתב המהרי"ל (בסוף הלכות פורים): עושין פורים קטן בי"ד ימים לאדר הראשון ודינו לעיל דאין שינוי בו רק משתה ושמחה, עכ"ל. דהיינו שאין בו שינוי משארי ימות החול לא בקריאת המגילה ומתנות לאביונים ומשלוח מנות (כמבוא' במתני' לעיל) רק בסעודה משתה ושמחה שנוהג גם בי"ד לאדר ראשון, היינו פורים קטן (נמוקי או"ח – תרצ"ז).
עוד התייחסות מעניינת אנו מוצאים אודות פורים קטן שחל ביום ו', בדברי רבי חיים פלאג'י בספרו 'מועד לכל חי' (פל"א כב') וז"ל: כשחל פורים קטן בער"ש הגם דאין דרכו לאכול בשר בער"ש, הן כהיום הזה ליכול ולחדי, אך לא ימלא כריסו בשביל סעודת שבת.
ומפני מה נקרא 'פורים קטן', מפני שפורים מל' כפורים. ויש יום כפור קטן, על כן נקרא פורים קטן (ספר תורת חיים, לרבי חיים מקאסוב, בהשמטות. י"ל בקאלאמיא בשנת תרמ"ד).
ימי שמחה. האם מרבים בהם בסעודה?
כתב השו"ע (תרצז'): יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם, ואין אומרים מזמור 'יענך ה' ביום צרה', ואסור בהספד ותענית. אבל שאר דברים אין נוהגים בהם. וי"א דאף בהספד ותענית מותרים. רמ"א. והמנהג כסברא הראשונה. י"א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון, ואין נוהגין כן, מ"מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים, 'וטוב לב משתה תמיד', עכ"ל. מבוא' מדברי הרמ"א שבי"ד אדר א' מרבים במשתה ושמחה, ורבינו יחיאל מפארישׂ רגיל להרבות בסעודה ולהזמין בני אדם, כמשמעות לשון המשנה שהבאינו לעיל אין בין אדר וכו'. וזהו מה שסיים הרמ"א דבריו שם 'וטוב לב משתה תמיד', היינו שטוב להרבות לכבוד הנס שנעשה בעיתים הללו (שע"ת ומ"ב שם). בספר נוהג כצאן יוסף (לרבי יוסף יוזפא קאשמן. י"ל לראשונה בשנת תע"ח) כתב: פורים קטן, היינו י"ד באדר ראשון א"א בו תחנון וכו' ואוכלין ושותין ושמחים בשמחה של מצוה ושוי לכריסך, כל איש כמתנת ידו כברכת ה' אלקינו אשר נתן לו.
בספר נימוקי או"ח (תרצ"ז) כתב, והנה מעולם תמהתי ודברתי מזה עם כ"ק אאמו"ר (בעל הדרכי תשובה) זי"ע, מדוע לא שמענו מעולם ובפרט מהצדיקים תלמידי הבעל שם טוב הק' זי"ע שיעשו סעודות גדולות בפורים קטן כמו בפורים גדול וכו', והצדיקים שנהגו בסעודות גדולות בשושן פורים גדול (יותר מיום י"ד) למה לא נהגו להרבות בסעודה כמו כן בפורים קטן, ע"ש מה שביאר.
בספר אבן ישראל (עמ' נא') כתב, ושמעתי כי הרה"ק ר' מרדכי מנדבורנא שבאו אצלו אנשים בי"ד אדר ראשון וראו שם הרבה נרות דולקים והיה להם זאת חידוש בזה, ואמר להם, מה חידוש אצלכם על הנרות מפני שהיום פורים קטן, היום יום גדול שהארה גדולה יש בעולמות העליונים, עכ"ל.
סעודה בשושן פורים קטן
בט"ו אדר א' כתב המ"ב (ד') בשם הפרמ"ג, שאין מרבים בשמחה ומשתה אף לכרכין המוקפין חומה. [דהיינו שאף בני המוקפים לדעת המחמירים יש להם לעשות הסעודה בי"ד אדר א']. אמנם הלבוש (תרצז') כתב להדיא: ומצוה להרבות בהם משתה ושמחה קצת משום דיומ' נס נינהו. [ומשמע הימנו שהפרזים נוהגים כן בי"ד והמוקפים בט"ו]. וכן משמע במנהגים, וכ"כ בשו"ת מנח"י (ח"י סי' נח'). ובס' הליכות שלמה (שלה') שכך נוהגים.
טעה ואמר 'על הנסים' באדר א'
כתב המ"ב (תרצז' א'), שאם טעה בי"ד אדר א' ואמר 'על הניסים' אין מחזירין אותו. וביאר בשעה"צ (ב'),
דהא מדינא היה ראוי לעשות באדר ראשון כמ"ש הפוסקים, אלא שמסמיך גאולה לגאולה עדיף, א"כ מ"מ הוי מעין המאורע.
***************
ובסיום דברינו ראוי לציין את דברי הירושלמי במס' מגילה (פ"א ה"ה): ר' לוי בשם רבי חמא בר חנינה אותה השנה היתה מעוברת [שהפיל אותו הרשע הגורל ונעשה בה הנס, היתה מעוברת והיו בה שני אדרים] מה טעמה [כלומר מנ"ל] מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר [ל"ל? אלא ה"ק לחדש י"ב שבכל שנה, אבל עתה הוא חודש י"ג. - קרבן העדה. פני משה].
(נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)