פורום אוצר החכמה

הנולד בל' אדר א' יהיה לו תאריך יום הולדת רק בשנה מעוברת, שהרי בשנה פשוטה אין אדר מלא,
האם יש משמעות כל שהיא לזה?
הרי יום הולדת ידוע כיום גדול ו מסוגל,
א''כ אדם כזה זוכה לזה רק אחת לשלוש שנים??!!

עיין או"ח סי' נה סעיף י' ובמ"ב שם ס"ק מה.

אין כעת תח''י תוכל לכתוב בקצרה את עיקרי דבריו?

גימפעל כתב:עיין או"ח סי' נה סעיף י' ובמ"ב שם ס"ק מה.

לא שאלתי מהפן ההלכתי, אלא יותר בעיניני יום הולדת משמעות היום וזה שאין לו את זה אלא פעם בשלוש שנים

מודיעין כתב:הנולד בל' אדר א' יהיה לו תאריך יום הולדת רק בשנה מעוברת, שהרי בשנה פשוטה אין אדר מלא,
האם יש משמעות כל שהיא לזה?
הרי יום הולדת ידוע כיום גדול ו מסוגל,
א''כ אדם כזה זוכה לזה רק אחת לשלוש שנים??!!

ומה עם מי שנולד ל' חשון?

ול' כסלו.

מודיעין כתב:לא שאלתי מהפן ההלכתי, אלא יותר בעיניני יום הולדת משמעות היום וזה שאין לו את זה אלא פעם בשלוש שנים

יש לומר שאותן סגולות ומעלות שיש לאדם רגיל ביום הולדת, יש לאדם זה ביום הולדת דידיה פי שנים ופי שלשה. אדם גדול אחד שהאריך ימים היה אומר במליצה כי זכה לזה משום שנולד באד"א ולכן לא עברו עליו אלא שלשים וחמשה ימי הולדת.

מודיעין כתב:לא שאלתי מהפן ההלכתי, אלא יותר בעיניני יום הולדת משמעות היום וזה שאין לו את זה אלא פעם בשלוש שנים

עד שאתה שואלני מתי היום הולדת "המשמעותי", תשאלני אם יש בכלל משמעות ליום הולדת, מעבר לפן ההלכתי.
ו... האם ה"משמעותיות" שביום הולדת פועלת גם אם זה מנוגד להגדרת ה"יום הולדת" ההלכתית?

הרוצה להחכים כתב:

מודיעין כתב:לא שאלתי מהפן ההלכתי, אלא יותר בעיניני יום הולדת משמעות היום וזה שאין לו את זה אלא פעם בשלוש שנים

עד שאתה שואלני מתי היום הולדת "המשמעותי", תשאלני אם יש בכלל משמעות ליום הולדת, מעבר לפן ההלכתי.
ו... האם ה"משמעותיות" שביום הולדת פועלת גם אם זה מנוגד להגדרת ה"יום הולדת" ההלכתית?

אז אולי יחכימנו המחכים בתשובות ענייניות לכל השאלות???

מודיעין כתב:אז אולי יחכימנו המחכים בתשובות ענייניות לכל השאלות???

כמדומני שתשובה עניינית כבר קבלת

גימפעל כתב:עיין או"ח סי' נה סעיף י' ובמ"ב שם ס"ק מה.

לגבי המקרים המקבילים - ל כסלו, וכן הנולד באדר בשנה פשוטה מתי יום הולדתו בשנה מעוברת - הורה הרבי מליובאוויטש שינהג את "מנהגי יום הולדת" בשני הימים.

סביר להניח שגם כאן יש "ענין" של יום הולדת בכל הימים שיש לגביהם דעות בהלכה שהם יום ההולדת או היא"צ של ילידי ונפטרי ל׳ אד"ר

האם עצם קבלת עול מצוות הוא פחות משמעותי מ'מנהגי' יום הולדת ?

גימפעל כתב:האם עצם קבלת עול מצוות הוא פחות משמעותי מ'מנהגי' יום הולדת ?

אם הבנתי נכון את השאלה, אז זוהי תשובתי:
קבלת עול מצוות - אפשר לומר שהחל מיום פלוני ואילך הוא מחויב במצוות, אבל אין לו יום-הולדת. עד"מ מי שנולד בל' כסלו, אפר לומר שבכ"ט כסלו הוא עדיין קטן, ואילו בא' טבת הוא גדול, ואפילו בדברים שמונים להם שעות - איכא למימר שכל הנולדים בל' כסלו נחשב שמתמלאת שנתם בבת אחת בבין השמשות של המעבר מכ"ט כסלו לא' טבת.
אבל לגבי השאלה של פותח האשכול מתי הוא היום הסגולי של יום ההולדת המוזכר במדרשי חז"ל - על זה אמרתי שהרבי אמר לעשות את המנהגים המתאימים ליום ההולדת בשני הימים.

כמובן שייתכן שהרבי אמר את זה "מדין ספק" ולא בגדר וודאי.

הרוצה להחכים כתב:

מודיעין כתב:לא שאלתי מהפן ההלכתי, אלא יותר בעיניני יום הולדת משמעות היום וזה שאין לו את זה אלא פעם בשלוש שנים

עד שאתה שואלני מתי היום הולדת "המשמעותי", תשאלני אם יש בכלל משמעות ליום הולדת, מעבר לפן ההלכתי.
ו... האם ה"משמעותיות" שביום הולדת פועלת גם אם זה מנוגד להגדרת ה"יום הולדת" ההלכתית?

כנראה אישתמיטי' למר דברי הירושלמי הידועים שביום ההולדת של אדם מזלו גובר.

לגבי הדיונים ההלכתיים בענין זה:
יש שאלה ידועה מי שנולד בל' אד"א ונעשה בר מצוה בשנה פשוטה מתי יעשה הבר מצוה ומתי יכול לעלות לתורה?
(ידיד לי בטבריה שארע עמו דבר זה ופנה להגרא"ד אוירבך והשיבו שיעלה לתורה בא' ניסן וכן הורה לו הגרי"ש אלישיב. כנראה מספק.)

לגבי העניין ביום ההולדת:
בשבת האחרונה פרשת פקודי ראיתי את דברי המדרש בילקוט מלכים שכתב שמלאכת המשכן נגמרה בכ"ה כסלו והמתין הקב"ה עד א' ניסן כיון שביום זה נולד יצחק. מוכח שישנו ענין נשגב ביום הולדת.

וראה עוד מה שכתב בזה בשיחת השבוע פקודי תשע"ו: (מועתק)

בפרשתנו מתוארת הקמת המשכן: "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, הוּקַם הַמִּשְׁכָּן". אולם על-פי המדרש המשכן כבר הושלם הרבה קודם לכן, בכ"ה בכסלו: "בעשרים וחמישה בכסלו נגמרה מלאכת המשכן", והקדמתו נדחתה בכמה חודשים, "מפני שחשב הקב"ה לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק".

איך הדברים מתיישבים עם הכלל ההלכתי הקובע "אין מערבים שמחה בשמחה"? כיצד עיכב הקב"ה את הקמת המשכן כדי לערב את שמחת הקמתו בשמחת יום הולדתו של יצחק אבינו?

הסבר אחד הוא ששמחת הולדתו של יצחק אבינו אינה חדשה, אלא השמחה הייתה בעיקר בשעת לידתו, ובכל שנה, ביום הולדתו, אנו שמחים בהמשך לשמחה ההיא. לכן שמחה זו, שאינה חדשה, אינה מבלבלת את שמחת הקמת המשכן.

אך יש עוד הסבר. הכלל שאין לערב שמחה בשמחה חל רק על שמחות הקשורות באכילה ושתייה, שמחות גשמיות. אך כאשר מדובר בשמחה רוחנית, אין שום מניעה לערב שמחות, ויתרה מזו – יש מקום לכולן יחד, וכל שמחה תורמת לחברתה. מתוך כך, מכיוון ששמחת הקמת המשכן הייתה רוחנית, ולא שולבה בסעודה גשמית, היה אפשר לערבה עם שמחת יום הולדתו של יצחק, שאף היא לא הייתה שמחה גשמית.

הסיבה ששמחה רוחנית אחת אינה מפריעה לשמחה אחרת נובעת מההבדל בין הגשמיות לרוחניות. בגמרא נאמר: "לא כמידת הקב"ה מידת בשר ודם. מידת בשר ודם, כלי ריקן – מחזיק, כלי מלא – אינו מחזיק. אבל (מידת) הקב"ה אינו כן: מלא – מחזיק, ריקן – אינו מחזיק".

הגשמיות אינה נותנת מקום לזולתה. כשדבר גשמי אחד נמצא במקום מסויים, אין דבר אחר יכול להימצא שם. אולם רוחניות אחת אינה סותרת את קיומה של רוחניות אחרת, ולהפך, כל תוספת של אור רוחני מחזקת ומעשירה את הרוחניות האחרת, בבחינת "מצווה גוררת מצווה".

לכן כשמדובר על שמחה גשמית, אין לערב שמחה בשמחה, שכן השמחה השנייה מפריעה לשמחה הראשונה, וכל אחת ואחת נצרכת לתשומת הלב שלה. לעומת זה, בשמחה רוחנית אין שמחה אחת מפריעה לחברתה, אלא להפך, היא מחזקת ומעצימה אותה.

ובכלל, השמחה מרוממת את האדם מעל מגבלותיו הגשמיות, כשם שרואים במוחש שהשמחה גורמת לאדם להתרומם מעל הקרקע ולרקוד. כשיהודי מתעלה ומתרומם, משיב לו הקב"ה מידה כנגד מידה, ומוסיף לרומם אותו לדרגה רוחנית גבוהה עוד יותר, לרוחניות אמיתית, ובאופן של "הוֹלֵךְ וָאוֹר".

(תורת מנחם כרך י, עמ' 168)