בס"ד
ידוע הדין (מקורו לגבי קרבן בכבשים). שהנולד בכ' אדר א' ייעשה בר מצוה בכ' אדר פשוט, וחבירו הנולד בי' אדר ב' ייעשה בר מצוה בי' אדר פשוט , כך שזה שנולד עשרים יום אח"כ ייעשה בר מצוה עשרה ימים קודם חבירו.
וישנה שאלה קשה על דין זה שהרי הנולד בכ' אדר א' בא' אדר ב' כבר היה בעולם ואם כן עברו עליו י"ג שנים מליאות כדי שייחשב בן דעת ואם כן מדוע שלא ייעשה בר מצוה בא' אדר דרגיל מאי גרע בזה שהיה עוד ימים בעולם קודם לכן? ורש"י במסכת ערכין והמשנ"ב הביאו בסנ"ה, שההו"א שייעשה בשבט. וע"ז רשה לכאורה שייעשה ב' אדר.
ובזה אומרים שהשנה אינה נמדדת לפי מספר הימים אלא לפי זמן החוזר בו בכל שנה. כלומר לא מפאת שהאדם היה כו"כ ימים בעולם אלא מפאת שתאריך הלידה חוזר הוא בכל שנה בזמן מסוים. (אמנם מצד הטעם שאז שבן י"ג נעשה בן דעת אכתי קשה כדלעיל מאי גרע? למה שלא ייעשה בן דעת כפי זה שנולד כמה ימים אחריו לכה"פ? אלא שברור שענין י"ג הוא טמיר ונעלם וידוע מה שאמרו בזוה"ק פ' לך וכו' ואכמ"ל).
אלא שכאן לא זכיתי להבין מה נענה על הנולד בל' כסליו, הרי תאריך זה איננו בשנת הי"ג, ונעשה בר מצוה בא' לחודש טבת. ולכאורה אם נולד בל' אדר א' ייעשה בר מצוה בא' אדר בשנה פשוטה כי הוא יום אח"כ.
והאמת שהקושיא היא גם על חודש רגיל אם התשובה דלעיל אמת היא הרי תאריך זה (ל' בחודש) איננו בשנת הי"ג וצריך לחכות לשנת הי"ד שאז יעבור שנת הי"ג עם התאריך. בקיצור: מאי נפק"מ בב' אדרים שלא מונים את הימצאותו בעולם אלא את תאריך לידתו, ובל' כסליו מונים את תאריך הימצאותו בחודש טבת.