מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

"הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 15, 2016 8:56 pm

מצוי מקרים שהדין הידוע "הלך אחר הרוב" קובע דין והכרעה מסויים, שהסיכוי שזה יהיה האמת הוא רחוק מאד וכנגד כל הסתברות.

הדוגמא הידועה לזה היא מה שדנו על מיכלי חלב, כי הנה המציאות היום ידועה שיש (בערך) חמישית מהבהמות שהם טריפה, אמנם לענין שתיית החלב הרי ודאי תולים כל פרה שהיא מהרוב שאינן טריפות, אלא שבמיכל הגדול של מחלבת תנובה, ברור שיש בערך 20 % של חלב אסור, ודין הוא שתערובת איסור לח בלח אוסרת (עכ"פ מדרבנן) אם אין ששים בהיתר. ואעפ"כ אין אנו אוסרים את כל החלב, אלא ממשיכים לדון כל פרה שהיא מהרוב שאינם טריפות, וממילא הכל מותר, אפי' שהסיכוי לומר שיש פחות מאחד בששים חלב טריפה במיכל הגדול, הוא קטן מאד וכמעט בלתי אפשרי. (ואם אדם מקדש אשה ע"מ שאין במיכל שיעור ששים של חלב מותר כנגד חלב של טריפה, ה"ה מקודשת בודאי, והבא עליה במיתה). וזכורני שהאריכו בשאילה זו בקבצי עת שונים, ושמעתי עדות שהגרי"ש אלישיב סירב לדון בנושא (עם מישהו ש"זיהה חומרא חדשה") מחשש "דברים בטילים".

דוגמא נוספת, הפוס' התירו לאשה כהנת מעוברת להיטמא למת, מכח מחצה נקיבות ומיעוט מפילות, והו"ל זכרים מיעוטא ואינה צריכה לחוש לזה. אמנם ה"ה באולם שיושבות בו מאות נשים כהנות מעוברות שמותר להכניס אליו טומאת מת, אפי' שהסיכוי שאין שם אפי' עובר אחד זכר בר קיימא, שואף לאפס.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 15, 2016 8:58 pm

ביבמות קיט. התירו לאשה שמת בעלה בלא ילדים, וחמותה במדה"י, ורוב נשים מתעברות ויולדות, דמ"מ מחמת מחצה נקיבות ומיעוט מפילות לא חיישי' שנולד זכר הזוקק אותה לייבום. וצ"ע התינח על לידה אחת, אבל רוב נשים מתעברות ויולדות ד' ה' פעמים, ואטו יש רוב של משפחות ברוכות ילדים שאין בהם אפי' זכר אחד? וכבר עמדו בזה האחרו' - עי' חמד"ש אבהע"ז סי' יב ובשו"ת ר"י מליסא סי' לג ובנובי"ת אבהע"ז סי' קמה.

ובתרוה"ד סי' שיד כ' לגבי שנים שהפקידו מעות אצל א' ועירבן, זה הפקיד י' זהובים וזה הפקיד ה' זהובים, ונאבדו מתוכם ד', דתלי' את כל הנאבדים בשל המפקיד י', כי אזלי' בתר רובא, עי"ש מש"כ בזה. והרי אין סברא של רוב למימר דכל הנאבדים היו דוקא מתוך הרוב, (והסברא היא לחלק באופן יחסי), ובכ"ז אזלי' בתר רובא כנגד ההסתברות. וכעין רוב של ניפול ושובך, דתלי' הגוזל בשובך המרובה, ואפי' הרבה גוזלים כן ה"ה דתלי' בשובך הגדול.

עוד יש להביא בזה מש"כ בתש' ופס' לחכמי צרפת סי' א ז"ל "תודיעני ראיה על מקום שהקצבים אומ' רוב בהמות טריפו', אם חלב של אותו מקום מותר. תשובה וכו' היה לך לבודקיני על הבשר אפי' כשנבדקה הבהמה ונמצא' כשירה מי הכשירה, הואיל ורובן טריפו' נמצאת בהמה זו נולדה מן הטריפ'. ואפי' למ״ד זה וזה גורם מותר, הכא גם זכר גם נקיבה שנולדה זו מהם היו בחזקת טריפו', הרי נולדה מן הטריפה ועיבורה מן הטריפה", והנה גם כשרוב הבהמות טריפות אבל לתלות דתרווייהו טריפות זה מהמיעוט, (אא"כ יש רוב גדול של יותר משבעים אחוז טריפות, ולא משמע דאיירי בהכי), ואעפ"כ הטריף את הולד מטעם דגם הזכר וגם בנקיבה הם בחזקת טריפות.

ורבינו ירוחם בנט"ו ח"ה כתב "יבש ביבש חד בתרי בטיל דאוקמוה רבנן אדין תורה דבטל ברוב דלא אמרו חכמים בס' אלא בלול שכשהוא אוכל התר אוכל נמי איסור עמו אבל יבש ביבש כל אח' בפני עצמו ובין שאכל אחד ובין שאכל ב' יש לומר כל א' ואח' של התר הוא דכל דפרי' מרובא פריש", הרי שבאכילת 2 מתוך 3 יש לו היתר של הלך אחר הרוב.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 15, 2016 8:58 pm

האם חו"ר ביהמ"ד דפה יכולים להמציא לי בזה עוד מקורות וכו'?

יאיר1
הודעות: 1617
הצטרף: ב' ינואר 13, 2014 2:10 pm

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי יאיר1 » ג' מרץ 15, 2016 11:15 pm

לפני שנים כאשר למדתי את הסוגיא הנ"ל, מכח קושיית החלב, סברתי לומר, וכן היה נראה לי אז מרהיטת הסוגיא, שיש לחלק בזה בין רובא דליתא קמן, שיסודה היא שכן דרך העולם, וממילא היחס הוא כאילו שיש פשטות ועד שלא התברר שהדבר אינו כהפשטות כאילו אינו, וזו הכרעה בדרך הנהגה, ולא כדין רוב דאיתא קמן, שהוא הכרעה בדרך בירור, [בשונה מחזקה שאינה הכרעה כלל].
אינני יכול כרגע לעמוד מאחרי הדברים, אם כבודו עוסק בזה, ישקול אם לקרב או לרחק.

תוכן
הודעות: 6224
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי תוכן » ד' מרץ 16, 2016 12:40 am

ר' אשר ווייס יש לו תשובה שמאריך להבחין בין רוב לסטטיסטיקה.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ד' מרץ 16, 2016 10:53 pm

החל מסוף עמ' 3.
קבצים מצורפים
הרב אברהם צבי הכהן.pdf
(160.19 KiB) הורד 600 פעמים

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי ברזילי » ד' מרץ 16, 2016 11:04 pm


רון
הודעות: 910
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי רון » ו' אפריל 01, 2016 9:02 am

תמצית הנידון שעולה כאן הוא איך יתכן לדון דין רוב באופן שאנו יודעים שבמציאות בשקלול כל הנתונים הוא שאסור.
לכאורה מבואר כן בר"י מיגאש שביאר הדין דב' כיתי עדים המכחישות זא"ז דלרב הונא כשירות לשאר עדויות מטעם חזקת כשרות שיש לכל אחת, ואילו לרב חסדא פסולות לשאר עדיות. וביאר הר"י מיגאש בסברת רב חסדא דלא דנים חזקות שסותרות אחת את השניה, דהא ידעינן שכת אחת ודאי פסולה ואיך אפשר להכשיר שתיהם.
אלא שידוע מה שקשה ע"ז מהא דב' שבילין דמוכח שם דדנים חזקות סותרות, דאף שבאו לישאל בבת אחת מ"מ מעיקר הדין טהורים שניהם. אף שברור לנו ללא שום ספק שאין הדבר יכול להיות כן במציאות, רק אחד ודאי טמא, ועכ"ז אנו אומרים שהדין הוא ששניהם טהורים.
וידוע מה שמבארים בזה, דב' שבילין כל אחד הוא ספק לעצמו, ואין ספק דא' נובע מהשני, אלא שנזדמנו שניהם במקרה שהלכו באותו זמן בשני שבילין. אבל בב' כיתי עדים הלא כל כת גורמת לספק על הכת הב'.
נמצא שביסוד הדין גם לר"י מיגאש דנים חזקות סותרות, וע"כ שכך גזרה התורה לדון כל אחד בפני עצמו. ולדון כל מקרה לגופו בלי לדון את הצטרפות שאר המסופקים ולצרפם לנידון אחד.
וכעין יסוד זה חזינן בדברי הש"ש המפורסם [כמדומה ש"ד פ"ד] שדן על בהמה אחת טריפה שנתערבה ברוב כשירות וחצי ממנה כבר נמכרה דהחלק שנשאר הוא קבוע ואוסר לכל הבהמות, והחלק שנמכר הוי כל דפריש. וכתב ע"ז הפר"ח דכן הוא דין התורה, מה שפרש מותר ומה שקבוע אסור אף שהכל הוא מבהמה אחת ואיך יתכן חציה מותר וחציה אסור וסיים שכל מי שלא דן כן לא יודע בין ימינו לשמאלו והן הן הדברים

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 14, 2016 10:28 pm

התעוררתי כעת לדון עוד, דהנה לגבי ביטול ברוב קי"ל דמדאו' מותר לאכול את כל החתיכות יחד וכמו שהאריך בזה הרא"ש בחולין (והרשב"א שאסר, רק מדרבנן אסר), והטעם כי המיעוט של האיסור נהפך להיתר ע"י הביטול ברוב ההיתר. ובפשטות לא מצינו כן לגבי דינא דהלך אחר הרוב (בין ברובא דאית"ק ובין בלית"ק), אלא רק לגבי ביטול ברוב, (ואף דהכל ילפי' מחד קרא דאחרי רבים להטות). אמנם ז"ל הנתיבות במכתב הנד' בחמד"ש דלא פטרה רחמנא מקרבן רק בסומך על הרוב דכן משפטי דרחמנא שעל פי הרוב להיתר הוא נהפך, ואם דבריו כפשוטם, יש בזה נפקותא גם להבנת נידון דידן.

רון
הודעות: 910
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי רון » ו' אפריל 15, 2016 7:30 am

דברי כבודו שליט"א מעוררים את המעיינים לדון בדבריו מחדש בכל פעם ומוסיפים לקח ועיון בעמלה של תורה ואשרי לו.
ולעצם הענין פשוט שבדינא דהילך אחר הרוב לא שייך האי כללא דנהפך להיתר ואין צריך לפנים, רק כונתו לענין חיוב קרבן דחזינן דלא צריך ודאות של ידיעת האיסור, כאשם תלוי, וא"כ מה לן שיש רוב להיתר דהא סו"ס אין ודאות להיתר, וע"ז כתב רבינו הנתיבות דכיון שאמרה התורה שההנהגה של הגברא היא לפי הרוב הרי שכך רשאי לנהוג ואין עליו טענה ולא צריך קרבן
בברכה לעמלי תורה

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי היא שיחתי » ו' אפריל 15, 2016 5:14 pm

עושה חדשות כתב:התעוררתי כעת לדון עוד, דהנה לגבי ביטול ברוב קי"ל דמדאו' מותר לאכול את כל החתיכות יחד וכמו שהאריך בזה הרא"ש בחולין (והרשב"א שאסר, רק מדרבנן אסר), והטעם כי המיעוט של האיסור נהפך להיתר ע"י הביטול ברוב ההיתר. ובפשטות לא מצינו כן לגבי דינא דהלך אחר הרוב (בין ברובא דאית"ק ובין בלית"ק), אלא רק לגבי ביטול ברוב, (ואף דהכל ילפי' מחד קרא דאחרי רבים להטות). אמנם ז"ל הנתיבות במכתב הנד' בחמד"ש דלא פטרה רחמנא מקרבן רק בסומך על הרוב דכן משפטי דרחמנא שעל פי הרוב להיתר הוא נהפך, ואם דבריו כפשוטם, יש בזה נפקותא גם להבנת נידון דידן.


יסוד זה שהלך אחר הרוב פרשת ביטול יש בו, האריכו להביא הלומדים ראיות מהרבה דוכתי
וראה בשער"י דכבר דן בזה בשער ד, והוא הביא מרדכי פרק הזרוע, ושיט"מ בשם הרא"ש ב"מ ו, אך לבסוף הדר ביה ודחה לזה, אך יעוי' עוד בתוה"ב ש"ב ב"ד שם גם נראה דהוא ביטול, וכן לשון תורי"ד ב"ב כג, ויש עוד הרבה ראשונים עם לשונות כאלו
ועיקר הראיה היא הראיה שעמד בה הגרש"ש עצמו דרש"י והרא"ש כתבו מקור דין ביטול מאחרי רבים להטות

ובראשונים נמי מצינו דדין הלך וביטול שווה בכמה פרטים, בדין קבוע [לולא הא דאינו ניכר] וכמדומה בתרי רובי

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי היא שיחתי » ו' אפריל 15, 2016 5:15 pm

וראה לשון רי"ו שהבאת בעצמך לעיל, והשווה לתורי"ד ב"ב לא וקובץ שיעורים שם

צעיר_התלמידים
הודעות: 398
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » א' אפריל 17, 2016 9:48 am

בענין זה מתיר עפי"ז כשר סוויטש שרק ע"י הסתברות סטטיסטית מדליק אור בוודאות, בגדר גילוי פנים בתורה שלא כהלכה - download/file.php?id=25404
קבצים מצורפים
כשר סוויטש.PNG
כשר סוויטש.PNG (140.23 KiB) נצפה 12802 פעמים

ביליצר
הודעות: 1785
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי ביליצר » א' אפריל 17, 2016 2:05 pm

כמדומני שהתשובה לשאלת היתר החלב הוא כיסוד הידוע דהיכא דכבר נקבע הרוב לעניין דבר מסויים שוב אין דנים בו ,
וכמו שהקשו בדיני נפשות בבן המכה את אביו ואזלינן בתר רוב בעילות אחר הבעל ,הרי כ"ש מממון דאין הולכים בנפשות בתר רוב ,אלא מכיון שכבר הוקבע להיות בנו לעניין יכיר שוב אין דנים ונקבע דינו ומעמדו,וכן מצאנו בעוד מקומות ,עיין הפלאה וכו,

שכניה בן יחיאל
הודעות: 113
הצטרף: ה' דצמבר 24, 2015 2:59 pm

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי שכניה בן יחיאל » א' אפריל 17, 2016 8:00 pm

בנוגע לחלב, ראיתי פעם בשו"ת 'משנה הלכות' שדן בזה, איני זוכר איפה והספר אינו בפני, בע"ה יבוא כותב נוסף ויציין מ"מ מדויק.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 16, 2016 9:15 pm

תוכן כתב:ר' אשר ווייס יש לו תשובה שמאריך להבחין בין רוב לסטטיסטיקה.

מנחת אשר - שאילת החלב.PDF
(250.29 KiB) הורד 413 פעמים

צדיק613
הודעות: 76
הצטרף: א' מאי 15, 2016 5:14 pm

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי צדיק613 » ג' מאי 17, 2016 2:05 pm

עושה חדשות כתב:מצוי מקרים שהדין הידוע "הלך אחר הרוב" קובע דין והכרעה מסויים, שהסיכוי שזה יהיה האמת הוא רחוק מאד וכנגד כל הסתברות.

הדוגמא הידועה לזה היא מה שדנו על מיכלי חלב, כי הנה המציאות היום ידועה שיש (בערך) חמישית מהבהמות שהם טריפה, אמנם לענין שתיית החלב הרי ודאי תולים כל פרה שהיא מהרוב שאינן טריפות, אלא שבמיכל הגדול של מחלבת תנובה, ברור שיש בערך 20 % של חלב אסור, ודין הוא שתערובת איסור לח בלח אוסרת (עכ"פ מדרבנן) אם אין ששים בהיתר. ואעפ"כ אין אנו אוסרים את כל החלב, אלא ממשיכים לדון כל פרה שהיא מהרוב שאינם טריפות, וממילא הכל מותר, אפי' שהסיכוי לומר שיש פחות מאחד בששים חלב טריפה במיכל הגדול, הוא קטן מאד וכמעט בלתי אפשרי. (ואם אדם מקדש אשה ע"מ שאין במיכל שיעור ששים של חלב מותר כנגד חלב של טריפה, ה"ה מקודשת בודאי, והבא עליה במיתה). וזכורני שהאריכו בשאילה זו בקבצי עת שונים, ושמעתי עדות שהגרי"ש אלישיב סירב לדון בנושא (עם מישהו ש"זיהה חומרא חדשה") מחשש "דברים בטילים".

דוגמא נוספת, הפוס' התירו לאשה כהנת מעוברת להיטמא למת, מכח מחצה נקיבות ומיעוט מפילות, והו"ל זכרים מיעוטא ואינה צריכה לחוש לזה. אמנם ה"ה באולם שיושבות בו מאות נשים כהנות מעוברות שמותר להכניס אליו טומאת מת, אפי' שהסיכוי שאין שם אפי' עובר אחד זכר בר קיימא, שואף לאפס.

בנוגע להעובדות בשאלה ראשונה אני לא בטוח שיש רוב טריפות. היום מחמירים על טריפות לכל השיטות ויתכן דלכל דעה מצד עצמו יש רוב כשירות.

בקשר להשאלה השנייה למה כוהנות לא יוצאים מבית החולים מיד אחרי הלידה וכן לעשות בדיקות לפני הלידה לדעת אם זכר אם נקבה מסבך הכוהנות ליכנס לבית חולים, ומעולם לא שמעתי מישהו שיעורר על זה.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יוני 01, 2016 10:21 pm

צדיק613 כתב:בקשר להשאלה השנייה למה כוהנות לא יוצאים מבית החולים מיד אחרי הלידה וכן לעשות בדיקות לפני הלידה לדעת אם זכר אם נקבה מסבך הכוהנות ליכנס לבית חולים, ומעולם לא שמעתי מישהו שיעורר על זה.
עי' מג"א שמג-ב.

---

חשבתי מקרה נוסף, בו דין ההליכה אחר הרוב יוצרת תוצאה שנשענת על מיעוט.
הרי הטריפה אינה נכנסת לדיר להתעשר, וא"כ כדי להניח שהעשירי הוא מעשר בהמה לא מספיק לתלות בהמה אחת ברוב שאינם טריפות, אלא צריך להניח שכל העשרה הם לא טריפות, ובהרבה מקרים זה עצמו בגדר מיעוט להניח שבעשר בהמות לא היתה א"א טריפה.

ובאמת יש לשאול כן במי שמעשר עדר גדול של בהמות, וכל עשירי נעשה קודש, ואח"כ מצא שם טריפה אחת, (באופן שבע"כ היא טריפה מעיקרא ואין חזקה דמעיקרא לאחר טריפותה), וא"כ המנין אח"כ הוא בטעות, ועשירי קדוש מאליו, ובע"ח אינם בטלים ברוב, וכל העדר נאסר. האם כך?

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 15, 2016 9:49 am

העתקתי מתוך הקונטרס הזה - viewtopic.php?f=17&t=27970#p286911 שער ז פרק ה.

האיך מכריעים העתיד עפ"י רוב
יש לברר הדין בציור דלהלן. בן אדם צעיר שיש לו מחלה נדירה שמצריכה טיפול לכל ימי חייו, ויש רק שתי בתי חולים בכל העולם שמטפלים בה, ויצטרך להיות צמוד לבית החולים המטפל כל ימי חייו. והנה במקום של בית חולים אחד יש ישוב יהודי, אבל גזרה המלכות שאסור לייבא שום פרי הדר בשנה זו, באופן שיש ספק אם יצליחו להביא לשם אתרוג בסוכות הקרוב. ובמקום השני יש קהילה של יהודים מבוגרים ויש שם כל צרכי הקהילה ואפשר לקיים שם כל המצוות, אבל כיון שאין יהודים צעירים אין שם מוהל, והמקום מרוחק מאד ולא מסתבר שמוהל יבא בשביל ברית יחיד, ואם כן אם יוולד לו בן יבטל מצוות מילה, ועכ"פ מילה בזמנה, והנה מצד הטיפול בו חייבת אשתו ללכת אתו והיא עכשיו מעוברת, וא"כ יש כבר לפנינו ספק של חיוב מילה שמא תלד זכר. ולפו"ר עדיף שילך למקום הראשון דהא מילה יותר חמור ממצות לולב, ועוד דכיון דשתיהם ספק, האתרוג הוא רק ספק על מצוה אחת והמוהל יכול להיות על כמה בנים, אבל מאידך יש לטעון שעל כל עיבור בין זה שכבר לפנינו ובין מה שיהיה, יש מחצה נקבות ומיעוט מפילות וא"כ אין לדון כלל ספק שיהיה לו בן, דנקטינן דבודאי לא יהיה לו בן ולכך ילך למקום שיש אתרוג.

וכדי לברר הך שאלה צריך לברר האם באמת יש לדון על כל אדם שאף פעם לא יהיה לו בן זכר משום הך רוב.

מבואר בגמ' (יבמות סז, א) דכהן שמת ויש לו בן מאכיל הבן את העבדים בתרומה אף אם הניח האב את אשתו מעוברת, למ"ד לא חיישינן למיעוטא, דאין חוששין שמא ימצא העובר זכר [שאז אין העבדים אוכלים מפני חלק העובר], דהיינו שמחצה זכרים ומחצה נקיבות וסמוך מיעוטא דמפילות למחצה דנקיבות נמצא שהזכרים מיעוט. וצריך לברר מה הדין במת והניח כמה נשים מעוברות, דמצד המחצה זכרים ומחצה נקבות בזה יש לנקוט שאחד מהם זכר, ועכ"פ אין סיבה לנקוט שאין בהם אחד זכר, אבל מאידך יש מקום לומר שדנים כ"א בנפרד. והיינו כמו שמותר לשתות כוס חלב שמעורב מחלב של חמישים בהמות ואין לומר שאם רוב בהמות כשרות הוא למשל רק שישים אחוז, א"כ אין כאן רוב כלל שמתוך חמישים בהמות אין אחד טריפה, אלא כל בהמה ובהמה דנים בנפרד ומכשירים מכח האי רוב. וביותר יש לצייר אף באופן של הגמ' באשת כהן מעוברת שרוצה ליכנס לאהל המת, אם ההיתר הוא משום סמוך מיעוטא אטו במעוברת תאומים יהיה אסור, ופשיטא שמותר והיינו משום דצריך לדון כל עובר לבד אם הוא סיבה לאיסור. אבל יש מקום לחלק טובא בין חלב טריפה והאיסור לטמאות כהן שהנידון בחפצא הוא על כל שתיה או כל כניסה לאהל המת אם זה מעשה איסור, וכיון דלכ"א יש רוב שאינו זכר לא איכפ"ל מה שיש לי עוד ספיקות על מישהו אחר, [וכן בחלב אני דן על חלב של כל בהמה בפ"ע אף שלמעשה נתערבו יחד]. אבל לגבי להאכיל עבדים בתרומה [וכיו"ב בסוגיא ביבמות קיז, א] שהנידון הוא אם יש למת בן, אולי הספק על כל העוברים הוא ספק אחד.

והנה לפו"ר היינו אומרים דאף אם ננקוט שגם במעוברת תאומים אין חוששין לזכר, היינו בדבר כזה שכל החשש נולד ע"י העיבור, דבזה אפ"ל שדנים על כל עיבור כשלעצמו, אבל במקום שמחמת איזה ספק מוטל עלי לחשוש שמא נתעברה, אז יהיה חלוק אם הציור הוא שאין לחשוש אלא לעיבור אחד שאז אפשר להכריע על העיבור שלא יהיה זכר, אבל אם יתכן שיש כמה עוברים נצטרך לחשוש לזכר, דלכאורה בציור כזה לכתחילה אפשר לדון על כולם יחד, ובזה האיך אפ"ל דכל עיבור בפ"ע הוא מחצה על מחצה.

ולחדר הסברא נראה להוסיף עוד נקודה, דמבואר בדברי חז"ל שהאפשרות להתעבר תלויה בוסת, ולכך אמרו אין האשה מתעברת אלא סמוך לוסתה או סמוך לטבילתה. והנה אף דרוב נשים מתעברות ויולדות ודאי אין הביאור דמתוך כל החדשים שאשה יכולה להתעבר רוב פעמים היא תתעבר, אלא שרוב הנשים במשך הזמן מתעברות ויולדות. וא"כ למה לא נימא דצריך לדון על כל מצב שיש סבה לעיבור [דהיינו סמוך לוסתה] בפני עצמו, ונאמר ממילא דאף במקום שהנ"מ בכל ולד ול"ד זכר, יש לנו רוב שלא יהיה ולד כלל דאף אם מחצה מהפעמים אשה מתעברת, הרי מחצה לא וסמוך מיעוט מפילות. והפשוט דזה לא קשה כלל, כיון דלא מתחילים לדון על האפשרות להתעבר, אלא על ה'סוף פסוק' רוב מתעברות, וא"כ א"צ לדון על האפשרות להתעבר בנפרד כלל, וא"כ לכאורה אפשר לומר גם שיש רוב שנשים שיהיו נשואות משך כ' שנים יולדות זכר, דהא המציאות היא דרוב נשים מתעברות כמה פעמים תוך עשרים שנים (וכמו שלכאורה מוכרח, דהא אם נישאת לחמש גברים לכל אחד ארבע שנים על כ"א מהם לכאורה יש רוב נשים מתעברות ויולדות שיש לו ולד, ואף שבאותה אשה עסקינן) ואין סיבה לדון על העיבור בנפרד, כמו שלא דנים בנפרד את האפשרות להתעבר.

ועיין בנודע ביהודה (אהע"ז תניינא סי' קמה) וז"ל, הנה מן המשנה דיבמות אינו ראיה להיתר דאי' לומר דמיירי דאין לנו שום ספק על קודם זמן הזה רק אנו מסופקים שמא כשהיתה במדה"י נתעברה וילדה, וא"ל שהזמן הספק הוא רק על ולד אחד בזה איכא רובא להיתרא דמחצה יולדות זכרים ומחצה יולדות נקבות וסמוך מיעוטא דמפילות למחצה דנקבות והו"ל רובא להיתר, אבל במי שאנו מסופקים בו שיש לאביו זרע רב הן אמת דאמרינן מיעוטא מפילות אבל לא אמרינן דהשאר הם כלם נקבות ואדרבה אמרינן שמחצה זכרים ומחצה נקבות וזכר אחד גורם איסור ואין כאן רובא להיתרא וזה לא שמעינן ממתניתין דמותרת. אבל כל הפוסקים סתמו הדברים ומשמע מדבריהם שאפילו חמותה היא מעולם במדה"י עכ"ל.

ולכאורה נראה ליישב דבאמת אם צריכים לחוש לולד בלי להגיע לרוב אין מקום להתיר מצד מיעוט זכרים. והינו אם מצד הספק שלעצמו היינו אומרים אולי יש לה ולד למה לא נחוש דאולי יש לה זכר, ולא נוכל לומר משום דכל עובר יש לה רוב שאינו זכר, דבספק אין מקום להבין למה לא נחוש "ישיר" להזכר. וכן נראה פשוט דאף אם נאמר דאין ע"א נאמן נגד רוב, והיה הדין שאם ע"א העיד על עובר מסוים שזה זכר לא היה נאמן, אם היה מעיד שאשה זו ילדה זכר בודאי נאמן, דהוא מעיד על לידת זכר ומה לו שאם היה עיבור הייתי דן מחצה זכרים.

וע"כ כל מה שדנים שזה נגד רוב הוא משום שהרוב נשים מתעברות מברר על עיבור ולא על 'עיבור זכר'. ואם כן נראה דאם צריכים לדון על שאלה של העתיד אם יהיה לו בן בודאי אין להשתמש בהמחצה נקבות דהא קי"ל שמא ימות חיישינן משום שחזקה לא מבררת על מה שיהיה אלא על מה שהיה, וא"כ ה"ה דאין לדון כאן רוב ויש לחשוש שיהיה לו בן זכר.
ואם כן נראה להלכה בנידון דידן, שאם המציאות היא שמתחילת הטיפולים לא יהיה לו כח להוליד, דממילא אין אנו דנים כלל על עיבור העתיד לבא כ"א על העיבור של עכשיו, אף לו יצוייר שיש לו עשרים נשים וכל אחת מעוברת ויודעים שיש שלישיה (ולא בדקו אם יש זכר או נקבה) אכתי יש הכרעה מצד רוב שאין לו עובר שיתחייב במילה, וילך למקום האתרוג, אבל אם יהיה לו כח לילד, אף אם זה יהיה רק לכמה שנים ויש לו אשה אחת באופן שברור שיהיה לו הרבה פחות ילדים מאשר בציור הראשון, מ"מ כיון שיש ספק ישיר שמא יהיה לו זכר דהא אנו דנים על העתיד וכמו שנתבאר דבכה"ג צריך להסתפק שמא תלד זכר, וא"כ צריך לילך למקום שיש מוהל.

וצ"ע היטיב בזה שהדברים נראים מחודשים.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ו' יולי 15, 2016 3:34 pm

עושה חדשות כתב:
דוגמא נוספת, הפוס' התירו לאשה כהנת מעוברת להיטמא למת, מכח מחצה נקיבות ומיעוט מפילות, והו"ל זכרים מיעוטא ואינה צריכה לחוש לזה. אמנם ה"ה באולם שיושבות בו מאות נשים כהנות מעוברות שמותר להכניס אליו טומאת מת, אפי' שהסיכוי שאין שם אפי' עובר אחד זכר בר קיימא, שואף לאפס.

הדוגמא הזאת לענ"ד לא נכונה. שכן אין שייכות בין החשש מאשה אחת לאשה שנייה ובמקרה בכל אחת זה אותו נידון.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' פברואר 03, 2017 1:11 am

עושה חדשות כתב:
צדיק613 כתב:בקשר להשאלה השנייה למה כוהנות לא יוצאים מבית החולים מיד אחרי הלידה וכן לעשות בדיקות לפני הלידה לדעת אם זכר אם נקבה מסבך הכוהנות ליכנס לבית חולים, ומעולם לא שמעתי מישהו שיעורר על זה.
עי' מג"א שמג-ב.
וע"ע ש"ך יו"ד סי' שעא, שו"ת חת"ס יו"ד סי' שנד, אבני מילואים סי' פב.

עמקן
הודעות: 1714
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עמקן » ו' פברואר 03, 2017 1:16 am

יש כאן נידון מקביל לגבי העברת מתים במנהרות הראל.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ו' פברואר 03, 2017 11:26 am

עמקן כתב:יש כאן נידון מקביל לגבי העברת מתים במנהרות הראל.

התשובה על השאלה שם, היא שבדיוק מה השואל מתעקש לא נכון.
אין שום נידון על 'המצב במנהרה' ולו מהסיבה הפשוטה שאין איסור כזה, לגרום טומאה לכהן.
כל הנושא הוא ספייה של איסור טומאה של הכהן עצמו, ולכן הנידון הוא על כל אחד מהשוהים בנפרד, ועליו יש רוב.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 07, 2017 8:38 pm

אגב טומאה בלועה,

יש להסתפק האם מותר להכניסה למקדש, (דהיינו מי שבלע טבעת טמאה, וטבל מטומאתו, אבל הטבעת הרי לא נטהרת כך), מחד גיסא הרי לא פקעה הטומאה לגמרי, ומאידך הרי אינה מטמאת עוד כעת.

בס' הר צבי חולין, הביא את הספק הזה בשם הגר"ח קרייזוירט, ("העילוי מקראקא"), עי"ש.

כעת ראיתי בזה דברים נפלאים מאת הגר"ד לנדוי, הנה:
קבצים מצורפים
הגרד''ל טומאה בלועה.jpg
הגרד''ל טומאה בלועה.jpg (102.1 KiB) נצפה 12249 פעמים

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי איש טלז » ג' פברואר 07, 2017 8:57 pm

ע"ע בקובץ שמעתתא דבי מדרשא [קובץ רבני עטרת שלמה] על חולין עמוד 99 מה שהביא הגר"ט שולזינגר בשם הגר"ד

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 27, 2017 3:53 pm

עושה חדשות כתב:ובתרוה"ד סי' שיד כ' לגבי שנים שהפקידו מעות אצל א' ועירבן, זה הפקיד י' זהובים וזה הפקיד ה' זהובים, ונאבדו מתוכם ד', דתלי' את כל הנאבדים בשל המפקיד י', כי אזלי' בתר רובא, עי"ש מש"כ בזה. והרי אין סברא של רוב למימר דכל הנאבדים היו דוקא מתוך הרוב, (והסברא היא לחלק באופן יחסי), ובכ"ז אזלי' בתר רובא כנגד ההסתברות. וכעין רוב של ניפול ושובך, דתלי' הגוזל בשובך המרובה, ואפי' הרבה גוזלים כן ה"ה דתלי' בשובך הגדול.


דברי התרוה"ד נפסקו להלכה ברמ"א חו"מ סי' רצב.

והנו"כ שם (קצות נתיבות כו') הביאו דבנמוק"י פליג ע"ז.

והאחרו' מפרשים את הנידון בהל' "קבוע", עי' בדבריהם.

וע"ע בשו"ת מהר"ח או"ז סי' לו ומהרי"ל סי' קסט.

אבל יש כאן תמיהה אחרת, למה הנידון נעמד על מה שהגוי לקח, לתלות את זה ב"רוב", הרי הנידון הוא להיפך, על האתרוגים-המטבעות שנשארו כאן לפנינו למי הם שייכים.

ואדרבה, ראוי לומר שמי שהיה מעיקרא בעל הרוב, הוא נפסד פחות מכולם, כי את כל הנשאר לפנינו ראוי לתלות בו. ומה טעם לדון על הנגנב-נעלם-נשרף ולתלות את זה דוקא ברוב.

זכורני שעמדו בזה, (אולי "אבי עזרי"?), אם ידוע לכם, תעדכנו.

ישנו
הודעות: 633
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי ישנו » ג' פברואר 28, 2017 12:39 am

טענה זו טוען הרמב"ן ריש הבית והעלייה, ומה"ט כותב שבציור שהפקידו זה מאה וזה מאתיים ונגנב חצי, חולקים בנותר שני שליש ושליש. [מה שלא מקבל בעל הרוב ע"י רוב הנותרים הטעם לכאו' הוא משום קבוע]
ודברי תרוה"ד תמוהים מאוד, שאם כשפרש חלק מוכיחים מזה שהנותר הוא מן המיעוט, א"כ כל שיש ג' חתיכות שמתוכם ב' טהורות ופרשו ב', יש לתלות את הנותר במיעוט, והאוכל את הנותר ילקה.
והטעם הפשוט שלא אומרים כן, כי א"א להוכיח מן הרוב שכל מי שאין עליו את הכרעת הרוב בהכרח הוא מן המיעוט, ומה שהרוב קבוע על הפורש לא יוכיח על הנותר.

- נפ"מ בדוגמא של גנב, אם המאתיים היו איסוה"נ, לגנב יש רוב ויהיה אסור לו להשתמש בכל הגניבה, משאי"כ במה שנותר יהיה ספק ולא נכריח שהדבר מותר ע"י שהרוב אומר שהמאתיים שפרשו הם האסורים.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 01, 2017 10:20 pm

התרוה"ד (ומהר"ח או"ז ומהרי"ל ורמ"א), אמנם צריך ביאור, אבל אינו תמוה כ"כ כמו שאתה מציג את זה.

באמת פשיטא שבחתיכות בשר כה"ג לא נאמר שהחתיכות שפרשו הם מהרוב והנותר זה מהמיעוט, וזאת מכמה טעמים. א' אין נידון על מה שנלקח מכאן כי אם על החתיכה שאנו באים להתירה באכילה. ב' כמו שכתבת הקביעה על הנלקח לא תוליד לנו הלכות על הנשאר. ועוד טעמים.

אבל במקרה של התרוה"ד יש כאן הבחנה אחרת, היה ממון מעורב, וכעת חלקו נפסד. לבוא ולהגדיר את מה שנשאר שהוא מהרוב זה לא יתכן, כי הקביעה הזו בעצמה תלמד אותנו שהנפסד הוא מהרוב, וא"א שהכל יהיה מהרוב. וכאן התחדש שאפשר לדון את ההפסד כמאורע בפנ"ע, להטיל בו הכרעה של רוב, ולהחליט לפ"ז מיהו הנפסד.

כמובן שהמאורע אינו נמדד בצורת ההתרחשות, כי הרי המהר"ח או"ז מספר אחרת: "בא האנס והוריק כולם מן הסל והתיר הקשרים ולקח עשרה מהם והשאר החזיר להם, ועתה אבדו הסימנים ואין ידוע שלמי נלקחו. ושמא היה שייך לומר כל דפריש מרובא פריש וכשלקח הגוי לקח מן הרוב דהיינו משל אותו שהיו כ' שלו", (והנתיבות מכריח דבהכי איירי, דאל"ה הא הו"ל קבוע), ולמה לא נאמר שהמאורע הוא כשהגוי החזיר חלק מהגזילה. אלא ההגדרה היא בעצם, שה'הפסד' הוא של בעל הרוב.

ועדיין צ"ב.

(הנתיבות בתו"ד להוכיח שעל השניים האחרונים כבר אין רוב, כ' "דא"כ באיסור והיתר כה"ג אם נתערבה כשירה אחת בין עשרה טריפות ופירשו עשרה ונשאר אחת, ודאי דלא אמרינן שכל העשרה מהרוב והנשארת כשירה", ומשמע דלא נחית להחילוקים הנ"ל).

ישנו
הודעות: 633
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי ישנו » ד' מרץ 01, 2017 10:44 pm

תמוה לדון את ההפסד כמאורע לעצמו, כי אין שאלה מי הפסיד אלא השאלה היא מי הוא בעל הממון שנותר.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 01, 2017 10:48 pm

נכון לכאו'. אבל עדיין זה לא דומה לשאלה של או"ה.

===

כשרפרפתי שוב על נושא האשכול, רוב לעומת סיכויים, נזכרתי בדברים ישנים שעימדי, אציגם כאן בקיצור.

כשמדברים על רוב בשר או רוב חנויות, הרי ודאי שיש הרבה מקרים שהקביעה הזו אינה משקפת את רוב הסיכויים, משום שזה לא משקלל מספיק את כל הנתונים. הרי צריך לחשב באיזה חנויות יש שקיות נקרעות ובאיזה יש שקיות בד קשיחות, וצריך לחשב לפי הקליינטורה של כל חנות היכן מצויים יותר שלומפרים, צריך לחשב את זמני הפתיחה, את המבצעים וההנחות וכו'. הרי בהחלט יתכן שיש ט' חנויות כשר וחנות א' טרף, ובינינו לבין עצמינו ננקוט בסתמא שהבשר המונח על השביל שם הגיע דוקא מהטרף, (בצירוף החשבונות של שקיות קריעות, קונים מפוזרים, שבוע מבצעים, גישה לחניה, וכו'), ואעפ"כ דין 'רוב' אומר לתלות את זה בט' הכשרות בדוקא. (אמנם נראה לי שאני לא יאכל את זה... ובפרט אם יש לנו תיעוד מדוייק שרוב הנפילות היו מהטרף, וזה כבר אולי משנה את הדין) יתכן שזה מלמד אותנו משהו על עצם דין רוב, ויתכן שזה לא יותר ממה שמצינו בשאר דיני ההכרעות בתורה שהם על דרך ההיגיון הכללי ולא פלוג בין המקרים הפרטיים. וכידוע שבדרך כלל דיני ההכרעות של הספיקות נאמרו רק בתור הגדרת והעמדת הספק באופן כזה שמצריך הוכחה לצד השני, ולכן הקשיחות של השקיות היא לא מספיק כדי לערער את הקביעה הסתמית של הרוב. והנה ידוע שאין מושג רוב של זמן, והאחרו' הוכיחו כן מכמ"ד, וקדם להם כבר ביחוסי תו"א המובא כאן. ואין לך סבירות גדולה מאשר רוב של זמן, ואעפ"כ הקביעה של רוב לא חלה כך.

סתם כך, שאלה להמחשה:
ראובן קידש את שרה לאשה, ושמעון קידש את רחל ורבקה. לשרה יש ג' בנות, ולרחל ורבקה בת אחת לכל אחת. חמשת הבנות האלו נתערבו עכשיו, (לולי דין קבוע וכד'). ראובן רוצה להתחתן עם אחת הבנות על סמך רוב, כי מתוך ג' אמהות פונטציאליות יש רוב שהאמא שלה איננה אשתו. ואילו שמעון רוצה להתחתן עם אחת הבנות, כי מתוך כל החמש רובן מותרות לו. מי צודק?

ישנו
הודעות: 633
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי ישנו » ד' מרץ 01, 2017 10:56 pm

לא שמע מר ממחלוקת הפוסקים אם הולכים אחרי רוב חנויות או רוב בשר?
[כמובן שהבסיס לכ"ז הוא שהנידון של רוב הוא לא הסטטיסטיקה, אלא שכך מוכרת החתיכה לפנינו, וכידוע שההולך למדינת הים יש רוב שלא ילדה אשתו זכר משום מע"מ ומיעוט מפילות, אע"פ שמתוך עשר לידות יש ארבעה זרים ארבע נקבות ושתי הפלות, אבל על כל לידה יש רוב שאין בה זכר].

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 01, 2017 10:59 pm

ישנו כתב:לא שמע מר ממחלוקת הפוסקים אם הולכים אחרי רוב חנויות או רוב בשר?
[כמובן שהבסיס לכ"ז הוא שהנידון של רוב הוא לא הסטטיסטיקה, אלא שכך מוכרת החתיכה לפנינו, וכידוע שההולך למדינת הים יש רוב שלא ילדה אשתו זכר משום מע"מ ומיעוט מפילות, אע"פ שמתוך עשר לידות יש ארבעה זרים ארבע נקבות ושתי הפלות, אבל על כל לידה יש רוב שאין בה זכר].

שמעתי ושמעתי, והתייחסתי לזה בהודעות הקודמות. כוונתך לומר שהמקרה של ג' נשים וה' בנותיהם תלוי בזה? לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי, לע"ע.

ישנו
הודעות: 633
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי ישנו » ד' מרץ 01, 2017 11:04 pm

רק כעת ראיתי את דבריך מתחילת האשכול ודפח"ח.

יש להוסיף עוד מקרה, רוב וקרוב הולכים אחר הרוב, ואמרי' ב"ב כ"ג: וליזיל בתר רובא דעלמא, היינו שרובא דעלמא יכריע שלא בא מכאן, אע"פ שהולכים כאן מאה אנשים כל יום, ומתוכם תשעים וחמשה מהעיר הקרובה, ומ"מ הולכים אחרי רוב לומר שבא מעלמא.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 02, 2017 8:56 pm

ר' ישנו, על ד' התרוה"ד (ומה שטענת על דבריו) כדאי לעיין בתש' מהרי"ל סי' קסט, בינת אדם קבוע יד, ושערי יושר ד-ט.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 02, 2017 8:59 pm

עושה חדשות כתב:סתם כך, שאלה להמחשה:
ראובן קידש את שרה לאשה, ושמעון קידש את רחל ורבקה. לשרה יש ג' בנות, ולרחל ורבקה בת אחת לכל אחת. חמשת הבנות האלו נתערבו עכשיו, (לולי דין קבוע וכד'). ראובן רוצה להתחתן עם אחת הבנות על סמך רוב, כי מתוך ג' אמהות פונטציאליות יש רוב שהאמא שלה איננה אשתו. ואילו שמעון רוצה להתחתן עם אחת הבנות, כי מתוך כל החמש רובן מותרות לו. מי צודק?
על זה כדאי לעיין בהחילוק בין התוס' בכתובות דט"ו לתוס' בנזיר די"ב, וכמבו' היטב בשערי יושר ד-א.

===

לולי ששמואל חידש שלא הולכים בפיקו"נ אחר הרוב, האם היינו הולכים אחר הרוב גם כשהסבירות הפוכה או אפילו כנגד כל הסיכויים? (מזכיר קצת את הנידונים כאן).

בור ריק
הודעות: 105
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 7:14 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי בור ריק » א' מרץ 05, 2017 3:39 am

ישנו כתב:רק כעת ראיתי את דבריך מתחילת האשכול ודפח"ח.

יש להוסיף עוד מקרה, רוב וקרוב הולכים אחר הרוב, ואמרי' ב"ב כ"ג: וליזיל בתר רובא דעלמא, היינו שרובא דעלמא יכריע שלא בא מכאן, אע"פ שהולכים כאן מאה אנשים כל יום, ומתוכם תשעים וחמשה מהעיר הקרובה, ומ"מ הולכים אחרי רוב לומר שבא מעלמא.

עי' חזו"א אה"ע סי' ז' ס"ק א' מ"ש בזה שכתב דמיירי דוקא במקום דמצוי מן הרוב והקרוב בשוה אבל אם מצוי יותר מן הרוב או הקרוב ודאי אזלינן בתרי'

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 16, 2017 11:02 pm

ר' ישנו, שמת לב ללשונו של התרוה"ד שם "נהי דלא אמרינן גבי שמעון זיל בתר רובא משום דלדידיה איכא חזקת ממון והמע"ה, והוי ליה כמו אנן סהדי דלא נפסדו כלל מזהובים שלו"? יודעים ע"ז בתחילת שנים אוחזין?

ישנו
הודעות: 633
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי ישנו » ה' מרץ 16, 2017 11:32 pm

עושה חדשות כתב:ר' ישנו, שמת לב ללשונו של התרוה"ד שם "נהי דלא אמרינן גבי שמעון זיל בתר רובא משום דלדידיה איכא חזקת ממון והמע"ה, והוי ליה כמו אנן סהדי דלא נפסדו כלל מזהובים שלו"? יודעים ע"ז בתחילת שנים אוחזין?

ברור, זה מובא באהל תורה.

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי איש טלז » ה' מרץ 16, 2017 11:33 pm

ראיתי מהגר"י ארנברג אריכות על דברים הללו בתרומת הדשן

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "הלך אחר הרוב" כנגד כל הסיכויים

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 19, 2017 12:25 am

אולי תחכימו אותי בביאור המשניות במס' מכשירין, "הולכין אחר רוב המשליכין - הולכין אחר רוב אוכלי פת קיבר - הולכים אחר רוב אוכלי בשר מבושל", במה נחלקו ר"י וחכמים שם? והאם זה נוגע בנידונינו?


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 122 אורחים