נפקד שאכל להפקדון

[אמסטרדם]

במשנה ב"ק קי"ח א' "הפקדתני ואיני יודע אם החזרתי לך חייב לשלם". ודין זה הוא גם בשומר בבעלים (כ"כ הנתיה"מ בסי' רצ"א אך טעמו צ"ע, וכן משמע מרמב"ם ושו"ע). ובחזו"א חו"מ סי' ה' סק"ו כתב דאיירי מתני' שמסתפק הנפקד שמא נתערב הפקדון בין חפציו או החזירו, א"נ שמסתפק הנפקד שמא אכל להפקדון. אך אין הספק של הנפקד שמע פשע בהפקדון כי אז זה לא היה נחשב לאיני יודע אם החזרתי אלא לאיני יודע אם נתחייבתי - עי"ש (וזה לא לכל הראשונים וש"ך). וכ"כ בחו"ב ב"ק קי"ח א'.

וביארו הנ"ל שחיוב זה (שנפקד שאכל להפקדון חייב לשלם) הוא לא מדין אחריות שומרים, אלא הוא חיוב על מה שנטל ולא החזיר.

ולכאורה כוונתם שגם אם אכל באונס, כגון שחלה ושכח וסבר שהפקדון הוא שלו ואכלו, ג"כ חייב. וגם שומר בבעלים הוא בחיוב זה.

ואני שואל, האמנם כך הדין שנפקד שאכל להפקדון באונס חייב לשלם?

ולכאורה מפורש בכתובות ל"ד ב' לא כן, דאי' התם שאם יורשיו של שואל אכלו להפקדון באונס שאינם חייבים כ"א מה שנהנו! ואולי כוונת החזו"א אכן שחייב רק דמי מה שנהנה??

עוד אשאל, נפקד שאכל להפקדון באופן שאין לחייבו מטעם פשיעה דשומרים, כגון בגוונא דמשנה הנ"ל שאינו יודע אם אכל או החזיר (שאין לחייבו מטעם פשיעה כנ"ל בשם החזו"א, וכמו"כ אין לחייבו מטעם גזלן), מה הוא חייב לשלם? האם צריך לקנות מאכל הדומה לפקדון שאכל ולתת למפקיד, ואת"ל שיכול לשלם קרקעות האם משלם מיטב כדין שומרים או זיבורית כדין בע"ח?

---

ובתו' ב"מ ו' מובא שי' ר"ת שאחד משבועות השומרים הוא שבועה שלא אכל להפקדון, ולכאורה הא כבר נשבע שלא פשע (וי"ל), וחשבתי שאולי כוונת ר"ת שצריך לישבע שלא אכלו אפילו באונס, ויתחייב דמי כולו (?) או דמי מה שנהנה. וצ"ע.

אשמח מאוד לעזרתכם!

[שטייגעניסט]

עוד אשאל, נפקד שאכל להפקדון באופן שאין לחייבו מטעם פשיעה דשומרים, כגון בגוונא דמשנה הנ"ל שאינו יודע אם אכל או החזיר (שאין לחייבו מטעם פשיעה כנ"ל בשם החזו"א, וכמו"כ אין לחייבו מטעם גזלן), מה הוא חייב לשלם? האם צריך לקנות מאכל הדומה לפקדון שאכל ולתת למפקיד, ואת"ל שיכול לשלם קרקעות האם משלם מיטב כדין שומרים או זיבורית כדין בע"ח?
אשמח מאוד לעזרתכם!

אאל"ט יש תשובת הרשב"א בדין נהנה שמשלם מבינונית.

[שטייגעניסט]

ולכאורה כוונתם שגם אם אכל באונס, כגון שחלה ושכח וסבר שהפקדון הוא שלו ואכלו, ג"כ חייב. וגם שומר בבעלים הוא בחיוב זה.

ואני שואל, האמנם כך הדין שנפקד שאכל להפקדון באונס חייב לשלם?

ולכאורה מפורש בכתובות ל"ד ב' לא כן, דאי' התם שאם יורשיו של שואל אכלו להפקדון באונס שאינם חייבים כ"א מה שנהנו! ואולי כוונת החזו"א אכן שחייב רק דמי מה שנהנה??
אשמח מאוד לעזרתכם!

יש לומר דאיירי באופן שיש משתרשי, וכעין מה דאמרו בגמרא (ב"מ מב:) גבי שומר שאכל את הכישות עיי"ש.

[מצטרף להנל]

ובתו' ב"מ ו' מובא שי' ר"ת שאחד משבועות השומרים הוא שבועה שלא אכל להפקדון, ולכאורה הא כבר נשבע שלא פשע (וי"ל), וחשבתי שאולי כוונת ר"ת שצריך לישבע שלא אכלו אפילו באונס, ויתחייב דמי כולו (?) או דמי מה שנהנה. וצ"ע.

עי' סי' רצד ב"ח ס"ה שאינו נכלל לא בשבועת שאינה ברשותי ולא בשלא פשעתי בה (לב"ח גם אינה בכלל שלא שלחתי יד, אך עי"ש בש"ך סק"ד שהיא בכלל שלא ששלחתי יד).

[אמסטרדם]

תודה רבה לכל המסייעים בסתר ובגלוי!

למעשה אני נשאר כך:

בחזו"א מבואר שנפקד שאכל לפקדון הרי זה כמי שנאבד הפקדון בין חפציו, וחיוב השבתו אינו מחידוש התורה דפרשת שומרים, ועל כן באומר איני יודע אם אכלתי או החזרתי לך הרי הוא חייב אף לראשונים דס"ל שבאומר איני יודע אם פשעתי פטור.

החו"ב מבאר גדר החיוב הוא "שנטל ולא החזיר".

ולא נראה שהכוונה הוא כמ"ש שטייגעניסט שאולי הוא מדין משתרשתי ליה (ובכל אופן תודה לשטייגעניסט על ציון הדברים והמראה מקום!).

אולי המקור לדברי החזו"א הם דברי ר"ת (והב"ח כותב שהוא לכו"ע) שצריך השומר לישבע שלא אכל לפקדון, ואינו נכלל בכלל שבועה שלא פשעתי, ואולי הבין החזו"א שצריך לישבע שלא אכל אפילו באונס, וצ"ע.

מה שיורשי השואל אינם בחיוב זה, כדאי' בכתובות ל"ד ב', זהו משום שחובת הגברא להשיב הפקדון הוא רק על הנפקד עצמו ולא על הבנים, ואם יאמרו הבנים איננו יודעים אם נתערב הפקדון בין החפצים שלנו יהיו פטורים. וכמדומה שזה היה כוונת החכם אחד שכתב לי באישי כך: אני הגדרתי זאת בצורה שונה ויישבתי את הקושיה מיתומים כיון שמה שחייב זה תביעת השבה [ותביעה זו קיימת רק אצל מי שלקח כגון האבא ולא היתומים] ותביעת השבה תובעת תשלומין עכ"פ במקום שמעכב ולא מחזיר. *

ונשאר לי לספק מה צריך השומר לשלם כשאכל באונס או באינו יודע, שאין לחייבו עידית מטעם פשיעה, האם ישלם עידית כדין אחריות שומרים או זיבורית כדין בע"ח (ואולי צריך לשלם דוקא כעין הפקדון שאכל).

*כעת נראה דטעמא דיורשי שואל הוא משום שאינם יודעים שזה פקדון ולא נחתי אדעתא דפקדון, ולכן כשהם יודעים שזה פקדון הם שפיר חייבים בהשבה, ושי' התו' שהם ש"ש, ועי'.