פירות שטיבולם במשקה - לחות שבמקרר

[אין אדם אוסר]

זכרוני שיש נידון בפוסקי הזמן על פירות ששהו במקרר ונדבקו עליהם לחות וטיפות מים מחמת קור המקרר אם טעונים נט"י מצד שטבולים במשקה עי' אבן ישראל

למה אין להקל מצד שאין זה ב'כי יותן' - שלא נעשה לרצוני ואף שא"א להכניסם מבלי שיהיה לחות, עדיין הרי ס"ס אין רצוני בזה כלל [יתכן והאבן ישראל התיחס לזה ולא עיינתי כעת].

[מאיר סובל]

דין כי יותן מדבר על הכשר לקבלת טומאה.
ואם הפירות לא הוכשרו קודם לק"ט, יתכן שהלחות אינה מכשרתן כי אי"ז בכי יותן, או שאולי אי"ז מז' משקים שמכשירים אלא זיעה, או כל טעם אחר.
אבל הכא מדובר על משהו שכבר הוכשר מסתמא, והנידון אטנו על קבלת הטומאה אלא על טומאתן בטומאת ידיים בפועל.
דדין נטילת ידיים תיקנו כדין קדשים, שמיטמאים במגע אם יש מים שאז זה מחזיר אותן להיות נוגע בראשון לטומאה.
ולא איכפת לן בכאלו מים אם באו לדעת או שלא לדעת, ועל זה אין הפסוק של וכי יותן.

[יאיר1]

זה נכון שאין כאן דין 'כי יותן' אך אם זו זיעה אז אולי אינו בגזירת משקין של זב.