סיכום: יין / מיץ ענבים / מתוק / יבש / מפוסטר / וכו'

[עושה חדשות]

בהרבה מקומות בפורום* כבר נידון ענין היין בזמנינו, כשרות מיץ ענבים לקידוש וד' כוסות וכו'.
היום קיבלתי במייל חוברת מסכמת שעושה סדר בנתונים ובשיטות.
מומלץ מאד!!!

עמוד שער.pdf

(235.54 KiB) הורד 797 פעמים

סיכום דיני יין לקידוש.pdf

(643.39 KiB) הורד 2048 פעמים

*ראה לדוגמא:
viewtopic.php?f=27&t=26776
viewtopic.php?f=43&t=23143
viewtopic.php?f=7&t=3291#p24491
viewtopic.php?f=27&t=13040&p=169126&hilit#p121708
viewtopic.php?f=7&t=13073&p=149015&hilit#p122017

[נהר שלום]

יש"כ גדול
מי כתב?

[לעומקו של דבר]

ישר כח מאוד

[לעומקו של דבר]

!!!!!!!
מישהו שמע על זה פעם?

[לעומקו של דבר]

בעמ' 6 שהערוך השולחן היה מושבו בקראקא, מן הסתם לא דק, לא כן?

[חיים ושלו']

ז"ל כנסת הגדולה בשו"ת סימן א'

והוי יודע שבהיותי עסוק בזה דקדקתי על הש"ירביט שנוהגין לעשות בשוק השירביטגיש למכור ימי הקיץ שאינו ראוי לקדש עליו שאין לומר עליו בברכתו בפה"ג אלא שהכל נהיה בדברו שראיתי לרב ז"ל בב"י א"ח סי' ר"ב מחודשין א' כתב כתוב בא"ח על הארו"פי מברך עליו שהכל ופשוט הוא וענין הארופי הוא שדורכין הענבים ואחר דריכתם משימים בתירוש עפר לבן ידוע שעה אחת או יותר מעט כדי שיצול היין היוצ' מהם מהרה ויעמוד במתיקותו ואח"כ מחממין אותו בכדי שאין היד סולדת בו גם השירביט שעושין בשוק השירביטג"יש משימין העפר בתירוש כדי שיהיה מתוק ולא יהיה בו טעם קיוהא וא"כ מ"ש מהארופי דבין בזה ובין בזה אותו העפר גורם שהתירוש לא יעשה יין אלא יעמוד במתיקותו ולכן דעתי מסכמת לברך עליו שהכל וכמדומה לי שבקושט' כך מברכין עליו וכיון שברכתו שהכל אין מקדשין עליו וזה נ"ל פשוט הנלע"ד כתבתי הצעיר חיים בכמהר"י בנבנשת ז"ל:

א"כ יל"ע בזה"ז שעושים פעולות במיץ ענבים שלא יבא לידי תסיסה איך מקדשים עליו ומברכים עליו בפה"ג, ושמעתי שאכן הגריש"א דעתו היכן, ומ"מ רוב כלל ישראל נוהגים לקדש עליו.

[לעומקו של דבר]

הלא זה נכב"ב, ובפרט הביאו כבר עלון מפורט ויפה בנושא. (כמדומני המציאות גם אינה כמו שכתבת)

[עושה חדשות]

כעת יצא במהד' מורחבת מאד, נמכר השבוע בדוכנים של בלוי.

[לבי במערב]

הגריש"א כרב יהודה!

כוונת כת"ר לרבי יהודה; ואף הוא חש בראשו, ולא ברגליו.

[שמואל בארג]

יישר כח.

[שמואל בארג]

ז"ל כנסת הגדולה בשו"ת סימן א'

והוי יודע שבהיותי עסוק בזה דקדקתי על הש"ירביט שנוהגין לעשות בשוק השירביטגיש למכור ימי הקיץ שאינו ראוי לקדש עליו שאין לומר עליו בברכתו בפה"ג אלא שהכל נהיה בדברו שראיתי לרב ז"ל בב"י א"ח סי' ר"ב מחודשין א' כתב כתוב בא"ח על הארו"פי מברך עליו שהכל ופשוט הוא וענין הארופי הוא שדורכין הענבים ואחר דריכתם משימים בתירוש עפר לבן ידוע שעה אחת או יותר מעט כדי שיצול היין היוצ' מהם מהרה ויעמוד במתיקותו ואח"כ מחממין אותו בכדי שאין היד סולדת בו גם השירביט שעושין בשוק השירביטג"יש משימין העפר בתירוש כדי שיהיה מתוק ולא יהיה בו טעם קיוהא וא"כ מ"ש מהארופי דבין בזה ובין בזה אותו העפר גורם שהתירוש לא יעשה יין אלא יעמוד במתיקותו ולכן דעתי מסכמת לברך עליו שהכל וכמדומה לי שבקושט' כך מברכין עליו וכיון שברכתו שהכל אין מקדשין עליו וזה נ"ל פשוט הנלע"ד כתבתי הצעיר חיים בכמהר"י בנבנשת ז"ל:

א"כ יל"ע בזה"ז שעושים פעולות במיץ ענבים שלא יבא לידי תסיסה איך מקדשים עליו ומברכים עליו בפה"ג, ושמעתי שאכן הגריש"א דעתו היכן, ומ"מ רוב כלל ישראל נוהגים לקדש עליו.

ראיתי בשו"ת ויען יוסף מהגה"צ אבד"ק פאפא זצ"ל, שמנהגו לקדש על מיץ ענבים משום שהסוחרים העידו דעוד יכולין לעשות מהם יין, ויש לברר אם המציאות כהיום כן.

[הצעיר באלפי]

מציאות זה נכון מאוד !
שמעתי את זה מכמה אנשים בעלי מפעלי יין שהם מייצרים יין ממיץ ענבים וכל אחד יכול לנסות את זה בבית, אם מניחים החבילות פתוחות למשך זמן והמזג אוויר בחדר צריך להיות בטמפרטורה מסוים וכו'....

[מתון]

מציאות זה נכון מאוד !
שמעתי את זה מכמה אנשים בעלי מפעלי יין שהם מייצרים יין ממיץ ענבים וכל אחד יכול לנסות את זה בבית, אם מניחים החבילות פתוחות למשך זמן והמזג אוויר בחדר צריך להיות בטמפרטורה מסוים וכו'....

כבר ניסיתי את זה כמה פעמים, ונעשה סירחון, ולא יין הראוי לשתייה. ודבר זה ידוע לכל, שאחר הפיסטור בטל ממנו הכח להעשות יין.

אפשר שבעלי המפעלים מוסיפים איזה חומרים להמיץ, שאז יש לדון אם היין נקרא ראוי להתחמץ.

[הצעיר באלפי]

לא מוסיפים שום חומר, צריכים לדעת איך לעשות את זה אבל זה עובד !

[היא שיחתי]

יין נוצר מתסיסת הסוכר שבענבים על ידי החיידקים, תסיסה=תהליך חיידקי
בפיסטור מתים החיידקים, כך שלא תתאפשר עוד תסיסה, עובדה שהמיץ ענבים לא תוסס בבקבוקים
ייתכן ואפשרי להוסיף חיידקים בצורה מלאכותית, אבל לא נראה לי שהשארת בקבוק מיץ ענבים פתוח תיצור יין

[הצעיר באלפי]

לא מתים כולם, רק רובם,

[אוצר החכמה]

התסיסה ביין נעשית על ידי שמרים הנמצאים על קליפת הענב ומתערבים ביין בזמן שדורכים אותו.

כאשר מוסיפים חומצה גפריתנית או מפסטרים השמרים מתים ואינם יכולים להתסיס.

רוב היקבים היום מוסיפים חומצה גפריתנית גם ליינות כדי להרוג את השמרים. ואח"כ מוסיפים שמרי יין שגודלו במיוחד לצורך זה. הסיבה היא כי אז כמות השמרים שנוספה ידועה ומבוקרת ותהליך התסיסה מתבצע לפי התכנית. לעומת השמרים המקוריים שכמותם אינה ידועה בדיוק.

כך הסביר לי יינן.

אני מעריך שאם נפתח מיץ ענבים סתם באויר יכנסו לתוכו שמרים וחיידקים מן האויר שיתחילו בו תהליכים כימיים. אבל כיוון שלא יהיו דווקא השמרים מן הסוג הנכון רוב הסיכויים שלא ייוצר יין אלא המיץ סתם יחמיץ.
(אולי אם נפתח אותו באיזור שבו מסתובבים הרבה שמרי יין באויר יקרה הנס וייצא שוב יין)

[חיים שאול]

האם פיסטור נחשב כבישול, וכגון לעניין יין נסך

[איתן]

מחלוקת פוסקי זמנינו.

[דורש טוב לעמו]

באג"מ יו"ד ג, לא, כתב, שהוא נחשב מבושל. וכ"כ בילקוט יוסף רעב, י. ולמנחת שלמה א, כה, רק אם נשתנה טעמו או ריחו או מראהו בבישול, נשתנה דינו, והפיסטור שנועד להמית חיידקים אינו נחשב כבישול. בפנה"ל שבת ו, הערה 4 כתב למעשה לגבי מגע גוי, שאפשר בדיעבד להקל, מפני שאיסור יין שנגע בו גוי מדרבנן, וספק דרבנן לקולא.
וק"ו שכך הדין כאשר מדובר ביהודי שמחלל שבת.

[הצעיר באלפי]

האם פיסטור נחשב כבישול, וכגון לעניין יין נסך

כפי שכבר כצבו הכותבים יש בזה מחלוקת הפוסקים, אך עובדא הוא שכך היא המנהג בדורינו, שכל היינות ומיצים שהם בגדר מבושל, אינם מתבשלים בתוך קדירות וכדו' כמו של פעם, אלא עוברים תהליך של פיסטור, והשאלה הוא לאיזה רמת טמפרוטורא, אך זהו העובדות אצל כולם.
ולגוף הנידון שהעלו הגרשז"א והגריש"א לפקפק בתהליך הפיסטור יש הרבה יישובים המתקבלים על הלב, הן מסברא והן עפי"ד גדולי הפוסקים, ועוד חזון למועד אי"ה.

[חיים שאול]

היום פיסטור תעשייתי הוא 73° ל16 שניות

[עושה חדשות]

כעת יצא במהד' מורחבת מאד, נמכר השבוע בדוכנים של בלוי.

שמא ידוע לכם האם המחבר מסכים לשלוח את זה במייל או לפרסם?

[כזית]

האם פיסטור נחשב כבישול, וכגון לעניין יין נסך

מצ"ב תשובה מפורטת בענין מתוך שו"ת ברוך אומר - יו"ד שיצא לאור בימים אלו.

[הצעיר באלפי]

האם פיסטור נחשב כבישול, וכגון לעניין יין נסך

מצ"ב תשובה מפורטת בענין מתוך שו"ת ברוך אומר - יו"ד שיצא לאור בימים אלו.

נקודה אחת במציאות הדברים, מבלי להיכנס לכל הסוגיא.
הוא מביא שהרב אלישיב זצ"ל מפקפק על יינות מפוסטרים כהיום כי זה בגדר מלתא דשכיחא, כי רוב היינות מפוסטרים ע"ש.
אך מציאות הדברים בהחלט אינו כן ! כך שמעתי ממפקח ראשי של אירגון ou על ייצור היינות, כי רק יינות של יהודים מפסטרים בגלל בעיות של יין נסך, אך היינות בשוק היינות העולמי אינם עוברים תהליך פיסטור כלל, והוא הוסיף שהמומחים אומרים שיינות שלנו הם "שרופים" ודו"ק.
עכ"פ הגריש"א ז"ל מדגיש בתשובתו כמ"פ שכל מה שכותב בענין זה הוא לפי המציאות שהובא לפניו, ולכן ראוי לדעת שהמציאות הוא מוטעת.

[נהר שלום]

סתם יינם.pdf

(89.19 KiB) הורד 321 פעמים

[פולסברג]

אגב -
הגאון ר' ישראל רייזמאן שליט''א [מניו יורק] סיפר, שכל הסיפור של יין מתוק המצוי במחוזותינו, התחיל בימי כהונתו של רב הכולל ר' יעקב יוסף, שאז ראה שאין העם נזהרים ביין נסך, וע''כ רצה לתקן הדבר לכהפ''ח לשיטת הר''מ...

מדקה 15:55
https://www.yutorah.org/lectures/lectur ... our-seder/