שני רבי אליעזר בן יעקב

[שמואל דוד]

יבמות מט: תניא שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש וכתוב בה משנת ראב״י קב ונקי כו׳ והקשו האחרונים (קרן אורה ושיח השדה ועוד) דלכאורה שני הדברים בהמגילה סותרים זה את זה דראב״י לא סובר כר״ש רק סבר שיכול להיות ממזר אפילו מאשת אח (עי׳ תוס׳ יבמות מט.) וראיתי בספר אמת ליעקב שתירץ ששני ראב״י היו ע״ש. ולכאורה תמוה דעי׳ רש״י לז: ד״ה הלכתא וז״ל דקיי״ל משנת ראב״י קב ונקי במסכת גיטין סז עכ״ל והיינו שראב״י בדף לז: הוא ראב״י שנאמר עליו קב ונקי בהמגילה (מט:) ולכן מה איכפ״ל אם היו שנים מ״מ ראב״י בדף לז הוא אותו ראב״י שכתוב עליו קב ונקי בדף מט וצ״ע. אולם אפשר שעל שניהם נאמר קב ונקי. וראיתי בספר אהבת ציון וירושלים במסכת שביעית שכתב דרק ראב״י הראשון קב ונקי וצ״ע כנ״ל. ושאלתי הגר״ח קניבסקי שליט״א וכתב לי לעיין בספר תולדות תנו״א (היימן). ועי״ש שכתב שמשנת שניהם קב ונקי ועל הראשון כתוב שהוא קב ונקי בהמגילת יוחסין (מט:) ועל השני בגיטין סז. איסי בן יהודה מונה שבחן כו׳ ודו״ק בזה. ולפי הנ״ל יש לפרש רש״י בדף לז: (הבאתי לעיל) דלכאורה תמוה למה ממרחק תביא לחמו הא גמרא מפורשת היא ביבמות מט: ולמה הביא מגיטין סז. (ועי׳ הגהות מהרש״ם והג׳ ר״ש מדסוי) אולם לפי מש״כ עלה כמין חומר, שראב״י בדף לז: הוא ראב״י השני שעליו נאמר קב ונקי במסכת גיטין ולא ביבמות ודו״ק היטב

[אום אני חומה]

בעניין ראב"י, מכאן והלאה: viewtopic.php?f=7&t=22926#p228652

ובפרט כאן: viewtopic.php?f=7&t=22926&start=40#p237281

[חיים]

הרשב"ץ באבות ד, יא סובר לכאורה שרבי אליעזר בן יעקב אחד היה, שהרי ברור שמה שאמרו (יומא טז, א) מאן תנא מדות, ראב"י, הוא ראב"י הראשון, ועליו הוא כותב שהיה חברו של רבי מאיר ורבי יהודה, שזהו ראב"י השני.
זה לשונו:

רבי אליעזר בן יעקב, חבר היה לרבי מאיר ורבי יהודה, כי היו במושב אחד כשדברו בכבוד אכסניא, באחרון מברכות [סג א] ובמדרש חזית. והלכה כמותו בכל מקום. וזהו שאמרו בפרק מי שאחזו [גיטין סז א] ובפרק הדר [ערובין סב ב] ובסוף פרק החולץ [יבמות מט ב], משנת רבי אליעזר בן יעקב, קב ונקי. כלומר, מעט שמועות נאמרו על שמו, כמו שהקב הוא מדה קטנה שאינה אלא ארבע לוגין והלוג ששה ביצים, וכל דבריו הם נקיים שהלכה הם. ויש מפרשים, קב ונקי בלשון גימטריא, מאה ושתים הלכות. וכן מצינו משתמשים חכמים בזה, כמו שאומרים ריס שהוא אחד משבעה ומחצה במיל, שהם אלפים אמה, ביומא [סז א] פרק שני שעירי אמרו כן, וכן בפרק אלו מציאות [ב"מ לג א] ובפרק מרובה [ב"ק פג א] ובפרק לא יחפור [ב"ב כג א], שלשים ריס. וכן פירש בעל הערוך ז"ל בערך רוס. והוא שיעור מאתים וששים ושש אמות ושני שלישי אמה. ואמרו ביומא [טז א] פרק ראשון, כי משנת מסכת מדות נשנית על דעתו, מאן תנא מדות, רבי אליעזר בן יעקב.

[אום אני חומה]

בתו' אנשי שם כלאים ד-ח תמה איך יתכן שראב"י מוסר שמועה מפיו של ר' חנינא בן חכינאי שצעיר ממנו בשניים שלוש דורות. עיי"ש החשבון.
הרי שהבין שראב"י אחד היה.

[אפרקסתא דעניא]

ועם ההבנה הזו הוא נשאר בצ"ע.

בלינק דלעיל הוכחנו בס"ד שהיו שני ראב"י. קחנו משם.

[יהודה בן יעקב]

בעניין ראב"י, מכאן והלאה: forums/viewtopic.php?f=7&t=22926#p228652

ובפרט כאן: forums/viewtopic.php?f=7&t=22926&start=40#p237281

בכל הקישורים דלעיל, לא מצאתי היכן נכתב המקורות לכך שהיו שני תנאים בשם זה, ובאיזה דורות היו.
שו"ר שכאן האריך בענין, אך עדיין לא בדקתי כל מקורותיו ואם אפשר ליישבם.

[אפרקסתא דעניא]

המקורות מדברים בעד עצמם. וכי אם מראים לך שני תפוזים אתה שואל מה המקור שזה שניים ולא אחד?!