לפי הירושלמי [יבמות פ"ד ה"ב] שלגוליית הפלישתי היו מאה אבות

[סתם יהודי]

יש לעיין: לגבי ולד שנולד מאב ממזר ומאב כהן כשר, אשר בפשטות נראה דהוולד הזה: הן אסור בממזרת בגלל אביו הכהן - והן אסור בכשרה בגלל אביו הממזר (ולכאו' זה יותר מסתבר מלמימר איפכא: דהוא רשאי לשאת, הן ממזרת - בגלל אביו הממזר, והן כשרה - בגלל אביו הכהן), האם הוא בכלל רשאי להתחתן? ואם תמצי לומר שהוא אינו רשאי (וממילא הוא פטור ממצות פו"ר), אז האם זה המקרה היחיד של אדם שפטור ממצוות פו"ר כי אינו רשאי להתחתן (לא מחמת הספק אלא מחמת הוודאי)?

ובכלל: האם דברי הירושלמי הנ"ל מעוררים עוד שאלות מחודשות?

ובכלל: האם מחז"ל או מהראשונים אפשר להביא ראייה הפוכה, שלאף אדם לא יכולים להיות כמה אבות?

ובכלל, אשמח לעוד מקורות בנידון.

[ההוא גברא]

תמהני למה לא הסתפקת לפי מאן דאמר שם "אף כלב שנאמר הכלב אנכי", מה הדין בספק אדם ספק כלב אם מותר בבני אדם או בכלבים...

וודאי הירושלמי התכוון שהוא ספק מזה ספק מזה, ולא שייתכן שיהיה בן של כמה בני אדם בבת אחת.
יש דוגמא פשוטה של אדם שאסור בוודאי: חציו עבד וחציו בן חורין שבא על אשת איש, הוולד חצי ממזר וחצי כשר. ולמ"ד גי ועבד שבא על בת ישראל הולד ממזר - דוקא כשבא על פנויה הוולד חצי ממזר וחצי כשר. כמדומני שזו גמרא מפורשת, איני זוכר איפה.

[סתם יהודי]

תמהני למה לא הסתפקת לפי מאן דאמר שם "אף כלב שנאמר הכלב אנכי", מה הדין בספק אדם ספק כלב אם מותר בבני אדם או בכלבים...

לא הסתפקתי, שכן מה שהבאת על הכלב - אינו כתוב כלל - לא "שם" (כלשונך) ולא בשום מקום בירושלמי, אלא מקורו טהור ממדרש רות רבה (על הפסוק ותשאנה קולן ותבכינה) - דהתם לא מיירי כלל באשה שמתעברת עיבור אחד מכמה העראות, אבל הירושלמי - דלא מיירי בכלב - מיירי להדיא באשה שמתעברת עיבור אחד מכמה אנשים, כיעו"ש.

וודאי הירושלמי התכוון שהוא ספק מזה ספק מזה, ולא שייתכן שיהיה בן של כמה בני אדם בבת אחת.

הילך לשון הירושלמי שם: "שהערו בה [בעורפה אמו של גוליית] מאה ערלות פלשתים...עד שלא נסרח הזרע - האשה מעוברת משני בני אדם כאחת, משנסרח הזרע - אין האשה מעוברת משני בני אדם כאחת" (אגב גם ברפואה ידועה התופעה של פּוֹלִיסְפֶּרְמָה).

יש דוגמא פשוטה של אדם שאסור בוודאי: חציו עבד וחציו בן חורין שבא על אשת איש, הוולד חצי ממזר וחצי כשר.

זו לא דוגמה טובה, כי הוא עדין רשאי לשאת גיורת, שהרי הגיורת מותרת הן בממזר והן בכשר (שאינו כהן, והרי כהן לא שייך במי שנולד מחציו עבד וחציו בן חורין).

ולמ"ד ג[ו]י ועבד שבא על בת ישראל הולד ממזר - דוקא כשבא על פנויה הוולד חצי ממזר וחצי כשר.

כנ"ל.

[וירטואלי]

וודאי הירושלמי התכוון שהוא ספק מזה ספק מזה, ולא שייתכן שיהיה בן של כמה בני אדם בבת אחת.

הילך לשון הירושלמי שם: "שהערו בה [בעורפה אמו של גוליית] מאה ערלות פלשתים...עד שלא נסרח הזרע - האשה מעוברת משני בני אדם כאחת, משנסרח הזרע - אין האשה מעוברת משני בני אדם כאחת" (אגב גם ברפואה ידועה התופעה של פּוֹלִיסְפֶּרְמָה).

מאה פפי וחד נאנאי. בירושלמי בפרק החולץ אגמרא וחייבין אשם תלוי את ש"מ [שהאשה] מתעברת וחוזרת ומתעברת את ש"מ שאין האשה מתעברת משני בני אדם כאחת ופליגי על רבנן דאגדתא דרבנן דאגדתא אומרים ויצא איש הבינים ממערכות פלשתים ממאה ערלות פלשתים שהערו בה מאה ערלות פלשתים אמר רבי מתניא ולא פליגין עד שלא נסרחה הזרע האשה מתעברת משני בני אדם כאחת משנסרח הזרע אין האשה מתעברת משני בני אדם כאחת זה משמע שכולן מאה היו אבותיו שהרי מכולן נתעברה אמו ולא כפי' רש"י שפירש וחד נאנאי שאחד מהן אביו - תוס 'סוטה מב ב

[צעיר_התלמידים]

יש לעיין: לגבי ולד שנולד מאב ממזר ומאב כהן כשר, אשר בפשטות נראה דהוולד הזה: הן אסור בממזרת בגלל אביו הכהן - והן אסור בכשרה בגלל אביו הממזר (ולכאו' זה יותר מסתבר מלמימר איפכא: דהוא רשאי לשאת, הן ממזרת - בגלל אביו הממזר, והן כשרה - בגלל אביו הכהן), האם הוא בכלל רשאי להתחתן? ואם תמצי לומר שהוא אינו רשאי (וממילא הוא פטור ממצות פו"ר), אז האם זה המקרה היחיד של אדם שפטור ממצוות פו"ר כי אינו רשאי להתחתן (לא מחמת הספק אלא מחמת הוודאי)?

ובכלל: האם דברי הירושלמי הנ"ל מעוררים עוד שאלות מחודשות?

ובכלל: האם מחז"ל או מהראשונים אפשר להביא ראייה הפוכה, שלאף אדם לא יכולים להיות כמה אבות?

ובכלל, אשמח לעוד מקורות בנידון.

לא הבנתי את החקירע, מה יותר טוב בכהן ממזר זה מולד של כהן הבא על אחותו שמאבד את קדושת הכהונה.
אפשר גם לדון על אנדרוגינוס כהן שהוליד מעצמו מה דין הולד

[סתם יהודי]

לא הבנתי את החקירע, מה יותר טוב בכהן ממזר זה מולד של כהן הבא על אחותו שמאבד את קדושת הכהונה.

התם שאני, משום שכשהוולד נהרָה - הייתה אמו אסורה לאביו הכהן - ולכן הוולד מאבד את קדושת כהונתו, מיהו הכא - לגבי ולד שנולד מאב כהן ומאב ממזר - אמו של הוולד מותרת לכהן, ולכן צד הכהונה שבוולד (לאפוקי צד הממזרות שבו) אינו גרוע יותר מאשר צד הכהונה שיש במי שנולד מאב כהן ומפנויה שכבר ילדה קודם לכן מאב ממזר.

אפשר גם לדון על אנדרוגינוס כהן שהוליד מעצמו מה דין הולד

מה הם צדדי הספק, ומה הסברא לכל צד?

[עושה חדשות]

בלא"ה נמי אפשר לצייר אדם שהוא מחצה ישראל מחצה גוי, ואכמ"ל. אבל כעת ראיתי מי שציין שבד' הר"א בן הר"מ בברכת אברהם סי' ג משמע שחציו עבד חציו בן חורין נמי אינו חייב במצוות של ב"ח אלא מדרבנן.

[אבןטובה]

הספק הוא אי שניהם מקיימים מצות פו"ר בבן הזה, ואי שנים יכולין לקיים בבן א' מצותן של פו"ר א"כ ה"ה במייבם שהבן מתייחס להמת אי גם המת והמייבם מקיימים בזה פו"ר

[עושה חדשות]

בלא"ה נמי אפשר לצייר אדם שהוא מחצה ישראל מחצה גוי, ואכמ"ל. אבל כעת ראיתי מי שציין שבד' הר"א בן הר"מ בברכת אברהם סי' ג משמע שחציו עבד חציו בן חורין נמי אינו חייב במצוות של ב"ח אלא מדרבנן.

אכן דברי ר' אברהם נפלאים מאד, ז"ל "אבל לדברי משנה ראשונה דליכא חיוב לשחררו עבדינן ליה תקנה במצות שהוא חייב בהן מספק ... וחיוב הספק מדברי סופרים הוא ולא חייבו בכאן אף על פי שחייבו במקומות אחרים", ומשמע לכאו' שהוא מגדיר את ח"ע וחב"ח כמו "ספק", והרי ספק דאו' לקולא מדאו', (אפי' בספק כזה של א' מב' אחיות), ולכן כל חיובו הוא רק מדרבנן. עצום.
וע"ע קרואי מועד ראש השנה ס' יד.
(לגוף הקו' ברמב"ם הנידונה שם בברכ"א, למה פטר מראיה הרי למשנה אחרונה חייב, ידוע תי' הגרש"מ דיסקין, שהרי התוס' כ' דהא דאינו מוכר עצמו בע"ע ולא נכוף רבו לשחררו, כי אין ע"ע נוהג כשאין יובל נוהג, והרמב"ם דיבר לענין לע"ל. דפח"ח).