נשיאת כפים\ דוכנ'ן דברים שוליים שבמצוה. למה לא ברכת כהנים !? העיקר שבמצוה.

[אבא יודן]

בדרך אגב על הדוכן שרו הלויים, ועל מעלות האולם ברכו הכוהנים [ורק במקרה שלא נשא אותם עברו לדוכן] ויש לומר "אולמ'ן".

ועד שאני בזה למה לא אומרים "בקיעת ים סוף" או "גזירת ים סוף" כרגיל בלישנא דקרא?

[חכם באשי]

ולמה לא מברכים 'על לקיחת לולב' כלישנא דקרא אלא כלישנא דחכמיא: 'על נטילת לולב'?

[אבא יודן]

ולמה לא מברכים 'על לקיחת לולב' כלישנא דקרא אלא כלישנא דחכמיא: 'על נטילת לולב'?

לא השאלתי על דקדוק המלים שבברכה שאלתי רק למה נזכר מצוה זו בדבר כה צדדי ושוליי.
מתקופת המשנה וכל הפוסקים תמיד זכרו נושא את כפיו; הלכות נשיאות כפיים= הלכות אויפהייבן די הנט.
ואפילו ביודיש לא מצאו שם למצוה זו רק ע"ש הדוכן, ולמה לא לכנותו "חליצת הנעליים" =אויסטון די שוך ?
זה כמו לומר "הלכות השוואת הרגליים" במקום "הל' תפלה", ע"ש שאחד מהלכות תפלה לדמות הרגליים למלאכים שרגליהם רגל ישרה....

[משולש]

חושבני שהדוכן הוא המדרגות שלפני ארון הקודש בבית הכנסת ואין קשר לדוכן של בית המקדש.

[בברכה המשולשת]

ולמה לא מברכים 'על לקיחת לולב' כלישנא דקרא אלא כלישנא דחכמיא: 'על נטילת לולב'?

לא השאלתי על דקדוק המלים שבברכה שאלתי רק למה נזכר מצוה זו בדבר כה צדדי ושוליי.
מתקופת המשנה וכל הפוסקים תמיד זכרו נושא את כפיו; הלכות נשיאות כפיים= הלכות אויפהייבן די הנט.
ואפילו ביודיש לא מצאו שם למצוה זו רק ע"ש הדוכן, ולמה לא לכנותו "חליצת הנעליים" =אויסטון די שוך ?
זה כמו לומר "הלכות השוואת הרגליים" במקום "הל' תפלה", ע"ש שאחד מהלכות תפלה לדמות הרגליים למלאכים שרגליהם רגל ישרה....

עליה לדוכן איננה עניין צדדי במצוה

[שומע ומשמיע]

על עלייה לדוכן אני עוד יכול להבין את ההערה. אבל נשיאת כפיים היא גוף מעשה המצווה. וכמבואר ברמב"ן על משה במלחמת עמלק, שזו הייתה צורת תפילה.

[אבא יודן]

על עלייה לדוכן אני עוד יכול להבין את ההערה. אבל נשיאת כפיים היא גוף מעשה המצווה. וכמבואר ברמב"ן על משה במלחמת עמלק, שזו הייתה צורת תפילה.

מעשה וצורת המצוה לא הופך לעיקר מצוה, עדיין לברך ישראל נשאר העיקר, ואידך פרטי המצוה לסוגיה.

[אוצר החכמה]

גם לשון הפסוק בפרשת שמיני היא וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם.

[אבא יודן]

גם לשון הפסוק בפרשת שמיני היא וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם.

ובכן?

[צביב]

וכן יש לשאול בברכת על נטילת ידים

[הכהן]

וכן יש לשאול בברכת על נטילת ידים

וכאן השאלה עצומה, למה נקטו חז"ל לשון נטילה בידיים ובלולב, כשבכל אחד הפירוש שונה

[אבא יודן]

רשי סוטה לב א

ברכת כהנים. נשיאות כפים:

????

[אבא יודן]

אחרי תקופה ממושכה חשבתי לבאר בג' אופנים.
ע"ד הפשט
עיין בתוספות ברכות יא ב

וברכת כהנים. ואין זה דוכן שהרי לא היו עומדים לדוכן... אלא בלא נשיאות כפים אמרו ברכת כהנים כמו שאנו אומרים ע"כ.

ולפי"ז י"ל שמדגישים תמיד נשיאות כפים כלומר אותה ברכת כוהנים שע"י נשיאות כפים.
וע"ד הדרוש
שלא לייחס לכהנים שום משמעות כאילו יש להם כח לברך בסך הכל מצוה מעשית גרידא לשאת את הכפים וה' מברך.
וע"ד הסוד
עיין בזוהר ובחיי ורקאנטי והראובני והשבזי ועוד סוף בשלח בסוד והיה כאשר ירים משה את ידו וגבר ישראל; ורשא שבת נג ב. ותבין.

[עושה חדשות]

ולמה לא מברכים 'על לקיחת לולב' כלישנא דקרא אלא כלישנא דחכמיא: 'על נטילת לולב'?

דנו בזה הראשונים.

ראה לדוגמא ספר המנהיג -
ד' מינין שבלולב אין יוצאין בהן אלא דרך גדילתן, ואותן הפתיים שלוקחין האתרוג חוטמו למטה ועוקצו למעלה כדרך שתלויין באילן בודים מליבם, ואינן יוצאין ידי חובתן דבתחילת גדילתו חוטמו למעלה ועוקצו למטה כדרך כל פירות האילן, ולבסוף מתוך כובדו נהפך את שלמעלה למטה וכן דרך כל שאר פירות הכבדים, ולפיכ' תיקנו חכמי' לברך על נטילת לולב, להודיע שחייב ליטלו דרך גדילתו, ולא תיקנו לברך על לקיחת לולב, אף על פי שכתו' בתור' ולקחתם שהלקיחה היא הקנייה במשמ' נטילה. אב"ן.

רשב"א ח"א סי' קנז -
ומה ששאלת מפני מה אנו אומרין על נטילת לולב ואין אנו אומרין על לקיחת לולב כלשון הכתוב ולקחתם לכם?
זו אינה שאלה שאין מקפידין בלשון כל שאנו שומרין הענין. שאם כן שאל למה אנו אומרין על נטילת לולב ואין אנו אומרין על נטילת כפות תמרים כלשון הכתוב? וכן בתפילין ובתקיעת שופר ובכל המצות אין ההקפדה רק על שמירת הענין לא בלשון. וכל ברכות המצות והנהנין נאמרות בכל לשון.

[נהר שלום]

ולמה לא מברכים 'על לקיחת לולב' כלישנא דקרא אלא כלישנא דחכמיא: 'על נטילת לולב'?

השאלות חוזרים על עצמם כל שנה...
viewtopic.php?f=31&t=36745

[מעט דבש]

רשב"א ח"א סי' קנז -
ומה ששאלת מפני מה אנו אומרין על נטילת לולב ואין אנו אומרין על לקיחת לולב כלשון הכתוב ולקחתם לכם?
זו אינה שאלה שאין מקפידין בלשון כל שאנו שומרין הענין. שאם כן שאל למה אנו אומרין על נטילת לולב ואין אנו אומרין על נטילת כפות תמרים כלשון הכתוב? וכן בתפילין ובתקיעת שופר ובכל המצות אין ההקפדה רק על שמירת הענין לא בלשון. וכל ברכות המצות והנהנין נאמרות בכל לשון.

מאידך, ראה מה שכתב הגר"א (יו"ד שכח, ב) על הברכה בהפרשת חלה, ש'חלה' בלשון המקרא, פירושו כלל העיסה (ולא החלק שמפרישים למצוה), ורק בלשון חז"ל מצינו 'חלה' ככינוי לחלק שמפרישים למצוה, ולכן עדיף לברך 'להפריש תרומה'.

והוכיח משיטת רבי יהודה (ברכות לה.), שמברכים על ירקות 'בורא מיני דשאים' ולא אמר שמברכים 'בורא מיני ירקות'.

וצ"ע, שהרי ברכות רבות הן בלשון חז"ל - ראה כאן.