פורום אוצר החכמה

עושה חדשות כתב:בס' בסערת אש (הרב רפאל וולף), יש ביטוי קצת חריף בשם הגרא"מ על תרומת כליה. מישהו יכול להעלות?

הרע במיעוטו כתב:אדם אינו בעלים על גופו. אם ה' ברא שני כליות סימן שצריכים אותם.

שלום אידלמן כתב:ראיתי היום את החוברת החדשה של ארגון מתנת חיים ובסופו את התמונה הקבוצתית של תורמי הכליה.
האם הסיבה שרוב מוחץ של תורמי הכליה אינם לבושי שחורים קשור לבעיות ההלכתיות שאולי יש בתרומה, או מסיבות אחרות.
ומדוע לא שומעים על רבנים ואדמורים המעודדים בפומבי לתרום?

עושה חדשות כתב:בס' בסערת אש (הרב רפאל וולף), יש ביטוי קצת חריף בשם הגרא"מ על תרומת כליה. מישהו יכול להעלות?

שלום אידלמן כתב:ראיתי היום את החוברת החדשה של ארגון מתנת חיים ובסופו את התמונה הקבוצתית של תורמי הכליה.
האם הסיבה שרוב מוחץ של תורמי הכליה אינם לבושי שחורים קשור לבעיות ההלכתיות שאולי יש בתרומה, או מסיבות אחרות.
ומדוע לא שומעים על רבנים ואדמורים המעודדים בפומבי לתרום?

הרע במיעוטו כתב:

עושה חדשות כתב:בס' בסערת אש (הרב רפאל וולף), יש ביטוי קצת חריף בשם הגרא"מ על תרומת כליה. מישהו יכול להעלות?

ציטוט: לשואל אם לתרום כליה לאמו השיב: אם יש אפשרות אחרת עדיף דרך אחרת.
ובטוח שהח"ח זצ"ל היה אומר שלא לתרום, כי אדם אינו בעלים על גופו.
אם ה' ברא שני כליות סימן שצריכים אותם. ע"כ.

הדברים נאמרו לעסקן רפואי מוכר ומהימן על הכול שבדידו הוה עובדא.

פשיטא שיתכן שהיום המציאות השתנתה לטובה, והנידון שונה.

שומע ומוסיף כתב:

צביב כתב:נדמה לי שיש בזה תשובה מהגר''ש דבליצקי שליט''א
ששואל על סתירה מפורשת בתוך מאמר רפואי על הסכנה בזה

דעתו ידועה שאין לתרום איברים (גם לא לקרובי משפחה), בטענה שיש בזה סכנה, כי אם הקב"ה ברא שתי כליות, ז"א שצריך שתיים.
הסתירה המפורשת היא לא במאמר רפואי, אלא במכתב ששלח לאחד הרופאים הגדולים שהיה קשור לבטוח הלאומי (יו"ר הוועדה הרפואית או משהו כזה), השאלה הייתה האם אין בעיה לתרום כליה (יתכן שהיה לו צד לתרום), התשובה הייתה שאין עם זה שום בעיה וכו' וכו' אבל בסוף המכתב כתב אותו רופא שעכ"ז אנחנו נותנים לבעל כליה אחת כך וכך אחוזי נכות, הגרש"ד ראה בכך סתירה מיניה וביה ומסקנתו כנ"ל, עד שמתפלא על אלו שמתירים ומאפשרים זאת.
לענ"ד זאת דילמה מאד לא פשוטה כאשר אדם נמצא במצב שיכול להציל את קרוב משפחתו ממוות לחיים, אבל יש לו חשש שמסכן את עצמו בזה. נתפלל שה' לא יביא אותנו לידי נסיון כזה וישלח רפואה שלימה לכל חולי עמו בית ישראל.
אגב, שמעתי שהגרש"ד פינקוס זצ"ל תרם כליה באחת מגיחותיו לארה"ב ולא סיפר זאת לאיש, דבר זה נודע רק לאחר פטירתו בימי השבעה, כאשר בא הנתרם (או מי מטעמו) וסיפר זאת ואמר שהתנה עמם שלא יספרו זאת לאיש.

לייבעדיג יענקל כתב:יעויין כאן: http://www.kilya.org.il/%D7%9E%D7%94%D7 ... %99%D7%AA/

אוסיף את מה ששמעתי בעצמי מהגריש"א ז"ל שאין חובה לתרום כליה, כיון שחיוב צדקה הוא רק ממונו של האדם ולא מגופו, אבל לאידך גיסא אין לך חסד גדול מזה. והוסיף שאין צריך לחשוש לסיכון הקלוש הכרוך בניתוח. ולאחמ"כ אמר שהיות שאם אבי התורם יוודע מזה אח"כ הוא עלול להצטער, ע"כ אין לעשות זאת אלא בידיעתו ובהסכמתו (לכאו' הביאור בזה הוא דהיות שאי"ז חיוב גמור אינו דוחה כיבוד או"א).

עזריאל ברגר כתב:

שומע ומוסיף כתב:

צביב כתב:נדמה לי שיש בזה תשובה מהגר''ש דבליצקי שליט''א
ששואל על סתירה מפורשת בתוך מאמר רפואי על הסכנה בזה

דעתו ידועה שאין לתרום איברים (גם לא לקרובי משפחה), בטענה שיש בזה סכנה, כי אם הקב"ה ברא שתי כליות, ז"א שצריך שתיים.
הסתירה המפורשת היא לא במאמר רפואי, אלא במכתב ששלח לאחד הרופאים הגדולים שהיה קשור לבטוח הלאומי (יו"ר הוועדה הרפואית או משהו כזה), השאלה הייתה האם אין בעיה לתרום כליה (יתכן שהיה לו צד לתרום), התשובה הייתה שאין עם זה שום בעיה וכו' וכו' אבל בסוף המכתב כתב אותו רופא שעכ"ז אנחנו נותנים לבעל כליה אחת כך וכך אחוזי נכות, הגרש"ד ראה בכך סתירה מיניה וביה ומסקנתו כנ"ל, עד שמתפלא על אלו שמתירים ומאפשרים זאת.
לענ"ד זאת דילמה מאד לא פשוטה כאשר אדם נמצא במצב שיכול להציל את קרוב משפחתו ממוות לחיים, אבל יש לו חשש שמסכן את עצמו בזה. נתפלל שה' לא יביא אותנו לידי נסיון כזה וישלח רפואה שלימה לכל חולי עמו בית ישראל.
אגב, שמעתי שהגרש"ד פינקוס זצ"ל תרם כליה באחת מגיחותיו לארה"ב ולא סיפר זאת לאיש, דבר זה נודע רק לאחר פטירתו בימי השבעה, כאשר בא הנתרם (או מי מטעמו) וסיפר זאת ואמר שהתנה עמם שלא יספרו זאת לאיש.

לאחרונה שמעתי שתורמי כליה פטורים מד צומות, ויש שפוטרים אותם מה צומות או אפילו מיום כיפור, ועפ"ז ברור שיש חשש סכנה בדבר, וזה היה בשבילי הקש ששבר את גב הגמל וגרם לי להפסיק לחשוב לתרום כליה.

פרי יהושע כתב:

עזריאל ברגר כתב:לאחרונה שמעתי שתורמי כליה פטורים מד צומות, ויש שפוטרים אותם מה צומות או אפילו מיום כיפור, ועפ"ז ברור שיש חשש סכנה בדבר, וזה היה בשבילי הקש ששבר את גב הגמל וגרם לי להפסיק לחשוב לתרום כליה.

מי הפוטרם הרופאים?

עזריאל ברגר כתב:

שומע ומוסיף כתב:

צביב כתב:נדמה לי שיש בזה תשובה מהגר''ש דבליצקי שליט''א
ששואל על סתירה מפורשת בתוך מאמר רפואי על הסכנה בזה

דעתו ידועה שאין לתרום איברים (גם לא לקרובי משפחה), בטענה שיש בזה סכנה, כי אם הקב"ה ברא שתי כליות, ז"א שצריך שתיים.
הסתירה המפורשת היא לא במאמר רפואי, אלא במכתב ששלח לאחד הרופאים הגדולים שהיה קשור לבטוח הלאומי (יו"ר הוועדה הרפואית או משהו כזה), השאלה הייתה האם אין בעיה לתרום כליה (יתכן שהיה לו צד לתרום), התשובה הייתה שאין עם זה שום בעיה וכו' וכו' אבל בסוף המכתב כתב אותו רופא שעכ"ז אנחנו נותנים לבעל כליה אחת כך וכך אחוזי נכות, הגרש"ד ראה בכך סתירה מיניה וביה ומסקנתו כנ"ל, עד שמתפלא על אלו שמתירים ומאפשרים זאת.
לענ"ד זאת דילמה מאד לא פשוטה כאשר אדם נמצא במצב שיכול להציל את קרוב משפחתו ממוות לחיים, אבל יש לו חשש שמסכן את עצמו בזה. נתפלל שה' לא יביא אותנו לידי נסיון כזה וישלח רפואה שלימה לכל חולי עמו בית ישראל.
אגב, שמעתי שהגרש"ד פינקוס זצ"ל תרם כליה באחת מגיחותיו לארה"ב ולא סיפר זאת לאיש, דבר זה נודע רק לאחר פטירתו בימי השבעה, כאשר בא הנתרם (או מי מטעמו) וסיפר זאת ואמר שהתנה עמם שלא יספרו זאת לאיש.

לאחרונה שמעתי שתורמי כליה פטורים מד צומות, ויש שפוטרים אותם מה צומות או אפילו מיום כיפור, ועפ"ז ברור שיש חשש סכנה בדבר, וזה היה בשבילי הקש ששבר את גב הגמל וגרם לי להפסיק לחשוב לתרום כליה.

עזריאל ברגר כתב:

פרי יהושע כתב:

עזריאל ברגר כתב:לאחרונה שמעתי שתורמי כליה פטורים מד צומות, ויש שפוטרים אותם מה צומות או אפילו מיום כיפור, ועפ"ז ברור שיש חשש סכנה בדבר, וזה היה בשבילי הקש ששבר את גב הגמל וגרם לי להפסיק לחשוב לתרום כליה.

מי הפוטרם הרופאים?

רבנים מורי הוראה, כמובן.

עזריאל ברגר כתב:

פרי יהושע כתב:

עזריאל ברגר כתב:לאחרונה שמעתי שתורמי כליה פטורים מד צומות, ויש שפוטרים אותם מה צומות או אפילו מיום כיפור, ועפ"ז ברור שיש חשש סכנה בדבר, וזה היה בשבילי הקש ששבר את גב הגמל וגרם לי להפסיק לחשוב לתרום כליה.

מי הפוטרם הרופאים?

רבנים מורי הוראה, כמובן.

הכהן כתב:יש בזה באמת סכנתא פורתא, אבל זה מציל חיים מסכנתא רבתא!!!

עזריאל ברגר כתב:אינני חושש מלהפסיד צומות.
אני רק אומר שאם אדם מגיע למצב שהוא פטור מצום - זה אומר שלא נכון לומר: ה' ברא שתי כליות כדי שתוכל לתת אחת לאחרים.
אלא יותר מסתבר שאדם צריך שתי כליות כדי שיוכל לתפקד בצורה תקינה.

שש ושמח כתב:

עזריאל ברגר כתב:אינני חושש מלהפסיד צומות.
אני רק אומר שאם אדם מגיע למצב שהוא פטור מצום - זה אומר שלא נכון לומר: ה' ברא שתי כליות כדי שתוכל לתת אחת לאחרים.
אלא יותר מסתבר שאדם צריך שתי כליות כדי שיוכל לתפקד בצורה תקינה.

כבר כתבו לך שהפטור מצום הוא רק בשנה הראשונה, וא"כ אין מקום לטענתך...

לייטנר כתב:הדבר נכון ובדוק.

עזריאל ברגר כתב:

לייטנר כתב:הדבר נכון ובדוק.

גיגול מהיר מעלה כדבריך.
אז הכל טעות.
מצטער.

קרובי תרם כליה בחודש אלול לפני שש שנים ומחצה. בצום גדליה הסמוך הוא לא צם וביו"כ הוא שתה שלא כדרך הנאה (שזה רק דרבנן). לאחר שמחת תורה א"ל רופא הכליות בבילינסון שמותר לו לצום, ומעשרה בטבת והלאה הוא כבר צם כרגיל.
תוכל לפרסם בפורום אך נא ונא לא בשמי.