תפילה על הצלחה ברוחניות

[עושה חדשות]

ראיתי היום בס' הבתים -

תפילה על תורה ומצוות - ספר הבתים.png (32.15 KiB) נצפה 4436 פעמים

האם מצינו עוד בד' הראש' שעסקו בשאילה זו? וכן האם יש ע"ז דברים כתובים מרבותינו האחרונים? ומה פשר מש"כ בסיום התשובה?

[צביב]

בספר המדות ברסלב תפילה בסוף (לא סוף חלק ב' אלא סוף חלק א' דף לפני סוף הספר)

[מה שנכון נכון]

תחילת לשונו בנויה על הרמב"ם תשובה ו,ד.

[צביב]

ענין הנבואה ברמב''ם ה' יסודי התורה פ''ז סוף הלכה א, ובספריו המדות שם

[עדיאל ברויאר]

זכור לי ששמעתי שהחזו"א דן בעניין.

[צביב]

בסוף החזון איש טהרות

[דוד4]

בספרות ברסלב יש כמה התייחסויות לשאלה זו. מקור אחד הוא בליקוטי הלכות להרה"ק מוהרנ"ת מברסלב, הלכות פקדון הלכה ג, אות ז-ט.
בתוך דבריו מתבארים לדעתי כמה ביאורים, ובסוף דבריו הוא נותן תשובה מאד מעניינת לשאלה, כי הבחירה איננה כשבא הניסיון לידיו אם לעשות או שלא לעשות, אלא הבחירה היא קודם לכן אם להתפלל על זה או שלא להתפלל, ומרגע שבחר בתפילה ועזרו השי"ת על ידה, נמצא שהוא בבחירתו זכה למה שזכה (ואמנם יחד עם התפילה מאידך).

זהו קיצור נמרץ ביותר מתוך דבריו, כי באמת ההסבר שהוא נותן שם הוא עמוק ורחב הרבה יותר. ומי שירצה לעיין טובא, יעיין שם בארוכה.

להלן קיצור לשונו בדילוגים:
וְזֶה בְּחִינַת הִתְבּוֹדְדוּת וְשִֹיחָה זוֹ תְּפִלָּה שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׁפֹּךְ שִֹיחוֹ לִפְנֵי ה' בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּזַכֵּהוּ לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.... וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, הֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם", וְאִם כֵּן אֵיךְ שַׁיָּךְ עַל זֶה תְּפִלָּה, מֵאַחַר שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מָסַר הַבְּחִירָה לָנוּ. וְאַף עַל פִּי כֵן בֶּאֱמֶת מָצָאנוּ שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים עָסְקוּ בָּזֶה לְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילֵם מֵהַיֵּצֶר הָרָע וִיקָרְבֵם לַעֲבוֹדָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְנוּ בְּפֶה מָלֵא מֵהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ סָמוּךְ לִזְמַנֵּנוּ, וְגַם בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא וּשְׁאָר סְפָרִים מָצָאנוּ כַּמָּה תְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בְּכָל יוֹם שֶׁיִּנָּצְלוּ מֵהַיֵּצֶר הָרָע, כַּמְבֹאָר תְּפִלָּתָם בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, וְגַם מֵהַתְּפִלּוֹת הַסְּדוּרִים לָנוּ בְּכָל יוֹם מֵאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אָנוּ רוֹאִין זֹאת, כִּי אָנוּ מִתְפַּלְּלִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם 'הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ'. נִמְצָא שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לַה' יִתְבָּרַךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה תָּלוּי בִּבְחִירַת הָאָדָם. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת הַקְּבוּעִים מִכְּבָר, שֶׁכֻּלָּם מְיֻסָּדִים עַל בַּקָּשָׁה זוֹ לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים מְיֻסָּד עַל תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת אֵלּוּ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר שָׁם.

וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת, כִּי הוּא גַּם כֵּן מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד. וְגַם בְּעֵת שֶׁהוֹדִיעַ לִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מְעַט מִזֶּה, הֲלֹא הָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה? וְלֹא הֵשִׁיב לִי בְּפֵרוּשׁ, רַק כִּלְאַחַר יָד, כְּאוֹמֵר: אַף עַל פִּי כֵן. כְּלוֹמַר, אַף עַל פִּי שֶׁקָּשֶׁה זֹאת וְאִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר לְךָ הָעִנְיָן וּלְתָרֵץ לְךָ, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לִנְהֹג כָּךְ. וְאָנֹכִי לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁאֹל יוֹתֵר, כִּי יָדַעְתִּי כִּי קֻשְׁיָא זוֹ יְכוֹלִין לְהַקְשׁוֹת עַל כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁסִּדְּרוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִכְּבָר עַל תְּשׁוּבָה וְהִתְקָרְבוּת לַה' יִתְבָּרַךְ כְּגוֹן בִּרְכַּת הֲשִׁיבֵנוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל...

וּבֶאֱמֶת כָּל זֶה הוּא עִנְיָן הַנַּ"ל, שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ, עֲבוֹדָה אַחַת הַתְּלוּיָה בְּשֵֹכֶל אֱנוֹשִׁי... וְעַל כֵּן צְרִיכִין דַּיְקָא לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וְשִֹיחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּזְעָקוֹת וּשְׁוָעוֹת וְרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּזַכֵּהוּ לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ. וְזֶה עִקַּר הַתְּפִלָּה, כִּי עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל..... אֲבָל יֵשׁ בִּלְבּוּלִים וְסִטְרִין אָחֳרָנִין וּמְנִיעוֹת מֵהַקְּדֻשָּׁה הַבָּאִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁשָּׁם אֵין שׁוּם שֵֹכֶל וְחָכְמָה כִּי אִם אֱמוּנָה לְבַד שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּזְעָקוֹת וְשַׁוְעוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילֵהוּ מֵהַקְּלִפּוֹת וְהַיֵּצֶר הָרָע הַנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם...
וּבֶאֱמֶת זֶהוּ עִקַּר הַבְּחִירָה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁכּוֹפֶה בְּחִירָתוֹ לְבַטֵּל שִֹכְלוֹ לְגַמְרֵי וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים... וְעַל כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְשִֹיחָה בֵּינוֹ וּבֵין קוֹנוֹ שֶׁיְּזַכֵּהוּ ה' יִתְבָּרַךְ וְיַעַזְרֵהוּ לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בַּעַל בְּחִירָה בְּמַה שֶּׁזָּכָה לִבְחֹר בְּחַיִּים אֲמִתִּיִּים בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה מַה שֶּׁמְּסַלֵּק שִֹכְלוֹ וּבוֹחֵר בֶּאֱמוּנָה וּתְפִלָּה

[עושה חדשות]

זכור לי ששמעתי שהחזו"א דן בעניין.

בסוף החזון איש טהרות

זכורני שהנידון שלו הוא על תפילה להצלחת חבירו בתורה ומצוות, כי על עצמו י"ל שהבחירה בטוב היא בזה שהוא בוחר להתפלל על כך, משא"כ במתפלל על חבירו.
עכ"פ מה כוונת רבי דוד כוכבי בהמשך דבריו המובאים לעיל על הוצאת השכל מהכח לפועל וכו' ומה זה עונה על שאילת אחד מן החבירים?

[אביגדור]

המהרש"א בח"א ברכות י ע"א כתב שבאדם שהוא מתפלל על עצמו י"ל בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו וכן במקום שכולל עצמו עם אחרים כגון בהשיבנו ג"כ מובן (וצריך ביאור) אבל בתפילה על אדם אחר כההוא מעשה שם שהתפלל ר"מ שיחזרו בתשובה א"א לומר כן וסיים ויש ליישב וק"ל.

[עושה חדשות]

לגבי מה שתירץ החזו"א שם, כעת ראיתי -

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן מ;
...בתפלת ברוריא שישובו הרשעים בתשובה ומה שתירץ כתר"ה על תפלת ברוריא על הרשעים שישובו בתשובה שהקשה מהרש"א בברכות דף י' בח"א הא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים דאולי ע"י תפלת האדם אין זה נקרא ביד"ש, הנה הוא דוחק גדול ולא מסתבר זה כלל דהא התפללה שהשי"ת יעשה שישובו בתשובה וזה הא תמוה מאחר דהוא בידי אדם, אבל צריך לומר שהתפלה היתה שלא יהא להם נסיונות וממילא ישובו שלא היו חוטאים אלא מחוסר פרנסה וכדומה, וגם שייך להתפלל שהשי"ת יזמין להם שישמעו דברי מוסר מאנשים צדיקים וישובו עי"ז בתשובה וזה יותר נכון.

[אליהו בן עמרם]

ראיתי היום בס' הבתים -

תפילה על תורה ומצוות - ספר הבתים.png

האם מצינו עוד בד' הראש' שעסקו בשאילה זו? וכן האם יש ע"ז דברים כתובים מרבותינו האחרונים? ומה פשר מש"כ בסיום התשובה?

בענין סוף דבריו, אם אינני טועה בהבנה, פשט דבריו נראה לכאורה כך:
הבקשות של "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלימה.." אינן בקשות כבקשות הרפואה והפרנסה, שמשמעותן הפשוטה לבקש ממי שהדבר בידו, ואם יעלו התפילות/בקשות לרצון, ימלא הבוי"ת בקשת המתפלל.
אלא, הצהרה בדיבור של רצונו הפנימי של המתפלל, שאם מבקש על תורה עבודה ותשובה, סימן שזה רצונו ובזה הוא בוחר.
כלומר הוצאת "בחירתו בטוב" מן הכח (של המחשבה הפנימית) אל הפועל (הדיבור, וההצהרה בפיו).
(ומש"כ "וזאת היא התשובה הגמורה" - או שמתכוון, שזו התשובה הגמורה לשאלה הפותחת של דבריו, או פשט אחר...ואכמ"ל)

והחידוש בדברים, שכלולות בתפילת שמו"ע כמה אפשרויות: גם בקשות וגם הצהרות כנ"ל...
ובכלל, שיש מושג כזה, של מה שנראה על פניו כ"בקשה", אך זו למעשה "הצהרה"...

וזה אולי יכול לסייע למי שרצה לבאר, שגם ה"בקשות" הפשוטות על בריאות ופרנסה, אינן אלא בעצם "הצהרות" של המתפלל שהוא תלוי בדברים אלה ביד הבוי"ת, והצהרת התלות הזאת - היא זו שפועלת...ואכמ"ל.

[אליהו בן עמרם]

ראיתי היום בס' הבתים -

תפילה על תורה ומצוות - ספר הבתים.png

האם מצינו עוד בד' הראש' שעסקו בשאילה זו? וכן האם יש ע"ז דברים כתובים מרבותינו האחרונים? ומה פשר מש"כ בסיום התשובה?

בענין סוף דבריו, אם אינני טועה בהבנה, פשט דבריו נראה לכאורה כך:
הבקשות של "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלימה.." אינן בקשות כבקשות הרפואה והפרנסה, שמשמעותן הפשוטה לבקש ממי שהדבר בידו, ואם יעלו התפילות/בקשות לרצון, ימלא הבוי"ת בקשת המתפלל.
אלא, הצהרה בדיבור של רצונו הפנימי של המתפלל, שאם מבקש על תורה עבודה ותשובה, סימן שזה רצונו ובזה הוא בוחר.
כלומר הוצאת "בחירתו בטוב" מן הכח (של המחשבה הפנימית) אל הפועל (הדיבור, וההצהרה בפיו).
(ומש"כ "וזאת היא התשובה הגמורה" - או שמתכוון, שזו התשובה הגמורה לשאלה הפותחת של דבריו, או פשט אחר...ואכמ"ל)

והחידוש בדברים, שכלולות בתפילת שמו"ע כמה אפשרויות: גם בקשות וגם הצהרות כנ"ל...
ובכלל, שיש מושג כזה, של מה שנראה על פניו כ"בקשה", אך זו למעשה "הצהרה"...

וזה אולי יכול לסייע למי שרצה לבאר, שגם ה"בקשות" הפשוטות על בריאות ופרנסה, אינן אלא בעצם "הצהרות" של המתפלל שהוא תלוי בדברים אלה ביד הבוי"ת, והצהרת התלות הזאת - היא זו שפועלת...ואכמ"ל.

בפירוש החיד"א בחומת אנך ובמצודות על הפסוק בירמיה י"ז - "רפאני ה' וארפא וגו'" נראה לכאורה שגם ברכת רפאנו בשמו"ע הינה סוג של "הצהרה".
רפאני ה' = בקשה
כי "ארפא" - רק ממך נרפאים
וכן הושיעני ואוושע - כי בידך הישועה
כי תהילתי אתה = הכל תלוי בידך בלבד, וזאת תהילתי.