עמוד 1 מתוך 1

המשמש ליום 90 הרי זה שופך דמים, מה ההנהגה היום חוששים?

פורסם: ה' יוני 09, 2016 2:42 pm
על ידי שלח
מה דעת הפוסקים בסוגיה וכיצד למנות את הימים ומה ההנהגה?

Re: המשמש ליום 90 הרי זה שופך דמים, מה ההנהגה היום חוששים?

פורסם: ה' יוני 09, 2016 3:15 pm
על ידי עזריאל ברגר
שלח כתב:מה דעת הפוסקים בסוגיה וכיצד למנות את הימים ומה ההנהגה?

דעת הגמרא היא שאין לחשוש...
כמדומני שראיתי באחרונים (אולי בשם הצמח-צדק?) שע"י שהגמרא פסקה ש"שומר פתאים ה׳" - כבר נעקרה הסכנה לגמרי.

ועכ"פ כמעט אף פעם א"א לדעת מתי זה בדיוק, אא"כ במקרים חריגים במיוחד.

Re: המשמש ליום 90 הרי זה שופך דמים, מה ההנהגה היום חוששים?

פורסם: ה' יוני 09, 2016 3:24 pm
על ידי ביליצר
"תנא: המשמש מטתו ליום תשעים כאילו שופך דמים. מנא ידע? אלא אמר אביי: משמש והולך, ושומר פתאים ה'" (נדה לא.)

רשי מנא ידע ,הא לא ידע אימת מעברה

עכ"פ הברייתא עדיין מקדימה דשלושה חדשים הראשונים קשה לאשה ולולד

Re: המשמש ליום 90 הרי זה שופך דמים, מה ההנהגה היום חוששים?

פורסם: ה' יוני 09, 2016 3:39 pm
על ידי אבא יודן
CIMG0249.JPG
CIMG0249.JPG (1.53 MiB) נצפה 2554 פעמים

Re: המשמש ליום 90 הרי זה שופך דמים, מה ההנהגה היום חוששים?

פורסם: ה' יוני 09, 2016 5:01 pm
על ידי שלח
ראיתי פה בנטעי גבריאל

Re: המשמש ליום 90 הרי זה שופך דמים, מה ההנהגה היום חוששים?

פורסם: ה' יוני 09, 2016 5:28 pm
על ידי עקביה
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן סג
וכן הוא טעם אביי בנדה דף ל"א במה שמתיר לשמש בספק יום תשעים דתנא דהמשמש ביום תשעים להריונה כאילו שופך דמים ואקשינן מנא ידע ואמר אביי משמש והולך ושומר פאתים /פתאים/ ה', דכיון שהוא דבר טבעי ולא אסרה תורה מלשמש אז ש"מ שהוא הבטחה שלא תסתכן מצד זה אם אינה חייבת עונש ולא נכנס זה בגדר סמיכות על הנס שאסור ומחוייב האדם ליזהר בכמה זהירות שלא לבא לחשש כל דהו מסכנה ומצנים פחים וכדומה דהכא שאני דהוא כמו הבטחה מהשי"ת שלא תסתכן כשלא תתחייב עונש ומעונש שחייבת א"א להמלט ולכן מסתבר שמותר לאביי אף אם היה ידוע שהוא ודאי יום תשעים ולא רק בספק שנימא כוונתו דישמור ה' שלא יזדקקו לתשמיש ביום צ' כי הרי זמן עונה דהטיילין בכל יום והיה לן לאסור להטיילין לשמש בכל יום כשהיא קרוב ליום צ' כדי שיהיה שייך שמירה זו דלא יזדמן להם לשמש ביום תשעים אלא צריך לומר דלאביי מותר לגמרי והוא מטעם דבארתי דהוא הבטחה שלא תסתכן וישמור אותה השי"ת מהסכנה אף כשתשמש ודאי. ויהיה ניחא מה שנקט בלשון אלא אמר אביי שמשמע שפליג וסובר שליכא כלל איסור לשמש ביום תשעים אף אם היה ידוע ולא שהוא רק מתרץ דבספק לא חיישינן משום דשומר פתאים ה' והברייתא איירי באם יזדמן שידוע להם או שאסרה מלשמש בכל יום שהוא כידוע להם אלא שאביי מתיר לגמרי אף לשמש בכל יום משום דאף בידוע שהוא יום תשעים היה מתיר מטעם דבארתי.