טעות בברכת כהנים

[הכהן]

באחד מימי השבוע שעבר, טעה הש"ץ והקריא "יאר ה' פניו אליך וישם לך שלום", ומצאו הטעות לאחר שסיים "המברך... בשלום".
מה היה צריך לעשות? האם ניתן לברך בר"כ בנפרד מחזרת הש"ץ?

[סתם יהודי]

שאלה מעניינת.
על כל פנים, ידוע הדין, שאם התפללו כולם ביחיד, ואחר כך הצטרפו יחדיו למנין, ורוצים לשמוע קדושה, אז למרות שכולם כבר התפללו, יכול אחד לעלות כש"ץ ולומר קדיש וברכו וברכת יוצר אור, וחזרת הש"ץ, ועל ידי כך יוכלו לשמוע את הקדושה, וזה הוא דין "פורס על שמע" המפורסם עוד מימי הגמרא. שמע מינה תרתי: שמע מינה, שאי אפשר לומר קדושה במנותק מחזרת הש"ץ, הואיל וזו הייתה עיקר תקנת הקדושה מלכתחילה, ושמע מינה, שאע"פ שכבר שמעו חזרת הש"ץ רשאים לחזור עליה כדי שיוכלו לשמוע קדושה. ואפשר דהוא הדין הכא, דלכאו' מה לי אם רוצים לשמוע קדושה מה לי אם רוצים לשמוע ברכת כהנים, הא שניהם דאורייתא.
וכמובן כל זה לעיון בעלמא, לא להלכה ולא למעשה,

[יאיר]

מה המקור לקדושה דאורייתא?

[סתם יהודי]

מה המקור לקדושה דאורייתא?

ונקדשתי בתוך בני ישראל.
ולכן גם אי אפשר לומר קדושה בפחות מעשרה.

[הכהן]

הרי ברכת כהנים דאו' ותפילה דרבנן, והיאך נתלה גדול בקטן?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שיש נדון באחרונים שמהרגע שחז"ל קבעו את קיום מצוות ברכת כהנים בתפילה דווקא, א"א לקיימה שלא בתפילה

[סעדיה]

הרי ברכת כהנים דאו' ותפילה דרבנן, והיאך נתלה גדול בקטן?

א. דעת היעב"ץ הוא שנ"כ בגבולין היא מדרבנן, וממילא לק"מ, אך כבר הוכיח המשנ"ב (בהערה בסו"ס קכ"ח) מכ"מ ל"כ.
ב. המשכנות יעקב (או"ח סי' צ') הוכיח מזה כדעת הרמב"ם דתפילה בכל יום היא מאורייתא.
ג. אחיו הקרן אורה (סוטה ל"ח.) השיב דלא מיבעיא לשיטת הרמב"ן דתפילה היא מדרבנן אלא אף לשי' הרמב"ם הרי תפילה בציבור ודאי מדרבנן היא.
ד. הגר"ח הלוי (בספרו הל' תפילה) ביאר דאפי' לדעת הרמב"ן דתפילה היא מדרבנן היינו לגבי חיובה אבל ענינה וקיומה היא מדאורייתא, והוסיף (הובא בעמק ברכה עניני נ"כ בשם הגרי"ז הלוי ובקונטרס תורת חסד שבסו"ס מרפא לשון תפילה סי' ב בשם ר' יונה מינסקער) דה"ה ענין תפילה בציבור היא מדאורייתא דהוי עבודת ציבור, ובזה ביאר הא דנ"כ אינו אלא בתפילה בציבור מדאורייתא.

[הכהן]

בעצם הענין, הסתפקתי אם הכהן יכול לומר שהאחריות כולה היא על הש"ץ, "בשביל זה הוא עומד שם", או שגם הוא צריך לשים לב היכן הוא אוחז.
ובש"ק זו מצאתי ראיה לדבר משליח ב"ד שהוסיף רצועה אחת הרי זה גולה, ואוקמינן בב"ק לב: בטעה דיינא במניינא, ואף על פי שהדיין השני מונה והשלישי אומר הכה, צריך השליח לשים לב אם המנין מתאים, דאל"ה אין שום סברא שיגלה.

[שום בעל בכי]

כמדומני שיש נדון באחרונים שמהרגע שחז"ל קבעו את קיום מצוות ברכת כהנים בתפילה דווקא, א"א לקיימה שלא בתפילה

אם תוכל לפרט.

וגם, לפני שתיקנו, מתי בדיוק בירכו הכהנים את העם? והאם עשו זאת גם ביחיד?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שיש נדון באחרונים שמהרגע שחז"ל קבעו את קיום מצוות ברכת כהנים בתפילה דווקא, א"א לקיימה שלא בתפילה

אם תוכל לפרט.

וגם, לפני שתיקנו, מתי בדיוק בירכו הכהנים את העם? והאם עשו זאת גם ביחיד?

לגבי השאלה הראשונה- התכוונתי לנדון אם אפשר לקיים מצווה דאורייתא שלא בדרך שחז"ל קבעו לקיים אותה (כגון לגבי תקיעת שופר בר"ה שחל להיות בשבת אם קיים בזה מצווה דאורייתא ועבר על דרבנן או שלא קיים כלל את הדאורייתא, וכו'. ויעויין מה שהערתי בזה בקצרה בס"ד במאמרי בקובץ הכי אתמר א' (יש באוצר)
לגבי השאלה השניה- יעויין בספר נשיאת כפים כהלכתה (הרב משה הכהן גרוס), בחלק תוספת ברכה סימן א.

[עינא דשפיר חזי]

כמדומני שיש נדון באחרונים שמהרגע שחז"ל קבעו את קיום מצוות ברכת כהנים בתפילה דווקא, א"א לקיימה שלא בתפילה

אם תוכל לפרט.

וגם, לפני שתיקנו, מתי בדיוק בירכו הכהנים את העם? והאם עשו זאת גם ביחיד?

עיין ביאור הלכה סימן קכח סעיף א ד"ה "דזר עובר בעשה".

[שומע ומשמיע]

וגם, לפני שתיקנו, מתי בדיוק בירכו הכהנים את העם? והאם עשו זאת גם ביחיד?

viewtopic.php?f=17&t=26081&p=264683&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90#p264731