האם מותר לפרש את המשנה שלא כפירוש הגמ'?

[לוי יצחק]

?

[פלתי]

כן, כל זמן שאין נפ"מ להלכה. עי' תפא"י ריש ב"מ.

[חד ברנש]

היה כאן אשכול ישן בנוגע לספר 'פשוטה של משנה'.

[צעיר_התלמידים]

השאלה היותר חזקה היא בשביל מה זה טוב ומה זה מועיל?

[לוי יצחק]

תשח"ח לה"פלתי" על המקור הנכבד.
אח"כ מצאתי שבתוי"ט נזיר פ"ה מ"ה כתב ג"כ להתיר, אם אינו סותר דין מהגמ'.
ולהרב הצעיר שיחי', על מה הקצף? תורה היא וללמוד אני צריך, וכשם שרבו מפרשי הפשט במקרא, ואין איש שישאל "בשביל מה זה טוב ומה זה מועיל", שכך היא דרכה של תורה, ופשוט.

[בברכה המשולשת]

הכל כבר נתברר באשכול אליו הפנה הרב חד"ב שליט"א, רק יש להעיר שרבים חלקו על התוי"ט ורבים הסכימו עמו

[עושה חדשות]

viewtopic.php?f=17&t=17359&hilit#p165135

[י. אברהם]

עי' תוס' (סוכה כד. ד"ה רבי) דאשכחן טובא שאין הגמרא חושב עיקר טעם, אותו טעם המפורש במשנה.

[י. אברהם]

האם ידוע למי אם בעלי הכללים דברו בדעת שאר הראשונים בזה?

ברמב"ן מכות (יג, ב ד"ה ולהך לישנא) קשיא לי' מאי טעמא קאמר רבי אבהו טעמא דרבי עקיבא משום גז"ש, א"נ משום רשעה המסורה לבי"ד, ור"ע גופיה נקט טעמא משום שאם עשו תשובה ב"ד של מעלה מוחלין להם. משמע דלא ס"ל כתוס' סוכה הנ"ל.
ואף דהרמב"ן מיירי בברייתא ולא במשנה, לכאו' לא שנא.

[אור עולם]

viewtopic.php?f=19&t=39001&p=443880&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%A4%D7%A9%D7%98#p443880
יחסית בתחילת העמוד שם, דברים בשם ר"י מאיר ודיון ע"ז בהמשך

[לארץ ולדרים]

לכאו' הדיון לא קשור לאו"ה

[לענין]

רבדים ב'רבדים'; שיקולי הוראה וחינוך בדרך הוראת התלמוד - הרב נריה גוטל עם נספח מהגרז''ן גולדברג. בד''ד 15.doc

(152 KiB) הורד 132 פעמים

[לארץ ולדרים]

עיין מהרש"ל סנהדרין נ"ב ב' ד"ה טעה בדרב מתנא

[ביקורת תהיה]

ברמב"ן מכות משמע דלא ס"ל כתוס' סוכה הנ"ל.

שם בא רבי עקיבא לנמק מה טעם מודה הוא לרבי ישמעאל בחייבי כריתות (בעוד שהוא חולק עליו בחייבי מיתות ב"ד), ובכגון דא אין שייך לומר שאין הנימוק עיקר טעמו.

[תלמיד-חכמים]

ראיתי פעם, שהרמב"ם רגיל לפסוק כהירושלמי משום שהוא מפרש את המשנה בדרך פשוטה יותר מהבבלי. וצ"ע.

[חגי פאהן]

ראיתי פעם, שהרמב"ם רגיל לפסוק כהירושלמי משום שהוא מפרש את המשנה בדרך פשוטה יותר מהבבלי. וצ"ע.

ודאי שהב"י חולק על זה, אם יש מקור לאמירה זו.

[יושב בשער]

הערה כללית: בדרך כלל שייך ב' טעמים\מניעים לפרש משנה שלא כפירוש הגמ', וההבדל כרחוק מזרח ממערב.
א' כפי הטעם שנמסר מבית מדרשו של רבנו הגר"א, כי כמו שיש כמה וכמה פנים לפסוקים, כך יש כמה פירושים למשניות, שגם בהם שייך פרד"ס. (אגב, ראיתי ס' מעשה רקח לגדול בזמנו הגר"א רקח ז"ל שמפרש את המשניות בדרך סוד.) א"כ, שייך לעשות כן להגדיל תורה ולהאדירה.
ב' דרך מחקר. וכל המונח בזה.

[תלמיד-חכמים]

ראיתי פעם, שהרמב"ם רגיל לפסוק כהירושלמי משום שהוא מפרש את המשנה בדרך פשוטה יותר מהבבלי. וצ"ע.

ודאי שהב"י חולק על זה, אם יש מקור לאמירה זו.

שו"ת מהרי"ק סי' ק':
"דבר ידוע שרבינו משה רגיל לפסוק על פי הירושלמי יותר מכל הפוסקים הידועים אצלינו ואפי' במקום שאין תלמודינו מוכיח כדברי הירושלמי לפעמים יפסוק כמותן היכא שתלמודינו מעמיד משנה או ברייתא בשינוי דחיקא והירושלמי מפרשא בפשטא תופס לו שיטת הירושלמי".