ופירש רשב"ם -תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין אלא אין גוזרין גזרה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות ומבטלת ממנו תורה ומצות ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן ואמרי לה לישוע הבן דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין
ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו - בענין טוב ולא ע"י עובדי כוכבים ומצות לא יבטלו עוד.
אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין - במה שלוקחין נשים שאינם סבורים שיש איסור בדבר.
ואל יהיו מזידין - דמשום דלא יוכלו לעמוד בה יבטלוה ונמצאו מזידין הלכך לא גזרינן.
ומבו' דכליון זרעו של אברהם אינה סיבה מספקת שלא לגזור גזירה זו, אלא רק מפני שאין הציבור יכול לעמוד בה, ועד עתה יש איסור בדבר, אלא דכולנו שוגגין(?).
ובאמת התוס' העירו מצד אחר, ז"ל -
אבל גם התוס' לא דנו אלא מצד מצ"ע דפרו ורבו, (ועי' תו"ח שתי' דיש כח ביד חכמים לעקור וכו').תימה הכתיב פרו ורבו ושמא על אותן שכבר קיימו פריה ורביה קאמר והיינו זרעו של אברהם כלה שלא יוליד אלא בן ובת
אמנם כל הנושא טעון ביאור, פרעה גזר על הזכרים ולבן ביקש לעקור הכל וכו', ואילו כאן משמע שהיה מן הראוי לכלות זרעו של אברהם רח"ל. האם ראוי בכורח שיקולי האבילות על החורבן לעשות דבר נורא שכזה? וכיצד יתקיים העיקר של הגאולה וביאת המשיח אם יימחה שם ישראל מעל האדמה?