נהר שלום כתב:לא יודע אם כבר הובא לעיל.
שמעתי בשם הגר"מ פינשטיין שכל כלי חשמל אינם חייבים בטבילה בגלל שהחשמל מחבר אותם לקרקע.
נהר שלום כתב:נהר שלום כתב:לא יודע אם כבר הובא לעיל.
שמעתי בשם הגר"מ פינשטיין שכל כלי חשמל אינם חייבים בטבילה בגלל שהחשמל מחבר אותם לקרקע.
מאן ידע איזהו מקומן?
צ"ע לסברא זו מדעת רבנן במסכת בבא בתרא דף סו: דסבירא להו דכל תלוש ולבסוף חיברו חשיב תלוש, הלכך בכלי חשמל שתולשם ומחברם בכל שעה כל שכן שאינם נחשבים מחוברים לקרקע.
הצעיר באלפי כתב:נהר שלום כתב:נהר שלום כתב:לא יודע אם כבר הובא לעיל.
שמעתי בשם הגר"מ פינשטיין שכל כלי חשמל אינם חייבים בטבילה בגלל שהחשמל מחבר אותם לקרקע.
מאן ידע איזהו מקומן?
צ"ע לסברא זו מדעת רבנן במסכת בבא בתרא דף סו: דסבירא להו דכל תלוש ולבסוף חיברו חשיב תלוש, הלכך בכלי חשמל שתולשם ומחברם בכל שעה כל שכן שאינם נחשבים מחוברים לקרקע.
תלוש ולבסוף חיברו חשיב כתלוש רק אם אינו עומד לכך מעיקרא, אך אם עומד לכך מעיקרא שפיר מקרי מחובר לקרקע גם אי בתחילתו תלוש הוא כידוע וכן הוא בגמ' שבת (נ"ח:) דזוג של דלת טהורה, וברש"י (שם, ד"ה ושל דלת) דלת מחובר לבית הוא, שהוא חבור לקרקע, ואינו כלי לקבל טומאה, וזוג העשוי לו בטיל לגביה, כדאמרינן בריש פרקין דלעיל, כל המחובר לו הרי הוא כמוהו ע"כ, (ועי' באג"מ יו"ד א' סי' קט"ז ועוד שהאריכו בזה כידוע)
הצעיר באלפי כתב:אני חושב שפעם ראשון לא עלה הקובץ במצב תקין
ארזי ביתר כתב:חידוש זה שנאמר כאן שכלי חשמל נעשים מחוברים לקרקע, צ"ע.
מה דין קומקום, שהוא עצמו אינו מחובר לחשמל, ורק בסיסו מחובר?
הצעיר באלפי כתב:ארזי ביתר כתב:חידוש זה שנאמר כאן שכלי חשמל נעשים מחוברים לקרקע, צ"ע.
מה דין קומקום, שהוא עצמו אינו מחובר לחשמל, ורק בסיסו מחובר?
לכאורה היא מחויבת בטבילה גם להפוטרים משום דין מחובר לקרקרע.
דהא אין הבסיס שלו חלק מהכלי בעצם, ואינה מויבת בטבילה בכלל, ורק הקומקום היא החלק המחויב בטבילה והיא כלי בפני עצמו,כן נלענ"ד לכאורה.
לעומקו של דבר כתב:יש כמובן להדגיש שבכלי כזה שעשוי לנחת, דהיינו אינו מיטלטל מצד עצם טבעו קרוב הרבה יותר לומר שהוא נחשב מחובר לקרקע מאשר סתם כלי חשמלי.
[/quote]לייטנר כתב:כלי העשוי לסחורה - חידושו של האבני-נזר
קשה מאוד לסמוך על דעת הגאון בעל הצפנת-פענח ולבנות את ההיתר על הפקעת חיוב טבילה מכלים שנועדו מעיקרא לסחורה, ולכן צריך לדון בעוד דרכים להלן.
לעיל ראינו שאף שלדעת רוב הפוסקים טבילת כלים מדאורייתא, השימוש בכלי שאינו טבול אינו אסור אלא מדרבנן. כמו כן ראינו את שיטת האבני-נזר וסיעתו הסוברים שכלי שאי אפשר לטובלו לא חלה עליו חובת הטבילה, והסקנו שאף שלשיטה זו יש יסוד בדברי הפוסקים, אין היא 'דרך המלך' לרוב הראשונים וראוי למצוא פתח היתר נוסף.
כמו"כ דחינו את דעת בעל הצפנת-פענח שכלים שנועדו מלכתחילה לסחורה לא נאמר בהם דין טבילה.
אבי 1000 כתב:לייטנר כתב:כלי העשוי לסחורה - קשה מאוד לסמוך על דעת הגאון בעל הצפנת-פענח ולבנות את ההיתר על הפקעת חיוב טבילה מכלים שנועדו מעיקרא לסחורה, ולכן צריך לדון בעוד דרכים להלן.
עובר ושב כתב:אמנם עצה פשוטה, למי שמכיר גוי בסביבתו, לתת לו במתנה ולשאול ממנו בחזרה. יש שכתבו לפרק ולהרכיב, אבל צריך פירוק שיודע רק אומן לעשותו. ואחד הפוסקים אמר שבצירוף כל הנ"ל ניתן להקל בפירוק והרכבה של כמה ברגים.
חכמה בגוים כתב:עושה חדשות כתב:הרב חכמה בגוים,
אשמח לשמוע דעתך בנוגע למש"כ במקו"א forums/viewtopic.php?f=7&t=24208&p=285214&hilit#p285392 דחייה לראיית הגרחש"ג זצ"ל,
ע"פ המבו' בראש' דהטעם להגעלה מדאו' אם טע"כ לאו דאו', הוא משום דכל שאינו ראוי לטבילה הטבילה מעכבת בו, ואילו מה שאינו צריך הגעלה, אין חיסרון הטבילה אוסר את המאכל כי הראוי לטבילה אין הטבילה מעכבת בו. ואף שהדברים מחודשים ביותר, הן כך היא שיטת הרמב"ן, וכמו שהעידו לנו הרא"ה ורבינו דוד והמאירי. וא"כ להס"ד דבעי הערב שמש, הנפק"מ היא לאסור את המאכל. (וצ"ע האם פירות שהונחו בכלי שאינו טבול ייאסרו משום כך, או רק אם התבשלו בו וכיו"ב - היות ויסוד חיוב הטבילה מישך שייכי עם ענין גיעולי מאכלותיהם).
כת"ר נהג בחכמה כשכתב 'ואף שהדברים מחודשים ביותר, הן כך היא שיטת הרמב"ן, וכמו שהעידו לנו הרא"ה ורבינו דוד והמאירי'. לאמור: אמנם גם הרא"ה, גם רבינו דוד וגם המאירי, הם, איך לומר באופן מכובד, קצת צדדיים [בשם הגר"י שפירא שמעתי 'וינקעלאך ראשונים', =ראשונים 'פינתיים'] והם אומרים הרבה פעמים חידושים שאין להם מובן במערכת החשיבה המקובלת; אבל אין זה מגרע ממעמדם בתור עדים נאמנים על שיטת הרמב"ן, ובכן, יש לנו רמב"ן!
ואני נבוך בזה, כי אין נבואתם כנבואת משה אבי הנביאים אלא כשאר הנביאים, ומסתבר שאם היינו שומעים הדברים יוצאים מפי הרמב"ן או תלמידיו המרכזיים יותר הי הדברים נכתבים באופן מובן יותר.
ובאמת שאיני מבין גם את פירוש המילות, האם סופו של דבר הכלי אסור מחמת חסרון טבילה, או מחמת ענין אחר. וזכורני שכשלמדתי הסוגיא היה לי איזה הבנה, אך לע"ע מקופיא איני מבין.
ועכ"פ מה שכת"ר משתמש בדבריהם, כפי הנראה מתוך הנחה שטומאת הכלי היא האוסרת המאכל. ואם כן, הרי גדלה הראיה שבעתיים, שנמצא שטומאת הכלי היא סיבה לאיסור ההשתמשות, ועד כדי כך שאפילו תאסור המאכל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 220 אורחים
