פורום אוצר החכמה

עושה חדשות כתב:מצו"ב שיחת הגרחי"צ קפלן לפרשת שלח בהאי שתא, ובתו"ד אות יב חידושים נשגבים בדין כפייה על המצוות,
וחוששני האם הפריז בזה על המידה, (ואין ראיה כלל מהמעשים שהביא אצל החזו"א ורבי מאיר חדש והגראל"ש). תנו דעתכם!

ד שלח ע''ו.pdf

לעומקו של דבר כתב:

עושה חדשות כתב:מצו"ב שיחת הגרחי"צ קפלן לפרשת שלח בהאי שתא, ובתו"ד אות יב חידושים נשגבים בדין כפייה על המצוות,
וחוששני האם הפריז בזה על המידה, (ואין ראיה כלל מהמעשים שהביא אצל החזו"א ורבי מאיר חדש והגראל"ש). תנו דעתכם!

ד שלח ע''ו.pdf

היכן משיגים השיחות באופן קבוע?

עושה חדשות כתב:מצו"ב שיחת הגרחי"צ קפלן לפרשת שלח בהאי שתא, ובתו"ד אות יב חידושים נשגבים בדין כפייה על המצוות,
וחוששני האם הפריז בזה על המידה, (ואין ראיה כלל מהמעשים שהביא אצל החזו"א ורבי מאיר חדש והגראל"ש). תנו דעתכם!

ד שלח ע''ו.pdf

סגי נהור כתב:הפירוש המופיע כאן בשם הגר"ח מוולאזין על "דע מה למעלה ממך" הוא להבעש"ט, הלא בכתר שם טוב (סי' קמה בכש"ט השלם) מתוי"י פ' עקב.

ברזילי כתב:אין מקשין על הדרוש, אבל אם הכוונה גם להלכה הדברים נראים לענ"ד תמוהים.

א. התירוץ על סומא-חרש לא עונה על השאלה. הלא הוכחת הגמ' היא לא ממה שאין כופין אלא מעצם ההיתר. אם יבוא לפנינו אותו סומא-חרש וישאל האם הוא מותר באשתו (ויבקש שיענו לו ברמיזה באופן שיכול להבין) מה נאמר לו? או שנאמר שבאמת באופן כזה אסור באשתו, או שנאמר שמותר כי מכיר בה בדרכים אחרות. אכן זה בדיוק מה שכותב מהריל"ד בתשובתו (והוסיף בחריפותו שאם גם היא חרשת וסומא הלא זה עצמו הסימן היותר גדול...). אם כן מגוף הדין אין ראיה בכלל, אבל עכ"פ לשונו של מהריל"ד בפתיחת דבריו היא קצת סיוע.

ב. מכין אותו עד שתצא נפשו איננו תוכחה בעלמא, אלא קרוב יותר לכפיה בשלשלאות ועדיף מינה. אמנם במ"ע הכפיה היא עד שיעשה מרצונו, כי אפשר שאחרת אין כאן מעשה מצוה, אבל כבר כתבו אחרונים שגם בלאוין כופים (הפלאה כתובות, מנ"ח), והחו"י אמנם חולק אך מטעם צדדי -- שכל עוד לא עבר בפועל א"א לכפותו כי אולי לא יעבור ואח"כ מאי דהוה הוה. לא עלה על דעתם שהמנעות מאיסור בלא בחירה איננה דבר הראוי לכפות עליו, וגם לא שמענו שצריך לכפות עד שיאמר רוצה אני, בודאי לא בלאוין (אם נאמר כך, באמת יווצר מצב מאד מוזר - שלדעת האחרונים הנ"ל אם יכו אדם כדי שימנע מלעבור איסור, לא יפסיקו להכותו גם כשברור שלא יעבור, כי שאין המנעותו בבחירה, וראוי להוסיף להכותו מכה רבה עד שיגיע לגדר רוצה אני...). גם ידענו שלמעשה בהרבה קהילות היו מטילים עונשי מאסר בשלשלאות על בעלי עברה (ואולי יש לחלק בין ענישה לבין כפיה מראש, אבל נראה שגם הענישה תכליתה לכפות שלא יעבור עוד).

ג. כמובן נשאלת השאלה מה הערך של מעשה מצווה (ואולי גם של הימנעות מאיסור) בכפייה. על זה בדיוק עומד החזו"א, אבל כוונתו איננה כפי שהוסבר כאן (כאילו כפיה בבי"ד מעוררת הסכמה פנימית, אפילו בגיטין ובקרבנות אינני חושב שזה הפשט ברמב"ם, אבל עכ"פ שם באמת מוסכם שיש צורך בהסכמה), אלא כפי שאומר החזו"א בפירוש - שכל ישראל נחשבים כגוף אחד, ויש ערך להימנעות של איסור שיעבור פלוני אם היא נעשית בבחירתו של אלמוני הכופהו (ממש הפך דברי הקונטרס "שהמצווה היא ענין שלו"), וכעין זה כבר כתב מהר"ם חביב ביום תרועה, שכתב שכפאוהו יהודים וקיים מצוה שלא לרצונו יצא, גם אם מצ"כ (ואף אם לא קבל חידוש זה, לענין לאוין פשוט הוא יותר).

ד. הסבר אלטרנטיבי לטעם הכפיה הוא שאמנם אין ערך עצמי של עבודת ד' בהמנעות מאיסור בכפיה, ואולי אפילו לא בקיום מ"ע בכפיה, אבל יש בכך תיקון החברה שלא תפרץ גדר.

ה. אלא שכתבו כבר קדמונים, וכ"ש בדורנו, שאם הכפיה תגרום נזק אין כופין, וזה ההסבר הפשוט למעשה שהביא מהגראי"ל. ולמש"כ בסעיף ד יש לומר עוד, שכשהחברה כבר פרוצה באיסור פלוני, באמת אין טעם לכפות את היחיד.

סוף דבר, אם כי הדברים יפים כדברי התעוררות לחזק חשיבות ההכרעה הפנימית של האדם, מעיקר הדין כופין לאפרושי מאיסורא גם במקום שאין שום הסכמה פנימית של העובר הפוטנציאלי, אלא שבזמננו יש לדון אם מטעם שאולי יש בזה קלקול, או משום שעיקר הטעם לכפיה בטל כנ"ל.

בברכה המשולשת כתב:

סגי נהור כתב:הפירוש המופיע כאן בשם הגר"ח מוולאזין על "דע מה למעלה ממך" הוא להבעש"ט, הלא בכתר שם טוב (סי' קמה בכש"ט השלם) מתוי"י פ' עקב.

הוא גם למרנא הגר"ח בנפה"ח (ומסתמא לא קיבל זאת מתורת הבעש"ט)

בברכה המשולשת כתב:

סגי נהור כתב:הפירוש המופיע כאן בשם הגר"ח מוולאזין על "דע מה למעלה ממך" הוא להבעש"ט, הלא בכתר שם טוב (סי' קמה בכש"ט השלם) מתוי"י פ' עקב.

הוא גם למרנא הגר"ח בנפה"ח (ומסתמא לא קיבל זאת מתורת הבעש"ט)

בברכה המשולשת כתב:זה לא כפיה על מ"ע אלא אפרושי מאיסורא

שומע ומשמיע כתב:

בברכה המשולשת כתב:זה לא כפיה על מ"ע אלא אפרושי מאיסורא

האם אתה סבור כמו הרבנים פה? viewtopic.php?f=17&t=29103&p=303084#p303084

עושה חדשות כתב:בהאי ענינא:

אם יש אדם שמיקל בענין מסויים על פי הוראת רב כדין, (היתר עיסקא, כשרות המאכלים, וכד'), ובאפשרותו של חבירו (הנוקט לאיסור) לסבב את הדברים להיתר גמור, באופן שהראשון לא ידע מכך כלל. האם יש ענין/חיוב לעשות כך? הרי יש הסוברים דבכה"ג גם מותר להושיט לו להדיא.

(ונפק"מ, לאלו הפועלים מאחרי הקלעים לשפר את מערכות הכשרות, את נוסחי מכירת החמץ והיתר עיסקא, וכל כיו"ב, ועושים זאת לזיכוי הרבים להציל את כלל ישראל מאיסורים חמורים. אמנם תליא בהנ"ל, כי גם לפני השיפורים החדשים, הרי מותר לסמוך על הכשרויות כדין, וגם לא נעשה כאן שיפור ביחס ל'בחירה' של הזולת שאינו מכיר בדבר זה כלל. אא"כ אנו דנים את כל ישראל כגוף אחד, ודו"ק).

עושה חדשות כתב:עלה כאן הנידון האם כפייה על המצוות שייכת להסבר של הרמב"ם בהל' גירושין שהכפייה מתשת את היצה"ר או דלגבי קיום מצוות לא נצרך להגיע להסבר של הרמב"ם. אם אפשר בבקשה להביא מקורות לנידון זה, לכאן ולכאן.