שבועת היסת על יכיר????

[איש טלז]

ראה תשובת הריב"ש סימן מא' שדן באשב שאומרת בני זה מפלוני הוא ותובעת דמי מזונות הבן . והוא מכחיש שאינו בנו וכתב הריב"ש שאינו חייב שבועת היסת מכיון דהוא נאמן על בנו מדינא דיכיר לומר שאינו בנו ועי"ש שהאריך בביאור סברא זו בסימן מב' דאי נימא שחייב שבועה א"כ למאי האמינתו תורה ,אמנם בתשב"ץ ב' יט' פליג עליה דכיון דיש בניהם טענת ממון אמאי אינו נשבע היסת עי"ש בכל דבריו
וכמדומה שהדברים תמוהים טובא וכי ניתן לתבוע עדים שבועת היסת וכל מה דמצינו היסת אינו אלא נגד טענת בע"ד ומה גרע בזה נאמנות יכיר ?

[איש טלז]

שו"ר שעמד בזה השו"מ ח"ב סימן קלה' עי"ש
ועצ"ע רב

[מאיר סובל]

לא הבנתי קושייתו. אכן לא מצאנו שעדים נתבעים לישבע היסת.
אבל אין זה מתוקף נאמנותם.
אלא בגלל שאינם הנתבעים.
רק כאן מצאנו שהנאמן הוא גם הנתבע על הממון.
זה בהחלט שקול אם להאמינו מצד היכיר שהוא על איסורים גם נגד התביעת ממון שכופר בה בנאמנות בדרגה כזו שישלול חיוב ההיסת, או שאין סתירה בין נאמנות יכיר לחיוב השבועה להכחיש הטענה.

[ביליצר]

ראה תשובת הריב"ש סימן מא' שדן באשב שאומרת בני זה מפלוני הוא ותובעת דמי מזונות הבן . והוא מכחיש שאינו בנו וכתב הריב"ש שאינו חייב שבועת היסת מכיון דהוא נאמן על בנו מדינא דיכיר לומר שאינו בנו ועי"ש שהאריך בביאור סברא זו בסימן מב' דאי נימא שחייב שבועה א"כ למאי האמינתו תורה ,אמנם בתשב"ץ ב' יט' פליג עליה דכיון דיש בניהם טענת ממון אמאי אינו נשבע היסת עי"ש בכל דבריו
וכמדומה שהדברים תמוהים טובא וכי ניתן לתבוע עדים שבועת היסת וכל מה דמצינו היסת אינו אלא נגד טענת בע"ד ומה גרע בזה נאמנות יכיר ?

הקושיא חזקה לכאורה דאם דין יכיר הוא נאמנות כשני עדים שוב מה שייך לחייבו היסת אף דהוי כבע"ד שנתבע על ממון,
אלא שכבר דנו האחרונים בדבר האם נאמנות יכיר הוא מדין עדות ככל עדות שבתורה ,כגון האם חל עליו הדין דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ,עיין שערי יושר ,ועיין חוט המשולש [רב חיים מוואלאזין]חלק א סימן ג ,

[איש טלז]

יל"ע לשיטות שיש נאמנות של יכיר לומר זה בני
א"כ ראובן שאמר על אחד שהוא בנו ובא שמעון ואמר עליו שהוא בנו האם יירש את שניהם וצ"ע

[עזריאל ברגר]

יל"ע לשיטות שיש נאמנות של יכיר לומר זה בני
א"כ ראובן שאמר על אחד שהוא בנו ובא שמעון ואמר עליו שהוא בנו האם יירש את שניהם וצ"ע

מהיכי תיתי לומר שלא יירש את שניהם?
אא"כ יבואו לדון על ירושות שניהם כאחד, ויכתבו יורשי שניהם הרשאה זה לזה.
ואז אכן זה תלוי בשאלה האם נאמנות האב על ירושתו היא מגדרי נאמנות או מגדרי הקנאה.