שהחיינו על תפילין

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
דב בן אברהם
הודעות: 63
הצטרף: ג' יוני 24, 2014 1:08 am

שהחיינו על תפילין

הודעהעל ידי דב בן אברהם » ג' יולי 26, 2016 8:32 pm

השאלה היא בגדול שקנה חדשים.

מה שנכון נכון
הודעות: 8868
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שהחיינו על תפילין

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' יולי 26, 2016 8:45 pm

ראה בב"י סימן כב ובמ"ב ובה"ל שם.

השואל מרבו
הודעות: 361
הצטרף: א' מאי 29, 2016 1:32 pm

Re: שהחיינו על תפילין

הודעהעל ידי השואל מרבו » ג' יולי 26, 2016 8:53 pm

עי' עוד שו"ת מהר"ם בריסק ח"א סי' צ"ד, יכול להיות שזה יעזור לך.

ש. ספראי
הודעות: 769
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: שהחיינו על תפילין

הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' יולי 27, 2016 10:56 am

"שהחיינו" בבין המצרים על יום הולדת שבעים והנחת תפילין// הרב שמואל ברוך גנוט// קול התורה באלעד, תמוז התשע"ב

כתב השו"ע (תקנא, יז): "טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש, אבל על פדיון הבן אומר, ולא יחמיץ המצוה", וכתב הרמ"א: "וכן בפרי שלא ימצא אחר ט' באב, מותר לברך ולאכלו בין המצרים". ומקורו טהור בב"י, שכתב כך: "מצאתי בתשובה אשכנזית (שו"ת מהרי"ל סי' לא) לברך שהחיינו בין המצרים כתוב בספר חסידים (סי' תתמ) דלא, ונראה לעניות דעתי כגון מילתא דאפשר לדחויי כגון פרי או מלבוש, אבל אי מיקרי פדיון הבן, אין מחמיצין את המצוה או הברכה, עכ"ל. ואמנם הגר"א ז"ל כתב על כך בביאורו: "חומרא יתירא הוא דאינן חמורים מאבל יום המיתה, ואמרינן בפרק הרואה א"ל מת אביו וכו', ודוקא בדאיכא אחר בהדיה הא לא"ה מברך שהחיינו, עכ"ל". (ובשו"ת הר צבי חאו"ח סי' קטז ציין שכך הוא לשון הרשב"א בשו"ת (ח"א, סימן רמה): "אבל ברכת שהחיינו אינה תלויה בשמחה, אלא תלויה בדבר שמגיע לו תועלת, ואעפ"י שמתערב עמו צער ואנחה, שהרי אפילו מת אביו ונפלה לו ירושה אומר שהחיינו", עכ"ל). וכתב המשנ"ב: " טוב ליזהר מלומר שהחיינו - אע"ג דאפילו אבל מברך שהחיינו מ"מ ימים אלו כיון שהזמן ההוא הוא זמן פורענות אין כדאי לומר שהחיינו לזמן הזה. והגר"א בביאורו חולק ע"ז וכתב דהוא חומרא יתירא, וכן הט"ז מפקפק בזה, וע"כ בשבת אין להחמיר בזה, דבלא"ה הרבה אחרונים מסכימין להקל בשבת".

והנה בשו"ת חוות יאיר (סי' ע, הו"ד בפ"ת יו"ד ריז, טז) כתב שהמגיע בס"ד לגיל שבעים, צריך לברך "שהחיינו", ואולם הגאון החיד"א (שיורי ברכה או"ח סי' רכג) כתב שעל כל פנים יברך בלא שם ומלכות, כיון שלא הוזכרה ברכה זו בתלמוד ובפוסקים. וכ"כ בשו"ת אפרסקא דעניא (ח"א קכג), ונהוג בזה לפטור עצמו בבגד או פרי חדש. והשאלה היא כיצד ינהג אדם שהגיע לגיל שבעים, האם יפטור עצמו בפרי ויברך "שהחיינו", שהרי כאשר יש בידו פרי שלא ימצא לאחר ט' באב, או כשישנה מצוה עוברת, יכול לברך "שהחיינו", וא"כ הזדמנות זו, בה נהיה הוא בן שבעים, לא תחזור לאחר ט' באב.

ואולם כל זה הוא אם קי"ל כהחוות יאיר, שמברכים "שהחיינו" בגיל שבעים, שאז אכן היה צריך לברך גם בשלושת השבועות. אך אנו הרי לא מברכים ברכה זו ורק פוטרים אותה ע"י פרי או בגד חדש, וא"כ פרי או בגד ניתן להשיג גם לאחר ט' באב.

ובביאה"ל (סי' כב) הביא מחלוקת הפוסקים האם מברכים "שהחיינו" על הנחת תפילין בפעם הראשונה וכותב שלכן יראה לפטור את עצמו בפרי או בגד חדש. והגרש"ז אוירבך זצ"ל נהג לתת את התפילין שרכש בהשאלה לבניו עד בר המצוה, וביום בר המצוה העניק להם אותו במתנה, ואז יכלו הם לברך על התפילין עצמו "שהחיינו", שהרי קיבלו כעת רכוש השווה כסף רב. וכתבו בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל (ס' שלמי מועד וס' הקטן והלכותיו) שהמניח תפילין לראשונה בשלושת השבועות, לא יפטור את ה"שהחיינו" ע"י פרי חדש. ומח"ס אחד שאל את הגרש"ז זצ"ל האם כשספרו הגיע מבית הדפוס בשלושת השבועות, יכול לפטור עצמו ב"שהחיינו" ע"י פרי חדש, (כפי הנהוג בזה, ע"פ דעת המור וקציעה הסובר שמח"ס מברך "שהחיינו" על הוצאת ספרו, שע"כ נוטלים פרי חדש, כדי לפטור הברכה), והשיב לו הגרש"ז שלא יעשה כן, וביכולתו לברך "שהחיינו" גם לאחר ט' באב, כל עוד שמח הוא במיוחד מהוצאת ספרו. הרי לנו שדעת מרן הגרש"ז זצ"ל שלמרות שאם לא יטול כעת פרי חדש, שוב לא יוכל לברך "שהחיינו", מ"מ לא יעשה כן בימים אלו.

עזריאל ברגר
הודעות: 4526
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: שהחיינו על תפילין

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' יולי 28, 2016 4:54 pm

לא עיינתי בכל המקורות,
אך ידוע לי שיש מחלוקת אם לברך שהחינו על ספרים ועל שאר כלים חוץ מבגדים.
הכרעת אדמו"ר הזקן בסידורו שאין לברך אלא רק על בגדים.

תפילין הם לכאורה כספרים, שהרי אין הנאת הגוף בלבישתם (ואדרבא, הם מציקים פיזית ומכבידים), ומצוות לאו ליהנות ניתנו.

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: שהחיינו על תפילין

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » א' יולי 31, 2016 3:29 pm

ש. ספראי כתב:והגרש"ז אוירבך זצ"ל נהג לתת את התפילין שרכש בהשאלה לבניו עד בר המצוה, וביום בר המצוה העניק להם אותו במתנה, ואז יכלו הם לברך על התפילין עצמו "שהחיינו", שהרי קיבלו כעת רכוש השווה כסף רב.


עזריאל ברגר כתב:לא עיינתי בכל המקורות,
אך ידוע לי שיש מחלוקת אם לברך שהחינו על ספרים ועל שאר כלים חוץ מבגדים.
הכרעת אדמו"ר הזקן בסידורו שאין לברך אלא רק על בגדים.


וכמובן אי"ז סתירה כלל, שהגרש"ז אויערבאך אמר לברך על מתנת תפילין שסו"ס שווה רכוש רב, אבל כשקונה תפילין תמורת כסף ולא מרוויח ממון, אלא רק יש לו הנאה מתפילין, בזה אפשר שמצוות לאו להנות ניתנו או שבכלל אין מברכים אלא על בגדים כהכרעת הגרש"ז מלאדי.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 38 אורחים