רבנים שמתנגדים בזמננו לבין הזמנים

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
קוגן
הודעות: 221
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 8:17 pm

רבנים שמתנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי קוגן » ב' אוגוסט 15, 2016 12:39 pm

נערך לאחרונה על ידי קוגן ב ב' יולי 23, 2018 3:31 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

איש גלילי
הודעות: 2237
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי איש גלילי » ב' אוגוסט 15, 2016 7:58 pm

האדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל התנגד מאד לבין הזמנים באב, ובישיבות ויז'ניץ (עד לפני 12 שנים) לא היה כלל בין הזמנים באב. לעת זקנתו, כאשר כבר יכלו לעשות דברים בלי לשאול את רשותו (...) הכניסו את ביה"ז באב במתכונת מצומצמת של שלשה ימים לרוב ישיבות ויז'ניץ, מלבד ישיבת ביוד"א שבקרית ויז'ניץ שם התעקש ראש הישיבה הגר"מ ארנסטר שליט"א שביה"ז לא יכנס בחודש אב (שום דבר ממה שכתבתי כאן איננו משמועות, אלא ממידע אמין שיש לי).
עד כמה שידוע לי, גם בישיבות סלונים אין ביה"ז באב, והאדמו"ר בעל נתיבות שלום זצ"ל עמד על זה בתוקף גם כלפי הכוללים.

שומע ומשמיע
הודעות: 1314
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' אוגוסט 15, 2016 11:18 pm

יש לעיין הפוך. האם גדולי ישראל [ובראשם שרפי קודש המהר"ל והשל"ה] שהתנגדו בעבר, היו מתנגדים גם כיום.
שקובעים לבחור ואף לאברך איזו שורה ללמוד. וכולם עושים את זה משעה 9:00 ועד 13:00. ואיזה 10 שורות ללמוד בסדר ב', וגם זה כולם בשעות אחידות, 15:30 עד 19:00.
ואין לו דרור אלא בבין הזמנים.

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ב' אוגוסט 15, 2016 11:33 pm

איש גלילי כתב:האדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל התנגד מאד לבין הזמנים באב, ובישיבות ויז'ניץ (עד לפני 12 שנים) לא היה כלל בין הזמנים באב. לעת זקנתו, כאשר כבר יכלו לעשות דברים בלי לשאול את רשותו (...) הכניסו את ביה"ז באב במתכונת מצומצמת של שלשה ימים לרוב ישיבות ויז'ניץ, מלבד ישיבת ביוד"א שבקרית ויז'ניץ שם התעקש ראש הישיבה הגר"מ ארנסטר שליט"א שביה"ז לא יכנס בחודש אב (שום דבר ממה שכתבתי כאן איננו משמועות, אלא ממידע אמין שיש לי).
עד כמה שידוע לי, גם בישיבות סלונים אין ביה"ז באב, והאדמו"ר בעל נתיבות שלום זצ"ל עמד על זה בתוקף גם כלפי הכוללים.

לשם הבנה למי שאינו מכיר, תמורת זה משחררים כבר בסוף/אמצע אלול. נכון? וכך גם בשאר ישיבות חסידיות.

ישא ברכה
הודעות: 914
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי ישא ברכה » ב' אוגוסט 15, 2016 11:42 pm

אני קצת סוטה מנושא הדיון, ושואל את חברי ביהמ"ד, איך הם בשכלם מבינים, האם אכן נצרך וראוי לעשות בין הזמנים או שהיה ראוי יותר להמשיך את סדרי הלימוד ככל השנה.

אני אישית מרגיש קצת לא נעים עם המציאות הזו, זה נראה לי קצת מופרע. אבל אשמח לשמוע מה חושבים חו"ר בית המדרש.

(וכבר הבאתי באשכול אחר דברי הגרממ"ש שאינו יכול לבטל את בין הזמנים כי אינו יודע למה עשו אותו..)
נערך לאחרונה על ידי ישא ברכה ב א' ספטמבר 04, 2016 10:44 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בקי בן יגלי

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי בקי בן יגלי » ג' אוגוסט 16, 2016 10:27 pm

שומע ומשמיע כתב:יש לעיין הפוך. האם גדולי ישראל [ובראשם שרפי קודש המהר"ל והשל"ה] שהתנגדו בעבר, היו מתנגדים גם כיום.
שקובעים לבחור ואף לאברך איזו שורה ללמוד. וכולם עושים את זה משעה 9:00 ועד 13:00. ואיזה 10 שורות ללמוד בסדר ב', וגם זה כולם בשעות אחידות, 15:30 עד 19:00.
ואין לו דרור אלא בבין הזמנים.


שמעתי מכמה אברכי כולל שאמרו שלכן בבין הזמנים הם לומדים יותר, כי לומדים מה שליבו חפץ.
הגיע הזמן שבכוללים ילמד כל אחד מה שליבו חפץ.

ישראליק
הודעות: 315
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי ישראליק » ד' אוגוסט 17, 2016 12:33 am

רגיל הי' בפי מוהרא"ש - הצדיק מיבניאל - לומר:
"אצלנו אין דבר כזה בין הזמנים, מלבד פעם אחת - בין המיתה לקבורה, זה נקרא בין הזמנים. יהודי מחוייב ללמוד תורה בכל יום ויום. לא שייך ליהודי להגיד שיש כזה דבר בין הזמנים, רק בין המיתה לקבורה זה בין הזמנים".


ואף הדפיס קונטרס למטרה זו:
קבצים מצורפים
Bein Hazmanim.pdf
קונטרס בין הזמנים
(381.97 KiB) הורד 124 פעמים

עזריאל ברגר
הודעות: 3830
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' אוגוסט 18, 2016 1:07 am

ישא ברכה כתב:אני קצת סוטה מנושא הדיון, ושואל את חברי ביהמ"ד, איך הם בשכלם מבינים, האם אכן נצרך וראוי לעשות בין הזמנים או שהיה ראוי יותר להמשיך את סדרי הלימוד ככל השנה.

אני אישית מרגיש קצת לא נעים אם המציאות הזו, זה נראה לי קצת מופרע. אבל אשמח לשמוע מה חושבים חו"ר בית המדרש.

(וכבר הבאתי באשכול אחר דברי הגרממ"ש שאינו יכול לבטל את בין הזמנים כי אינו יודע למה עשו אותו..)

אני לא מבין למה בחור ישיבה צריך שיהיו לו כ60 ימי חופש בשנה (תשרי, ניסן, אב, חנוכה, חצאי ימים בתעניות, פורים דפרזים ודמוקפים וכו׳), לעומת אנשים עובדים (לא בהוראה...) שיש להם 15-30 ימי חופש בשנה, כאשר אפילו פורים ות"ב וחוה"מ נכנסים בתוך מנין הימים האלו!

ארזי ביתר
הודעות: 1978
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ה' אוגוסט 18, 2016 1:09 am

לעומקו של דבר כתב:
איש גלילי כתב:עד כמה שידוע לי, גם בישיבות סלונים אין ביה"ז באב, והאדמו"ר בעל נתיבות שלום זצ"ל עמד על זה בתוקף גם כלפי הכוללים.

לשם הבנה למי שאינו מכיר, תמורת זה משחררים כבר בסוף/אמצע אלול. נכון? וכך גם בשאר ישיבות חסידיות.

בישיבות סלונים - אין בין הזמנים בחודש אב. בכוללים - יש.

סיום זמן אלול בישיבות סלונים - במוצאי יום כיפור.

גם שאר ה'בין הזמנים' הקצרים שקיימים בישיבות, מקוצרים לאורך ולרוחב...

במשך כל החורף, אין שום הפסקה [גם לא ימים ספורים בחנוכה]. ובתחילת זמן חורף וקיץ, מתחילים כמה ימים לפני ר"ח.
נערך לאחרונה על ידי ארזי ביתר ב ה' אוגוסט 18, 2016 1:42 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שומע ומשמיע
הודעות: 1314
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' אוגוסט 18, 2016 1:25 am

עזריאל ברגר כתב:
ישא ברכה כתב:אני קצת סוטה מנושא הדיון, ושואל את חברי ביהמ"ד, איך הם בשכלם מבינים, האם אכן נצרך וראוי לעשות בין הזמנים או שהיה ראוי יותר להמשיך את סדרי הלימוד ככל השנה.

אני אישית מרגיש קצת לא נעים אם המציאות הזו, זה נראה לי קצת מופרע. אבל אשמח לשמוע מה חושבים חו"ר בית המדרש.

(וכבר הבאתי באשכול אחר דברי הגרממ"ש שאינו יכול לבטל את בין הזמנים כי אינו יודע למה עשו אותו..)

אני לא מבין למה בחור ישיבה צריך שיהיו לו כ60 ימי חופש בשנה (תשרי, ניסן, אב, חנוכה, חצאי ימים בתעניות, פורים דפרזים ודמוקפים וכו׳), לעומת אנשים עובדים (לא בהוראה...) שיש להם 15-30 ימי חופש בשנה, כאשר אפילו פורים ות"ב וחוה"מ נכנסים בתוך מנין הימים האלו!

בלי להכריע בעצם העניין הדימוי לא נכון לדעתי.
א. בחור בישיבה קטנה הוא צעיר מאד.
ב. בחור נמצא במסגרת 24/7, ויש לו שלושה סדרים ממתי שהוא קם עד ההליכה לישון. ומסגרת מחייבת מאד מהרבה בחינות.

ישא ברכה
הודעות: 914
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי ישא ברכה » ה' אוגוסט 18, 2016 1:26 am

עזריאל ברגר כתב:
ישא ברכה כתב:אני קצת סוטה מנושא הדיון, ושואל את חברי ביהמ"ד, איך הם בשכלם מבינים, האם אכן נצרך וראוי לעשות בין הזמנים או שהיה ראוי יותר להמשיך את סדרי הלימוד ככל השנה.

אני אישית מרגיש קצת לא נעים אם המציאות הזו, זה נראה לי קצת מופרע. אבל אשמח לשמוע מה חושבים חו"ר בית המדרש.

(וכבר הבאתי באשכול אחר דברי הגרממ"ש שאינו יכול לבטל את בין הזמנים כי אינו יודע למה עשו אותו..)

אני לא מבין למה בחור ישיבה צריך שיהיו לו כ60 ימי חופש בשנה (תשרי, ניסן, אב, חנוכה, חצאי ימים בתעניות, פורים דפרזים ודמוקפים וכו׳), לעומת אנשים עובדים (לא בהוראה...) שיש להם 15-30 ימי חופש בשנה, כאשר אפילו פורים ות"ב וחוה"מ נכנסים בתוך מנין הימים האלו!


אני ממש מסכים לדבריך, אני אמנם לא איש חינוך אבל האינטואציה האישית שלי שהיינו מסתדרים טוב מאד עם קיצוץ רוחבי בכל הבין הזמנים (אולי שנה אחת היה קצת עצבים, אח"כ כולם היו מתרגלים). אין לזה הצדקה אמיתית.

אני גם משוכנע שלא גדולי ישראל יסדו את המנהג הזה, אלא זה תופעות שצמחו מלמטה או מכל מיני אילוצים/נסיבות/וכו'. כמו לדוגמא כמות ההספק של הישיבות.. שבהא כו"ע מודו שמנהג הישיבות הינו מנהג גרוע.. שמקורו בדלת עם הארץ.

כמובן יש את האנשים שבטוחים שכל מעשה הישיבות בא"י חתום בחותמו של כהן גדול.. אבל מי שקצת יודע ומכיר יש גם מושג של תופעות שצמחו מלמטה ואפילו חדרו למעלה.. (ע"ע הפאות. אני לא מתכוין עצם לבישת הפאות, אלא סוג הפאות של נשות זמנינו).

ואין כוונתי להתוכח עם אלו שחושבים כמו הצד שהזכרתי למעלה, ואולי יביאו גם איזה סיפור כל שהוא שפלוני אלמוני אמר שבלי בין הזמנים רח"ל הישיבות היו נסגרות ה"י, אינני מקבל כל סיפור אלא הוא בבחינת כבדהו וחשדהו.. וגם אם הסיפור אכן נכון יתכן שהי נכון למקומו ושעתו ונסיבות הזמן שארע. במציאות שלנו היום אני די משוכנע בנ"ל.

איש גלילי
הודעות: 2237
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' אוגוסט 18, 2016 2:19 am

ארזי ביתר כתב:בישיבות סלונים - אין בין הזמנים בחודש אב. בכוללים - יש.

ידעתי גם ידעתי שכיום יש ביה"ז בחודש אב בכוללים של סלונים, אלא שיודעני שכשהציעו את זה בימי בעל הנתיבות שלום הוא התנגד לכך בתוקף (בשמיעה מכלי ראשון)

פלגינן
הודעות: 2453
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי פלגינן » ה' אוגוסט 18, 2016 8:22 am

יעוי' גם בספרו של ר"מ ברויאר, אוהלי תורה: הישיבה תבניתה ותולדותיה, פ"ו, 2 - ימי הפגרה, ירושלים תשס"ד, עמ' 284-279.

זקן ששכח
הודעות: 2614
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' אוגוסט 18, 2016 8:45 am

איש גלילי כתב:
ארזי ביתר כתב:בישיבות סלונים - אין בין הזמנים בחודש אב. בכוללים - יש.

ידעתי גם ידעתי שכיום יש ביה"ז בחודש אב בכוללים של סלונים, אלא שיודעני שכשהציעו את זה בימי בעל הנתיבות שלום הוא התנגד לכך בתוקף (בשמיעה מכלי ראשון)

כשאתה מעיד מידיעה אישית על אדמו"ר שהתנגד לדבר מסויים, ובכל זאת הוא קיים, מה אמור הקורא להסיק?

עזריאל ברגר
הודעות: 3830
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' אוגוסט 19, 2016 1:07 am

שומע ומשמיע כתב:
עזריאל ברגר כתב:
ישא ברכה כתב:אני קצת סוטה מנושא הדיון, ושואל את חברי ביהמ"ד, איך הם בשכלם מבינים, האם אכן נצרך וראוי לעשות בין הזמנים או שהיה ראוי יותר להמשיך את סדרי הלימוד ככל השנה.

אני אישית מרגיש קצת לא נעים אם המציאות הזו, זה נראה לי קצת מופרע. אבל אשמח לשמוע מה חושבים חו"ר בית המדרש.

(וכבר הבאתי באשכול אחר דברי הגרממ"ש שאינו יכול לבטל את בין הזמנים כי אינו יודע למה עשו אותו..)

אני לא מבין למה בחור ישיבה צריך שיהיו לו כ60 ימי חופש בשנה (תשרי, ניסן, אב, חנוכה, חצאי ימים בתעניות, פורים דפרזים ודמוקפים וכו׳), לעומת אנשים עובדים (לא בהוראה...) שיש להם 15-30 ימי חופש בשנה, כאשר אפילו פורים ות"ב וחוה"מ נכנסים בתוך מנין הימים האלו!

בלי להכריע בעצם העניין הדימוי לא נכון לדעתי.
א. בחור בישיבה קטנה הוא צעיר מאד.
ב. בחור נמצא במסגרת 24/7, ויש לו שלושה סדרים ממתי שהוא קם עד ההליכה לישון. ומסגרת מחייבת מאד מהרבה בחינות.

שאלת תם:
למי יש יותר זמן לעזור בבית בנקיונות לפסח:
א. בחור בישיבה גדולה.
ב. אברך כולל.
ג. אדם שעובד לפרנסתו.
ותל"מ.

קו ירוק
הודעות: 2940
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי קו ירוק » ו' אוגוסט 19, 2016 1:15 am

האשכול פתח ברבנים שמתנגדים לבין הזמנים
ופתאום קפץ להגיגים אישיים של כל מיני 'מחנכים', 'ומומחים' ואורחים למיניהם.
אולי גם הם 'רבנים'..

גימפעל
הודעות: 2372
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי גימפעל » ו' אוגוסט 19, 2016 8:51 am

בנושא זה כדאי לעיין ב'פלא יועץ' ערך 'טיול'.

קוגן
הודעות: 221
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 8:17 pm

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי קוגן » א' אוגוסט 21, 2016 4:54 pm

עזריאל ברגר כתב:
ישא ברכה כתב:אני קצת סוטה מנושא הדיון, ושואל את חברי ביהמ"ד, איך הם בשכלם מבינים, האם אכן נצרך וראוי לעשות בין הזמנים או שהיה ראוי יותר להמשיך את סדרי הלימוד ככל השנה.

אני אישית מרגיש קצת לא נעים אם המציאות הזו, זה נראה לי קצת מופרע. אבל אשמח לשמוע מה חושבים חו"ר בית המדרש.

(וכבר הבאתי באשכול אחר דברי הגרממ"ש שאינו יכול לבטל את בין הזמנים כי אינו יודע למה עשו אותו..)

אני לא מבין למה בחור ישיבה צריך שיהיו לו כ60 ימי חופש בשנה (תשרי, ניסן, אב, חנוכה, חצאי ימים בתעניות, פורים דפרזים ודמוקפים וכו׳), לעומת אנשים עובדים (לא בהוראה...) שיש להם 15-30 ימי חופש בשנה, כאשר אפילו פורים ות"ב וחוה"מ נכנסים בתוך מנין הימים האלו!

אדם שעובד, כאשר יוצא לחופשה הוא לא עובד כלל, והוא נמצא בכל ה 15-30 יום בחופשה גמורה.
לעומת זאת בחורים ואברכים שיוצאים לחופשה, רובם ממשיכים ללמוד גם בגין הזמנים, גם אם לא באותו הכמות כמו באמצע הזמן.
ואם כן החילוק ביניהם ברור.

יאיר1
הודעות: 1121
הצטרף: ב' ינואר 13, 2014 2:10 pm

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי יאיר1 » א' אוגוסט 21, 2016 11:52 pm

ישא ברכה כתב:כמו לדוגמא כמות ההספק של הישיבות.. שבהא כו"ע מודו שמנהג הישיבות הינו מנהג גרוע.. שמקורו בדלת עם הארץ.

מי אלו הכולי עלמא? כן היה טוב אילו אנשים היו לומדים יותר ברצף ויותר בשקיעות יכולים היו ללמוד בצורה רצינית מאה דפים בזמן, אבל בכוח הלימוד הקיים איש לא יכול לחלוק שלא ניתן להספיק יותר, אם לא שיורידו באופן קריטי את רמת הלימוד עד שיהפכו לשיטחיים מאד מאד.
כך שלא נראה ליש בפועל יש מי שחולק על צורת הלימוד בישיבות, וגם אם הוא חולק, הוא פשוט לא מבין מה הוא מדבר.
לא מכיר גברא רבה אחד, שינהיג בפועל לימוד מהיר יותר.
כן, יצעקו כדי שיישתדלו להזדרז, מפני שהלימוד האיטי מוליד גם סוג של חולמות, שמאיטה עוד יותר את הלימוד, דבר אנושי אבל כדאי להיזהר בו, כי אפשר גם לחשוב מהר...

עזריאל ברגר
הודעות: 3830
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוגוסט 22, 2016 1:18 pm

קוגן כתב:
עזריאל ברגר כתב:
ישא ברכה כתב:אני קצת סוטה מנושא הדיון, ושואל את חברי ביהמ"ד, איך הם בשכלם מבינים, האם אכן נצרך וראוי לעשות בין הזמנים או שהיה ראוי יותר להמשיך את סדרי הלימוד ככל השנה.

אני אישית מרגיש קצת לא נעים אם המציאות הזו, זה נראה לי קצת מופרע. אבל אשמח לשמוע מה חושבים חו"ר בית המדרש.

(וכבר הבאתי באשכול אחר דברי הגרממ"ש שאינו יכול לבטל את בין הזמנים כי אינו יודע למה עשו אותו..)

אני לא מבין למה בחור ישיבה צריך שיהיו לו כ60 ימי חופש בשנה (תשרי, ניסן, אב, חנוכה, חצאי ימים בתעניות, פורים דפרזים ודמוקפים וכו׳), לעומת אנשים עובדים (לא בהוראה...) שיש להם 15-30 ימי חופש בשנה, כאשר אפילו פורים ות"ב וחוה"מ נכנסים בתוך מנין הימים האלו!

אדם שעובד, כאשר יוצא לחופשה הוא לא עובד כלל, והוא נמצא בכל ה 15-30 יום בחופשה גמורה.
לעומת זאת בחורים ואברכים שיוצאים לחופשה, רובם ממשיכים ללמוד גם בגין הזמנים, גם אם לא באותו הכמות כמו באמצע הזמן.
ואם כן החילוק ביניהם ברור.

לא נראה לי שאני (ורבים כמותי) למדתי בימי בין-הזמנים הרבה יותר ממה שאני לומד עכשיו בימי החופשות שלי מהעבודה.

קוגן
הודעות: 221
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 8:17 pm

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי קוגן » ו' אוקטובר 14, 2016 1:36 pm

עזריאל ברגר כתב:
קוגן כתב:
עזריאל ברגר כתב:אני לא מבין למה בחור ישיבה צריך שיהיו לו כ60 ימי חופש בשנה (תשרי, ניסן, אב, חנוכה, חצאי ימים בתעניות, פורים דפרזים ודמוקפים וכו׳), לעומת אנשים עובדים (לא בהוראה...) שיש להם 15-30 ימי חופש בשנה, כאשר אפילו פורים ות"ב וחוה"מ נכנסים בתוך מנין הימים האלו!

אדם שעובד, כאשר יוצא לחופשה הוא לא עובד כלל, והוא נמצא בכל ה 15-30 יום בחופשה גמורה.
לעומת זאת בחורים ואברכים שיוצאים לחופשה, רובם ממשיכים ללמוד גם בגין הזמנים, גם אם לא באותו הכמות כמו באמצע הזמן.
ואם כן החילוק ביניהם ברור.

לא נראה לי שאני (ורבים כמותי) למדתי בימי בין-הזמנים הרבה יותר ממה שאני לומד עכשיו בימי החופשות שלי מהעבודה.

במחילת כבודכם נדמה לי שלא הבנתם את הנקודה.
הכוונה היתה לומר שאדם שעובד בעבודה כל שהיא מקבל פחות ימי חופשה מעבודתו, משום שבזמן חופשתו, אינו עוסק כלל בעניני עבודתו, ועל כן החופשה בימים הבודדים שהוא לא עובד זה חופשה מושלמת.
לעומת זאת בחור ואברך שיוצא לבין הזמנים, עדיין הוא ממשיך בעיסוקו התמידי - לימוד התורה, גם בימי בין הזמנים, ועל כן מתקבל על הדעת לתת לו יותר ימי חופשה, כיון שהחופשה שלו היא לא מוחלטת אלא הקלה מעט בעומס, והקלה מעט מהלחץ.
[ואין זה משנה כלל, כמה זמן קובע עיתים לתורה, אדם שיצא לחופש מעבודתו].

פרי יהושע
הודעות: 2730
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' אוקטובר 26, 2016 1:46 pm

לא חכמה להגיד מי מתנגד, חכמה להיות בחור צעיר ולקבל על עצמך עול תורה, אגב יש שבימי בין הזמנים לומדים טוב יותר תתפלא יש כאלו, ויש גם כאלו וזה הרוב שאם לא היה בין הזמנים גם לא היה להם זמן וזה ידוע יותר, מה אפשר לעשות, לא כו"ע קוגן הם. [הערה טכנית-נדמה לי כיון שיש כעת פורום של חינוך יש להעביר האשכול לשם].

אוהב עמו
הודעות: 184
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

בין הזמנים

הודעהעל ידי אוהב עמו » ג' יוני 12, 2018 6:32 pm

אשמח לקבל מ"מ על גדולי הדורות (האחרונים מאד מן הסתם) שכתבו על מעלת והצורך שיש בבין הזמנים על שלל צורותיו.

פלגינן
הודעות: 2453
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: בין הזמנים

הודעהעל ידי פלגינן » ג' יוני 12, 2018 6:34 pm

שייך לאשכול זה viewtopic.php?f=17&t=28524

קוגן
הודעות: 221
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 8:17 pm

הגאון ר' דוד פוברסקי זצוק"ל התנגד לבין הזמנים

הודעהעל ידי קוגן » ה' יולי 19, 2018 6:54 pm

הגאון ר' דוד פוברסקי זצוק"ל ראש ישיבת פוניבז' התנגד לבין הזמנים. - כך מופיע במוסף שבת קודש של יתד נאמן.
קבצים מצורפים
דעתו של ר דוד פוברסקי על בין הזמנים.JPG
דעתו של ר דוד פוברסקי על בין הזמנים.JPG (25.59 KiB) נצפה 1676 פעמים

ש. ספראי
הודעות: 745
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: הגאון ר' דוד פוברסקי זצוק"ל התנגד לבין הזמנים

הודעהעל ידי ש. ספראי » ו' יולי 20, 2018 1:07 am

קוגן כתב:הגאון ר' דוד פוברסקי זצוק"ל ראש ישיבת פוניבז' התנגד לבין הזמנים. - כך מופיע במוסף שבת קודש של יתד נאמן.


החיזוק למעלת בין הזמנים הגיעה דוקא מהעובדה הידועה, שבפוניבז לא יצאו לבין הזמנים דסוכות בעיצומה של מלחמת יוה"כ בתשל"ד, והרפיון ששרר בישיבה בזמן חורף, חייב את הצוות להוציא את הבחורים לחופשת חנוכה. מורחבת כנראה.
גם העובדות על שבסלונים אין בין הזמנים, נכונות, אך לא מדויקות.
בשנה שעברה בחודש אב שהו בני ישיבת(או ישיבות?) סלונים מתחת לחלון ביתי. הם שהו בישיבת תורה בתפארתה באלעד והחליפו אוירה.
אינני יודע מה היה סדר הלימוד שם, אך בכל יום בשעות הצהרים בקעו כאן רמקולים של שירים ובאחד הערבים, לפחות בערב אחד אם לא יותר, רקדו עם תזמורת או מוזיקה, במשך שעות. אינני זוכר עם נסעו לטיולים, אך ודאי ראיתי עשרות בחורים עם שקיות ומגבות בתחנות האוטובוסים וכדומה. הם לא היו בדרך למקווה. המקוואות הם בצד ההפוך...

לגופו של ענין, לגודל מעלת בין הזמנים, אנו רואים זאת בחוש בעיני בשר. קווי ה' יחליפו כח כפשוטו.
אצטט כאן כמה קטעים ממאמרים שפירסמתי ביתד נאמן בכמה "בין הזמנים". חלק מהחומר נמצא בספרי הקט שלהי דקייטא, עי"ש עוד חומר.
*****
"מחוקי הטבע – להתעייף"


בשעת הלוחמה בעזה התכנסו מספר ראשי ישיבות בחדרו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שליט"א, כדי להגיע לכלל הכרעה האם כשהתותחים רועמים ועם ישראל זקוק לתוספת שמירה, ראוי לצאת לימי 'בין הזמנים'. ישבו ודנו בכובד ראש ומרן שליט"א הכריע שאמנם בני הישיבות ואברכי הכוללים ימשיכו ללמוד מספר ימים נוספים, אך חשוב גם לצאת ל'בין הזמנים'.

האדם אינו מלאך. קשה להיות קשוב, עמקן, חושב ודרוך כל הזמן. לחץ החיים נותן את אותותיו וצריך לנוח ולאגור כוחות ולא לזלזל בעניין. "מכתבך הגיעני"- כותב מרן החזון איש זצוק"ל- "דע לך יקירי שאין כאן לא חטא ולא אשמה, רק מחוקי הטבע להתעייף. ואין ראוי לזלזל בחוקי הטבע, כי מה שאנו קוראים "טבע", המכוון בזה רצון היותר מתמיד של המהוה כל ההויות יתברך" - ומה עושים במקרה כזה?, כותב לו החזו"א: "לכן חובתך להפסיק את לימודך לגמרי על משך שתי שבועות, ותרבה בכלכלה ומזון מבריא ולהוסיף על השינה והטיול ועוד מעניני הבטלה"...

רבינו מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל כותב במכתב שתכליתם של ימי "בין הזמנים" הם "לנוח ולצבור כח לקראת התחזקות יתר בעמלה של תורה". מרן הגר"י קמינצקי זצוק"ל הסביר שהאדם צריך להכיר בעובדה ש"בין הזמנים" אינו המשך של ה"זמן" הקודם בישיבה, למרות שיתכן ואדם מסוגל להמשיך ללמוד במהלך "בין הזמנים" באופן דומה לחלוטין ללימודו בישיבה, יגיע יום פריעת החוב ובשלב כלשהו במחצית ה"זמן" הבא יתחוור לו ללומד שהוא מתקשה לעמוד במתכונת הלימודים הרצויה. הגר"י קמינצקי הסביר את הנקודה במשל לספר תורה, שאם חסר בו אחד הרווחים המבדילים בין פרשה לפרשה, ספר התורה נפסל. הוא הסביר שכשם שבחלוקת ספר התורה דרושה הפסקה, כך דרושות להן הפוגות במהלך שנת הלימודים, וגם הפסקה זאת כשהיא נעשית לשם שמים וכדי לאגור כוחות ללימוד התורה, קדושה וטהורה היא.

את "בין הזמנים" צריך לנצל לשתי מטרות חשובות, הסביר מרן הגר"י קמינצקי זצ"ל, האחד למנוחה והשני לעצמאות רוחנית. במשך זמני הישיבה נמצא הלומד במסגרת ותוכנית לימוד קבועה, אך ב"בין הזמנים" בונה הבחור לעצמו את מערכותיו הרוחניות, בלימוד, בקביעת עיתים מסודרים לתורה, בשמירה על זמני התפילות בהפקדה על "בין אדם לחבירו" בבית פנימה, כיבוד הורים, ועוד מגוון רחב של נושאים בעבודת ה', כמו שמירת העיניים ועוד. ימים אלו מסייעים גם לעיצוב פרטי של הרוחניות והלומד צריך לעבוד על עצמו כעת, בלי לחץ חברתי ולא נוכחות המשגיח או ה'שמירת סדרים', ולבנות את עולמו.

המשגיח הגר"ח פרידלנדר זצ"ל כותב במכתביו: "בין הזמנים הוא זמן להינפש, ופירוש הדבר שלא לומדים כל היום אלא רק כמה שעות ביום. אבל הפירוש של "בין הזמנים" הוא כלל לא הפקרות השליטה על עצמו. אדרבה, דווקא ב"בין הזמנים" צריכים להשגיח על השליטה על עצמו ועל סדר קפדני".

כידוע, החשיב מרן החזון איש זצוק"ל את השהות בים כדבר המסייע למנוחת הגוף והנפש והמליץ להרבה בני תורה שהיו זקוקים לכך, לנסוע מעט לחוף הים. ומספר הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין שליט"א: "פעם באתי אל החזון איש ואמרתי לו שקשה לי כעת להתרכז בלימוד. הייתי לומד עם ראש הישיבה הגר"ש רוזובסקי זצ"ל עד שעת לילה מאוחרת והייתי מגיע לתפילות בישיבה. נחלשתי מאד, ראשי היה כבד עלי והתקשתי להתרכז בלימוד. אמר לי החזו"א: "צריך לנסוע כל יום לים. בשעה שש בבוקר אין אף אחד בים, אין פריצות, אז תיסע לים". אמרתי לו: "אם אסע, לא אספיק לחזור לישיבה לתפילת שחרית בשעה שבע".
ענה לי החזון איש: “אם אתה עושה דבר שהוא חובתך – תתפלל ביחידות או אל תתפלל בכלל, שהרי העוסק במצוה פטור מן המצוה". והוסיף החזו"א ואמר: "בשביל הבריאות מספיק לשהות במים עשר דקות ושאר הזמן זה סתם תענוגות בעלמא. תיכנס למים כל הגוף עד הצוואר והראש יהיה מחוץ למים, במשך עשר דקות וזהו"... והוסיף החזו"א ואמר: "מותר לך לנסוע לים גם בתשעת הימים, כי אין זו רחיצת תענוג למי שצריך. להתרחץ לא בים – אסור, אבל בים זה יותר קל, כי עושים זאת בשביל הבריאות"...

בספרי רבותינו ראינו חשיבות לטיול לצורך מנוחת הנפש. הגרש"צ דוכאן ז"ל בפירושו הנודע למסכת אבות, "מגן אבות", כותב כך: "וכשמוצא גופו חלוש מהלימוד ויצטרך לטייל מעט בשווקים וברחובות, יכוין בזה כדי להרחיב ליבו לשוב לתלמודו, וכמו שאמרו רז"ל "כי היו רבנן חלישי מגרסייהו, הוו אמרי מילתא דבדיחותא". בספר "אבי הישיבות" מסופר שרופאיו של הגר"א מוילנא זי"ע הורו לו כי לשם שמירת גופו ובריאותו, עליו לטייל מידי פעם בעגלה, וכך עשה הגר"א. כל גדולי התורה והחסידות נסעו למעיינות ועיירות הנופש והמרפא. מרן ה"חפץ חיים" זצ"ל נסע גם הוא להבראה בימי "בין הזמנים" ובשנותיו האחרונות שהה החפץ חיים בעיירה גריובה שבגבול ליטא או בכפר דוגלישוק.

המשגיח הגה"צ רבי שלמה וולבה זצ"ל הביע את צערו על כך שהיום נוהגים המטיילים לצלם את הנוף המרהיב המשתקף לעיניהם, במקום להביט ולהסתכל על נפלאות הבריאה. "במקום לעמוד ולהסתכל על הנוף ולהתפעל מנפלאות הקב"ה בעולמו המרהיב, מפנים את הגב לנוף ומצטלמים במצלמה"... הצטער הגר"ש וולבה זצ"ל (כמובא בס' שלהי דקייטא).

יהודי צריך לעבוד את בוראו תמיד. אם רצון ה' הוא שילמד כעת, עליו ללמוד. אם רצון ה' שיעסוק בצרכי מצוה, יאסוף צעצועים מהרצפה או יוריד את פח האשפה, הרי שכך עליו לעשות. ואם רצון ה' הוא שכעת ינוח, יאגור כוחות ואולי גם יסע לים או לבריכה, לטיול או ל'קברי צדיקים', אם כן זוהי עבודת ה', ויש לקחתה ברצינות ובאחריות, ככל חלק מחלקי עבודת ה'. והנה לנו, הגר"ש וולבה מחכים אותנו בכך שגם להביט בנוף הוא חלק מעבודת ה'...

*******************************************************************************************************************
"זמן הכמיהה"
נקודה למחשבה
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א


בעונת המבחנים האחרונה לישיבות הגדולות, התקשרתי לאביו של אחד מתלמידי. "יש לי שאלה לשאול אתכם", אמרתי לו. "הבן שלכם בחור מצוין, מבין ועמקן. בכל המבחנים השבועיים שהכנתי, כל השנה, הוא קיבל ציונים של 90-100 אחוז. אם כך, כיצד אתם מסבירים לי את התופעה, לפיה כמעט על כל שאלה שאני שואל אותו על דפי הגמרא שהוא אמור להיבחן בישיבה הגדולה, הוא עונה הפוך, מבולבל ולא ממוקד?".
"הוא לא חוזר מספיק! אמרתי לו את זה כבר!", השיב האב בצער וברוגזה.
"לא ולא. הוא לומד מצוין, ממש לא מפסיק ללמוד לרגע. החברותא שלו הוא הבחור הטוב ביותר בשיעור ושניהם לא מרימים את הראש מהגמרא"...
"אז מה ההסבר?" תהה האב.
"פשוט מאד", השבתי, "הוא לחוץ. הוא מבין את גודל השעה. ברצונו להתקבל לישיבה ברמתו הגבוהה והוא לחוץ כמו סיר לחץ... תעשו לי טובה אישית, תשאירו אותו בבית מחר בבוקר, תקנו לו קופסת גלידה. שינוח חצי יום. מצידי שילמד מה שהוא רוצה, אבל לא מסכת מכות, עליה הוא ייבחן בישיבה הגדולה. פשוט תרגיעו אותו, תסבירו לו שהכל יהיה בסדר, בעזרת ה', ושאין לו שום סיבה להילחץ"...
הבחור לא הגיע למחרת. ביום לאחר מכן הוא חזר לישיבה, שמח ומאושר. לא שאלתי אותו האם הוא אכל גלידה ומה הוא עשה בבית. מאותו רגע הוא שב לאיתנו, מבין, מקשיב ויודע. ובעיקר מחייך ושמח.
עשר דקות (!!) לאחר המבחן שלו בישיבה הגדולה, אליה הוא כה רצה להגיע, התקשרו אלי מאותה הישיבה, הודיעו שהוא התקבל ושאלו האם נוכל לשלוח אליהם עוד בחורים למדנים ואיכותיים שכמותו...
&&&&
גם אם במרוצת חיי היום- יום אנו אולי לא שמים לב לכך, אך לחץ החיים, ההספקים והחובות, נותנים בנו את אותותיהם. אנו צריכים לנוח, לאגור כוחות. "מכתבך הגיעני"- כותב מרן החזון איש זצוק"ל- "דע לך יקירי שאין כאן לא חטא ולא אשמה, רק מחוקי הטבע להתעייף. ואין ראוי לזלזל בחוקי הטבע, כי מה שאנו קוראים "טבע", המכוון בזה רצון היותר מתמיד של המהוה כל ההויות יתברך" - ומה עושים במקרה כזה?, כותב רבנו החזו"א לנמען המכתב, שנצרך היה למנוחה מוחלטת: "לכן חובתך להפסיק את לימודך לגמרי על משך שתי שבועות, ותרבה בכלכלה ומזון מבריא ולהוסיף על השינה והטיול ועוד מעניני הבטלה"...

רבינו מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל כותב במכתב שתכליתם של ימי "בין הזמנים" הם "לנוח ולצבור כח לקראת התחזקות יתר בעמלה של תורה". מרן הגר"י קמינצקי זצוק"ל הסביר שהאדם צריך להכיר בעובדה ש"בין הזמנים" אינו המשך של ה"זמן" הקודם בישיבה, למרות שיתכן ואדם מסוגל להמשיך ללמוד במהלך "בין הזמנים" באופן דומה לחלוטין ללימודו בישיבה, יגיע יום פריעת החוב ובשלב כלשהו במחצית ה"זמן" הבא יתחוור לו ללומד שהוא מתקשה לעמוד במתכונת הלימודים הרצויה. הגר"י קמינצקי הסביר את הנקודה במשל לספר תורה, שאם חסר בו אחד הרווחים המבדילים בין פרשה לפרשה, ספר התורה נפסל. הוא הסביר שכשם שבחלוקת ספר התורה דרושה הפסקה, כך דרושות להן הפוגות במהלך שנת הלימודים, וגם הפסקה זאת כשהיא נעשית לשם שמים וכדי לאגור כוחות ללימוד התורה, קדושה וטהורה היא.

את "בין הזמנים" צריך לנצל לשתי מטרות חשובות, הסביר מרן הגר"י קמינצקי זצוק"ל, האחד למנוחה והשני לעצמאות רוחנית. במשך זמני הישיבה נמצא הלומד במסגרת ותוכנית לימוד קבועה, אך ב"בין הזמנים" בונה הבחור לעצמו את מערכותיו הרוחניות, בלימוד, בקביעת עיתים מסודרים לתורה, בשמירה על זמני התפילות בהפקדה על "בין אדם לחבירו" בבית פנימה, כיבוד הורים, ועוד מגוון רחב של נושאים בעבודת ה', כמו שמירת העיניים ועוד. ימים אלו מסייעים גם לעיצוב פרטי של הרוחניות והלומד צריך לעבוד על עצמו כעת, בלי לחץ חברתי ולא נוכחות המשגיח או ה'שמירת סדרים', ולבנות את עולמו.

המשגיח הגה"צ רבי חיים פרידלנדר זצ"ל כותב במכתביו: "בין הזמנים הוא זמן להינפש, ופירוש הדבר שלא לומדים כל היום אלא רק כמה שעות ביום. אבל הפירוש של "בין הזמנים" הוא כלל לא הפקרות השליטה על עצמו. אדרבה, דווקא ב"בין הזמנים" צריכים להשגיח על השליטה על עצמו ועל סדר קפדני".

הרופאים המליצו לראש ישיבת ראדין הגר"מ לונדינסקי זצ"ל לעשות פעילות גופנית, כדי לחזק את גופו. רבי משה סבר שהדרך הטובה ביותר בעבורו היא לעבוד פעם בשבוע בעבודת כפיים והוא החל לעבוד בכל שבוע בשדה כאחד האיכרים, מבלי לחוס על כבודו. שהרי הדבר נצרך לבריאותו.
&&&&
אבל ל"בין הזמנים" ישנה גם מטרה נוספת. ימים אלו- הסביר ראש ישיבת חברון הגרש"ז ברוידא זצוק"ל- הם "זמן הכמיהה לזמן הבא"...
--- איזו הגדרה נפלאה!!!
חז"ל אומרים ש"בכל יום יהיו בעינך כחדשים". ההתחדשות בעבודת ה' היא כלי ומנוף חשוב להתקדמות. יום חדש, שבוע חדש, סוגיה חדשה, הם כלי להתרעננות ולמילוי מצברים. וכשאנו יוצאים לשלש שבועות מחוץ להיכל הישיבה או הכולל, משנים אויר ואוירה ונפגשים עם יהודים אחרים, במקומות אחרים, אנו מחכים כבר בקוצר רוח לשוב אל המסלול המוכר והאהוב, אל סדרי הלימוד הסדירים הממלאים את כל יומינו, והאמת היא שאנו זקוקים לכך, לחדש ולהתחדש, לרצות כבר לחזור לישיבה או לכולל, לפתוח באהבה את הגמרא בדף ב' עמוד א' ולהתחיל להסתער על המסכת החדשה.
לא לחינם נפתח לו כל "זמן" בהיכלי התורה ב"ברען" אדיר. כי בני תורה, גם אלו שפגשו את גלי הים הגבוהים וטיפסו על הרים רמים, משתוקקים לחזור למקומם הטבעי. כעת, לאחר הניתוק בן 3 השבועות מה"סדרים" הרגילים, הם חשים בחסרון פי כמה. ולימוד מתוך חשק, כמיהה והשתוקקות, שווה עשרת מונים, כמובן.
&&&&&
מרן רשכבה"ג הגראי"ל שטיינמן שליט"א דיבר באחד מימי "בין הזמנים" על כך שהיהודי מתאפיין בכך שהוא "עבד". המאפיין שלנו הוא "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, עֲבָדַי הֵם". עבד חייב להיות עבד כל רגע, ללא הפוגה, אמר מרן שליט"א, בהביאו את דבריו הנודעים של רבינו יונה (שערי תשובה שער א): "כי אם אמור יאמר העבד לרבו: כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד - כבר שבר עול אדוניו מעליו, והישר בעיניו יעשה". "אם ב"בין הזמנים" אין לנו תחושת עבדות, אז אנחנו לא עבדים בכלל", הטעים מרן שליט"א.
נפתח את "בין הזמנים" בתחושה שגם בשבועות הקרובים ניתן דין וחשבון על מעשינו, ושאנו נופשים ונחים כדי להטעין מצברים פנימיים, לאגור כוחות ולהתמלא בכמיהה וחשק לקראת אלול הקרב. כך כל ה"בין הזמנים" שלנו יתנהל באופן המתאים ל"עבד".
*************************************************************************************
********************************************************************************************

לא לשים את הדאצ'ה בויטרינה
נקודה למחשבה
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א


לפני מספר ימים התקשר אלי ידיד טוב, ת"ח יקר רוח שלמד איתי בישיבה ומאז, למרות שחלפו שנים רבות מלימודינו המשותף כבחורים, אנחנו נמצאים בקשר לימודי כמעט בקביעות בטלפון. "אני יכול בבקשה להקריא לך קטע מצילום מתוך ספר? מישהו צילם לי את הקטע הזה ואשמח שתשמע מה כתוב בו".
אני משיב בחיוב והוא מספר: "הקטע הבא כתוב בספר 'זכרונות אחר מותי', ספר הביוגרפיה שכתב יאיר לפיד על אביו, טומי לפיד, בו הוא מתאר את חיי אביו בפרוטרוט. כשקראתי את הקטע, שהעביר לי מאן דהוא, עלתה בי תחושת בחילה, רק שלא הצלחתי להגדיר לעצמי במדויק ממה כה נגעלתי. אקריא לך במטותא את הדברים ותנסה בבקשה להסביר לי מדוע הנפש שלי כל כך סלדה מהם".
וכך כותב יאיר לפיד, יו"ר מפלגת 'יש עתיד', על אביו, יו"ר מפלגת 'שינוי': "אין שום דבר מיקרי בכך שהציור האהוב עלי היה של ילדים אוכלים. שנים אחר כך, כשכבר קניתי לי שם של רעבתן שאינו יודע שובע, נהגתי להעמיד פנים שאני משלים את החסר על מה שאיבדתי בגטו. זה אולי סתם לאנשים את הפה, אבל אין בכך שמץ של אמת. תמיד אכלתי. מהיום שאני זוכר את עצמי. ולא רק אני, גם כל מי שהיה סביבי. העיתונים מלאים כיום במדורי בישול ובביקורות על מסעדות, אבל כל זה הוא כאין וכאפס לעומת התפקיד המונומנטלי שמילאה הזלילה בחיינו. חלק הארי של ילדותי קשור באוכל, בדיבורים על אוכל, במתכונים סודיים... במראות של מזווה שבו מתנדנדים לאיטם נקניקי פיק והרץ ועשרות נקניקיות ומאחוריהם בקבוקים צבעוניים המכילים מטעמים שמורים לחורף, ריבת שזיפים, ריבת תותים, ריבת משמשים, קומפוט דובדבנים, קומפוט אגסים, קומפוט אפרסקים, מלפפונים בחומץ ומלפפונים במלח- שורות שורות של עשרות בקבוקים סגורים ומפתים המחכים ליומם"...
ידידי ניסה להמשיך ולהקריא, אך אני עצרתי אותו ואמרתי לו שזהו, מספיק. הרעיון הובן. אין צורך לשמוע יותר.
"אכן, זה מעלה תחושת קבס", הסכמתי, "גם אנחנו אוכלים ושותים, אך אנחנו לא שמים את האוכל בויטרינה שלנו. אדם מציב בתצוגת חייו את מה שעומד במרכז חייו. אנחנו שמים במרכז את הלב, המוח והנשמה שלנו, את עבודת ה', לימוד התורה הקדושה, קיום המצוות, ההתגברות, ההתאפקות, השליטה על היצרים והתאוות, ואילו אותו האיש שהזכרת את שמו, הציב, במחילה, את הבטן שלו במרכז חייו. הוא עושה זאת בקול רם, והוא עוד מתגאה בכך"...
&&&&&
כולנו שמענו, וחלק מאיתנו גם ראה במו עיניו, על סדר ארוחותיו של מרן ראש הישיבה בעל איילת השחר שליט"א. האכילה היא המועט שבמועט, כמה שאפשר למעט- עדיף, והכל בדיקדוק ובמשורה, רק כפי הנצרך לקיום הגוף. לפני שנים לא מעטות שמעתי מרבי אברהם ריין ז"ל, מראשי צא"י, שניהל במסירות את ישיבת כפר סבא, בראשה עמד מרן רשכבה"ג שליט"א, שהישיבה נקלעה לחובות גדולים ובמשך זמן חורף שלם לא שולמו משכורות הרמי"ם. בסוף החורף השיג ר' אברהם ריין את משכורות כל החורף, וכשבא למרן שליט"א וכספו בידו, סירב מרן שליט"א לקבלם, באומרו: "הסתדרנו ברוך ה', אין צורך במשכורות"....
שאל הרב ריין את הרבנית ע"ה מה אכלו הם במשך כל החורף והרבנית השיבה בפשטות: "החצילים נמכרו במהלך החורף במחיר מוזל במיוחד, כמעט אפסי. אז אכלנו חצילים לארוחת בוקר, לארוחת צהרים ולארוחת ערב. היה מצוין, אכלנו ושבענו, ברוך השם"...
זכיתי, מספר פעמים, לשאול שאלות הלכתיות את מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, בשעת ארוחת הצהרים שלו. למרן שליט"א יש סדר לימוד קבוע בשעת אכילתו. הוא לומד אז נביא. מעיין בדפי הספר החומים- צהובים ושואל, בכל יום ויום (!!), מה מברכים על המנה המוגשת לפניו, משום שהוא אינו יודע מה טיבה וטבעה. כולנו ראינו, פעמים רבות, הרבה גדולי תורה ויראה אוכלים בחתונות, בסעודות סיום ושמחות משפחתיות שונות. מעולם לא ראינו תלמיד חכם שהאוכל שהוגש לפניו נחשב ל'עסק', לדבר נכבד, שצריכים לדון בו ולהקדיש לו מחשבה מרובה. נכון, בודאי שצריך להחמיא לעקרת הבית על האוכל הטעים והמזין, שטרחה והכינה בעמל, אך להפוך את האוכל לנושא מרכזי??
הלכות רבות הוקדשו לסגנון האכילה הנאצל של עובדי ה'. כיצד לאכול, כיצד לשתות, איך לאחוז במאכל ומהי צורת ההתנהגות הנאותה בשעת האכילה. "תלמיד חכם צריך שיהא צנוע באכילה, ובשתייה", אמרו חז"ל במסכת דרך ארץ. ואמרו חז"ל: "מי שהוא תלמיד חכם, לא יאכל מעומד, ולא ישתה מעומד, ולא יקנח את הקערה, ולא ילקק באצבעותיו". הלכות פסוקות הם בכמה לגימות עלינו לשתות מהכוס, מי מושיט את ידו ראשון בסעודה ליטול דבר מאכל, ועם מי יושבים בסעודה. השולחן ערוך הקדיש לנושאים אלו סימן שלם, סימן ק"ע, בו עדינות הנפש היהודית- התורתית באה לידי ביטוי. האוכל אינו המרכז. גם בשעה שאוכלים, אנו שמים את התורה הקדושה במרכז לבבינו וכל ישותינו. וכן, אפילו בשעה שקונים ומכינים את האוכל, כך כתב המשנה ברורה (רנב, ב), אנו אומרים "לכבוד שבת", משום ש"הדיבור הוא פועל הרבה בקדושה", וכשאידישע מאמע מאכילה את בנה, מה היא אומרת לו? – "תאכל תאכל, שיהיה לך כח ללמוד הרבה תורה"...
&&&&&
האדם אינו מלאך. קשה להיות קשוב, עמקן, חושב ודרוך כל הזמן. לחץ החיים נותן את אותותיו וצריך לנוח ולאגור כוחות ולא לזלזל בעניין. "מכתבך הגיעני"- כותב מרן החזון איש זצוק"ל- "דע לך יקירי שאין כאן לא חטא ולא אשמה, רק מחוקי הטבע להתעייף. ואין ראוי לזלזל בחוקי הטבע, כי מה שאנו קוראים "טבע", המכוון בזה רצון היותר מתמיד של המהוה כל ההויות יתברך".
אין ספק שהגוף והמוח דורשים לנוח מעט, להינפש, להירגע, אולי גם להחליף אויר ואוירה. אך מה מוצב במרכז, מה עיקר ומה טפל, מהי המטרה ומהו רק אמצעי להשגת המטרה.
חז"ל (ב"ר לט, ח) מספרים שכל העופות נחים בשעת יגיעתם על גבי סלע או אילן, "אבל היונה בשעה שהיא פורחת ויגיעה, קופצת באחד מאגפיה". וישראל, אמרו חז"ל, נמשלים ליונה.
בעוד שהעופות פורשים למנוחה מוחלטת בשעת הצורך ומפסיקים לחלוטין לעוף, הרי ישראל- היונה, נחה בכנף אחת וממשיכה לעוף בכנף השניה. עם ישראל אינו אמור לנוח בצורה שתפסיק לו את רציפות המעוף שלפני המנוחה, אלא אדרבה, המנוחה עצמה, עם כל צרכיה ודרכיה, נחשבת להמשך התעופה, עם קשר ישיר ובלתי פוסק עם ה"שטייגען"."בכל מה שיהנה בעולם הזה, לא יכוין להנאתו, אלא לעבודת הבורא יתברך, כדכתיב: "בכל דרכיך דעהו". ואמרו חכמים: כל מעשיך יהיו לשם שמים, שאפילו דברים של רשות, כגון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והקימה והשיחה וכל צרכי גופך, יהיו כולם לעבודת בוראך, או לדבר הגורם עבודתו, שאפילו היה צמא ורעב, אם אכל ושתה להנאתו אינו משובח, אלא יתכוין שיאכל וישתה כפי חיותו, לעבוד את בוראו" (שו"ע או"ח רלא).


טוב, יש עוד כמה מאמרים... יצאתם לבין הזמנים, אז לא אפריע לכם...

קוגן
הודעות: 221
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 8:17 pm

בין הזמנים - טוב או לא?

הודעהעל ידי קוגן » ו' יולי 20, 2018 1:44 pm

ש. ספראי כתב:טוב, יש עוד כמה מאמרים... יצאתם לבין הזמנים, אז לא אפריע לכם...

אדרבה. אשמח ואודה לך מאד אם תזכה אותנו בעוד מאמרים.

למען עמי
הודעות: 16
הצטרף: ד' אוגוסט 09, 2017 11:39 am

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי למען עמי » ו' יולי 20, 2018 2:39 pm

עזריאל ברגר כתב:אני לא מבין למה בחור ישיבה צריך שיהיו לו כ60 ימי חופש בשנה (תשרי, ניסן, אב, חנוכה, חצאי ימים בתעניות, פורים דפרזים ודמוקפים וכו׳), לעומת אנשים עובדים (לא בהוראה...) שיש להם 15-30 ימי חופש בשנה, כאשר אפילו פורים ות"ב וחוה"מ נכנסים בתוך מנין הימים האלו!


מעניין למה אנשים יוצאים לעבוד אם כ"כ כיף להיות בחור ישיבה / אברך....

אתה יודע את התשובה!

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 806
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ו' יולי 20, 2018 7:21 pm

איפוא שאני גר, יש מנהל\ראש ישיבה אחד המתנגד לבין הזמנים, ועושה מה שיכול להמשיך את הזמן, עד י"א ניסן ולהתחיל בכ"ד ניסן וכדו׳.

תמיד הרגשתי שהמנהל\ראש הישיבה הזה הוא ע"ה דגול, שהוא לא לומד ומוסר שיחות בישיבה שלו על הבלי הבלים (התפללתי שם פעם בליל ר"ה והשיחה שלו היתה על נחיצות החזרת הספרים למקומם, משום שהוא למד בלעיקוואד והרב אהרן קוטלר הכניס משפט אחד פעם להשיחה שלו בנידון, ע"כ זהו ראש הדברים שצריכים להתחזק בהם בליל ר"ה), זורק בחורים באמצע הזמן עבור שטיות ללא למצוא להם תחליף, ובאופן כללי רחוק מבן תורה, כ"א בחיצוניותו.

למה זה אופייני, שאלו השוקדים בתורה כהגראי"ל זצ"ל מבינים שאין לבטל בין הזמנים, ואלו שהתורה איננה בראש סולם הערכים שלהם פתאום דואגים עבור ביטול תורה?

התשובה מובנת מעצמה
נערך לאחרונה על ידי ליטוואק פון בודאפעסט ב ב' יולי 23, 2018 4:12 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 3830
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: רבנים שמנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יולי 23, 2018 10:55 am

למען עמי כתב:
עזריאל ברגר כתב:אני לא מבין למה בחור ישיבה צריך שיהיו לו כ60 ימי חופש בשנה (תשרי, ניסן, אב, חנוכה, חצאי ימים בתעניות, פורים דפרזים ודמוקפים וכו׳), לעומת אנשים עובדים (לא בהוראה...) שיש להם 15-30 ימי חופש בשנה, כאשר אפילו פורים ות"ב וחוה"מ נכנסים בתוך מנין הימים האלו!


מעניין למה אנשים יוצאים לעבוד אם כ"כ כיף להיות בחור ישיבה / אברך....

אתה יודע את התשובה!

אני יודע את התשובה שלי: כי התחייבתי בכתובה "ואנא אפלח", ולא "ואנא איתיב בכולל ואת תפלחי".

קוגן
הודעות: 221
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 8:17 pm

חופש?

הודעהעל ידי קוגן » ב' יולי 23, 2018 3:30 pm

מאמר נוקב על בין הזמנים - מעלון איש לרעהו מאת הרב נפתלי וינברג.
קבצים מצורפים
איש לרעהו.pdf
עלון איש לרעהו - דברים ע"ח
(1.42 MiB) הורד 26 פעמים
מאמר מאת הרב נפתלי וינברג.JPG
מאמר נוקב על בין הזמנים
מאמר מאת הרב נפתלי וינברג.JPG (229.72 KiB) נצפה 1465 פעמים

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 806
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: רבנים שמתנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ב' יולי 23, 2018 4:10 pm

איני מכיר את הכותב, אבל אני מכיר יוהרא כשהיא ניצבת לפני. למה רק המחנכים צריכים להחליף כח? איזה מין זלזול בהחניכים כאילו הם אינם בני אדם ואינם עובדים קשה בלימודם?
עצתי להרחיק ברנש זה מילדים ככל האפשר. מי שמזלזל באנשים, אל יהא לו עסק עמהם.

דרומי
הודעות: 3708
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: רבנים שמתנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי דרומי » ב' יולי 23, 2018 5:01 pm

הרב ליטוואק, דבריך הביאו אותי לחיוך. ברור שהחניכים צריכים להחליף כח, אך כיום עושים את זה בתוך המסגרות של הלימודים גופא בהצלחה יתירה, וכל הזמן חוששים שמא הילד לומד יותר מידי... אל דאגה. [כמובן לכל כלל יש יוצא מן הכלל, והתורה על הרוב תדבר].

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 806
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: רבנים שמתנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ב' יולי 23, 2018 5:09 pm

אל דאגה. גם המחנכים דואגים לעצמם........

והנ"ל כתבתי טרם ראיתי את הרעיון הגאונית שלו לקחת הבנות למקומות הקדושים או מנהרות הכותל...............

ש. ספראי
הודעות: 745
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: רבנים שמתנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' יולי 25, 2018 2:06 pm

כפי המונח בזכרוני, הרעיון שביה"ז נועד לרמי"ם ולמחנכים, הוא משפט של הרב שך זצ"ל.
אין ספק שהתלמידים צריכים מנוחה, אך כל מחנך יסביר לך שצורך המוחה של המחנכים- גדול פי כמה

לייטנר
הודעות: 4410
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגאון ר' דוד פוברסקי זצוק"ל התנגד לבין הזמנים

הודעהעל ידי לייטנר » ד' יולי 25, 2018 2:39 pm

ש. ספראי כתב:הוסיף החזו"א ואמר: "בשביל הבריאות מספיק לשהות במים עשר דקות ושאר הזמן זה סתם תענוגות בעלמא. תיכנס למים כל הגוף עד הצוואר והראש יהיה מחוץ למים, במשך עשר דקות וזהו"... והוסיף החזו"א ואמר: "מותר לך לנסוע לים גם בתשעת הימים, כי אין זו רחיצת תענוג למי שצריך. להתרחץ לא בים – אסור, אבל בים זה יותר קל, כי עושים זאת בשביל הבריאות"...


על הרב חרל"פ מסופר שיצא לים, ונראה שוכב על החול במים הרדודים ומשב"קו נותן עליו מים מן הים. אח"כ הסביר הרב חרל"פ שהלך לים לצורך בריאותו, לא נכנס לעומק מחשש סכנה (וכאן כדאי לזכור שהיה ירושלמי...). לי יש סברה שעשה זאת כחומרא שלא לצאת מהארץ (יש בידי כמה מקורות לכך, ואכמ"ל).

ש. ספראי כתב:טומי לפיד, יו"ר מפלגת 'שינוי': "אין שום דבר מיקרי בכך שהציור האהוב עלי היה של ילדים אוכלים. שנים אחר כך, כשכבר קניתי לי שם של רעבתן שאינו יודע שובע, נהגתי להעמיד פנים שאני משלים את החסר על מה שאיבדתי בגטו. זה אולי סתם לאנשים את הפה, אבל אין בכך שמץ של אמת. תמיד אכלתי. מהיום שאני זוכר את עצמי. ולא רק אני, גם כל מי שהיה סביבי. העיתונים מלאים כיום במדורי בישול ובביקורות על מסעדות, אבל כל זה הוא כאין וכאפס לעומת התפקיד המונומנטלי שמילאה הזלילה בחיינו. חלק הארי של ילדותי קשור באוכל, בדיבורים על אוכל, במתכונים סודיים... במראות של מזווה שבו מתנדנדים לאיטם נקניקי פיק והרץ ועשרות נקניקיות ומאחוריהם בקבוקים צבעוניים המכילים מטעמים שמורים לחורף, ריבת שזיפים, ריבת תותים, ריבת משמשים, קומפוט דובדבנים, קומפוט אגסים, קומפוט אפרסקים, מלפפונים בחומץ ומלפפונים במלח- שורות שורות של עשרות בקבוקים סגורים ומפתים המחכים ליומם"...
ידידי ניסה להמשיך ולהקריא, אך אני עצרתי אותו ואמרתי לו שזהו, מספיק. הרעיון הובן. אין צורך לשמוע יותר.
"אכן, זה מעלה תחושת קבס", הסכמתי, "גם אנחנו אוכלים ושותים, אך אנחנו לא שמים את האוכל בויטרינה שלנו. אדם מציב בתצוגת חייו את מה שעומד במרכז חייו. אנחנו שמים במרכז את הלב, המוח והנשמה שלנו, את עבודת ה', לימוד התורה הקדושה, קיום המצוות, ההתגברות, ההתאפקות, השליטה על היצרים והתאוות, ואילו אותו האיש שהזכרת את שמו, הציב, במחילה, את הבטן שלו במרכז חייו. הוא עושה זאת בקול רם, והוא עוד מתגאה בכך"...


לימים, הוא גווע ברעב...

ש. ספראי כתב:גם בשעה שאוכלים, אנו שמים את התורה הקדושה במרכז לבבינו וכל ישותינו. וכן, אפילו בשעה שקונים ומכינים את האוכל, כך כתב המשנה ברורה (רנב, ב), אנו אומרים "לכבוד שבת", משום ש"הדיבור הוא פועל הרבה בקדושה", וכשאידישע מאמע מאכילה את בנה, מה היא אומרת לו? – "תאכל תאכל, שיהיה לך כח ללמוד הרבה תורה"...


צווישען די פילע ערציילונגען וואם הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע האט מיר דערציילט, איז פאראן א דערציילונג וואם ער האט מיר דערציילט וועגען א געוויםע פאסירונג וואס עם האט פאםירט מיט אים און זיין עלטערען ברודער - רז״א נ׳יע - ווען כ״ק אאמו״ר הרה״ק איז אלט געווען אינגאנצען פינף יאר: עם איז״ געווען זומער תרכ״ו, הוד כ״ק אאמו׳יר הרה״ק וכבוד אחיו דודי הרז״א זיינען געקומען פון חדר. דער טאג איז געווען א תמוז טאג, עם איז געווען זייער היים, האבען זיי זיך געשפילט אין גארטען וועלכער איז געווען נעבען זייער פאטערם - הוד כ״ק אאזמו״ר הרה״ק מוהר״ש זצוקללה״ה נבגי׳מ זי״ע - הויז.

אין גארטען ביין זיידען איז געווען א סוכת הכרם באוואקםן מיט פערשידענע גרינםן וואס האבען בעשיצט פון דער זון, עס איז געווען ווי א חדר מיט א פלאץ פאר ספרים און אנדערע זאכען, דער זיידע פלעגט דארט זיצען אין די הייםע טעג.
די קינדער - הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק ודודי הרז״א - האבען צווישען זיר גערעדט די מעלה פון אידען אויף, להבדיל, ניט אידען. דער ריידער איז געווען דער פעטער רז״א, וועלכער איז געווען עלטער פון הוד כ׳יק אאמו״ר הרה״ק מיט א יאהר און פיר חדשים, ווי אידען זיינען א עם חכם ונבון, קענען און לערנען א סאך תורה, נגלה און קבלה, און דאוונען מיט דביקות.

דאם - האט הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק געזאגט - איז דאו נאר אידען וואס קענען לערנען און דאוונען מיט דביקות, אבער די אידען וואם קענען ניט לערנען און דאוונען ניט מיט דביקות וואם פאר א מעלה האבען יענע אידען. דער פעטער רז״א איז געווען אין א פארלעגענהייט, ער האט ניט געוואוסט וואס צו ענטפערן.

ביים זיידען איז געווען א משרת - בנציון - זייער א פראסטער איד, האט קוים געוואוסט די לייכטע טייטש ווערטער פון דאוונען און געזאגט עברי מיט גרייזען, ער פלעגט יעדן טאג אפזאגן דעם תהלים, דאוונען בצבור און פלעגט זעהען אז ווען מען לערנט עין יעקב זאל ער זיין דערביי.
דער זיידע האט געהערט פון זיין טאכטער זייער שוועםטער דבורה לאה וואס די קינדער ריידען און ווען ער האט געזעהען דעם פעטער רז״א׳ס פארלעגענהייט וואס ער האט ניט געוואוסט וואס צו ענטפערן אויף דער פראגע פון הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק, האט ער צוגערופען די קינדער צו זיך אין סוכת הכרם, און געשיקט הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק צו רופען בנציון דעם משרת.

ווען בנציון איז געקומען פרעגט אים דער זיידע: בנציון האםט געגעסן, בנציון: יע. דער זיידע: האםטו גוט געגעסין? בנציון: וואם הייםט גוט - השיב - זאט ב״ה. דער זיידע: און צוליעב וואס האסטו געגעסען? מציון: כדי צו לעבן. דער זיידע: און צוליעב וואם לעבםטו? בנציון: כדי איך זאל קענען זיין א איד און טאן וואם דער אויבערשטער וויל. ונאנח המשרת. דער זיידע: קענםט גיין, און שיק מיר דעם קוטשער - איוואן. - דער קוטשער איוואן איז געווען א קריסט וועלכען האט זיר פון קינדווייז געהאדעוועט צווישן אידן און האט זייער גוט גערעדט אידיש. ווען דער קוטשער איז געקומען, פרעגט אים דער זיידע: האםט היינט געגעםען, יע, ענטפערט דער קוטשער, האסטו גוט געגעםון? יע, ענטפערט דער קוטשער. צוליעב רואם האסטו געגעםען? כדי איך זאל לעבן - ענטפערט דער קוטשער. צוליעב וואם דארפסטו לעבן? כדי איר זאל קענען נעמען א טרונק בראנפן און פארבייםן. קענסט גיין.

ויאמר רבינו לבניו: רואים הנכם, א איד בטבעו עסט כדי ער זאל לעבען, און דארף לעבען כדי ער זאל קענען זיין א איד און טאן וואס דער אויבערשטער הייםט און גיט נאד א קרעכץ אויר. ער פילט אז ער איז נאד ניט מיטץ ריינעם אמת. און דער ערל לעבט צוליב טרינקען בראנפען און פארבייסען און שמייכעלט, וואס דאם איז בא מהתענוג שמצייר בנפשו האכילה ושתי, שזהו התכלית בעיניו.
[/quote]

שומע ומשמיע
הודעות: 1314
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: רבנים שמתנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ד' יולי 25, 2018 10:14 pm

מחשבה אחת של בין הזמנים [לפי השיטות שהן בעד בין הזמנים, ויבואר בהמשך]
מצינו מגדולי ישראל רבים שהיו יוצאים לנופש חלקם תדיר וחלקם לעתים רחוקות, ויש כאלו שלא יצאו אף פעם.
האם אפשר למצוא איזה קו כללי מי נצרך לזה ומי לא?
יכול מאד להיות שזה לא תלוי רק באופי אלא גם בסדר יום בפועל של האדם כפי איך שזימנה לו ההשגחה.
[למשל לפי מה שאומר גראדה החזו"א היה צריך נופש בגלל בעיה אישית שליותה לו בחייו]

ש. ספראי
הודעות: 745
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: רבנים שמתנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' יולי 26, 2018 11:13 pm

שומע ומשמיע כתב:מחשבה אחת של בין הזמנים [לפי השיטות שהן בעד בין הזמנים, ויבואר בהמשך]
מצינו מגדולי ישראל רבים שהיו יוצאים לנופש חלקם תדיר וחלקם לעתים רחוקות, ויש כאלו שלא יצאו אף פעם.
האם אפשר למצוא איזה קו כללי מי נצרך לזה ומי לא?
יכול מאד להיות שזה לא תלוי רק באופי אלא גם בסדר יום בפועל של האדם כפי איך שזימנה לו ההשגחה.
[למשל לפי מה שאומר גראדה החזו"א היה צריך נופש בגלל בעיה אישית שליותה לו בחייו]


קראתי פעם על הרבי מחבד שאשתו רצתה שיצאו לנופש. הוא גם קנתה כסאות נוח וביקשה שינוח וכו'.
הוא שכב כמה דקות על הכסא נוח, מיד קם והפטיר: יצאנו ידי חובת דאצ'ה...
ושב לעיסוקיו הבוערים....

ש. ספראי
הודעות: 745
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: רבנים שמתנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי ש. ספראי » ב' ספטמבר 17, 2018 2:00 pm

ש. ספראי כתב:
שומע ומשמיע כתב:מחשבה אחת של בין הזמנים [לפי השיטות שהן בעד בין הזמנים, ויבואר בהמשך]
מצינו מגדולי ישראל רבים שהיו יוצאים לנופש חלקם תדיר וחלקם לעתים רחוקות, ויש כאלו שלא יצאו אף פעם.
האם אפשר למצוא איזה קו כללי מי נצרך לזה ומי לא?
יכול מאד להיות שזה לא תלוי רק באופי אלא גם בסדר יום בפועל של האדם כפי איך שזימנה לו ההשגחה.
[למשל לפי מה שאומר גראדה החזו"א היה צריך נופש בגלל בעיה אישית שליותה לו בחייו]


החזו"א שאל מישהו: אם הגר"א ישן ביממה שעתיים, כמה ישן אביי?
והשיב: הגר"א נזקק לשעתיים. אם אביי נצרך היה לשינה של 8 שעות ביממה- אז הוא ישן 8 שעות...

לבי במערב
הודעות: 460
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: רבנים שמתנגדים בזמננו לבין הזמנים

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' אוקטובר 03, 2018 10:52 pm

ש. ספראי כתב:קראתי פעם על הרבי מחבד שאשתו רצתה שיצאו לנופש. הוא גם קנתה כסאות נוח וביקשה שינוח וכו'.
הוא שכב כמה דקות על הכסא נוח, מיד קם והפטיר: יצאנו ידי חובת דאצ'ה...
ושב לעיסוקיו הבוערים....

לא אשתו הפצירה בו (וכידוע שהיתה בטלה לחלוטין לרצון בעלה הק' זי"ע), כ"א רבים מזקני החסידים.
עד שיום א' קנתה אשתו הרבנית נ"ע 'כסא נוח' למרפסת, ויצא למרפסת לראותו, התיישב עליו לזמן קצר, והפטיר (התוכן): "האט מען שוין יוצא געווען יד"ח דאטשע"...


הוקפץ לאחרונה על ידי קוגן בתאריך ד' אוקטובר 03, 2018 10:52 pm.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 45 אורחים