פורום אוצר החכמה

כדכד כתב:

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:שאלה נוספת:
מי שמתפלל במנין ובו מתפללים עמידה כמה דקות לפני הנץ החמה - האם עדיף להתחיל עמידה איתם, להתחיל עמידה בנץ שזה מעט אחריהם אך משער שיספיק לקדושה או להתחיל עם הש"ץ שמתחיל חזרה קצת אחרי הנץ ואז יתחיל יחד איתו (ולא באמצע כמו באפשרות האמצעית)?

למה לא יתחיל באמצע אם יספיק עימם, ואפי' לא, הייתי יוצא החוצה, שמעלת נץ עדיפה על מנין, אם זה קבוע עכ"פ.

התכוונתי שאינו מתפלל קבוע בנץ ומעלת התפלה במנין יותר היא כשמתחיל עם הציבור והשאלה כאן אם עדיף תפלה פחות במנין ויותר בנץ או איפכא

עדין נראה שלא יקדים הנץ בוודאי כי זה דיעבד, משא"כ מניין אינו אלא מעלה..

מה עדיף, לכסות ערוותו בבית המרחץ יותר מידי דלא כהלכה, כמבואר במשנה ברורה ה' א' שהמכסה נראה כאילו בוש בדבר וכופר בבריתו של אברהם אבינו, או שלא יכסה ואז יראו בניו ערוותו.
(ומיירי כנראה.. שאין אפשרות אחרת שילכו בניו)
ומסברא, טבילה בערב שבת היא ענין חשוב, אבל לא על חשבון איסור הנ"ל ומוטב שלא היה הולך עמם כלל, ועכ"פ ראה מעשה ונסתפק בהלכה, וה"ן משיבי"ן במרחץ

שייף נפיק כתב:מה עדיף, לכסות ערוותו בבית המרחץ יותר מידי דלא כהלכה, כמבואר במשנה ברורה ה' א' שהמכסה נראה כאילו בוש בדבר וכופר בבריתו של אברהם אבינו, או שלא יכסה ואז יראו בניו ערוותו.
(ומיירי כנראה.. שאין אפשרות אחרת שילכו בניו)
ומסברא, טבילה בערב שבת היא ענין חשוב, אבל לא על חשבון איסור הנ"ל ומוטב שלא היה הולך עמם כלל, ועכ"פ ראה מעשה ונסתפק בהלכה, וה"ן משיבי"ן במרחץ

בענין הבנים - כבר נשתברו הקולמוסים ונהגו עלמא להיתר.
ולכסות יותר מדי דלא כהלכה - לא ראיתי שיש מי שהתיר.

עזריאל ברגר כתב:[quote="
בענין הבנים - כבר נשתברו הקולמוסים ונהגו עלמא להיתר.
ר.

ע' ר"ת ריש בבא בתרא

ב' ת"ח דנו באותו עניין, האחד הוא החכם המיוחד ר' יצחק לנדאו זצ"ל ר"מ דישיבת כנסת ישראל חברון, והשני יבלח"ט הגאון רח"מ שטניברג, מה דינו של המתענה בע"ש כגון בת"צ של עשרה בטבת, ונזקק לקחת תרופה עם שתייה כל שהיא או בתענית או בליל שבת, האם יעדיף לשתות משהו בתענית, ולא בשבת משום גז' דשחיקת סמננין, או יעדיף בשבת, ולא בתענית אף שהוא פחות משיעור מסתמא.
ור' יצחק לנדאו זצ"ל דן בזה עפ"י רש"ש בגטין שכ' שחשאב"ס לא גזרו בו כלל על שחיקת סממנין ואין צריך להחמיר בו, (ודמי למה שמפורסם עפ"י הרמב"ן בת"א לעניין צום מד"ק שלא גזרו בו כלל תענית על חשאב"ס). עוד הוסיף שצום הוי תרי דרבנן (שעיקרו מד"ק ופחות מכשיעור) ותרופה בשבת הוי חד מדרבנן.

וסברתו האחרונה בשעתו לא צלצלה באזני, משום שאינה כתרי מדרבנן של חמץ מדרבנן בזמן דרבנן, דהתם הוי גזירה מדרבנן ובתרי לא גזרו, אבל הכא הוי תקנה מדרבנן לצום מד"ק על הצרות שאירעו ולא גזירה וצ"ע. אלא שאכן יש מקום לדון שכיון ותענית הוי תקנה ושחיקת סממנים היא גזירה, יש להעדיף הרחקה מחשש דאו' לתקנה מד"ק, אבל י"ל דהוי כמין עשה דוחה ל"ת בדרבנן וה"נ דחי העשה דד"ק לאיסור דרבנן וצ"ע.

שוב שמעתי מהגרח"מ שליט"א שהסתפק בכגון דא ושאל למורו הגר"ח קניבסקי שליט"א, ואחר שהות מה ענה לו שאם הוא פחות מכשיעור נראה לו שיש להעדיף את הצום כיון ומקיים הצום ולא דוחה אלא האיסור של ח"ש, ועדיף הקיום של התענית מהאיסור של ש"ס בשבת.
יתכן שיש להוסיף את סברת הרי"ז הלוי שעדיף להתענות צום גדליה מיוה"כ שזה עומד כעת וזה לאחר זמן, וה"ה שאם צריך כעת התרופה אין לו לדחות דחית איסור אחד לשני.

מה עדיף.
לאכול מלווה מלכה סמוך לצאת השבת בבהילות ובלי עריכת שולחן במיוחד, או לאכול הרבה אחר שבת ביישוב דעת ובשולחן ערוך.

שייף נפיק כתב:מה עדיף.
לאכול מלווה מלכה סמוך לצאת השבת בבהילות ובלי עריכת שולחן במיוחד, או לאכול הרבה אחר שבת ביישוב דעת ובשולחן ערוך.

לדעתי פשוט שלערוך במתינות ובכבוד, (ואגב שמעתי מהגרש"ד שאפשר גם אחרי חצות).

מיהו הגרש"ד?
ואגב ממתי נהיה הגרח"ק 'מורו' של הרב שטיינברג?

שייף נפיק כתב:מה עדיף.
לאכול מלווה מלכה סמוך לצאת השבת בבהילות ובלי עריכת שולחן במיוחד, או לאכול הרבה אחר שבת ביישוב דעת ובשולחן ערוך.

לערוך במתינות ובכבוד - הוא דינא דגמרא!
לאכול מלווה מלכה בכלל - אינו חיוב גמור, כמדומני.
לאכול בשעה מסוימת - זה דבר ששנוי במחלוקת אחרונים, כמדומני.
ולכן לפענ"ד עדיף לאכול כדינא דגמרא ש"יסדר שולחנו", גם אם לצורך זה הסעודה תתקיים בשעה מאוחרת מאוד.

שייף נפיק כתב:מיהו הגרש"ד?
ואגב ממתי נהיה הגרח"ק 'מורו' של הרב שטיינברג?

הגאון הצדיק רבי שריה דבילצקי שליט"א.
ובקשר להרב רח"מ שטינברג, כנראה שאינך מכיר כלל את הנפשות הפועלות, צר לי...

פרי יהושע כתב:

שייף נפיק כתב:מיהו הגרש"ד?
ואגב ממתי נהיה הגרח"ק 'מורו' של הרב שטיינברג?

הגאון הצדיק רבי שריה דבילצקי שליט"א.
ובקשר להרב רח"מ שטינברג, כנראה שאינך מכיר כלל את הנפשות הפועלות, צר לי...

אשתי שתחי' ש"ב

שייף נפיק כתב:

פרי יהושע כתב:

שייף נפיק כתב:מיהו הגרש"ד?
ואגב ממתי נהיה הגרח"ק 'מורו' של הרב שטיינברג?

הגאון הצדיק רבי שריה דבילצקי שליט"א.
ובקשר להרב רח"מ שטינברג, כנראה שאינך מכיר כלל את הנפשות הפועלות, צר לי...

אשתי שתחי' ש"ב

שאל אותה.

עזריאל ברגר כתב:

שייף נפיק כתב:מה עדיף.
לאכול מלווה מלכה סמוך לצאת השבת בבהילות ובלי עריכת שולחן במיוחד, או לאכול הרבה אחר שבת ביישוב דעת ובשולחן ערוך.

לערוך במתינות ובכבוד - הוא דינא דגמרא!
לאכול מלווה מלכה בכלל - אינו חיוב גמור, כמדומני.
לאכול בשעה מסוימת - זה דבר ששנוי במחלוקת אחרונים, כמדומני.
ולכן לפענ"ד עדיף לאכול כדינא דגמרא ש"יסדר שולחנו", גם אם לצורך זה הסעודה תתקיים בשעה מאוחרת מאוד.

הרב עזריאל ,

אם לאכול מלוה מלכה אינו חיוב גמור איך לערוך אותו הופך לדינא דגמרא ?

ביליצר כתב:

עזריאל ברגר כתב:

שייף נפיק כתב:מה עדיף.
לאכול מלווה מלכה סמוך לצאת השבת בבהילות ובלי עריכת שולחן במיוחד, או לאכול הרבה אחר שבת ביישוב דעת ובשולחן ערוך.

לערוך במתינות ובכבוד - הוא דינא דגמרא!
לאכול מלווה מלכה בכלל - אינו חיוב גמור, כמדומני.
לאכול בשעה מסוימת - זה דבר ששנוי במחלוקת אחרונים, כמדומני.
ולכן לפענ"ד עדיף לאכול כדינא דגמרא ש"יסדר שולחנו", גם אם לצורך זה הסעודה תתקיים בשעה מאוחרת מאוד.

הרב עזריאל ,

אם לאכול מלוה מלכה אינו חיוב גמור איך לערוך אותו הופך לדינא דגמרא ?

מה לעשות שזה מה שכתוב בגמרא (שבת קיט,ב, וכ"ה בשו"ע סימן ש) "ואמר ר' חנינא לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית", אבל לא כתוב שם שחייבים לאכול אם אינו צריך אפילו לכזית!

לערוך במתינות ובכבוד - הוא דינא דגמרא!
לאכול מלווה מלכה בכלל - אינו חיוב גמור, כמדומני.
לאכול בשעה מסוימת - זה דבר ששנוי במחלוקת אחרונים, כמדומני.
ולכן לפענ"ד עדיף לאכול כדינא דגמרא ש"יסדר שולחנו", גם אם לצורך זה הסעודה תתקיים בשעה מאוחרת מאוד.[/quote]

הרב עזריאל ,

אם לאכול מלוה מלכה אינו חיוב גמור איך לערוך אותו הופך לדינא דגמרא ?[/quote]
מה לעשות שזה מה שכתוב בגמרא "לעולם יערוך אדם שולחנו במוצאי שבת ואע"פ שאינו צריך אלא לכזית", אבל לא כתוב שם שחייבים לאכול אם אינו צריך אפילו לכזית![/quote]

הרי אותו ציטוט דלעולם יערוך אדם הוא המקור דמלוה מלכה ולמה תהא עריכתו חשובה ממהותו?

גם סעודת ליל שבת אינה חובה גמורה (שיכול לאכול ג סעודות ביום), אבל עריכתה בצורה מכובדת היא חובה (מאותו מקום בגמרא).
ועיין היטב בפוסקים סימן ש שלא כתבו שיש חובה לאכול במוצ"ש, ומפורש מזה כתב הרא"ש (ערבי פסחים סימן יז, בש"סים הנפוצים זה התחלת שורה באמצע הטור הימני) "דאי בעי לא אכיל במוצאי שבת".

עזריאל ברגר כתב:גם סעודת ליל שבת אינה חובה גמורה (שיכול לאכול ג סעודות ביום), אבל עריכתה בצורה מכובדת היא חובה (מאותו מקום בגמרא).
ועיין היטב בפוסקים סימן ש שלא כתבו שיש חובה לאכול במוצ"ש, ומפורש מזה כתב הרא"ש (ערבי פסחים סימן יז, בש"סים הנפוצים זה התחלת שורה באמצע הטור הימני) "דאי בעי לא אכיל במוצאי שבת".

כל זה מדין כבוד שבת ,
האם כונת כבודו היתה על עריכת השולחן במוצאי שבת גם אם כלל אינו מתכוין לאכול מלוה מלכה ,

ביליצר כתב:

עזריאל ברגר כתב:גם סעודת ליל שבת אינה חובה גמורה (שיכול לאכול ג סעודות ביום), אבל עריכתה בצורה מכובדת היא חובה (מאותו מקום בגמרא).
ועיין היטב בפוסקים סימן ש שלא כתבו שיש חובה לאכול במוצ"ש, ומפורש מזה כתב הרא"ש (ערבי פסחים סימן יז, בש"סים הנפוצים זה התחלת שורה באמצע הטור הימני) "דאי בעי לא אכיל במוצאי שבת".

כל זה מדין כבוד שבת ,
האם כונת כבודו היתה על עריכת השולחן במוצאי שבת גם אם כלל אינו מתכוין לאכול מלוה מלכה ,

ממש לא.
התכוונתי למה שמפורש בגמרא ובפוסקים, שאם רוצה לאכול אפילו כזית - צריך לערוך שולחן בצורה מכובדת.
אבל אם אינו רוצה לאכול כלל - לכאורה אינו חייב לאכול.

כל זה מדין כבוד שבת ,
האם כונת כבודו היתה על עריכת השולחן במוצאי שבת גם אם כלל אינו מתכוין לאכול מלוה מלכה ,[/quote]
ממש לא.
התכוונתי למה שמפורש בגמרא ובפוסקים, שאם רוצה לאכול אפילו כזית - צריך לערוך שולחן בצורה מכובדת.
אבל אם אינו רוצה לאכול כלל - לכאורה אינו חייב לאכול.[/quote]

יופי התקדמנו ,
עכשיו מה עדיף לא לאכול כלל או לאכול ללא עריכה?

ביליצר כתב:יופי התקדמנו ,
עכשיו מה עדיף לא לאכול כלל או לאכול ללא עריכה?

לכאורה ע"פ הנ"ל נראה שעדיף לא לאכול, אבל קשה לי "לצדק את הדין" הזה בלבי.
עכ"פ כשהאפשרות היא לקיים עכשיו בלא סידור שולחן או לאחר זמן עם סידור שולחן - לכאורה עדיף לאחר זמן.

עזריאל ברגר כתב:

ביליצר כתב:יופי התקדמנו ,
עכשיו מה עדיף לא לאכול כלל או לאכול ללא עריכה?

לכאורה ע"פ הנ"ל נראה שעדיף לא לאכול,
עכ"פ כשהאפשרות היא לקיים עכשיו בלא סידור שולחן או לאחר זמן עם סידור שולחן - לכאורה עדיף לאחר זמן.

אבל קשה לי "לצדק את הדין" הזה בלבי.
אכן זאת הערתי ,קשה לומר דעצם הדין הוא מנהג ועריכתו דינא דגמרא ואז יצא דעדיף לא לאכול בלא עריכה,
מלכתחילה כלל לא באתי לחלוק על מסקנתך אלא על אופנו,

מה עדיף להתפלל לאן שהציבור מתפלל אף שלא מתפללים לרוח הנכונה ובלבד שלא לפרוש מהציבור, ובפרט דמדינא דגמ' יש להשתחוות למקום שמשתחוים, או שלא מקפידים כ"כ אם מכוון יותר למקום, ובפרט שהוא רק שינוי זווית כל שהיא, (וכמו בכותל לאלו שמדקדקים לצדד שמאלה, וכן בבני ברק שמשום מה ברוב בתי הכנסת הארון למזרח ולא לדרום מזרח).

עזריאל ברגר כתב:

ביליצר כתב:יופי התקדמנו ,
עכשיו מה עדיף לא לאכול כלל או לאכול ללא עריכה?

לכאורה ע"פ הנ"ל נראה שעדיף לא לאכול, אבל קשה לי "לצדק את הדין" הזה בלבי.
עכ"פ כשהאפשרות היא לקיים עכשיו בלא סידור שולחן או לאחר זמן עם סידור שולחן - לכאורה עדיף לאחר זמן.

לכאורה אין ענין לאכול מלווה מלכה אלא רק לסדר את השולחן שהרי זה מה שנאמר בגמרא.
אמנם, כתבו הפוסקים כפי שכבר ביארתם שסידור השולחן במוצ"ש לכבוד שבת הוא לצורך אכילה וגם כתבו שמי שאינו מסוגל לאכול כלל מחמת שאכל בשבת הרבה או מסיבות אחרות אינו צריך לאכול וטוב שיטרח בסעודה זו לאחרים.
לפי זה, דינא דגמרא של מלווה מלכה הוא לא לאכול במוצ"ש כי אם לסדר שולחן במוצ"ש לצורך אכילה עליו לכבוד השבת. לפי זה מי שאין לו אפשרות לסדר שולחן - לכאורה אינו יכול לקיים המצווה גם אם יכול לאכול.

\לכאורה ע"פ הנ"ל נראה שעדיף לא לאכול, אבל קשה לי "לצדק את הדין" הזה בלבי.
עכ"פ כשהאפשרות היא לקיים עכשיו בלא סידור שולחן או לאחר זמן עם סידור שולחן - לכאורה עדיף לאחר זמן.[/quote]
לכאורה אין ענין לאכול מלווה מלכה אלא רק לסדר את השולחן שהרי זה מה שנאמר בגמרא.
אמנם, כתבו הפוסקים כפי שכבר ביארתם שסידור השולחן במוצ"ש לכבוד שבת הוא לצורך אכילה וגם כתבו שמי שאינו מסוגל לאכול כלל מחמת שאכל בשבת הרבה או מסיבות אחרות אינו צריך לאכול וטוב שיטרח בסעודה זו לאחרים.
לפי זה, דינא דגמרא של מלווה מלכה הוא לא לאכול במוצ"ש כי אם לסדר שולחן במוצ"ש לצורך אכילה עליו לכבוד השבת. לפי זה מי שאין לו אפשרות לסדר שולחן - לכאורה אינו יכול לקיים המצווה גם אם יכול לאכול.[/quote]

כמובן שאין הדברים נשמעים ואין הדעת סובלתם,, דאין מצוה לאכול אם אין באפשרותו לערוך,, ,אלא אדרבה,
יתר מכן הרי עצם האכילה דאנו רגילים להכניסו בגדר עונג הוא גם בכלל כבוד ,
וכן ביום הכפורים דאין יכולים לכבדו באכילה ושתיה כתוב שמכבדים אותו במלבושי שבת ויום טוב ,
ולמה תהא עריכתו גדולה מעצם האכילה,?
וכפי שהביא כבוד תורתו מאותם פוסקים דעריכתו תלויה באכילה ולא חלילה להבין הפוך ושבשתא כיןן דעל על,
חכמים הזהרו בדבריכם ,

איני מבין דברי כת"ר.
הוכחתי מהגמרא שהובאה בפוסקים שמכבוד השבת ללוותה ע"י עריכת שולחן לסעודה ולא ע"י אכילה שבזה אין כבוד לשבת
אני מבן שכת"ר חולק עלי אך לא הבנתי איך דחה ראיותי או מנין הביא ראיה לדבריו

כדכד כתב:איני מבין דברי כת"ר.
הוכחתי מהגמרא שהובאה בפוסקים שמכבוד השבת ללוותה ע"י עריכת שולחן לסעודה ולא ע"י אכילה שבזה אין כבוד לשבת
אני מבן שכת"ר חולק עלי אך לא הבנתי איך דחה ראיותי או מנין הביא ראיה לדבריו

לא ראיתי שום הוכחות ,
קח לך משנה ברורה ועיין בו ,
דין מלוה מלכה וכן דין אכילת פת לכתחילה הוא מאותם מלים בגמרא ועדיין אפשר לותר על שניהם [אלא א"כ אתה חבדניק ] ואינם חיב גמור ,
באכילה יש בו כאמור כבוד שבת ,
ע"כ סוף פסוק,

עיננתי במשנ"ב
לענ"ד כתוב שם מה שאמרתי
אם כת"ר חושב אחרת אשמח לדעת מנין לו
בלשון יסדר שולחנו לא כלולה אכילה שאינה מסודרת

יופי גם עם מעלת כבוד הגאון ותורתו התקדמנו ,
המשנה ברורה לומד דחיוב הסעודה וחיוב העריכה גמרא אחת היא והכול מדין כבוד ,[אם תרצה זה הרי עניין הפת ועניין ההידור בבשר עם אפשר] אולי כבודו יעיין שוב עד סופו
עכשיו למה יעלה על דעת בר נש לומר שאם אינו עורך אינו מקיים סעודה זו ,מלבד אם כונת בר נש זה ל..............

איפה התקדמנו?
שנינו תקועים כל אחד בהבנתו
המשנ"ב אומר שסידור השולחן הוא במפה וכלים נאים
בהמשך הוא כותב שעדיף לאכול פת ומציין בשער הציון ב שסתם סידור שולחן משמע בפת
וכוונתו לאכול פת על שולחן מסודר
איך אפשר להוציא מזה שיש כבודשבתבאכילת פת בלי סדור שולחן?

אכן כבודו תקוע ב.......
רק ראיות הבאת לדבריי,

מיצינו ,יישר כח

לא הבאתי שום ראיה לדבריך
כתבתי שהמשנ"ב מסביר שלסדר שולחן זה לסדר שולחן לא לאכול בלי סידור שולחן
אמנם הוא מסביר שהכוונה לסדר שולחן לסעודה כדי לאכול עליו את הסעודה
ולענין מה שכתב כת"ר למה יעלה על הדעת שאם אינו עורך את השולחן אינו מקיים את הסעודה - את הסעודה הורא קיים אבל לא את הדין המפורש שצריך לסדר ושזה כל ענין הסעודה הזו

פרי יהושע כתב:מה עדיף להתפלל לאן שהציבור מתפלל אף שלא מתפללים לרוח הנכונה ובלבד שלא לפרוש מהציבור, ובפרט דמדינא דגמ' יש להשתחוות למקום שמשתחוים, או שלא מקפידים כ"כ אם מכוון יותר למקום, ובפרט שהוא רק שינוי זווית כל שהיא, (וכמו בכותל לאלו שמדקדקים לצדד שמאלה, וכן בבני ברק שמשום מה ברוב בתי הכנסת הארון למזרח ולא לדרום מזרח).

כמדומני שראתי גדולי תורה שהקפידו להתפלל לרוח הנכונה (ויתכן שאלו שלא הקפידו היה זה משום שלא הכירו המציאות)

כמדומני שראתי גדולי תורה שהקפידו להתפלל לרוח הנכונה (ויתכן שאלו שלא הקפידו היה זה משום שלא הכירו המציאות)

מבין גדולי התורה ראיתי כך וראיתי כך, ולמשל: לא תגיד לי שהגר"א נבנצל לא יודע לאן צריך להתפלל בכותל, והוא מתפלל כמו כולם לכותל ולא מצדד שמאלה, עוד דוגמאות....?

לא רציתי לכתוב שמות אבל דווקא אחד מגדולי התורה שהתכוונתי אליו היה בדיוק הרב נבנצל שהתפלל בכותל בצידוד ולא כמו כולם ואולי זכרוני הטעני

כדכד כתב:לא רציתי לכתוב שמות אבל דווקא אחד מגדולי התורה שהתכוונתי אליו היה בדיוק הרב נבנצל שהתפלל בכותל בצידוד ולא כמו כולם ואולי זכרוני הטעני

התפללתי עימו הרבה פעמים שם במנין נץ ולא צידד שמאלה כדרך הרבה צעירים, ולא הזדמן לי לשאול טעמו על כך.

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:לא רציתי לכתוב שמות אבל דווקא אחד מגדולי התורה שהתכוונתי אליו היה בדיוק הרב נבנצל שהתפלל בכותל בצידוד ולא כמו כולם ואולי זכרוני הטעני

התפללתי עימו הרבה פעמים שם במנין נץ ולא צידד שמאלה כדרך הרבה צעירים, ולא הזדמן לי לשאול טעמו על כך.

אף פעם לא הבנתי מדוע לא לצדד בעת התפילה בכותל.
אם כולם טועים - נטעה יחד איתם?
אמנם בפסקי תשובות הביא ג' לימודי זכות על המתפללים לכיוון הכותל, אך ברור שאינו אלא בגדר לימוד זכות. ואדרבה, כשרואים מי מהמתפללים שמצדד שמאלה, הוא מזכיר למי ששכח, או מעורר את שאינו יודע (אם מקדיש לכך תשומת לב והתעניינות).

במשנ"ב (צד, סק"י) אכן משמע שבמקום שכולם טועים יצדד פניו אך לא יסובב כולו.

ארזי הלבנון כתב:

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:לא רציתי לכתוב שמות אבל דווקא אחד מגדולי התורה שהתכוונתי אליו היה בדיוק הרב נבנצל שהתפלל בכותל בצידוד ולא כמו כולם ואולי זכרוני הטעני

התפללתי עימו הרבה פעמים שם במנין נץ ולא צידד שמאלה כדרך הרבה צעירים, ולא הזדמן לי לשאול טעמו על כך.

אף פעם לא הבנתי מדוע לא לצדד בעת התפילה בכותל.
אם כולם טועים - נטעה יחד איתם?
אמנם בפסקי תשובות הביא ג' לימודי זכות על המתפללים לכיוון הכותל, אך ברור שאינו אלא בגדר לימוד זכות. ואדרבה, כשרואים מי מהמתפללים שמצדד שמאלה, הוא מזכיר למי ששכח, או מעורר את שאינו יודע (אם מקדיש לכך תשומת לב והתעניינות).

כך או כך, עכ"פ יתכן שאסור לשנות מהציבור, הן מהל' ד"א, הן מהל' תפילה (גילוי נאות - אני מהמצדדים בכותל שמאלה, ובבני ברק ימינה).

פרי יהושע כתב:

ארזי הלבנון כתב:

פרי יהושע כתב:התפללתי עימו הרבה פעמים שם במנין נץ ולא צידד שמאלה כדרך הרבה צעירים, ולא הזדמן לי לשאול טעמו על כך.

אף פעם לא הבנתי מדוע לא לצדד בעת התפילה בכותל.
אם כולם טועים - נטעה יחד איתם?
אמנם בפסקי תשובות הביא ג' לימודי זכות על המתפללים לכיוון הכותל, אך ברור שאינו אלא בגדר לימוד זכות. ואדרבה, כשרואים מי מהמתפללים שמצדד שמאלה, הוא מזכיר למי ששכח, או מעורר את שאינו יודע (אם מקדיש לכך תשומת לב והתעניינות).

כך או כך, עכ"פ יתכן שאסור לשנות מהציבור, הן מהל' ד"א, הן מהל' תפילה (גילוי נאות - אני מהמצדדים בכותל שמאלה, ובבני ברק ימינה).

אכן, ערכתי הודעתי וציינתי לדעת המשנ"ב

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:לא רציתי לכתוב שמות אבל דווקא אחד מגדולי התורה שהתכוונתי אליו היה בדיוק הרב נבנצל שהתפלל בכותל בצידוד ולא כמו כולם ואולי זכרוני הטעני

התפללתי עימו הרבה פעמים שם במנין נץ ולא צידד שמאלה כדרך הרבה צעירים, ולא הזדמן לי לשאול טעמו על כך.

אגב לא מתפלל שם נץ נראה אבל העדפתי בכל זאת את המניין שלו, מה אתם הייתם מעדיפים?

פרי יהושע כתב:

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:לא רציתי לכתוב שמות אבל דווקא אחד מגדולי התורה שהתכוונתי אליו היה בדיוק הרב נבנצל שהתפלל בכותל בצידוד ולא כמו כולם ואולי זכרוני הטעני

התפללתי עימו הרבה פעמים שם במנין נץ ולא צידד שמאלה כדרך הרבה צעירים, ולא הזדמן לי לשאול טעמו על כך.

אגב לא מתפלל שם נץ נראה אבל העדפתי בכל זאת את המניין שלו, מה אתם הייתם מעדיפים?

הגרא"ן מתפלל בהנץ המישורי???