מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

אשכול - מה עדיף על מה?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
אליהו בן עמרם
הודעות: 924
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ב' יולי 02, 2018 8:53 pm

כדכד כתב:ואי לט בין למה לא גם וגם, שגם ישמע מאחר וגם יהרהר בלבו

על זה בדיוק הדיון.
הרב פר'י שליט'א רוצה לטעון שלא מהני.
ואנוכי הק' מבקש לטעון שכך עדיף, והוספתי עוד תנאי מהחזו'א שיכוון ליבו. וגם כמובן ירצה לצאת בשני האופנים.

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' יולי 03, 2018 12:57 am

אליהו בן עמרם כתב:
פרי יהושע כתב:אפשר לסכם דברי מר בג' מילים 'הרהור לאו כדיבור', ומ"מ צדדתי לעיל שמא עדיף מש"כ בחולה וכנ"ל.

ולעניין ק' רעק"א אעתיק מחידושי:

והגרעק"א ועוד אחרונים הקשו לעיל למה לא יהני לצאת מאישה מדין הרהור כדיבור. ולדרכינו נראה לומר, שלא מצינו הרהור כדיבור אלא היכא שהוא מהרהר לעצמו שהוא כאילו מדבר אל עצמו, אבל כשמוציאם אותו, הרי הוא מצטרף לדיבור של המוציא, ואינו אלא בגדר שומע ולא מהרהר כמדבר אל עצמו, ואפי' לרמב"ם שמצינו כן בכה"ת, יתכן שהוא רק היכא שהוא כמדבר אל עצמו, וחשיב מברך ומהלל ע"י הרהור, אבל כשהוא מצטרף לאחר, אינו חשוב כדיבור, אלא כשמיעה ובעי מבר חיובא .


ובאופן אחר עי' חזון איש ס' כט


במחילה, אין עימי את הספרים זולת דברי החזו"א שראיתי בפנים.
והמסקנות הנלענ"ד:
א. החזו"א בסי' כ"ט ס"ק ח' אומר למעשה את מה שכתבתי לעייל לפי דברי הרשב"א, דהיכא דבעינן "לשון" או ליתר דיוק לה"ק - לא מהני הרהור אף עם כוונת הלב.
ב. החזו"א מתרץ על קו' הרעק"א, דבלא כוונת הלב להדיא, מהני רק מה שנחשב ל"דיבור" (כנראה גם בשומע כעונה - עפ"י באורו לעייל מיניה בדין זה), ולא מהני הרהור בלבד, אלא"כ היה בכוונת הלב.
ג. מה שניסה מר ליישב על דרך ה"סתירה", כלומר אם "שומע" זה סותר מצב של הרהור כמדבר אל עצמו. לא הבנתי בעניותי, כי אדרבה, משמעותו של הרהור אינו כמדבר, אלא כחושב על העניין, אם זה ברכת השבח, על שבחו של הקב"ה, ואם זה קבלת עול מצות, על קבלתו עול מצוות, וכן הלאה, כלומר חושב את מחשבת הענין ומהותו, ולא כ"מדבר אל עצמו".

העולה מכל הנ"ל לענ"ד הקלושה וכו':
אם יצליח לכוון את ליבו תוך כדי ההרהור והשמיעה של מוציאו, הנה "הרוויח" תרתי, גם הרהור וגם דיבור, גם לדעת החזו"א.
שלא לדבר על הרעק"א, שכך אוחז לכאורה (גם בלי התוספת של החזו"א).
ומהלין משמע שוב, שעדיף לצאת ב"שומע כעונה" עם כוונה לצאת גם בהרהור - תוך כדי כוונת הלב להדיא.
ועל כך גם נאים דברי רבינו החזו"א זצ"ל (בהקשר אחר) "אחים יקרים.... ואל תחושו לשום דבר".



החזו"א אמנם אומר שהרהור הכוונה כוונת הלב, אמנם אין זה פשטות הסוגיא שק"ש הוא מצוה וברכות הן מצוה, והרהור הכוונה שחושב ממש על המילים ונחשב לו כדיבור, וקי"ל שהרהור לאו כדיבור ולרמב"ם בברכות מהני הרהור, משום דדוקא בק"ש בעי כעין שמע השמע לאזניך.
וראית החזו"א מהרשב"א אפשר כמובן לדון בה, כיון ועכ"פ אין בהרהור דין לשון, לא מסתבר שיהיה דווקא בלה"ק.
ומה שישבתי אנכי הקטן קו' הגרעק"א, שהרהור הוא כעין דיבור לעצמך, והוא עניין אקטיבי, ולא פסיבי כשומע ממשמיע. (ורעק"א מקשה ומה יש להביא ממנו ראיה).

והנה לפי הנ"ל נראה ששומע כעונה אינו יוצא בהרהור, וכפשטות הגמ' בספק של אישה, למ"ד שהרהור כדיבור או בברכת המזון לדעת הרמב"ם, ואי לכך, יתכן שיש להעדיף הרהור שיוצא בו חולה כמש"כ השו"ע ובבהגר"א, ולא ש"כ שבירו' כתב שאין יוצא בק"ש.

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' יולי 03, 2018 12:57 am

אליהו בן עמרם כתב:
פרי יהושע כתב:אפשר לסכם דברי מר בג' מילים 'הרהור לאו כדיבור', ומ"מ צדדתי לעיל שמא עדיף מש"כ בחולה וכנ"ל.

ולעניין ק' רעק"א אעתיק מחידושי:

והגרעק"א ועוד אחרונים הקשו לעיל למה לא יהני לצאת מאישה מדין הרהור כדיבור. ולדרכינו נראה לומר, שלא מצינו הרהור כדיבור אלא היכא שהוא מהרהר לעצמו שהוא כאילו מדבר אל עצמו, אבל כשמוציאם אותו, הרי הוא מצטרף לדיבור של המוציא, ואינו אלא בגדר שומע ולא מהרהר כמדבר אל עצמו, ואפי' לרמב"ם שמצינו כן בכה"ת, יתכן שהוא רק היכא שהוא כמדבר אל עצמו, וחשיב מברך ומהלל ע"י הרהור, אבל כשהוא מצטרף לאחר, אינו חשוב כדיבור, אלא כשמיעה ובעי מבר חיובא .


ובאופן אחר עי' חזון איש ס' כט


במחילה, אין עימי את הספרים זולת דברי החזו"א שראיתי בפנים.
והמסקנות הנלענ"ד:
א. החזו"א בסי' כ"ט ס"ק ח' אומר למעשה את מה שכתבתי לעייל לפי דברי הרשב"א, דהיכא דבעינן "לשון" או ליתר דיוק לה"ק - לא מהני הרהור אף עם כוונת הלב.
ב. החזו"א מתרץ על קו' הרעק"א, דבלא כוונת הלב להדיא, מהני רק מה שנחשב ל"דיבור" (כנראה גם בשומע כעונה - עפ"י באורו לעייל מיניה בדין זה), ולא מהני הרהור בלבד, אלא"כ היה בכוונת הלב.
ג. מה שניסה מר ליישב על דרך ה"סתירה", כלומר אם "שומע" זה סותר מצב של הרהור כמדבר אל עצמו. לא הבנתי בעניותי, כי אדרבה, משמעותו של הרהור אינו כמדבר, אלא כחושב על העניין, אם זה ברכת השבח, על שבחו של הקב"ה, ואם זה קבלת עול מצות, על קבלתו עול מצוות, וכן הלאה, כלומר חושב את מחשבת הענין ומהותו, ולא כ"מדבר אל עצמו".

העולה מכל הנ"ל לענ"ד הקלושה וכו':
אם יצליח לכוון את ליבו תוך כדי ההרהור והשמיעה של מוציאו, הנה "הרוויח" תרתי, גם הרהור וגם דיבור, גם לדעת החזו"א.
שלא לדבר על הרעק"א, שכך אוחז לכאורה (גם בלי התוספת של החזו"א).
ומהלין משמע שוב, שעדיף לצאת ב"שומע כעונה" עם כוונה לצאת גם בהרהור - תוך כדי כוונת הלב להדיא.
ועל כך גם נאים דברי רבינו החזו"א זצ"ל (בהקשר אחר) "אחים יקרים.... ואל תחושו לשום דבר".


החזו"א אמנם אומר שהרהור הכוונה כוונת הלב, אמנם אין זה פשטות הסוגיא שק"ש הוא מצוה לומר פרשיה זו, וברכות הן מצוה גם לברך בנוסח מסויים, והרהור הכוונה שחושב ממש על המילים ונחשב לו כדיבור, וכן נראה מלשון הרמב"ם בהל' ק"ש וברכות שהרהור הוא הדרגא הנחותה אחר מי שלא משמיע לאזניו, ואילו היה הרהור בעלמא אינו שייך כלל לעניין זה, וקי"ל שהרהור לאו כדיבור ולרמב"ם בברכות מהני הרהור, משום דדוקא בק"ש בעי כעין שמע השמע לאזניך.
וראית החזו"א מהרשב"א אפשר כמובן לדון בה, כיון ועכ"פ אין בהרהור דין לשון, לא מסתבר שיהיה דווקא בלה"ק.
ומה שישבתי לעיל ק' הגרעק"א, שהרהור הוא כעין דיבור לעצמך, והוא עניין אקטיבי, ולא פסיבי כשומע ממשמיע. (ורעק"א מקשה ומה יש להביא ממנו ראיה).

והנה לפי הנ"ל נראה ששומע כעונה אינו יוצא בהרהור, וכפשטות הגמ' בספק של אישה, למ"ד שהרהור כדיבור או בברכת המזון לדעת הרמב"ם, ואי לכך, יתכן שיש להעדיף הרהור שיוצא בו חולה כמש"כ השו"ע ובבהגר"א, ולא ש"כ שבירו' כתב שאין יוצא בק"ש.

ולשם הבהרת יתר אני מצרף כאן קובץ בנושא זה למי שיש זמן לעיין ביתר הרחבה:

תליתא הרהור כדיבור.docx
(28.19 KiB) הורד 62 פעמים

כדכד
הודעות: 3748
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי כדכד » ג' יולי 03, 2018 6:06 pm

אני חושש שמה שאני כתבתי לא הובן כראוי.
הצעתי שיהרהר את ק"ש בלבו לבד ולאחר מכן ישמענה מאחר (או להיפך) וכך ירוויח את היתרונות שבשתי האפשרויות

אליהו בן עמרם
הודעות: 924
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' יולי 03, 2018 7:39 pm

כדכד כתב:אני חושש שמה שאני כתבתי לא הובן כראוי.
הצעתי שיהרהר את ק"ש בלבו לבד ולאחר מכן ישמענה מאחר (או להיפך) וכך ירוויח את היתרונות שבשתי האפשרויות

אכן לא הובן על ידי, ותודה על ההבהרה.
אך לפי דברי מר נשמט כל הבסיס לשאלה מאי עדיף, כלומר השואל בוודאי נתכוון באופן שלא יכול ליישם את הצעתך.

כדכד
הודעות: 3748
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי כדכד » ד' יולי 04, 2018 11:50 am

אם הוא יכול לעשות אחד מהם לחוד למה לא יוכל לעשות שניהם?

אש משמים
הודעות: 1617
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי אש משמים » ד' יולי 04, 2018 2:07 pm

כוונתו לומר שאולי יתכן שיכול הוא לעשות שניהם אך כל מהות האשכול היא מה עדיף על מה מבין שתי אפשרויות.

עושה חדשות
הודעות: 7647
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 28, 2018 12:42 am

שמעתי שואלים: סוכה או ציצית.
דהיינו באופן שבהיותו לבוש בציצית בסוכה הוא פטור כדין מצטער מחמת החום,
האם עדיף להתחייב ולקיים סוכה או ציצית?

אליהו בן עמרם
הודעות: 924
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' אוקטובר 02, 2018 1:00 pm

עושה חדשות כתב:שמעתי שואלים: סוכה או ציצית.
דהיינו באופן שבהיותו לבוש בציצית בסוכה הוא פטור כדין מצטער מחמת החום,
האם עדיף להתחייב ולקיים סוכה או ציצית?

ציצית - יכול להיות שלא מקיים בכלל, כהבאור בשיטת החוזו"א גבי ט"ק של צמר בקייץ, ואם כן יסירה ממנו, ונמצא שאינו מצטער בסוכה.
סוכה - יש פוסקים הטוענים גבי מזגן, שחובתו להתקין מזגן, ולא נפטר מצד מצטער כל עוד שאינו מתקין מזגן.
ועוד, שאם יסיר את הט"ק יסתבר שאינו מצטער מחמת הסוכה אלא מחמת הט"ק, ולמה יפטר מסוכה (גם כשהוא עדיין לבוש בט"ק)?

עזריאל ברגר
הודעות: 5292
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוקטובר 02, 2018 1:05 pm

עושה חדשות כתב:שמעתי שואלים: סוכה או ציצית.
דהיינו באופן שבהיותו לבוש בציצית בסוכה הוא פטור כדין מצטער מחמת החום,
האם עדיף להתחייב ולקיים סוכה או ציצית?

אין חיוב ללבוש ציצית. אז מה ההו"א להעדיפה על פני סוכה?!

עושה חדשות
הודעות: 7647
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 02, 2018 7:10 pm

אין חיוב ללבוש בגד ד' כנפות,
ואין חיוב לישב בסוכה כאשר הוא מצטער.

ואם אדם רוצה ללמוד וקשה לו לעיין בסוכה, הרי הוא עוזב את הסוכה.
ולכאו' כמו כן אם מישהו רוצה ללבוש ציצית וקשה לו לעשות כן בסוכה.

והשאלה היא איזו מצוה יש בה עדיפות להיכנס בחיוב שלה, סוכה או ציצית.

עזריאל ברגר
הודעות: 5292
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוקטובר 02, 2018 8:39 pm

עושה חדשות כתב:אין חיוב ללבוש בגד ד' כנפות,
ואין חיוב לישב בסוכה כאשר הוא מצטער.

ואם אדם רוצה ללמוד וקשה לו לעיין בסוכה, הרי הוא עוזב את הסוכה.
ולכאו' כמו כן אם מישהו רוצה ללבוש ציצית וקשה לו לעשות כן בסוכה.

והשאלה היא איזו מצוה יש בה עדיפות להיכנס בחיוב שלה, סוכה או ציצית.

מסכים עם דבריך, בהנחה שפטור מצטער בסוכה הוא "הותרה" ולא "דחויה".

אליהו בן עמרם
הודעות: 924
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' אוקטובר 02, 2018 10:56 pm

עושה חדשות כתב:אין חיוב ללבוש בגד ד' כנפות,
ואין חיוב לישב בסוכה כאשר הוא מצטער.

ואם אדם רוצה ללמוד וקשה לו לעיין בסוכה, הרי הוא עוזב את הסוכה.
ולכאו' כמו כן אם מישהו רוצה ללבוש ציצית וקשה לו לעשות כן בסוכה.

והשאלה היא איזו מצוה יש בה עדיפות להיכנס בחיוב שלה, סוכה או ציצית.


במחילה, אמנם אין חיוב ללבוש בגד בן ד' כנפות, אך הבנתי את השאלה, כשהוא נכנס לסוכה לבוש כבר בט"ק, ונמצא מקיים כבר את המצוה, ועכשיו חם לו בסוכה מחמת הט"ק והסוכה, את איזה מצוה שכבר מקיים - יבטל? יוריד את הט"ק או יצא מהסוכה? (וע"ז כתבתי מה שכתבתי לעייל)
ואם מדובר כשעומד מחוץ לסוכה, ומחשב בליבו שאם יתעטף בט"ק לא יוכל להשאר בסוכה מחמת החום, האם זה נקרא מצטער מחמת הסוכה?
משל למה הדבר דומה: למי שיש לו ענין ללבוש מעיל (שבמזגן בביתו - לא חם לו גם עם המעיל), וכך גרם לעצמו להיות "מצטער" בסוכה. האם יהיה לו פטור "מצטער"? מסתבר שלא, כי איננו "מצטער" מחמת הסוכה.

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' אוקטובר 03, 2018 8:13 am

העיון הוא האם לעדיף תדיר/ציצית, או חביבה מצווה בשעתה/סוכה, ויש לעיין.
אבל כנראה יהיה תלוי אם כבר לובש ציצית, והוא מצטער מחמת החום כבר יהיה נפטר מהסוכה, ואם אינו לובש ציצית, למה שיקיים ויפטר מן הסוכה, מוטב לו שלא ילבש ויישב בסוכה, לא כן?

אליהו בן עמרם
הודעות: 924
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ד' אוקטובר 03, 2018 11:56 am

אליהו בן עמרם כתב:
עושה חדשות כתב:אין חיוב ללבוש בגד ד' כנפות,
ואין חיוב לישב בסוכה כאשר הוא מצטער.

ואם אדם רוצה ללמוד וקשה לו לעיין בסוכה, הרי הוא עוזב את הסוכה.
ולכאו' כמו כן אם מישהו רוצה ללבוש ציצית וקשה לו לעשות כן בסוכה.

והשאלה היא איזו מצוה יש בה עדיפות להיכנס בחיוב שלה, סוכה או ציצית.


במחילה, אמנם אין חיוב ללבוש בגד בן ד' כנפות, אך הבנתי את השאלה, כשהוא נכנס לסוכה לבוש כבר בט"ק, ונמצא מקיים כבר את המצוה, ועכשיו חם לו בסוכה מחמת הט"ק והסוכה, את איזה מצוה שכבר מקיים - יבטל? יוריד את הט"ק או יצא מהסוכה? (וע"ז כתבתי מה שכתבתי לעייל)
ואם מדובר כשעומד מחוץ לסוכה, ומחשב בליבו שאם יתעטף בט"ק לא יוכל להשאר בסוכה מחמת החום, האם זה נקרא מצטער מחמת הסוכה?
משל למה הדבר דומה: למי שיש לו ענין ללבוש מעיל (שבמזגן בביתו - לא חם לו גם עם המעיל), וכך גרם לעצמו להיות "מצטער" בסוכה. האם יהיה לו פטור "מצטער"? מסתבר שלא, כי איננו "מצטער" מחמת הסוכה.

אבאר כוונתי עוד קצת:
במקרה שעדיין לא התעטף, לא נראה לענ"ד נכון להעמיד הספק, איזה ענין יותר גדול, להכניס עצמו לחיוב ט"ק או להכניס עצמו לחיוב סוכה.
שכן מצות הסוכה איננה עומדת נגד מצות הט"ק, אלא שאם ילבש יגרום לעצמו כביכול פטור מצטער. (חיוב ציצית כנגד פטור מצטער)
ועל זה כתבתי, שאין כאן פטור "מצטער", כי לא מצטער מחמת הסוכה, ולכן עדיין נשאר הענין שייכנס לסוכה ויחייב עצמו במצוה, (ואם חם לו, שלא ילבש ציצית מלכתחילה)
(ועוד טענתי, שאם צריך אדם לקבוע דירתו במקום שהציצית מחממת אותו, אם כן ה"בגד" ייחשב כ"בגד צמר" בקייץ לשיטת החזו"א, וייפטר מהציצית. ואין זה דומה למי שהולך ברחוב עם ציצית בקייץ, כי אם חם לו בסוכה בדיוק כמי שהולך ברחוב עם ציצית בקייץ, הרי שוב אינו מצטער מחמת הסוכה...)

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' נובמבר 21, 2018 8:21 am

יהודי דילג פסוקי דזימרה בחושבו שהוא מאחר לביהכ"נ וכבר סיים ישתבח, עם כניסתו לביהכ"נ התברר לו כי יש לו עוד פנאי וכי החזן עוד לא נעמד לברכת ישתבח, האם עדיף שישלים כעת בזמן שנותר פסוקי דזימרה שהחסיר, כי הלא הרמב"ם כותב אפי' שאז ישיר אחרי ישתבח ומוכח מזה עכ"פ לכאורה שאין זה הפסק לומר שם דברי שבח, או עדיף שיישב וידום וימתין לחזן כי אחרי ישתבח אין מקום כבר לומר זמירות, והווה מעט הפסק, ומג"א והמ"ב כתבו שלא כהאר"י בעשי"ת להתחנן שם בשיר המעלות, (אלא שיש לחלק בין שבח לדרך בקשה, וכמש"כ לעניין אז ישיר עפ"י הרמב"ם).
יורנו המורים ושכמ"ה

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' נובמבר 22, 2018 7:50 am

עוד שאלה:
יהודי סיים שמונה עשרה והש"ץ טרם התחיל וכיון ונוצר לו מעט זמן פנאי החליט לקרוא ק"ש שנית, מפני שחשב שלא כיון מספיק מקודם, (או מפני שקרא קודם הנץ, וחושש לדעות הראשונים שיש לקרוא אחר הנץ), בסוף באמצע שקרא פרשה ראשונה או שניה החל הש"ץ את החזרה, האם כדאי שיפסיק להקשיב לחזרה, ואם ירצה יקרא שנית אחר החזרה, או דילמא כיון והתחיל עדיף כבר שיסיים.

עזריאל ברגר
הודעות: 5292
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' נובמבר 22, 2018 3:22 pm

פרי יהושע כתב:עוד שאלה:
יהודי סיים שמונה עשרה והש"ץ טרם התחיל וכיון ונוצר לו מעט זמן פנאי החליט לקרוא ק"ש שנית, מפני שחשב שלא כיון מספיק מקודם, (או מפני שקרא קודם הנץ, וחושש לדעות הראשונים שיש לקרוא אחר הנץ), בסוף באמצע שקרא פרשה ראשונה או שניה החל הש"ץ את החזרה, האם כדאי שיפסיק להקשיב לחזרה, ואם ירצה יקרא שנית אחר החזרה, או דילמא כיון והתחיל עדיף כבר שיסיים.

אם הוא קורא עכשיו לקיום מצוות ק"ש - אינני רואה היתר להפסיק.

כדכד
הודעות: 3748
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי כדכד » ה' נובמבר 22, 2018 6:39 pm

בשאלה השניה איני רואה מקום להתיר לדבר בזמן החזרה.
לענין השאלה הקודמת - ראיתי להעיר שהאדמו"ר מקאמארנא כותב שלפי האר"י הק' יש להפסיק בין ישתבח ליוצר רק לאמירת שיר המעלות בעשי"ת ולא לשום דבר אחר.
לפי זה, לענין שיר המעלות בעשי"ת האר"י כן אמר לומר והאמירה אינה "דלא כהאר"י" ואולי צ"ל שם דלא כהגר"א.
לענין אמירת מזמורים שם - לפי האר"י אין לומר

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' נובמבר 23, 2018 1:57 am

עזריאל ברגר כתב:
פרי יהושע כתב:עוד שאלה:
יהודי סיים שמונה עשרה והש"ץ טרם התחיל וכיון ונוצר לו מעט זמן פנאי החליט לקרוא ק"ש שנית, מפני שחשב שלא כיון מספיק מקודם, (או מפני שקרא קודם הנץ, וחושש לדעות הראשונים שיש לקרוא אחר הנץ), בסוף באמצע שקרא פרשה ראשונה או שניה החל הש"ץ את החזרה, האם כדאי שיפסיק להקשיב לחזרה, ואם ירצה יקרא שנית אחר החזרה, או דילמא כיון והתחיל עדיף כבר שיסיים.

אם הוא קורא עכשיו לקיום מצוות ק"ש - אינני רואה היתר להפסיק.

העניין שבבת אחת הוא יכול להחליט שזה לא יהיה קריאת שמע
ואח"כ יקרא אחרת, הרי הזמן לא בורח
מצד שני לכא' הצדק אתכם, כי האם לפני שתיקנו ברכת ק"ש, היה מותר להפסיק עם היה מספיק זמן?
כדכד כתב:בשאלה השניה איני רואה מקום להתיר לדבר בזמן החזרה.
לענין השאלה הקודמת - ראיתי להעיר שהאדמו"ר מקאמארנא כותב שלפי האר"י הק' יש להפסיק בין ישתבח ליוצר רק לאמירת שיר המעלות בעשי"ת ולא לשום דבר אחר.
לפי זה, לענין שיר המעלות בעשי"ת האר"י כן אמר לומר והאמירה אינה "דלא כהאר"י" ואולי צ"ל שם דלא כהגר"א.
לענין אמירת מזמורים שם - לפי האר"י אין לומר

א. השאלה היא אם חל עליו חובת חזרה כשעוסק בק"ש, אולי עדיף לא לשמוע החזרה ולא להפסיק, וכמו שכתב ר' עזריאל
ב. מש"כ האדמו"ר, לכא' אינו רק לעניין שיר המעלות שהוא תחנונים, אבל שבחות, הלא הרמב"ם כתב המנהג לומר אז ישיר בין ישתבח ליוצר.
(ומש"כ דלא כהאר"י זו דעת המג"א והמ"ב, וכתבתי שגם לדבריהם יש לדון דהכא קיל טפי שהן פסוקי שבח, ועדיף אפי' מאז ישיר דהלא בכלל הבוחר בשירה זימרה דתהלים הוא).

עזריאל ברגר
הודעות: 5292
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ש' נובמבר 24, 2018 9:02 pm

]
פרי יהושע כתב:העניין שבבת אחת הוא יכול להחליט שזה לא יהיה קריאת שמע.

לא נראה לי כלל, וכפי שהבאת ראיה מסוימת לזה בהמשך דבריך.
פרי יהושע כתב:ב. מש"כ האדמו"ר, לכא' אינו רק לעניין שיר המעלות שהוא תחנונים, אבל שבחות, הלא הרמב"ם כתב המנהג לומר אז ישיר בין ישתבח ליוצר.
(ומש"כ דלא כהאר"י זו דעת המג"א והמ"ב, וכתבתי שגם לדבריהם יש לדון דהכא קיל טפי שהן פסוקי שבח, ועדיף אפי' מאז ישיר דהלא בכלל הבוחר בשירה זימרה דתהלים הוא).

רמב"ם אאר"י קרמית?
ואפי' הרמב"ם כתב את זה רק כמנהג מקומות מסוימים, ואנו (רוס ככל בנ"י בדורנו) נוהגים שלא כמנהג זה שהביא הרמב"ם!

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' נובמבר 25, 2018 1:42 am

עזריאל ברגר כתב:ב. מש"כ האדמו"ר, לכא' אינו רק לעניין שיר המעלות שהוא תחנונים, אבל שבחות, הלא הרמב"ם כתב המנהג לומר אז ישיר בין ישתבח ליוצר.
(ומש"כ דלא כהאר"י זו דעת המג"א והמ"ב, וכתבתי שגם לדבריהם יש לדון דהכא קיל טפי שהן פסוקי שבח, ועדיף אפי' מאז ישיר דהלא בכלל הבוחר בשירה זימרה דתהלים הוא).

רמב"ם אאר"י קרמית?
ואפי' הרמב"ם כתב את זה רק כמנהג מקומות מסוימים, ואנו (רוס ככל בנ"י בדורנו) נוהגים שלא כמנהג זה שהביא הרמב"ם![/quote]
אמרתי שיש הבדל בין שבח לתחנונים, ואיני מבין מה טענתך.
ומש"כ הרמב"ם כמנהג מקומות, משמע מדבריו שהברירה השניה זה לא לומר זאת כלל, כי אינו מכלל פסד"ז שעיקרם בתילים, שעליהם נאמר 'הבוחר בשירי זימרה'.

כדכד
הודעות: 3748
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי כדכד » א' נובמבר 25, 2018 11:03 am

פרי יהושע כתב:[
כדכד כתב:בשאלה השניה איני רואה מקום להתיר לדבר בזמן החזרה.
לענין השאלה הקודמת - ראיתי להעיר שהאדמו"ר מקאמארנא כותב שלפי האר"י הק' יש להפסיק בין ישתבח ליוצר רק לאמירת שיר המעלות בעשי"ת ולא לשום דבר אחר.
לפי זה, לענין שיר המעלות בעשי"ת האר"י כן אמר לומר והאמירה אינה "דלא כהאר"י" ואולי צ"ל שם דלא כהגר"א.
לענין אמירת מזמורים שם - לפי האר"י אין לומר

א. השאלה היא אם חל עליו חובת חזרה כשעוסק בק"ש, אולי עדיף לא לשמוע החזרה ולא להפסיק, וכמו שכתב ר' עזריאל
ב. מש"כ האדמו"ר, לכא' אינו רק לעניין שיר המעלות שהוא תחנונים, אבל שבחות, הלא הרמב"ם כתב המנהג לומר אז ישיר בין ישתבח ליוצר.
(ומש"כ דלא כהאר"י זו דעת המג"א והמ"ב, וכתבתי שגם לדבריהם יש לדון דהכא קיל טפי שהן פסוקי שבח, ועדיף אפי' מאז ישיר דהלא בכלל הבוחר בשירה זימרה דתהלים הוא).

א. ודאי שחלה עליו חובת חזרה שהרי התפלל במנין עם הש"ץ הזה. זה שהחליט לנצל את הזמן שחשב שיש לו לא מפקיע ממנו את החיוב הזה.
ב. בדברי האר"י כפי שהם מובאים בדברי האדמו"ר מקאמרנא מפורש שאין לומר שום דבר כלל להפסיק בין ישתבח ליוצר חוץ משיר המעלות בעשי"ת. הדבר ברור שהוא כולל גם הפסק בשירי שבחות וגם תפלות. מה שכתב הרמב"ם הוא ענין אחר וכמ"ש הרב עזריאל.

אליהו בן עמרם
הודעות: 924
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » א' נובמבר 25, 2018 8:21 pm

כדכד כתב:
פרי יהושע כתב:[
כדכד כתב:בשאלה השניה איני רואה מקום להתיר לדבר בזמן החזרה.
לענין השאלה הקודמת - ראיתי להעיר שהאדמו"ר מקאמארנא כותב שלפי האר"י הק' יש להפסיק בין ישתבח ליוצר רק לאמירת שיר המעלות בעשי"ת ולא לשום דבר אחר.
לפי זה, לענין שיר המעלות בעשי"ת האר"י כן אמר לומר והאמירה אינה "דלא כהאר"י" ואולי צ"ל שם דלא כהגר"א.
לענין אמירת מזמורים שם - לפי האר"י אין לומר

א. השאלה היא אם חל עליו חובת חזרה כשעוסק בק"ש, אולי עדיף לא לשמוע החזרה ולא להפסיק, וכמו שכתב ר' עזריאל
ב. מש"כ האדמו"ר, לכא' אינו רק לעניין שיר המעלות שהוא תחנונים, אבל שבחות, הלא הרמב"ם כתב המנהג לומר אז ישיר בין ישתבח ליוצר.
(ומש"כ דלא כהאר"י זו דעת המג"א והמ"ב, וכתבתי שגם לדבריהם יש לדון דהכא קיל טפי שהן פסוקי שבח, ועדיף אפי' מאז ישיר דהלא בכלל הבוחר בשירה זימרה דתהלים הוא).

א. ודאי שחלה עליו חובת חזרה שהרי התפלל במנין עם הש"ץ הזה. זה שהחליט לנצל את הזמן שחשב שיש לו לא מפקיע ממנו את החיוב הזה.

מי שקרא קר"ש בזמן שבינתיים, איך יוכל לעזוב מצוה זו ולשמוע חזרת הש"ץ, הא "אין מעבירין על המצוות"?
ועל אף שרצה מר לומר שנתחייב לפני כן לשמוע החזרה, אך לא חשיב בגלל זה לכאורה כ"עוסק במצוה" זו, שאינו יכול לנצל הזמן שבינתיים למצוה אחרת.
ואפילו הש"ץ עצמו מותר לו להפסיק לדבר מצוה בין תפילת לחש לחזרת הש"ץ, כדאיתא במשנ"ב סי' קי"א ס"ק י בשם הפמ"ג.

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' נובמבר 26, 2018 2:09 am

כדכד כתב:
פרי יהושע כתב:[
כדכד כתב:בשאלה השניה איני רואה מקום להתיר לדבר בזמן החזרה.
לענין השאלה הקודמת - ראיתי להעיר שהאדמו"ר מקאמארנא כותב שלפי האר"י הק' יש להפסיק בין ישתבח ליוצר רק לאמירת שיר המעלות בעשי"ת ולא לשום דבר אחר.
לפי זה, לענין שיר המעלות בעשי"ת האר"י כן אמר לומר והאמירה אינה "דלא כהאר"י" ואולי צ"ל שם דלא כהגר"א.
לענין אמירת מזמורים שם - לפי האר"י אין לומר

א. השאלה היא אם חל עליו חובת חזרה כשעוסק בק"ש, אולי עדיף לא לשמוע החזרה ולא להפסיק, וכמו שכתב ר' עזריאל
ב. מש"כ האדמו"ר, לכא' אינו רק לעניין שיר המעלות שהוא תחנונים, אבל שבחות, הלא הרמב"ם כתב המנהג לומר אז ישיר בין ישתבח ליוצר.
(ומש"כ דלא כהאר"י זו דעת המג"א והמ"ב, וכתבתי שגם לדבריהם יש לדון דהכא קיל טפי שהן פסוקי שבח, ועדיף אפי' מאז ישיר דהלא בכלל הבוחר בשירה זימרה דתהלים הוא).

א. ודאי שחלה עליו חובת חזרה שהרי התפלל במנין עם הש"ץ הזה. זה שהחליט לנצל את הזמן שחשב שיש לו לא מפקיע ממנו את החיוב הזה.
ב. בדברי האר"י כפי שהם מובאים בדברי האדמו"ר מקאמרנא מפורש שאין לומר שום דבר כלל להפסיק בין ישתבח ליוצר חוץ משיר המעלות בעשי"ת. הדבר ברור שהוא כולל גם הפסק בשירי שבחות וגם תפלות. מה שכתב הרמב"ם הוא ענין אחר וכמ"ש הרב עזריאל.

לא ראיתי את לשון האר"י, אבל איני יודע מנין וודאות זו, לכא' בפשטות יש לחלק בין תחינה לשבח
והרמב"ם הוא ראיה ברורה, ולא הבנתי דברי ר' עזריאל שאינו נוגע למה שאנו נוהגים כוותיה או לא , עכ"פ הוא ראיה עקרונית לעניין
שאין בעיה לומר שבחות לאחר הברכה.

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' נובמבר 26, 2018 2:12 am

אליהו בן עמרם כתב:
כדכד כתב:
פרי יהושע כתב:[
כדכד כתב:בשאלה השניה איני רואה מקום להתיר לדבר בזמן החזרה.
לענין השאלה הקודמת - ראיתי להעיר שהאדמו"ר מקאמארנא כותב שלפי האר"י הק' יש להפסיק בין ישתבח ליוצר רק לאמירת שיר המעלות בעשי"ת ולא לשום דבר אחר.
לפי זה, לענין שיר המעלות בעשי"ת האר"י כן אמר לומר והאמירה אינה "דלא כהאר"י" ואולי צ"ל שם דלא כהגר"א.
לענין אמירת מזמורים שם - לפי האר"י אין לומר

א. השאלה היא אם חל עליו חובת חזרה כשעוסק בק"ש, אולי עדיף לא לשמוע החזרה ולא להפסיק, וכמו שכתב ר' עזריאל
ב. מש"כ האדמו"ר, לכא' אינו רק לעניין שיר המעלות שהוא תחנונים, אבל שבחות, הלא הרמב"ם כתב המנהג לומר אז ישיר בין ישתבח ליוצר.
(ומש"כ דלא כהאר"י זו דעת המג"א והמ"ב, וכתבתי שגם לדבריהם יש לדון דהכא קיל טפי שהן פסוקי שבח, ועדיף אפי' מאז ישיר דהלא בכלל הבוחר בשירה זימרה דתהלים הוא).

א. ודאי שחלה עליו חובת חזרה שהרי התפלל במנין עם הש"ץ הזה. זה שהחליט לנצל את הזמן שחשב שיש לו לא מפקיע ממנו את החיוב הזה.

מי שקרא קר"ש בזמן שבינתיים, איך יוכל לעזוב מצוה זו ולשמוע חזרת הש"ץ, הא "אין מעבירין על המצוות"?
ועל אף שרצה מר לומר שנתחייב לפני כן לשמוע החזרה, אך לא חשיב בגלל זה לכאורה כ"עוסק במצוה" זו, שאינו יכול לנצל הזמן שבינתיים למצוה אחרת.
ואפילו הש"ץ עצמו מותר לו להפסיק לדבר מצוה בין תפילת לחש לחזרת הש"ץ, כדאיתא במשנ"ב סי' קי"א ס"ק י בשם הפמ"ג.

איני משוכנע בכך, כי אם נתחייב כבר בחזרה חל עליו חובה זו, ואיך יפקיע עצמו מדין עוסק במצווה, כבר מחוייב הוא, ועומד באמצע העניין הזה, בהיותו בין לחש לחזרה, ועל כן לדעתי עוד יש מקום עיון בשאלה הנ"ל.

כדכד
הודעות: 3748
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי כדכד » ב' נובמבר 26, 2018 12:46 pm

פרי יהושע כתב:
כדכד כתב:
פרי יהושע כתב:[
כדכד כתב:בשאלה השניה איני רואה מקום להתיר לדבר בזמן החזרה.
לענין השאלה הקודמת - ראיתי להעיר שהאדמו"ר מקאמארנא כותב שלפי האר"י הק' יש להפסיק בין ישתבח ליוצר רק לאמירת שיר המעלות בעשי"ת ולא לשום דבר אחר.
לפי זה, לענין שיר המעלות בעשי"ת האר"י כן אמר לומר והאמירה אינה "דלא כהאר"י" ואולי צ"ל שם דלא כהגר"א.
לענין אמירת מזמורים שם - לפי האר"י אין לומר

א. השאלה היא אם חל עליו חובת חזרה כשעוסק בק"ש, אולי עדיף לא לשמוע החזרה ולא להפסיק, וכמו שכתב ר' עזריאל
ב. מש"כ האדמו"ר, לכא' אינו רק לעניין שיר המעלות שהוא תחנונים, אבל שבחות, הלא הרמב"ם כתב המנהג לומר אז ישיר בין ישתבח ליוצר.
(ומש"כ דלא כהאר"י זו דעת המג"א והמ"ב, וכתבתי שגם לדבריהם יש לדון דהכא קיל טפי שהן פסוקי שבח, ועדיף אפי' מאז ישיר דהלא בכלל הבוחר בשירה זימרה דתהלים הוא).

א. ודאי שחלה עליו חובת חזרה שהרי התפלל במנין עם הש"ץ הזה. זה שהחליט לנצל את הזמן שחשב שיש לו לא מפקיע ממנו את החיוב הזה.
ב. בדברי האר"י כפי שהם מובאים בדברי האדמו"ר מקאמרנא מפורש שאין לומר שום דבר כלל להפסיק בין ישתבח ליוצר חוץ משיר המעלות בעשי"ת. הדבר ברור שהוא כולל גם הפסק בשירי שבחות וגם תפלות. מה שכתב הרמב"ם הוא ענין אחר וכמ"ש הרב עזריאל.

לא ראיתי את לשון האר"י, אבל איני יודע מנין וודאות זו, לכא' בפשטות יש לחלק בין תחינה לשבח
והרמב"ם הוא ראיה ברורה, ולא הבנתי דברי ר' עזריאל שאינו נוגע למה שאנו נוהגים כוותיה או לא , עכ"פ הוא ראיה עקרונית לעניין
שאין בעיה לומר שבחות לאחר הברכה.

איך אפשר לכתוב משפט כזה "לא ראיתי אבל איני ייודע מנין"? אם יראה מר יראה מנין הודאות
ועוד, במשנ"ב ובמג"א לא כתב על שיר המעלות ממעמקים בעשי"ת שזה לא כהאר"י אלא שהאר"י כתב לומר והמג"א כתב שהוא צ"ע

אוהב אוצר
הודעות: 2699
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ב' נובמבר 26, 2018 1:01 pm

מה עדיף - לרכוש בתים לתפילין 'ללא קפלים' או חרוצות הניכרות ממש?

אליהו בן עמרם
הודעות: 924
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ב' נובמבר 26, 2018 1:44 pm

פרי יהושע כתב:
אליהו בן עמרם כתב:מי שקרא קר"ש בזמן שבינתיים, איך יוכל לעזוב מצוה זו ולשמוע חזרת הש"ץ, הא "אין מעבירין על המצוות"?
ועל אף שרצה מר לומר שנתחייב לפני כן לשמוע החזרה, אך לא חשיב בגלל זה לכאורה כ"עוסק במצוה" זו, שאינו יכול לנצל הזמן שבינתיים למצוה אחרת.
ואפילו הש"ץ עצמו מותר לו להפסיק לדבר מצוה בין תפילת לחש לחזרת הש"ץ, כדאיתא במשנ"ב סי' קי"א ס"ק י בשם הפמ"ג.

איני משוכנע בכך, כי אם נתחייב כבר בחזרה חל עליו חובה זו, ואיך יפקיע עצמו מדין עוסק במצווה, כבר מחוייב הוא, ועומד באמצע העניין הזה, בהיותו בין לחש לחזרה, ועל כן לדעתי עוד יש מקום עיון בשאלה הנ"ל.

מה המשמעות של חיוב זה? הרי אינו "עוסק" ממש במצוה, והרי גם כתבתי שיכול אפילו הש"ץ להפסיק בנתיים לדבר מצוה.
האם ה"חיוב" הזה אומר שנחשב "עוסק במצוה" שפטור מן המצוה? (הגזמתי קצת...), או שאסור לו להעביר עליה מצד "אין מעבירין"?
ואם עבר על החיוב שלו בשוגג, שלא מדד את הזמן כראוי, מה בכך, האם בגלל זה לא ייחשב כעוסק במצות קר"ש, שאסור לו להעביר עליה? אתמהה.
רק מה שקצת צ"ע, כי עלול לגרום לש"ץ "קרוב להיות ברכותיו לבטלה", כי אם סמכו עליו למנין, הרי אינו שומע את החזרה....ונמצא "טובל ושרץ בידו"....

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' נובמבר 26, 2018 8:26 pm

כדכד כתב:
פרי יהושע כתב:
כדכד כתב:
פרי יהושע כתב:[
כדכד כתב:בשאלה השניה איני רואה מקום להתיר לדבר בזמן החזרה.
לענין השאלה הקודמת - ראיתי להעיר שהאדמו"ר מקאמארנא כותב שלפי האר"י הק' יש להפסיק בין ישתבח ליוצר רק לאמירת שיר המעלות בעשי"ת ולא לשום דבר אחר.
לפי זה, לענין שיר המעלות בעשי"ת האר"י כן אמר לומר והאמירה אינה "דלא כהאר"י" ואולי צ"ל שם דלא כהגר"א.
לענין אמירת מזמורים שם - לפי האר"י אין לומר

א. השאלה היא אם חל עליו חובת חזרה כשעוסק בק"ש, אולי עדיף לא לשמוע החזרה ולא להפסיק, וכמו שכתב ר' עזריאל
ב. מש"כ האדמו"ר, לכא' אינו רק לעניין שיר המעלות שהוא תחנונים, אבל שבחות, הלא הרמב"ם כתב המנהג לומר אז ישיר בין ישתבח ליוצר.
(ומש"כ דלא כהאר"י זו דעת המג"א והמ"ב, וכתבתי שגם לדבריהם יש לדון דהכא קיל טפי שהן פסוקי שבח, ועדיף אפי' מאז ישיר דהלא בכלל הבוחר בשירה זימרה דתהלים הוא).

א. ודאי שחלה עליו חובת חזרה שהרי התפלל במנין עם הש"ץ הזה. זה שהחליט לנצל את הזמן שחשב שיש לו לא מפקיע ממנו את החיוב הזה.
ב. בדברי האר"י כפי שהם מובאים בדברי האדמו"ר מקאמרנא מפורש שאין לומר שום דבר כלל להפסיק בין ישתבח ליוצר חוץ משיר המעלות בעשי"ת. הדבר ברור שהוא כולל גם הפסק בשירי שבחות וגם תפלות. מה שכתב הרמב"ם הוא ענין אחר וכמ"ש הרב עזריאל.

לא ראיתי את לשון האר"י, אבל איני יודע מנין וודאות זו, לכא' בפשטות יש לחלק בין תחינה לשבח
והרמב"ם הוא ראיה ברורה, ולא הבנתי דברי ר' עזריאל שאינו נוגע למה שאנו נוהגים כוותיה או לא , עכ"פ הוא ראיה עקרונית לעניין
שאין בעיה לומר שבחות לאחר הברכה.

איך אפשר לכתוב משפט כזה "לא ראיתי אבל איני ייודע מנין"? אם יראה מר יראה מנין הודאות
ועוד, במשנ"ב ובמג"א לא כתב על שיר המעלות ממעמקים בעשי"ת שזה לא כהאר"י אלא שהאר"י כתב לומר והמג"א כתב שהוא צ"ע

הבנתי שגם אתם לא הבאתם אלא לשון (דו"ז) האדמו"ר מקומרנא זצ"ל בשמו משמע שגם אתם לא ראיתם, עכ"פ כתבתי סברא לחלק בין תחינות לשבחות, ולא שמעתי כעת סברא אחרת, עכ"פ נשאיר בינתיים פתוח.
ולשון המ"ב, לא כ"כ משמעותי עכ"פ יש כאן ב' צדדים ומי שמחמיר כהמג"א למעשה לא נוהג להגיד, (ואגב הגרש"ד זצ"ל נהג כהאר"י בזה, וכן בהרבה הנהגותיו הקל כרבינו האר"י כלשונו).

כדכד
הודעות: 3748
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי כדכד » ג' נובמבר 27, 2018 11:04 am

אני גם לא הבאתי את לשון האר"י. כתבתי "דברי האר"י כפי שהובאו ע"י האדמו"ר מקאמרנא" כי שם ראיתי את זה אבל ודאי שכוונת האר"י לשלול כל אמירה בין ישתבח ליוצר.
מה שכתבתי שהאר"י אמר כן לומר שיר המעלות ממעמקים בעשי"ת אכן אינו משמעותי לדיון זה אלא שכיוון שכת"ר כתב שהמנהג לומר הוא ע"פ מ"ב ומג"א דלא כהאר"י כתבתי שהדברים אינם כך אלא שהאר"י כתב לומר והמג"א מקשה עליו.

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' ינואר 02, 2019 10:55 pm

יהודי מחמיר לעשר לחומרא פירות וירקות, בטעות במקום להגיד נוסח ההפרשה החל לברך ולומר ברוך אתה ה' אלוקינו, האם ימשיך לברך על פרי כיון ואינו אלא חומרא, או שכיון ונוהג לעשר אולי הוי כנדר, ויאמר מן העולם ועד העולם, או בשכמל"ו, וכן מה הדין אם אמר רק ברוך אתה ה' האם כאן יותר כמקובל יאמר למדני חוקיך, או שעכ"פ אינו בדיעבד, ועדיף שישלים ברכתו, הרי אינו אלא לחומרא, וכמה וכמה דרבנן איכא, זה"ז, לא דגן תירוש ויצהר, לקוח, ומעשרים בחנויות, וכן בשוק הסיטונאי, אלא שעושים כן לחומרא בעלמא.

לבי במערב
הודעות: 1077
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' ינואר 03, 2019 2:50 am

פרי יהושע כתב:. . והרמב"ם הוא ראיה ברורה, ולא הבנתי דברי ר' עזריאל שאינו נוגע למה שאנו נוהגים כוותיה או לא , עכ"פ הוא ראיה עקרונית לעניין שאין בעיה לומר שבחות לאחר הברכה.

לא זכיתי להבין מהי "הראי' הברורה" מהרמב"ם לד' האר"י. והוא מחלוקת הפוסקים והמקובלים, והדין למעשה תלוי בכללי הפסיקה דכל אתר ואתר - כל עדה ועדה כמנהגה.
וכוונת כה"ר 'עזריאל ברגר' היא, ככל הנראה, לומר שרוב (ככל) עדות ישראל דהאידנא נהגו בזה כהאר"י - ודלא כד' הרמב"ם.

עזריאל ברגר
הודעות: 5292
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' ינואר 03, 2019 6:39 pm

פרי יהושע כתב:יהודי מחמיר לעשר לחומרא פירות וירקות, בטעות במקום להגיד נוסח ההפרשה החל לברך ולומר ברוך אתה ה' אלוקינו, האם ימשיך לברך על פרי כיון ואינו אלא חומרא, או שכיון ונוהג לעשר אולי הוי כנדר, ויאמר מן העולם ועד העולם, או בשכמל"ו, וכן מה הדין אם אמר רק ברוך אתה ה' האם כאן יותר כמקובל יאמר למדני חוקיך, או שעכ"פ אינו בדיעבד, ועדיף שישלים ברכתו, הרי אינו אלא לחומרא, וכמה וכמה דרבנן איכא, זה"ז, לא דגן תירוש ויצהר, לקוח, ומעשרים בחנויות, וכן בשוק הסיטונאי, אלא שעושים כן לחומרא בעלמא.

א. יש דיון בחז"ל ובפוסקים האם אפשר לסיים ברכה באופן אחר ממה שהתחילה, וכמדומני שהדעה המקובלת היא שאם כבר אמר את שם ה' אינו יכול לשנות את הברכה לענין אחר.
ב. אם מדובר בספק אמיתי (כגון דבר שנקנה ממקום שאין עליו שום פיקוח ושום השגחה) - דעתי נוטה שימשיך את ברכתו, ולא יאמר בשכמל"ו עד אחרי ההפרשה.
אבל אם זו הפרשה לחומרא, מפירות שיש עליהם אפילו הכשר של הרבנות - ה"ז ברכה לבטלה ממש ודינו ככל מי שהתחיל לברך ברכה לבטלה.

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' ינואר 04, 2019 2:20 am

עזריאל ברגר כתב:
פרי יהושע כתב:יהודי מחמיר לעשר לחומרא פירות וירקות, בטעות במקום להגיד נוסח ההפרשה החל לברך ולומר ברוך אתה ה' אלוקינו, האם ימשיך לברך על פרי כיון ואינו אלא חומרא, או שכיון ונוהג לעשר אולי הוי כנדר, ויאמר מן העולם ועד העולם, או בשכמל"ו, וכן מה הדין אם אמר רק ברוך אתה ה' האם כאן יותר כמקובל יאמר למדני חוקיך, או שעכ"פ אינו בדיעבד, ועדיף שישלים ברכתו, הרי אינו אלא לחומרא, וכמה וכמה דרבנן איכא, זה"ז, לא דגן תירוש ויצהר, לקוח, ומעשרים בחנויות, וכן בשוק הסיטונאי, אלא שעושים כן לחומרא בעלמא.

א. יש דיון בחז"ל ובפוסקים האם אפשר לסיים ברכה באופן אחר ממה שהתחילה, וכמדומני שהדעה המקובלת היא שאם כבר אמר את שם ה' אינו יכול לשנות את הברכה לענין אחר.דווקא תעיין שנפסק לא כך, אבל לא הבנתי הקשר, לא התכוונתי שרצה לברך על מעשרות (כך הבין ח"א מדברי), רק ברכת הפירות, והשאלה אם יגיד בשכמל"ו וכדו'
ב. אם מדובר בספק אמיתי (כגון דבר שנקנה ממקום שאין עליו שום פיקוח ושום השגחה) - דעתי נוטה שימשיך את ברכתו, ולא יאמר בשכמל"ו עד אחרי ההפרשה.למה? יאמר מיד בשכמל"ו, וכי מה רע בכך
אבל אם זו הפרשה לחומרא, מפירות שיש עליהם אפילו הכשר של הרבנות - ה"ז ברכה לבטלה ממש ודינו ככל מי שהתחיל לברך ברכה לבטלה.נראה לי כנ"ל שהבנת שאלה אחרת ממה שכתבתי (אדרבא אולי אפשר לדון עליה, תבאר מה היא)

עזריאל ברגר
הודעות: 5292
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' ינואר 04, 2019 3:03 pm

הבנתי שרצה להפריש בלי ברכה וטעה והחל לברך (אקב"ו להפריש וכו'), ועל זה נסובו כל דברי.
לגבי ברכות הנהנין - אם יכול להסב את ברכתו לפרי שברכתו זהה וכו' (ככל הפרטים שנתבארו במי שבירך על פרי ונפל מידו) - ודאי עדיף.
ואם לא - אז שוב השאלה היא האם הוא מעשר מעיקר הדין, שספק טבל אסור באכילה, ואז לפענ"ד יסיים את הברכה, יפריש מעשר (שזהו הפסק לצורך האכילה!) ויאכל מיד, או שהוא מעשר לחומרא בלבד (כמנהג רבים שאינם סומכים אפילו על הכשרים טובים ומעשרים בעצמם) שאז יסיים את הברכה, יאכל מעט, ואח"כ יכול לעשר.
נערך לאחרונה על ידי עזריאל ברגר ב ו' ינואר 04, 2019 3:08 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 5292
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' ינואר 04, 2019 3:07 pm

ואם עושה כדברי שמפריש בין ברכה לאכילה - יפריש רק את מה שהוא חייב להתיר את האכילה, דהיינו שאחר שיקרא שם לתרומת מעשר - מיד יאכל מתוך המעשר הראשון שעכשיו הותר באכילה,
או שלא יקרא שם לתרומת המעשר אלא יפריש מעשר שני או עני, ולא יחלל, אלא יאכל מהחולין הגמורים שבאמצע.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2322
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי נהר שלום » ו' פברואר 15, 2019 5:12 am

מתוך ירחון האוצר האחרון:
עשרה ראשונים או ברכת האילנות מה קודם? - הרב גמליאל הכהן רבינוביץ
הסתפקתי אדם שיש לו אפשרות, או לברך מיד בבוקר ברכת האילנות, אולם יפסיד להיות מעשרה ראשונים בבית הכנסת, או שיהיה מעשרה ראשונים, ויברך אחרי התפילה את ברכת האילנות, אולם יפסיד את הענין לברך על האילנות בראיה ראשונה, מה עדיף. והטעם. ואשמח לקבל חוות דעת הרבנים המעיינים שליט"א.
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' פברואר 19, 2019 3:43 pm

נראה בפשטות שיקדים להיות מעשרה ראשונים, וברכת אילנות אחר התפילה, וכך המנהג.
והטעם, כי הזמן הזה מיוחד לעניין הזה, להקדים לתפילה, למען יראו כבוד ביה"כ והתפילה, וכידוע מה שנא' בגמ' כשהגיע הזמן תפילה ואין עשרה בביהכ"נ..

שומע ומשמיע
הודעות: 1723
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' פברואר 28, 2019 9:47 pm

מי שיודע שברכת יוצר אור לוקח לו יותר זמן מהש"צ, האם עדיף להתחיל מוקדם ולהפסיד 'ברכו' כצורתו, או עדיף להתחיל בברכו ולהפסיד קדושה דיוצר בציבור?


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אוצר החכמה, ביקורת תהיה, חכמת המשפט, עובר ושב ו־ 49 אורחים