פורום אוצר החכמה

עשרה ראשונים או ברכת האילנות מה קודם? - הרב גמליאל הכהן רבינוביץ
הסתפקתי אדם שיש לו אפשרות, או לברך מיד בבוקר ברכת האילנות, אולם יפסיד להיות מעשרה ראשונים בבית הכנסת, או שיהיה מעשרה ראשונים, ויברך אחרי התפילה את ברכת האילנות, אולם יפסיד את הענין לברך על האילנות בראיה ראשונה, מה עדיף. והטעם. ואשמח לקבל חוות דעת הרבנים המעיינים שליט"א.
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים

שומע ומשמיע כתב:מי שיודע שברכת יוצר אור לוקח לו יותר זמן מהש"צ, האם עדיף להתחיל מוקדם ולהפסיד 'ברכו' כצורתו, או עדיף להתחיל בברכו ולהפסיד קדושה דיוצר בציבור?

פרי יהושע כתב:בתי שאלה בר"ח מה עדיף הלל או מוסף, (היה כמה דקות לפני השקיעה), עניתי לה שמוסף, שהלל הרי אינו אינו אלא מנהג בר"ח, אולם בחנוכה יש מקום עיון, בפרט לסוברים לחייב נשים מעיקר דין משום אף היו באותו הנס, ווכן יש לדון לעניין כל ימים שגומרים ההלל, ואף בפסח לדעת הרמב"ן בסה"מ שהוא דאו'.

שלמה משלם כתב:פשוט שהלל בחנוכה עדיף, אבל גם בר"ח לא פשוט לומר שהמנהג של הלל פחות חשוב מהמנהג שנשים מתפללות מוסף.
זה מנהג וזה מנהג.
אגב, מה זה 'ברוך אל עליון'? ומתי אומרים אותו?

איש_ספר כתב:

פרי יהושע כתב:בתי שאלה בר"ח מה עדיף הלל או מוסף, (היה כמה דקות לפני השקיעה), עניתי לה שמוסף, שהלל הרי אינו אינו אלא מנהג בר"ח, אולם בחנוכה יש מקום עיון, בפרט לסוברים לחייב נשים מעיקר דין משום אף היו באותו הנס, ווכן יש לדון לעניין כל ימים שגומרים ההלל, ואף בפסח לדעת הרמב"ן בסה"מ שהוא דאו'.

כידוע שקו"ט רבותינו אם נשים חייבות בתפילת מוסף, צל"ח, רעק"א עמודי אור ועוד.

ספרים וועלט כתב:כנראה הוא מתכוון ל"אל אדון".

פרי יהושע כתב:
והעירו ששזה וזה מנהג, ומאי נפק"מ
אבל פשיטא שיש לדון עפ"י שורש החיוב

שלמה משלם כתב:

פרי יהושע כתב:
והעירו ששזה וזה מנהג, ומאי נפק"מ
אבל פשיטא שיש לדון עפ"י שורש החיוב

מה דפשיט"ל למר אינו ברור כלל לדידי, דיש לדון אחר שורש מנהגן שלהן מה עיקרי יותר.

חרסון כתב:אולי יוכל כ"ת לפרט מה לדעתו הגדר של כוונת השו"ע מול הכוונה הפשוטה (אף שהיא מובלעת בפיה"מ).

כדכד כתב:המתחיל להתפלל סמוך לסוף זמן קריאת שמע - עדיף שיאמר ק"ש קודם התפלה ויתפלל אח"כ פסד"ז כסדר או שידלג בפסד"ז כך שיאמר ק"ש עם ברכותיה לפני סוף הזמן (ומיירי כשבשתי האפשרויות יתפלל ביחיד או בשתיהן בצבור כך שלא ידלג בשביל תפלה בצבור)?
האם יש הבדל אם מדובר בסזק"ש של המג"א ועד סוף זמן ק"ש של הגר"א ובעה"ת יספיק בכל מקרה כסדר לבין אם מדובר בסוף זמן ק"ש של הגר"א ובעה"ת?

כדכד כתב:המתחיל להתפלל סמוך לסוף זמן קריאת שמע - עדיף שיאמר ק"ש קודם התפלה ויתפלל אח"כ פסד"ז כסדר או שידלג בפסד"ז כך שיאמר ק"ש עם ברכותיה לפני סוף הזמן (ומיירי כשבשתי האפשרויות יתפלל ביחיד או בשתיהן בצבור כך שלא ידלג בשביל תפלה בצבור)?
האם יש הבדל אם מדובר בסזק"ש של המג"א ועד סוף זמן ק"ש של הגר"א ובעה"ת יספיק בכל מקרה כסדר לבין אם מדובר בסוף זמן ק"ש של הגר"א ובעה"ת?

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:המתחיל להתפלל סמוך לסוף זמן קריאת שמע - עדיף שיאמר ק"ש קודם התפלה ויתפלל אח"כ פסד"ז כסדר או שידלג בפסד"ז כך שיאמר ק"ש עם ברכותיה לפני סוף הזמן (ומיירי כשבשתי האפשרויות יתפלל ביחיד או בשתיהן בצבור כך שלא ידלג בשביל תפלה בצבור)?
האם יש הבדל אם מדובר בסזק"ש של המג"א ועד סוף זמן ק"ש של הגר"א ובעה"ת יספיק בכל מקרה כסדר לבין אם מדובר בסוף זמן ק"ש של הגר"א ובעה"ת?

ולי פשוט כהאפשרות השניה
כי פסד"ז הם רשות, וק"ש עם ברכות לכתחילה בזמן ק"ש, יש דעות בראשונים, שכך תיקנו עיקר המצווה ולא נפיק בל"ז, ולכן נראה שאף אם יצטרך לדלג כל פסד"ז כך ייעשה.

ולעניין שעה רביעית אם עובר הזמן, אולי כבר כתבתי לעיל שיש לעי' מה עדיף, ברכות ק"ש או שמ"ע.
ואבי מורי כד הוינא טליא הכריע לי שעדיף ברכות ק"ש, כי עכ"פ יכול להתפלל אחר שעה רביעית, אף שלא נקרא בזמנה, וצריך עיון.

פרי יהושע כתב:ברור שההרחבה של הכוונה, אינה הרחבה בעלמא, אלא באה לצאת ולבוא בתוך ומתוך המילה עצמה, דא עקא שלפעמים (ולדידי ודכוותי הוא בד"כ) היא נתלית מעל המילה, בלי שיכות אליה, ומטביעה את הכוונה הפשוטה, ולכן יש ב' שיטות, או עכ"פ לא לזוז מדין השו"ע, ולהתאמץ לכוון הכל בתוך המילה או לחילופין עכ"פ לא לוותר על דין השו"ע, ולכוון אפי' באופן התלוי מעל המילה, ככקורא מתוך הספר, (או אפי' ממש לקרוא כמובן ללא מילים, מתוך הסידור המפורש וכדו').
או שפשוט לא לכוון כוונות השו"ע, אם אינו מצליח להכניס אותן לתוך המילה, או לחילופין, לכה"פ כשאינו מצליח, לכוון קודם את כוונת המילה עצמה, ואח"כ אם אפשרי לו לכוון את כוונת השו"ע במנותק.
כל השאלה כמובן, עלי ועל דכוותי שאינן מסוגלים לכוון הכל, לב יודע מרת נפשו ומחשבת אנוש הנעה רצה לה לכל הכיוונים.

עזריאל ברגר כתב:אני הסתמכתי על דברי הפוסקים בשו"ע (ונו"כ) סימן מ"ו סעיף ט (גם בשו"ע הרב זה בסעיף ט. דבר נדיר-יחסית), שאומרים לקרוא קריאת שמע לפני התפילה בלי ברכות, ולא אומרים (לציבור כולו!) לדלג פסוד"ז.כמדומה הם מדברים שמחמת היוצרות יפסיד את הק"ש, ומקורו בתר"י וזה כבר מעט יותר מובן שצריך להגיד ק"ש בציבור, כולי האי ואולי, וגם זה היה דבר קבוע, (מה שאולי לא טוב אבל זה המצב), אבל באופן חד פעמי, וליחיד, וע"ח פסד"ז, נראה שיש להעדיף את האפשרות השניה, שיוצאים בה יותר לכתחילה

ולגבי הסברא, אבהיר את הודעתי הקודמת:
הפוסקים שאנו הולכים בשיטתם, אומרים שאין חובה לקרוא קריאת שמע בברכותיה בזמנה.
לעומת זאת, מצד המנהג ו"אל תיטוש תורת אמך" וכו' - פסוד"ז בשבילנו הם חובה (יותר מאכילת מצה בשבעת ימי הפסח, שדיברנו עליה בימים האחרונים באשכול סמוך...).
ולכן המנהג הפשוט אצלנו (עכ"פ בחב"ד) הוא שמעדיפים לקרוא ק"ש בזמנה בלא ברכות, ואח"כ להתפלל כסדר.

ההצעה שאתם מציעים היא לעשות דבר שלכו"ע הוא בדיעבד (שכן לכתחילה ברור שאסור לדלג פסוד"ז, ובפרט אם מדלג לגמרי - שמפסיד את ברוך שאמר וישתבח), כדי לצאת י"ח לפי עוד כמה ראשונים, שאיננו פוסקים כמותם מעיקר הדין.מה שלא פוסקים כמותם, זה לא אומר שלכו"ע אין מעדיפים להכלילם בכלל ק"ש ובזמנה, זה כמדומה הפשטות, ופסד"ז הן בסופו של דבר רשות מעיקר הדין
וזה הדבר שלא נראה בעיני.

פרי יהושע כתב:ברור שההרחבה של הכוונה, אינה הרחבה בעלמא, אלא באה לצאת ולבוא בתוך ומתוך המילה עצמה . .

פרי יהושע כתב:ולעניין שעה רביעית אם עובר הזמן, אולי כבר כתבתי לעיל שיש לעי' מה עדיף, ברכות ק"ש או שמ"ע.
ואבי מורי כד הוינא טליא הכריע לי שעדיף ברכות ק"ש, כי עכ"פ יכול להתפלל אחר שעה רביעית, אף שלא נקרא בזמנה, וצריך עיון.

ואם עדיין לא כלו הארבע שעות שהוא שליש היום רק שהוא סמוך לזמן ההוא ואם יתפלל כסדר יעבור זמן התפלה ויצטרך להתפלל ש"ע אחר שליש היום ידלג פסוקי דזמרה וכאופן שנתבאר לעיל בסימן נ"ב בדין איחר לבוא לבית הכנסת אבל לא ידלג מק"ש וברכותיה כלל אף שעי"ז יהיה מוכרח להתפלל ש"ע אחר שליש היום [דה"ח עי"ש טעמו ויש לעיין לפמש"כ מתחלה]

עזריאל ברגר כתב:אני הסתמכתי על דברי הפוסקים בשו"ע (ונו"כ) סימן מ"ו סעיף ט (גם בשו"ע הרב זה בסעיף ט. דבר נדיר-יחסית), שאומרים לקרוא קריאת שמע לפני התפילה בלי ברכות, ולא אומרים (לציבור כולו!) לדלג פסוד"ז.

שומע ומשמיע כתב:

עזריאל ברגר כתב:אני הסתמכתי על דברי הפוסקים בשו"ע (ונו"כ) סימן מ"ו סעיף ט (גם בשו"ע הרב זה בסעיף ט. דבר נדיר-יחסית), שאומרים לקרוא קריאת שמע לפני התפילה בלי ברכות, ולא אומרים (לציבור כולו!) לדלג פסוד"ז.

אני הבנתי שמדברים על יחיד.

עזריאל ברגר כתב:

שומע ומשמיע כתב:

עזריאל ברגר כתב:אני הסתמכתי על דברי הפוסקים בשו"ע (ונו"כ) סימן מ"ו סעיף ט (גם בשו"ע הרב זה בסעיף ט. דבר נדיר-יחסית), שאומרים לקרוא קריאת שמע לפני התפילה בלי ברכות, ולא אומרים (לציבור כולו!) לדלג פסוד"ז.

אני הבנתי שמדברים על יחיד.

ומאי נפק"מ בין יחיד לציבור?!
ועוד, האם היוצרות של הציבור יותר חשובים מפסוד"ז של היחיד?!

עזריאל ברגר כתב:

שומע ומשמיע כתב:

עזריאל ברגר כתב:אני הסתמכתי על דברי הפוסקים בשו"ע (ונו"כ) סימן מ"ו סעיף ט (גם בשו"ע הרב זה בסעיף ט. דבר נדיר-יחסית), שאומרים לקרוא קריאת שמע לפני התפילה בלי ברכות, ולא אומרים (לציבור כולו!) לדלג פסוד"ז.

ועוד, האם היוצרות של הציבור יותר חשובים מפסוד"ז של היחיד?!