פורום אוצר החכמה

מלווה מלכה אחר חצות בפת או קודם חצות במזונות??

שייף נפיק כתב:מלווה מלכה אחר חצות בפת או קודם חצות במזונות?

אא"פ לקיים שניהם?!

לדעת הגר"א אין מלווה מלכה אלא בפת, ולא מצינו שזמנה דווקא קודם חצות. שהוא מעלה מסברא אך לא נזכר בש"ס.
וזכורני שדעת הגר"א שמלוה מלכה הוא גם אחר חצות כל הלילה (אולי מאיזהמעשה עם הגר"ח מוואלזין). ולכן לשיטתו פשוט שיש להעדיף לקיימה בפת אחר חצות.

שמואל שלומוביץ כתב: וזכורני שדעת הגר"א שמלוה מלכה הוא גם אחר חצות כל הלילה (אולי מאיזהמעשה עם הגר"ח מוואלזין).

זה מעשה על אדוננו הגר"א בעצמו (תומע"ר ס"ק ל"ט, מובא באזור אליהו בעניין מלווה מלכה)

לבי במערב כתב:

שייף נפיק כתב:מלווה מלכה אחר חצות בפת או קודם חצות במזונות?

אא"פ לקיים שניהם?!

נראה שלא.
קודם חצות אינו תאב לאכול פת, אך ל מזונות רווחא לבסומי שכיח
אם יאכל את המזונות קודם חצות - גם אחר חצות לא יהיה לו תיאבון לפת ולכן שואל אם עדיף כך או כך

בברכה המשולשת כתב:

שמואל שלומוביץ כתב: וזכורני שדעת הגר"א שמלוה מלכה הוא גם אחר חצות כל הלילה (אולי מאיזהמעשה עם הגר"ח מוואלזין).

זה מעשה על אדוננו הגר"א בעצמו (תומע"ר ס"ק ל"ט, מובא באזור אליהו בעניין מלווה מלכה)

יישר כחך!
אכן סיפור בסיפור התערב לי.
בשערי רחמים ועוד מקומות ישנו סיפור על הגר"ח לפני הגר"א, אמנם שם לא מדובר על קיומה אחר חצות אלא על חובתה בפת.

שערי רחמים
שמעתי שפעם אחד בא אליו' תלמידו הגר"ח מוולוזין במוצאי ש"ק ושאל ממנו רבינו הגר"א אם אכל סעודת מלוה מלכה והשיב לו שכעת אינו בקו הבריאות ומתירא שלא יזיק לו ועל כן הקיל לקיימה בעוגת דבש שחק ממנו רבינו וצוה לו לקיים תיכף הסעודה בבית רבינו

מה עדיף, קביעות מקום לתפילה או מניין?.

פרי יהושע כתב:מה עדיף, קביעות מקום לתפילה או מניין?.

פשוט לי שעדיף מנין, וכן עמא דבר.

כמדו' שהמעשה דהגר"א היה עם הרבנית שקיבלה ע"ע תענית, וכמדו' דלא נזכר שם השעה. [שו"ר שכבר כתבו מזה מקודם].
הגר"ג איידלשטיין מספר שהחזו"א שאל אותו באיזה מוצ"ש אם אכל מלו"מ, ואמר מזונות, וא"ל החזו"א שכשבאים למעלה לאחר אריכות ימים ושנים ישמחו שהקפידו על פת...

אגב. בזכרוני בתיאור המסע של הרבנים הידוע, סיפר הגריח"ז שלמד מהרב קוק הנהגה טובה, להזדרז ליטול ידיו למלו"מ מיד אחר הבדלה, ככל זריזין מקדימין.

פרי יהושע כתב:מה עדיף, קביעות מקום לתפילה או מניין?.

מהא דדנו הראשונים אם מעלת להתפלל במקום לימודו דוחה תפלה במנין ש"מ דפשיטא להו שקביעות מקום שאינה קביעות במקום לימודו אינה דוחה תפלה במנין (כי מה שאולי דוחה זו הקביעות במקום לימוד) וכדברי הרב עזריאל ולא ידעתי אמאי מספקא ליה להרב פרי יהושע אלא אם זה גופא הספק בקביעות שהיא במקום לימודו אבל זה הרי נידון כבר בפוסקים

כדכד כתב:

פרי יהושע כתב:מה עדיף, קביעות מקום לתפילה או מניין?.

מהא דדנו הראשונים אם מעלת להתפלל במקום לימודו דוחה תפלה במנין ש"מ דפשיטא להו שקביעות מקום שאינה קביעות במקום לימודו אינה דוחה תפלה במנין (כי מה שאולי דוחה זו הקביעות במקום לימוד) וכדברי הרב עזריאל ולא ידעתי אמאי מספקא ליה להרב פרי יהושע אלא אם זה גופא הספק בקביעות שהיא במקום לימודו אבל זה הרי נידון כבר בפוסקים

מקום לימודו אינו בהכרח מקום קביעות תפילתו, דזו עיקר השאלה הייתה אם לקבוע מקום לימודו כמקום קביעות תפילתו, אולם כאן השאלה, מי שרגיל להתפלל במקומו במניין, וכעת איחר וכדו', שיש לדון שעדיף ממנין, דהלא מעלת כל הקובע מקום לתפילתו בגמ', ומנין לא הוזכר כ"כ אלא להשתדל כך כברמב"ם, ואין ראיה כ"כ ממנהג העולם, שרבים אין להם קביעות כל עיקר, או שמעדיפים מנין, כי מרגישים שתפילתם כך יותר טובה (ואז וודאי עדיף), או שחושבים שבציבור היא מתקבלת יותר ומעדיפים זאת מקביעות מקום שהיא מעלה כלפי המתפלל בעצמו וצ"ע.

לא הבנתי
הראיה שהבאתי היא מהא דדנו הפוסקים אם מי שרגיל להתפלל במקום לימודו וכעת אין לו מנין שם האם יתפלל ביחיד במקום לימודו בגלל מעלת מקום לימודו או יתפלל במנין.
למה זו לא ראיה שאדם שקובע מקום שאינו במקום לימודו ודאי יצטרך מנין?

כדכד כתב:לא הבנתי
הראיה שהבאתי היא מהא דדנו הפוסקים אם מי שרגיל להתפלל במקום לימודו וכעת אין לו מנין שם האם יתפלל ביחיד במקום לימודו בגלל מעלת מקום לימודו או יתפלל במנין.
למה זו לא ראיה שאדם שקובע מקום שאינו במקום לימודו ודאי יצטרך מנין?

כי יכול להיות שלא יקבעו לכתחילה תפילתם במקום לימודם, אם זה לא עדיף ע"פ מניין בד"כ.

.השוחט כתב:כמדו' שהמעשה דהגר"א היה עם הרבנית שקיבלה ע"ע תענית, וכמדו' דלא נזכר שם השעה. [שו"ר שכבר כתבו מזה מקודם].
הגר"ג איידלשטיין מספר שהחזו"א שאל אותו באיזה מוצ"ש אם אכל מלו"מ, ואמר מזונות, וא"ל החזו"א שכשבאים למעלה לאחר אריכות ימים ושנים ישמחו שהקפידו על פת...

אגב. בזכרוני בתיאור המסע של הרבנים הידוע, סיפר הגריח"ז שלמד מהרב קוק הנהגה טובה, להזדרז ליטול ידיו למלו"מ מיד אחר הבדלה, ככל זריזין מקדימין.

במשנה ברורה איתא שראוי שלא יקבע עצמו למלאכה לפני מלווה מלכה

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:

פרי יהושע כתב:מה עדיף, קביעות מקום לתפילה או מניין?.

מהא דדנו הראשונים אם מעלת להתפלל במקום לימודו דוחה תפלה במנין ש"מ דפשיטא להו שקביעות מקום שאינה קביעות במקום לימודו אינה דוחה תפלה במנין (כי מה שאולי דוחה זו הקביעות במקום לימוד) וכדברי הרב עזריאל ולא ידעתי אמאי מספקא ליה להרב פרי יהושע אלא אם זה גופא הספק בקביעות שהיא במקום לימודו אבל זה הרי נידון כבר בפוסקים

מקום לימודו אינו בהכרח מקום קביעות תפילתו, דזו עיקר השאלה הייתה אם לקבוע מקום לימודו כמקום קביעות תפילתו, אולם כאן השאלה, מי שרגיל להתפלל במקומו במניין, וכעת איחר וכדו', שיש לדון שעדיף ממנין, דהלא מעלת כל הקובע מקום לתפילתו בגמ', ומנין לא הוזכר כ"כ אלא להשתדל כך כברמב"ם, ואין ראיה כ"כ ממנהג העולם, שרבים אין להם קביעות כל עיקר, או שמעדיפים מנין, כי מרגישים שתפילתם כך יותר טובה (ואז וודאי עדיף), או שחושבים שבציבור היא מתקבלת יותר ומעדיפים זאת מקביעות מקום שהיא מעלה כלפי המתפלל בעצמו וצ"ע.

בזכרוני שהיא מחלוקת אם מניין הוא חובה גמורה או לא, והדעה היותר מובלת שזה בגדר חובה, ומיישבים את הלשון 'ישתדל'.

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:לא הבנתי
הראיה שהבאתי היא מהא דדנו הפוסקים אם מי שרגיל להתפלל במקום לימודו וכעת אין לו מנין שם האם יתפלל ביחיד במקום לימודו בגלל מעלת מקום לימודו או יתפלל במנין.
למה זו לא ראיה שאדם שקובע מקום שאינו במקום לימודו ודאי יצטרך מנין?

כי יכול להיות שלא יקבעו לכתחילה תפילתם במקום לימודם, אם זה לא עדיף ע"פ מניין בד"כ.

לא
אני מוכיח מזה שיש דיון על המתפללים עצמם שכבר קבעו תפילתם במקום לימודם וכיום אין להם מנין אם יתפללו במקום לימודם או במנין ולא מהדיון אם לכתחלה עדיף שיתפלל במקום לימודו אם אין לו מנין

כדכד כתב:

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:לא הבנתי
הראיה שהבאתי היא מהא דדנו הפוסקים אם מי שרגיל להתפלל במקום לימודו וכעת אין לו מנין שם האם יתפלל ביחיד במקום לימודו בגלל מעלת מקום לימודו או יתפלל במנין.
למה זו לא ראיה שאדם שקובע מקום שאינו במקום לימודו ודאי יצטרך מנין?

כי יכול להיות שלא יקבעו לכתחילה תפילתם במקום לימודם, אם זה לא עדיף ע"פ מניין בד"כ.

לא
אני מוכיח מזה שיש דיון על המתפללים עצמם שכבר קבעו תפילתם במקום לימודם וכיום אין להם מנין אם יתפללו במקום לימודם או במנין ולא מהדיון אם לכתחלה עדיף שיתפלל במקום לימודו אם אין לו מנין

היכן קיים דיון זה?

שמעתי היום מהר"ד שנשאל מה עדיף בעל קורא שמשבש המילים ויש חשש שלא יוצאים בכך אבל קולו חזק ושומעים אותו כל הקהל, או מי שקולו חלש, אבל אינו משבש המילים, וכך נטה לומר, כי מעיקר דינא חובת ציבור היא לרוב הראשונים, ויש שהתווכחו עמו.

בעל קורא שקולו חזק אך הוא קורא את מגילת אסתר בשבועות במקום מגילת רות האם עדיף על פני בעל קורא שקולו חלש אך הוא קורא את הקריאה הנכונה דבר יום ביומו?
פשוט שלא. אם כן דון מינה ואוקי באתריך. אם הקורא שקולו חזק משבש המילים עד כדי שלא יוצאים ידי חובה אינו שונה מבעל קורא הקורא אסתר בשבועות.
מה שנפ"מ לחובת הציבור הוא אם אין עשרה השומעים הקריאה ובאופן כזה מודינא שקורא הקורא בקול חלש לא יקרא אך איני חושב שהפתרון הוא במשבש המלים באופן שאין יוצאים בו.

נכון אבל מה נקרא משובש לגמרי ומה לא, זה עניין לא כ"כ פשוט.

קראתי שהרב נשאל על בעל קורא המשבש המלים באופן שלא יוצאים בכך ועל כך נסבה תגובתי.
כעת ראיתי שהוא משבש המילים באופן שיש חשש שלא יוצאים בכך ואם כך יש אולי מקום לשאלה.
אך אם החשש סביר עדיין תגובתי בעינה עומדת (מה גם שרוב העולם אינם מבינים בשינוי משמעות ולכן יש סבירות גבוה שהחשש מוצדק)

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:לא הבנתי
הראיה שהבאתי היא מהא דדנו הפוסקים אם מי שרגיל להתפלל במקום לימודו וכעת אין לו מנין שם האם יתפלל ביחיד במקום לימודו בגלל מעלת מקום לימודו או יתפלל במנין.
למה זו לא ראיה שאדם שקובע מקום שאינו במקום לימודו ודאי יצטרך מנין?

כי יכול להיות שלא יקבעו לכתחילה תפילתם במקום לימודם, אם זה לא עדיף ע"פ מניין בד"כ.

לא
אני מוכיח מזה שיש דיון על המתפללים עצמם שכבר קבעו תפילתם במקום לימודם וכיום אין להם מנין אם יתפללו במקום לימודם או במנין ולא מהדיון אם לכתחלה עדיף שיתפלל במקום לימודו אם אין לו מנין

היכן קיים דיון זה?

ממה שחפשתי בינתיים לא מצאתי.
כנראה שזו היתה שאלה שנשאלה לחכם אחד למעשה וא ני זכרתי שזה "דיון באחרונים" וזה כנראה לא נכון.
עוד מצאתי שבדיון אם להעדיף תפילה במקום לימודו ביחיד על פני תפלה במנין - המצדדים בעד התפלה במקום לימודו מנמקים זאת לא משום מעלת התפילה שם אלא משום מניעת ביטול תורה. לפי זה ודאי אי אפשר להביא משם ראיה לדברי הרב פרי יהושע.

כדכד כתב:

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:לא הבנתי
הראיה שהבאתי היא מהא דדנו הפוסקים אם מי שרגיל להתפלל במקום לימודו וכעת אין לו מנין שם האם יתפלל ביחיד במקום לימודו בגלל מעלת מקום לימודו או יתפלל במנין.
למה זו לא ראיה שאדם שקובע מקום שאינו במקום לימודו ודאי יצטרך מנין?

כי יכול להיות שלא יקבעו לכתחילה תפילתם במקום לימודם, אם זה לא עדיף ע"פ מניין בד"כ.

לא
אני מוכיח מזה שיש דיון על המתפללים עצמם שכבר קבעו תפילתם במקום לימודם וכיום אין להם מנין אם יתפללו במקום לימודם או במנין ולא מהדיון אם לכתחלה עדיף שיתפלל במקום לימודו אם אין לו מנין

היכן קיים דיון זה?

ממה שחפשתי בינתיים לא מצאתי.
כנראה שזו היתה שאלה שנשאלה לחכם אחד למעשה וא ני זכרתי שזה "דיון באחרונים" וזה כנראה לא נכון.
עוד מצאתי שבדיון אם להעדיף תפילה במקום לימודו ביחיד על פני תפלה במנין - המצדדים בעד התפלה במקום לימודו מנמקים זאת לא משום מעלת התפילה שם אלא משום מניעת ביטול תורה. לפי זה ודאי אי אפשר להביא משם ראיה לדברי הרב פרי יהושע.

לא כ"כ הבנתי
ודאי מעלת מקום לימודו אינה משום ביטול תורה, אלא משום במקום רינה שם תהיה תפילה, ויתכן (וכן פשיטות הגמ' לפו"ר) שהיא מעלה הגוברת על מעלת המנין.
וכאן נשאלה השאלה, האם מעלת קביעות מקום לתפילה גם יגבר על מעלת המניין או לא, ומשום שדרך האדם שמקום קביעותו היא גם מעלת כוונה, או עכ"פ ליבו נמשך לתפילתו יותר.

גם אני הבנתי ככה את מעלת מקום לימודו עד שעיינתי בדברי הפוסקים בנושא כדי לחפש את הדיון שחשבתי עליו. אולי לא בררתי מספיק.
בנוגע למעלת מקום קבוע על פני תפילה בציבור מצד מעלת הכוונה במקום קבוע - אולי זה חלק מדיון רחב יותר האם עדיף תפלה בכוונה יותר ביחידות או במנין אך שאינו יכול לכוון. בשאלה זו כתבתי באשכול אחר שרבותי הורו לי שתפלה במין עדיפה על הכוונה והרב דרומי כתב שרבותיו הורו הפוך.

אין לי ספק שמעלת כוונה עדיפה ממנין שאינה אלא מעלה בקבלת התפילה כמבואר להדיא ברמב"ם הל' תפילה ועוד, אולם כיון והכוונה היא דבר חמקמק מעט, ולא תמיד אדם בעצמו יודע אם מכוון או לא, ועכ,פ האם יכוון, אולי השאלה יותר קיימ האם אפשר לקבוע כך, שמקום עדיף, כי הוא סגולה לכוונה, או דילמא לא.

מאי דפשיטא ליה למר פשיטא לי ל'ידי להיפך ואי"ה ויהיה לי זמן אמצא את המקורות הכתובים לכך ואביאם (בענין מעלת תפלה בצבור על תפלה בכוונה יתירה).
בענין מקום קבוע אני חולק על הנחת היסוד של מר - אדם שרגיל להתפלל בכונה במנין במקום קבוע-יתקשה יותר לכוון ביחידות במקומו הקבוע מאשר במנין במקום אחר

כדכד כתב:מאי דפשיטא ליה למר פשיטא לי ל'ידי להיפך ואי"ה ויהיה לי זמן אמצא את המקורות הכתובים לכך ואביאם (בענין מעלת תפלה בצבור על תפלה בכוונה יתירה).
בענין מקום קבוע אני חולק על הנחת היסוד של מר - אדם שרגיל להתפלל בכונה במנין במקום קבוע-יתקשה יותר לכוון ביחידות במקומו הקבוע מאשר במנין במקום אחר

טוב אם זה באמת כך, אז לחיי שילך למניין (באשר לדידי פשוט אינו כך),
היה פעם יהודי ידיד שלי ששבר ל"ע את רגלו, והוצרך להתפלל ביחידות בביתו, הוא שח לי שפשוט לא היה מסוגל להתפלל, והמבין יבין,
אני הצעתי לו אחת מהשתיים, או להתפלל באופן משוחרר יותר, כגון בלי בגדי תפילה וכדו', כך יוכל לשבור את הרשמיות, או להפך להתפלל כאילו הוא בביהכ"נ, לא יודע מה קרה אתו בסוף, הוא הלא החלים והשכים כהרגלו מימים ימימה.

פרי יהושע כתב:אין לי ספק שמעלת כוונה עדיפה ממנין שאינה אלא מעלה בקבלת התפילה כמבואר להדיא ברמב"ם הל' תפילה ועוד

כדכד כתב:מאי דפשיטא ליה למר פשיטא לי ל'ידי להיפך ואי"ה ויהיה לי זמן אמצא את המקורות הכתובים לכך ואביאם (בענין מעלת תפלה בצבור על תפלה בכוונה יתירה).

המשנ"ב (סי' קא סק"ח) מביא מהט"ז שיכול להתפלל ביחיד בקול אם ע"י כך יכוון יותר מאשר אם יתפלל בציבור בשקט ואף שבציבור בשקט כן יכוון אבל לא כל כך כמו בבית בקול.

ובביאור הלכה מביא כך מהפרישה דאם אינו יכול לכוון בלחש ילך ויתפלל בביתו בקול.

אך בסוף דבריו מביא מהפרי מגדים דמ"מ האידנא אין לנו להורות היתר זה להתפלל ביחיד ולעורר הכוונה, שילמדו ממנו אחרים, אם לא גדול הדור ומפורסם שכל מעשיו לשם שמים.

רואים כפרי יהושע אלא שהפמ"ג מעלה שיש תקלה שיטעו אחרים ויתפללו ביחיד אף שלהם לא יועיל לכוונה.

אבל משום מה זכרוני מתעקש שבמקום אחר המ"ב כתב הכרעה אחרת למעשה שכוונה מול מנין כוונה עדיפה. אשמח לדעת א"כ היכן מקומו.

טוענים שזה היה טעם הגריז"ס זצ"ל ויש מבית מדרשו שמתפללים ביחידות משום זה, ובפרט שהגרח"ס כתב שאם לא שבכל התפילה מעכב כוונה שמתפלל לפני המלך ובלא"ה לא חשיב תפילה כלל.

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:מאי דפשיטא ליה למר פשיטא לי ל'ידי להיפך ואי"ה ויהיה לי זמן אמצא את המקורות הכתובים לכך ואביאם (בענין מעלת תפלה בצבור על תפלה בכוונה יתירה).
בענין מקום קבוע אני חולק על הנחת היסוד של מר - אדם שרגיל להתפלל בכונה במנין במקום קבוע-יתקשה יותר לכוון ביחידות במקומו הקבוע מאשר במנין במקום אחר

טוב אם זה באמת כך, אז לחיי שילך למניין (באשר לדידי פשוט אינו כך),
היה פעם יהודי ידיד שלי ששבר ל"ע את רגלו, והוצרך להתפלל ביחידות בביתו, הוא שח לי שפשוט לא היה מסוגל להתפלל, והמבין יבין,
.

זה שהוא לא היה מסוגל להתפלל זה אם מפני מקום קבוע ואם מפני מנין ואין בזה כדי לפשוט הספק

יוֹסֶפֶר כתב:

פרי יהושע כתב:אין לי ספק שמעלת כוונה עדיפה ממנין שאינה אלא מעלה בקבלת התפילה כמבואר להדיא ברמב"ם הל' תפילה ועוד

כדכד כתב:מאי דפשיטא ליה למר פשיטא לי ל'ידי להיפך ואי"ה ויהיה לי זמן אמצא את המקורות הכתובים לכך ואביאם (בענין מעלת תפלה בצבור על תפלה בכוונה יתירה).

המשנ"ב (סי' קא סק"ח) מביא מהט"ז שיכול להתפלל ביחיד בקול אם ע"י כך יכוון יותר מאשר אם יתפלל בציבור בשקט ואף שבציבור בשקט כן יכוון אבל לא כל כך כמו בבית בקול.

ובביאור הלכה מביא כך מהפרישה דאם אינו יכול לכוון בלחש ילך ויתפלל בביתו בקול.

אך בסוף דבריו מביא מהפרי מגדים דמ"מ האידנא אין לנו להורות היתר זה להתפלל ביחיד ולעורר הכוונה, שילמדו ממנו אחרים, אם לא גדול הדור ומפורסם שכל מעשיו לשם שמים.

רואים כפרי יהושע אלא שהפמ"ג מעלה שיש תקלה שיטעו אחרים ויתפללו ביחיד אף שלהם לא יועיל לכוונה.

אבל משום מה זכרוני מתעקש שבמקום אחר המ"ב כתב הכרעה אחרת למעשה שכוונה מול מנין כוונה עדיפה. אשמח לדעת א"כ היכן מקומו.

לא מובן מדוע כת"ר כותב "הכרעה אחרת" כאשר שני הצדדים הם אותו צד שכוונה עדיפה.
לא חפשתי עדיין המקרות

כי מכריע כפמ"ג ש'למעשה' לא יעדיף כוונה ביחיד מאשר פחות כוונה בציבור

ובמקו"א מורה כן למעשה להעדיף ביחיד בכוונת יתר וכפי שבס"ד אכתוב בהמשך

יוֹסֶפֶר כתב:

פרי יהושע כתב:אין לי ספק שמעלת כוונה עדיפה ממנין שאינה אלא מעלה בקבלת התפילה כמבואר להדיא ברמב"ם הל' תפילה ועוד

כדכד כתב:מאי דפשיטא ליה למר פשיטא לי ל'ידי להיפך ואי"ה ויהיה לי זמן אמצא את המקורות הכתובים לכך ואביאם (בענין מעלת תפלה בצבור על תפלה בכוונה יתירה).

המשנ"ב בסי' קא סק"ח מביא מהט"ז שיכול להתפלל ביחיד בקול אם ע"י כך יכוון יותר מאשר אם יתפלל בציבור בשקט ואף שבציבור בשקט כן יכוון אבל לא כל כך כמו בבית בקול.

ובביאור הלכה מביא כך מהפרישה דאם אינו יכול לכוון בלחש ילך ויתפלל בביתו בקול.

אך בסוף דבריו מכריע בשם הפרי מגדים דמ"מ האידנא אין לנו להורות היתר זה להתפלל ביחיד ולעורר הכוונה, שילמדו ממנו אחרים, אם לא גדול הדור ומפורסם שכל מעשיו לשם שמים.

רואים כפרי יהושע אלא שהפמ"ג מעלה שיש תקלה שיטעו אחרים ויתפללו ביחיד אף שלהם לא יועיל לכוונה.

אבל משום מה זכרוני מתעקש שבמקום אחר המ"ב כתב הכרעה אחרת למעשה שכוונה מול מנין כוונה עדיפה. אשמח לדעת א"כ היכן מקומו.

בס"ד
אכן במשנ"ב בסימן נא סק"כ כתב:
וכתב רבי יהודה חסיד מי שאינו מלובש היטב יתפלל בביתו בחורף בנחת. (בסוגריים מרובעות מוסיף שמחמת הקור אינו יכול לכוון גם בתפילת י"ח כראוי)

ובפשטות כאן כתב שעדיף ביחיד בכוונה על בציבור בלא כוונה כראוי.

וליישב הכרעתו מביה"ל בסי' קא, יש לומר שתלוי אם עושה כן דרך קבע או דרך ארעי.

וראיה לחילוק זה יש בדברי הרמ"א בסי' צ סעי' יז, שכתב גבי ביהמ"ד הקבוע לאדם שתורתו אומנותו שהעדיפות להתפלל שם על פני בית כנסת היא אף אם יתפלל ביחיד, אבל מסתייג הרמ"א שלא ירגיל עצמו לכך, שלא ילמדו עמי ארצות ממנו ויתבטלו מבית הכנסת.

viewtopic.php?p=569568#p569568
דיון בשאלה האם עדיף להעלות לתורה אחים בזה אחר זה, או להעלות אדם אחד פעמיים, או להטריח אדם זר לבוא להתפלל במקום שאינו רגיל לזה.

בביהכ"נ שלנו התבלה לא לגמרי ספר נדיר למדי, האם עדיף/ רשאי לסרקו על אף שעי"כ מפרקו וישלח לגניזה, או דילמא כיון ועכ"פ הוא עדין לא התבלה לחלוטין הוי כמנהג בזיון ורצוי לחכות עוד זמן רב (כי לא רבים המשתמשים בו, עד שיתבלה לחלוטין.

פרי יהושע כתב:בביהכ"נ שלנו התבלה לא לגמרי ספר נדיר למדי, האם עדיף/ רשאי לסרקו על אף שעי"כ מפרקו וישלח לגניזה, או דילמא כיון ועכ"פ הוא עדין לא התבלה לחלוטין הוי כמנהג בזיון ורצוי לחכות עוד זמן רב (כי לא רבים המשתמשים בו, עד שיתבלה לחלוטין.

הערה צדדית: כמדומני שאוצר החכמה ו/או היברובוקס פיתחו שיטה/שיטות לסרוק ספר בלי לקלקל אותו.

בן אדם נוהג להזכיר כעת כל יום בברכת שמע קולינו ותן טל ומטר, כיון ולא עברו ל' יום, וגם למה לא להתפלל שוב על מטר הנצרך בארצנו, (והיינו שעכ"פ אין כאן שינוי ממטבע בגלל שעושה זאת מחשש שאם שכח להזכיר),
אלא שכיום שכח ואמר ברוך אתה ה', האם יכול לסיים למדני חוקיך, כיון ועכ"פ גם זאת בקשה בשמע קולנו, או שעדיף שיותר על מנהגו הטוב, ויחתום בשומע תפילה וימשיך הסדר?

פרי יהושע כתב:בן אדם נוהג להזכיר כעת כל יום בברכת שמע קולינו ותן טל ומטר, כיון ולא עברו ל' יום, וגם למה לא להתפלל שוב על מטר הנצרך בארצנו, (והיינו שעכ"פ אין כאן שינוי ממטבע בגלל שעושה זאת מחשש שאם שכח להזכיר),
אלא שכיום שכח ואמר ברוך אתה ה', האם יכול לסיים למדני חוקיך, כיון ועכ"פ גם זאת בקשה בשמע קולנו, או שעדיף שיותר על מנהגו הטוב, ויחתום בשומע תפילה וימשיך הסדר?

הרי אפילו בדברים המעכבים דנו הפוסקים אי אריך למיעבד הכי!
ובפרט כפי שכבר הבאתי במקום אחר, שהסיום "למדני חוקיך" הוא בכדי שיהיה נראה כקורא פסוק.
ולכן נלפענ"ד שאין ראוי כלל לבטל את חתימתו ע"י הסיום למדני חוקיך (אם לא במקום שיש צד חיוב בדבר, ואף זה שנוי במחלוקת, ולא אנסה להכריע כאן בין ההרים הגבוהים).

ראה פסקי תשובות קיז,ו בסמיכות להערה 54, ושם נסמן לאריכות דבריו בסימן קיד,ח, ואינו שם אלא באות ט.

עזריאל ברגר כתב:

פרי יהושע כתב:בן אדם נוהג להזכיר כעת כל יום בברכת שמע קולינו ותן טל ומטר, כיון ולא עברו ל' יום, וגם למה לא להתפלל שוב על מטר הנצרך בארצנו, (והיינו שעכ"פ אין כאן שינוי ממטבע בגלל שעושה זאת מחשש שאם שכח להזכיר),
אלא שכיום שכח ואמר ברוך אתה ה', האם יכול לסיים למדני חוקיך, כיון ועכ"פ גם זאת בקשה בשמע קולנו, או שעדיף שיותר על מנהגו הטוב, ויחתום בשומע תפילה וימשיך הסדר?

הרי אפילו בדברים המעכבים דנו הפוסקים אי אריך למיעבד הכי!
ובפרט כפי שכבר הבאתי במקום אחר, שהסיום "למדני חוקיך" הוא בכדי שיהיה נראה כקורא פסוק.
ולכן נלפענ"ד שאין ראוי כלל לבטל את חתימתו ע"י הסיום למדני חוקיך (אם לא במקום שיש צד חיוב בדבר, ואף זה שנוי במחלוקת, ולא אנסה להכריע כאן בין ההרים הגבוהים).

הזכרתי שיש לדון שבשמע קולנו זה יותר טוב, כי זה גם בקשה
ועל זה נסובה השאלה הנ"ל