פורום אוצר החכמה

איש בער כתב:קראתי מאמרו של הרב יחיאל משה וורטהיימר שהעלו כאן על אודות שיטת הגרי"ל מינצברג בביאור המקראות, וכפי שהבנתי יש רבים שאינם מסכימים לדרכו, ואף מתנגדים לה, האם נכתב על זה באיזה מקום? ומה הם הטענות בעד ונגד? והאם זו אכן דרך חדשה שלא דרך בה איש מעולם?
אשכול זו מיועד לשיטתו ולא לאישיותו

דרכו של הרב מינצברג נחשבת חדשנית. הוא מבקר לעתים אישים רבניים ומדבר בחופשיות על דמויות מקראיות. בהקשר זה, יזמה קבוצה ממתנגדיו, בשנת ה'תשס"א - 2001 לערך, ליקוט של קטעים מדבריו המוקלטים אשר עשויים להיחשב בעייתיים בעיני חרדים. קטעים אלו הועלו על הכתב ואף קובצו לקלטת דוגמה. עם חומר זה פנו מתנגדיו לרבנים בכירים בציבור החרדי והחתימו אותם על כרוז חריף נגד הרב מינצברג וקהילתו. דבר היוזמה הודלף לאנשי הקהילה והללו הצליחו למנוע את פרסום הכרוז, ואף להשפיע על חלק מהרבנים החתומים לחזור בהם מחתימתם. בתגובה לכך, החליטו יוזמי ההחתמה לפרסם את החומר. הללו כינסו את הקטעים האמורים לחוברת בשם "כאבה של ירושלים", אשר יצאה לאור על ידי נטורי קרתא בחורף 2002 במאות עותקים.

פרסום החוברת גרם לסערת רוחות בציבור החרדי. קהילתו פרסמה כרוז תחת הכותרת "זיוף מזעזע כל לב", ולפיו מדובר בזיוף ובהוצאת דברים מהקשרם. בתגובה פרסמו מתנגדיו כרוז נגדי תחת הכותרת "היאך יכחיש חי את החי", שבו נטען כי העתקי הקלטות המקוריות בשלמותן יסופקו על-ידם לכל דורש.

ישא ברכה כתב:כדי לעמוד כראוי על דרכו של ר' לייב בביאור התורה ראוי לעיין במבוא לבן מלך על בראשית (נמצא באוצר), מבוא ארוך (נראה לי קרוב לחצי ספר) שמציג בבהירות וביסודיות את דרכו של ר' לייב.

איתן כתב:יש לי במחשב קובץ שנקרא "כאבה של ירושלים". כנראה עליו נכתב בויקיפדיה:

דרכו של הרב מינצברג נחשבת חדשנית. הוא מבקר לעתים אישים רבניים ומדבר בחופשיות על דמויות מקראיות. בהקשר זה, יזמה קבוצה ממתנגדיו, בשנת ה'תשס"א - 2001 לערך, ליקוט של קטעים מדבריו המוקלטים אשר עשויים להיחשב בעייתיים בעיני חרדים. קטעים אלו הועלו על הכתב ואף קובצו לקלטת דוגמה. עם חומר זה פנו מתנגדיו לרבנים בכירים בציבור החרדי והחתימו אותם על כרוז חריף נגד הרב מינצברג וקהילתו. דבר היוזמה הודלף לאנשי הקהילה והללו הצליחו למנוע את פרסום הכרוז, ואף להשפיע על חלק מהרבנים החתומים לחזור בהם מחתימתם. בתגובה לכך, החליטו יוזמי ההחתמה לפרסם את החומר. הללו כינסו את הקטעים האמורים לחוברת בשם "כאבה של ירושלים", אשר יצאה לאור על ידי נטורי קרתא בחורף 2002 במאות עותקים.

פרסום החוברת גרם לסערת רוחות בציבור החרדי. קהילתו פרסמה כרוז תחת הכותרת "זיוף מזעזע כל לב", ולפיו מדובר בזיוף ובהוצאת דברים מהקשרם. בתגובה פרסמו מתנגדיו כרוז נגדי תחת הכותרת "היאך יכחיש חי את החי", שבו נטען כי העתקי הקלטות המקוריות בשלמותן יסופקו על-ידם לכל דורש.

קצת עיינתי בקונטרס הזה, ולענ"ד ישתקעו הדברים ולא יאמרו. סתם קטנות מוחין. ומה אפשר כבר לצפות מקונטרס שהוצא לאור ע"י נטורי קרתא?
נראה לי שלא ראוי להעלות את הקובץ הזה כאן.

גימפעל כתב:ליקוט מדבריו (עפ"י הקלטות) ומה שייך זה לקטנות המוחין של המולי"ם.

וכאן באה בי"ת דבראשית בהדגשה והבלטה - באות רבתי, בהיותה האות הראשונה הפותחת את ספר תורה. שיופי ותפארת הכתיבה היא להדגיש ולהבליט את תחילת הספר [1].
[1]ופוק חזי מאי עמא דבר, שכך נהוג בכל הספרים שבעולם לייפות ולעטר את האות או התיבה הראשונה, באותיות גדולות ובעוד אופנים של הרגשה וייפוי, ועל אחת כמה וכמה בספר האלוקים אשר נכתב בשלימות הכתיבה כמו שביארנו.

ישא ברכה כתב:הויכוחים שיש על סגנונו הוא, האם הוא לוקח את הפשט יותר מדי רחוק, ומציע פירושים שהם מצמצמים את הרעיון של המצוות. (שמעתי פעם רה"י ששמע פירוש שלו על מצות ציצית, והתפלא מאד על הקטנת המצוה כלשונו).

איתן כתב:

ישא ברכה כתב:הויכוחים שיש על סגנונו הוא, האם הוא לוקח את הפשט יותר מדי רחוק, ומציע פירושים שהם מצמצמים את הרעיון של המצוות. (שמעתי פעם רה"י ששמע פירוש שלו על מצות ציצית, והתפלא מאד על הקטנת המצוה כלשונו).

למעוניינים - הנה קטע (שתי עמודים) ממאמר של הרב מינצברג שדן על מצוות ציצית ותכלת.
תשוו את שתי מאמרים על מצוות ציצית ותכלת - של הרב מינצברג וזה שלי (במאמר השלי יש לקרוא רק את השתי העמודים הראשונים). הטעם דומה, אך הסגנון מאד שונה.
אולי זה יסביר מה שאמרתי על רוח ההטפה והחסידות.

נ.ב.ב.ב. אשמח לקבל את ההערות.

איתן כתב:

גימפעל כתב:ליקוט מדבריו (עפ"י הקלטות) ומה שייך זה לקטנות המוחין של המולי"ם.

לא קראתי את כל הקונטרס (יש לי דברים יותר חשובים לעשות). אך מה שקצת ראיתי אינו מדאי בעייתי.

דרך משל בסוך הקונטרס מובא דף מקונטרס בשם "ביאורים על התורה", והמילים הבאות באו בהדגשה:

וכאן באה בי"ת דבראשית בהדגשה והבלטה - באות רבתי, בהיותה האות הראשונה הפותחת את ספר תורה. שיופי ותפארת הכתיבה היא להדגיש ולהבליט את תחילת הספר [1].
[1]ופוק חזי מאי עמא דבר, שכך נהוג בכל הספרים שבעולם לייפות ולעטר את האות או התיבה הראשונה, באותיות גדולות ובעוד אופנים של הרגשה וייפוי, ועל אחת כמה וכמה בספר האלוקים אשר נכתב בשלימות הכתיבה כמו שביארנו.

וכנראה המולי"ם רצו להגיד שזה מאד בעייתי להגיד שבתורה יש דברים שנועדו ליופי, או שיש דמיון בינה לבין ספרים האחרים (שפה, כתב וכו').
דווקא פשר יפה. ואיני רואה בו דבר בעייתי.
מה גם שהקהילה הנ"ל ידוע הן בקנאות יתר, הן בסילוף הדברים והוצאתם מהקשרם, ואין לסמוך עליהם.

מלכים א פרק ב, לב
וְהֵשִׁיב ה' אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל וְאֶת עֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר שַׂר צְבָא יְהוּדָה:

לעומקו של דבר כתב:כמדומה שאחד מבעלי הדברים בנושא היה הג"ר יודל רבינוביץ' זצ"ל תלמיד הטשעבינער רב ומח"ס 'כרם חמד' 'בצילו חמדתי' ושא"ס.
לא יודע אם יש ממנו חומר כתוב ומסודר.

ישא ברכה כתב:

איתן כתב:

ישא ברכה כתב:הויכוחים שיש על סגנונו הוא, האם הוא לוקח את הפשט יותר מדי רחוק, ומציע פירושים שהם מצמצמים את הרעיון של המצוות. (שמעתי פעם רה"י ששמע פירוש שלו על מצות ציצית, והתפלא מאד על הקטנת המצוה כלשונו).

למעוניינים - הנה קטע (שתי עמודים) ממאמר של הרב מינצברג שדן על מצוות ציצית ותכלת.
תשוו את שתי מאמרים על מצוות ציצית ותכלת - של הרב מינצברג וזה שלי (במאמר השלי יש לקרוא רק את השתי העמודים הראשונים). הטעם דומה, אך הסגנון מאד שונה.
אולי זה יסביר מה שאמרתי על רוח ההטפה והחסידות.

נ.ב.ב.ב. אשמח לקבל את ההערות.

קראתי את שתי המאמרים, ויש בינהם קו דמיון משותף בהגדרת תוכנה של מצות ציצית ע"ד הפשט. ואולי חילוקים במסר היוצא.
ואכן זו דוגמא מצוינת לטיעון שכתבתי לעיל אולי זה טעם יפה אבל תכלס זה לא עובד על אנשים.. אני לא מכיר אנשים שמסתכלים על הציצית ואומרים לעצמם, אני בן מלך! אני עבד המלך! זה לא קורה ולא רק מצד ההרגל, יש מצוות שאנחנו רגילים אליהם ועכ"ז אנחנו יכולים קצת לקבל מהם מסר, כשאנחנו יושבים בסוכה אנחנו יכולים לזכור שהקב"ה עשה לאבותינו ענני כבוד כשיצאו ממצרים והוא נתן להם כל צרכם במדבר וכו', יתכן שזה בעיה שאנחנו לא רגילים לחשוב ע"ז ואם היינו מתרגלים לחשוב בצורה הזו כן היינו מכירים בזה.
במאמר שלך ניכר שאתה מסכים שכיום זה לא צורת חשיבות ויופי אבל בעבר זה היה צורת חשיבות. וא"כ כיום קצת חסר בתוכן המצוה.
ואולי כחלק מהגלות גם איבדנו את צורת ההתלבשות הנכונה והרגילה, וממילא בצורת החיים העתיקה והמקורית כן היינו שמים לב ומרגישים מיוחדים עם הבגדים האלו. אולי.

אמר רבי מנא כי לא דבר רק הוא מכם ואם הוא רק מכם הוא למה שאין אתם יגיעין בתורה כי הוא חייכם אימתי הוא חייכם כשאתם יגיעי' בו

איתן כתב:יש לי במחשב קובץ שנקרא "כאבה של ירושלים". כנראה עליו נכתב בויקיפדיה:

דרכו של הרב מינצברג נחשבת חדשנית. הוא מבקר לעתים אישים רבניים ומדבר בחופשיות על דמויות מקראיות. בהקשר זה, יזמה קבוצה ממתנגדיו, בשנת ה'תשס"א - 2001 לערך, ליקוט של קטעים מדבריו המוקלטים אשר עשויים להיחשב בעייתיים בעיני חרדים. קטעים אלו הועלו על הכתב ואף קובצו לקלטת דוגמה. עם חומר זה פנו מתנגדיו לרבנים בכירים בציבור החרדי והחתימו אותם על כרוז חריף נגד הרב מינצברג וקהילתו. דבר היוזמה הודלף לאנשי הקהילה והללו הצליחו למנוע את פרסום הכרוז, ואף להשפיע על חלק מהרבנים החתומים לחזור בהם מחתימתם. בתגובה לכך, החליטו יוזמי ההחתמה לפרסם את החומר. הללו כינסו את הקטעים האמורים לחוברת בשם "כאבה של ירושלים", אשר יצאה לאור על ידי נטורי קרתא בחורף 2002 במאות עותקים.

פרסום החוברת גרם לסערת רוחות בציבור החרדי. קהילתו פרסמה כרוז תחת הכותרת "זיוף מזעזע כל לב", ולפיו מדובר בזיוף ובהוצאת דברים מהקשרם. בתגובה פרסמו מתנגדיו כרוז נגדי תחת הכותרת "היאך יכחיש חי את החי", שבו נטען כי העתקי הקלטות המקוריות בשלמותן יסופקו על-ידם לכל דורש.

קצת עיינתי בקונטרס הזה, ולענ"ד ישתקעו הדברים ולא יאמרו. סתם קטנות מוחין. ומה אפשר כבר לצפות מקונטרס שהוצא לאור ע"י נטורי קרתא?
נראה לי שלא ראוי להעלות את הקובץ הזה כאן.

דבר נאה כתב:ג. הרב איתן, לא הצלחתי להבין מדוע נמנע כבודו מלהעלות את 'כאבה של ירושלים', בעבר קראתי את כולו ואינני יכול להעלות בדעתי שום נזק מקריאתו (סבורני שחברי הפורום בוגרים דיים), אדרבה לענ"ד כיון שנלקטו בו הרבה דברים שהם כר פורה לדיון יש בו תועלת רבה וכמעט שאי אפשר לאשכול זה בלעדיו, [כמובן בהתייחסות לגופם של דברים ולא לגופו של אדם].

דבר נאה כתב:
א. בעניין החתמת הרבנים נגד ר' לייב, שמעתי (מבנו של בעל המעשה) שהגריש"א היה מאחד החכמים החותמים על הכרוז הנ"ל לאחר שהביאו בפניו קטעי ההקלטות, ולפני פרסומו באו לפניו הרה"צ ר' שלמה פלאי שליט"א ועוד חכ"א כשבידם כמה קטעים פיקנטיים שחתכו מספרי הרב דסלר בלא לחשוף בפניו מקורם, ושאלו לו מה דינם של כתבים אלו, ולאחר העיון נענה הגריש"א דבאמת הם דברים חמורים ויש להחרימם. חשפו בפניו החכמים כי כתבים אלו מקורם בספר 'מכתב מאליהו', והקפיד עליהם הגריש"א בשאלו 'האם באתם לעשות ממני צחוק'. או אז התנצלו החכמים הנ"ל דכל רצונם היה להבהיר שלקיחת חצאי ורבעי דברים ולהוציאם מהקשרם יכולה להביא להסתכלות שגויה, והודה הגריש"א לדבריהם.

עוד יהודי כתב:לדעתי החיסרון שיש בדרכו של הגר"ל, הוא לא עצם הדרך והשיטה אלא צמצומו לפן הזה בלבד. והיינו שודאי אדם לא יכול לקרוא את התורה כספר גבוה ובלתי מושג, וכן אי אפשר לקיים מצוות כסודות הקבלה בלבד. כי התורה היא תורת חיים והיא אמורה להתוות את דרכנו ומחשבותינו והרגשותינו כאן בעולם שלנו ולא רק בעולמות עליונים ותיקונים. אבל לקחת את הכל למקום הנמוך יותר זה הפסד גם לאדם עצמו. למשל הוזכר מצוות ד' מינים, שנכון שיש את המשמעות של 'ירננו כל עצי יער' אבל אדם שיתפס בעיניו מצוות ד' מינים רק בתור כך זה חסרון והפסד גדול, ואף זילות כלפי התורה.
נכון שהאדם הוא לא מאה אחוז מחשבתי ולכן המצוות חייב שיהיה קיים להם תפיסה בעולם שלנו, אבל חבל לצמצם את האדם רק למקומות הנמוכים. ובדיוק כמו שהאדם הוא לא מאה אחוז מחשבתי הוא גם לא מאה אחוז ארצי.
מקווה שהדברים יצאו ברורים.

השואל מרבו כתב:

עוד יהודי כתב:לדעתי החיסרון שיש בדרכו של הגר"ל, הוא לא עצם הדרך והשיטה אלא צמצומו לפן הזה בלבד. והיינו שודאי אדם לא יכול לקרוא את התורה כספר גבוה ובלתי מושג, וכן אי אפשר לקיים מצוות כסודות הקבלה בלבד. כי התורה היא תורת חיים והיא אמורה להתוות את דרכנו ומחשבותינו והרגשותינו כאן בעולם שלנו ולא רק בעולמות עליונים ותיקונים. אבל לקחת את הכל למקום הנמוך יותר זה הפסד גם לאדם עצמו. למשל הוזכר מצוות ד' מינים, שנכון שיש את המשמעות של 'ירננו כל עצי יער' אבל אדם שיתפס בעיניו מצוות ד' מינים רק בתור כך זה חסרון והפסד גדול, ואף זילות כלפי התורה.
נכון שהאדם הוא לא מאה אחוז מחשבתי ולכן המצוות חייב שיהיה קיים להם תפיסה בעולם שלנו, אבל חבל לצמצם את האדם רק למקומות הנמוכים. ובדיוק כמו שהאדם הוא לא מאה אחוז מחשבתי הוא גם לא מאה אחוז ארצי.
מקווה שהדברים יצאו ברורים.

דפח"ח.

ראה למשל בדברי רס"ג באמו"ד שלפני שכתב על קצת מטעמי המצוות (טעמים שאם ר' לייב היה כותבים... מי יודע...) כותב"הריני מוצא לרובן טעמים פרטיים מועילים, וראיתי לרשום מקצתן, ואומר עם זאת וחכמתו יתברך ויתעלה מעל הכל".

ועי' לשון הזהב של הרמב"ם בסוף הלכות מעילה. וכן החינוך בהרבה מקומות האריך בזה, ע"ש לשונו הזבה.

ישא ברכה כתב:

השואל מרבו כתב:

עוד יהודי כתב:לדעתי החיסרון שיש בדרכו של הגר"ל, הוא לא עצם הדרך והשיטה אלא צמצומו לפן הזה בלבד. והיינו שודאי אדם לא יכול לקרוא את התורה כספר גבוה ובלתי מושג, וכן אי אפשר לקיים מצוות כסודות הקבלה בלבד. כי התורה היא תורת חיים והיא אמורה להתוות את דרכנו ומחשבותינו והרגשותינו כאן בעולם שלנו ולא רק בעולמות עליונים ותיקונים. אבל לקחת את הכל למקום הנמוך יותר זה הפסד גם לאדם עצמו. למשל הוזכר מצוות ד' מינים, שנכון שיש את המשמעות של 'ירננו כל עצי יער' אבל אדם שיתפס בעיניו מצוות ד' מינים רק בתור כך זה חסרון והפסד גדול, ואף זילות כלפי התורה.
נכון שהאדם הוא לא מאה אחוז מחשבתי ולכן המצוות חייב שיהיה קיים להם תפיסה בעולם שלנו, אבל חבל לצמצם את האדם רק למקומות הנמוכים. ובדיוק כמו שהאדם הוא לא מאה אחוז מחשבתי הוא גם לא מאה אחוז ארצי.
מקווה שהדברים יצאו ברורים.

דפח"ח.

ראה למשל בדברי רס"ג באמו"ד שלפני שכתב על קצת מטעמי המצוות (טעמים שאם ר' לייב היה כותבים... מי יודע...) כותב"הריני מוצא לרובן טעמים פרטיים מועילים, וראיתי לרשום מקצתן, ואומר עם זאת וחכמתו יתברך ויתעלה מעל הכל".

ועי' לשון הזהב של הרמב"ם בסוף הלכות מעילה. וכן החינוך בהרבה מקומות האריך בזה, ע"ש לשונו הזבה.

דוקא הנקודה הזו איננה נכונה ביחס לר' לייב הוא מעמיד הרבה פעמים שדבריו הם לא כל הענין ובוודאי יש עוד הרבה תוכן, וגם בחלק הפשט יש עוד הרבה עומק והוא אומר חלק מסוים.

ישא ברכה כתב:אני לא מכיר אנשים שמסתכלים על הציצית ואומרים לעצמם, אני בן מלך! אני עבד המלך!

איש בער כתב:העיר כאן הרב 'עושה חדשות' שישנו מאמר מהרב אליהו סולבייציק על דרך לימודו של הגרל"מ, האם ישנו מי שיוכל להעלותו לתועלת הלומדים, או לכה"פ לציין איפה התפרסם

מוישי כתב:למישהו ידוע האם יצא חלק ג' של הסםר הנפלא בן מלך על התורה?

מוישי כתב:למישהו ידוע האם יצא חלק ג' של הסםר הנפלא בן מלך על התורה?

מוישי כתב:אפשר להעלותו כאן?

מוישי כתב:אפשר להעלותו כאן?