לשון הרע לתועלת

[הכהן]

כידוע, אחד האופנים בהם מותר לספר לשון הרע הוא 'לתועלת'.
תועלת של מי הותרה?

• של המספר?
• של השומע?
• של המדובר?
• של הניזוק?

[איש גלילי]

כידוע, אחד האופנים בהם מותר לספר לשון הרע הוא 'לתועלת'.
תועלת של מי הותרה?

• של המספר?
• של השומע?
• של המדובר?
• של הניזוק?

למה זה אמור להיות רק של אחד מהם?

[ישא ברכה]

לכאו' כל תועלת שתהיה לאדם אפשר לספר, חוץ מתועלת למי שעשה את הדבר הרע שאז זה צריך להיות אם המספר מסכים שיספרו את הלשה"ר לצורך התועלת הזו, א"כ אין איסור בסיפור, ואם הוא לא מסכים אז מסתבר שאין כאן את ההיתר.

באופן כללי הרעיון של היתר תועלת, הוא שכל ענין לשה"ר הוא ב"א לחבירו, וכאשר בגלל הדבר הרע שעשה אדם אחר עלול ליפסיד, אי"ז נכון, ומי שעשה את הרע הוא יפסיד בכך ששמו הטוב יוכתם, וינצל האדם התמים. כנ"ל.

[יאיר]

כל' תועלת של השומע שינצל מן הרמאי לדוגמא.

[סגי נהור]

מה דינה של תועלת פסיכולוגית למספר? נניח אדם שעבר חוויות קשות במשפחתו, והוא מספר זאת לאדם קרוב ע"מ לפרוק את אשר על לבו ולאחות את פצעי הנפש - האם יש בכך משום לשון הרע?

קשה להאמין שיש מי שיאסור דבר כזה בטענה של לשון הרע. אבל אם כך, יש כאן "תועלת" מסוג חדש, ואולי גם גמיש במקצת...

[איש גלילי]

מה דינה של תועלת פסיכולוגית למספר? נניח אדם שעבר חוויות קשות במשפחתו, והוא מספר זאת לאדם קרוב ע"מ לפרוק את אשר על לבו ולאחות את פצעי הנפש - האם יש בכך משום לשון הרע?

קשה להאמין שיש מי שיאסור דבר כזה בטענה של לשון הרע. אבל אם כך, יש כאן "תועלת" מסוג חדש, ואולי גם גמיש במקצת...

לשון החפץ חיים (ו, ד):

ועוד יש אופן אחר גם כן דמצוה לשמוע, כגון אם בא אחד לפניו לקבול על חברו מאיזה דבר שעשה נגדו, והוא מכיר במספר שבזה שיטה אוזן לדבריו יהיה יכולת בידו להשקיט את אפו מעליו ולא ישוב עוד לספר לאנשים אחרים (כי אולי האחרים יאמינו לדבריו ויהיו מקבלי לשון הרע) ובזה יתרבה השלום בישראל

[סגי נהור]

זה לא ממש אותו הענין. ויל"ע בזה.

[סגי נהור]

לשון החפץ חיים (ו, ד):

ועוד יש אופן אחר גם כן דמצוה לשמוע, כגון אם בא אחד לפניו לקבול על חברו מאיזה דבר שעשה נגדו, והוא מכיר במספר שבזה שיטה אוזן לדבריו יהיה יכולת בידו להשקיט את אפו מעליו ולא ישוב עוד לספר לאנשים אחרים (כי אולי האחרים יאמינו לדבריו ויהיו מקבלי לשון הרע) ובזה יתרבה השלום בישראל

ואולי יש בזה אפילו ראיה לסתור, שהרי כאן משמע שרק השומע אינו עובר על איסור שמיעה, אבל המספר ודאי עובר על איסור דיבור לה"ר. והשאלה היא - האם עצם הדבר שבכך הוא משקיט את אפו (או כל תועלת פסיכולוגית אחרת) אינו נחשב לו לתועלת, עד שמותר לו לספר?

[דרומי]

לפי הרמב"ם בהלכות שבת לגבי קורע בחמתו זה בוודאי לתועלת...

[מקדש מלך]

הגה"ה לחפץ הלכות לשון הרע כלל י סעיף יד כתב דאפשר שאם מכוון להפיג דאגתו מליבו הוה כתועלת על להבא, עיין שם. וממש כנידון דכאן.