יאיר כתב:בכל אופן יש להזהר מאוד בשבת בדין מוקצה.
אם כי גם זה מחלוקת - האם דין מוקצה נאמר גם בחיות מחמד העומדות לליטוף.
לפי מה שהבנתי נוהגים להחמיר, נכון? אורחות שבת כרך ב' פי"ט סקכ"ד והערה קסז.
אם כי זה נשמע לי קצת מוזר, שהרי גם צרורות, אם ייחדם לשימוש, אינם מוקצה, אך איני למדתי את הסוגיה, ובל"נ אני נוהג מחמיר בתוכי האכלת יד שלי.
כמקור לאיסור מצויין לשו"ת מהר"ח אור זרוע סימן פב.
שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן פא:
ועוד הודיעוני כי נ"ל אעפ"י שבעלי חיים מוקצים נינהו. מ"מ נ"ל להתיר לטלטל עופות המצפצפים בקול נאה בכלובו. דליכא למיחש דילמא שמיט גדפייהו כיון שבני אדם נהנים בקולם לאו מוקצים נינהו. מידי דהוי אסליקוסתא שהיא למראה. וקול ומראה כי הדדי נינהו לענין מעילה. וצא ולמד מכל כלי שיר דאי לאו גזירה שמא תפסק שמא היה מותר לטלטלן ולשורר בהן. העני בדעת חיים אליעזר בן רבינו יצחק.
שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן פב
ועל העופות לא מלאני לבי להתיר דאין ללמוד היתר שמוש בעלי חיים מהיתר כלים. דאף כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ולצורך מקומו מותר. אבל צרורות שבחצר אפילו צריך מהם צורך גדול אסור לטלטל משום דאין תורת כלי עליהם הכי נמי בבעלי חיים. ויש לאסור יותר בבעלי חיים דאין משתמשין בבעלי חיים ולא פלוג רבנן בבעלי חיים. אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
שלח כתב:פה ראיתי 2 דברים 1 הפסק 2 מהרב שמואל אריאל
איני יודע מה זה תלוי ברוב? הרי הארנבים שמוכרים אותם בחנויות של חיות מחמד וודאי אינם עומדים לאכילה.
מי שרוצה לעשות ניסוי - יכול להגיע לחנות ולטעון למוכר שהוא צריך ארנב כדי להכין מרק. נראה מה תהיה התגובה.