קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
מאת הלוי
הודעות: 203
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מאת הלוי » ש' ספטמבר 17, 2016 10:02 pm

הנה דעת רע"א (שו"ת מהדו"ק סי' ט) שקיום מצות מזוזה של האדם הוא רק כשנמצא בבית וכשיוצא אינו מקיים המצוה ( ומסתפק רע"א אם צריך לחזור ולברך כשיוצא ונכנס לבית שוב). והנה התוס' (סוכה כה.) מקשים דאם נימא שעוסק במצוה פטור מן המצוה אף ביכולין לקיים שניהם יפטר כל מי שיש לו ציצית בבגדו ותפילין בראשו מקיום מצוות. וע"כ שדין זה נאמר רק באין יכולין לקיים שניהם.
והנה לשיטת רע"א הנ"ל במזוזה ייפטר כל אדם מלצאת מביתו לקיים מצוות דהרי שיוצא מתבטל מקיום המצוה של המזוזה. וכאן ל"ש תי' התוס' דכאן הרי א"א לקיים שניהם. וצ"ע.

מאת הלוי
הודעות: 203
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מאת הלוי » ש' ספטמבר 17, 2016 11:57 pm

אשמח לשמוע הצעות ליישוב הקושיא.

מה שנכון נכון
הודעות: 8861
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' ספטמבר 18, 2016 12:02 am

ולמה לא ישאל כן מר על סוכה אף בלא דברי רע"א. [ואם התשובה שם זה דתשבו כעין תדורו, ואין אדם נמנע מלצאת, כ"ש בדירה רגילה של כל השנה].

איכא למימר
הודעות: 19
הצטרף: ב' מאי 30, 2016 12:17 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי איכא למימר » א' ספטמבר 18, 2016 12:07 am

ולמה לא ישאל על העוסק בת"ת ועליו לקיים מצוה שא"א לאחרים לעשותה?

מאת הלוי
הודעות: 203
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מאת הלוי » א' ספטמבר 18, 2016 12:11 am

מה שנכון נכון כתב:ולמה לא ישאל כן מר על סוכה אף בלא דברי רע"א. [ואם התשובה שם זה דתשבו כעין תדורו, ואין אדם נמנע מלצאת, כ"ש בדירה רגילה של כל השנה].

במזוזה יש גם דין של כעין תדורו?!

מאת הלוי
הודעות: 203
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מאת הלוי » א' ספטמבר 18, 2016 12:12 am

איכא למימר כתב:ולמה לא ישאל על העוסק בת"ת ועליו לקיים מצוה שא"א לאחרים לעשותה?

כמובן שהחילוק ברור. אך אם בכל אופן יש באמתחתך תשובה לב' השאלות אשמח לשמוע.

מה שנכון נכון
הודעות: 8861
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' ספטמבר 18, 2016 12:13 am

מאת הלוי כתב:
מה שנכון נכון כתב:ולמה לא ישאל כן מר על סוכה אף בלא דברי רע"א. [ואם התשובה שם זה דתשבו כעין תדורו, ואין אדם נמנע מלצאת, כ"ש בדירה רגילה של כל השנה].

במזוזה יש גם דין של כעין תדורו?!

לא "כעין" אלא ממש.
אותה סברא שנאמרה בסוכה, שחיובה הוא רק כדרך שאדם רגיל לדור בביתו, כ"ש שקיימת בעיקר המגורים.

מאת הלוי
הודעות: 203
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מאת הלוי » א' ספטמבר 18, 2016 12:16 am

מה שנכון נכון כתב:
מאת הלוי כתב:
מה שנכון נכון כתב:ולמה לא ישאל כן מר על סוכה אף בלא דברי רע"א. [ואם התשובה שם זה דתשבו כעין תדורו, ואין אדם נמנע מלצאת, כ"ש בדירה רגילה של כל השנה].

במזוזה יש גם דין של כעין תדורו?!

לא "כעין" אלא ממש.
אותה סברא שנאמרה בסוכה שחיובה הוא רק כדרך שאדם רגיל לדור בביתו, כ"ש שקיימת בעיקר המגורים.

זה לא "סברא" אלא לימוד מהפסוק שנאמר לגבי סוכה. ולכן כשאין פסוק כזה א"א לעשות "העתק-הדבק" מלימוד במקו"א.

מה שנכון נכון
הודעות: 8861
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' ספטמבר 18, 2016 12:25 am

הפסוק רק בא להגדיר שצורת קיום המצוה של ישיבת סוכה היא כאופן של מגורים בדירה. מכאן ואילך נלמדים שאר הדינים מסברא.

איש לוי
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי איש לוי » א' ספטמבר 18, 2016 12:30 am

מאת הלוי כתב:הנה דעת רע"א (שו"ת מהדו"ק סי' ט) שקיום מצות מזוזה של האדם הוא רק כשנמצא בבית וכשיוצא אינו מקיים המצוה ( ומסתפק רע"א אם צריך לחזור ולברך כשיוצא ונכנס לבית שוב). והנה התוס' (סוכה כה.) מקשים דאם נימא שעוסק במצוה פטור מן המצוה אף ביכולין לקיים שניהם יפטר כל מי שיש לו ציצית בבגדו ותפילין בראשו מקיום מצוות. וע"כ שדין זה נאמר רק באין יכולין לקיים שניהם.
והנה לשיטת רע"א הנ"ל במזוזה ייפטר כל אדם מלצאת מביתו לקיים מצוות דהרי שיוצא מתבטל מקיום המצוה של המזוזה. וכאן ל"ש תי' התוס' דכאן הרי א"א לקיים שניהם. וצ"ע.


מה שנראה לי לפו"ר ללא עיון ראוי בסוגי הוא כך: הנה בסוכה כה. לא הזכירו תוס' בקושייתם רק ציצית ותפילין והשמיטו מזוזה, ואילו התוס' בב"ק נו: כתבו בתו"ד גם מזוזה בבגדו, וצ"ע מדוע השמיטו התוס' בסוכה את מצות מזוזה והרי היא מצוה כל היום כולו משא"כ תפילין וציצית (לחלק מהראשונים). והוסיף להקשות 'מה שנכון נכון' ממצות סוכה שלכאו' ג"כ יש לדון דאינו יכול לקיים שניהם?
ומה שמוכרח בזה (שוב, ללא מקורות ועיון ראוי) דס"ל לתוס' שבסוכה קיום המצוה הוא ממילא ללא שום הגדרת 'עשיה' מצד הגברא, אלא עצם היותו בסוכה הרי הוא מקיים את המצוה, ובזה לא היה ס"ד לתוס' שיהיה פטור ממצות אחרות, שבודאי אינו מוגדר 'עסוק' במצוה, ורק במצות ציצית ותפילין, שבאלו המצוות גם אחרי מעשה ההתעטפות וההנחה, חשיב שהמעשה מצוה נמשך ולא רק קיום המצוה (וכבר האריכו האחרונים בנקודה זו, שבציצית מעשה המצוה נמשך ולא רק רק קיום המצוה) בזה היה ס"ד לתוס' דמיקרי 'עסוק' במצוה וראוי לפוטרו (אם ביכול לקיים שניהם פטור) ובמצות מזוזה, נחלקו התוס' בזה, דבסוכה כה ס"ל לתוס' דמזוזה דמי לסוכה שאי"ז אלא קיום מצוה בלבד ואיננה מצוה המתמשכת בעשייתה, ולכך אין ראוי לדון בו בגדרי 'עוסק' במצוה, ואילו בב"ק ס"ל לתוס' דמזוזה דמי לציצית ותפילין דהוי מצוה המתמשכת בעשייתה. וע"ז תירצו התוס' דעוסק במצוה הוי רק כשאינו יכול לקיים שניהם, ובזה חידשו דלא כל קיום מצוה (אפי' במצוה שמתמשכת עשייתה) חשיב 'עוסק' במצוה, ורק כשאינו יכול לקיים חשיב 'עוסק' אבל כל זה רק עד כמה שאכן 'עוסק' הוא במצוה, ולא שייך זה במזוזה אפי' אם נימא שאם יצא יתבטל מן המצוה, דמ"מ השתא לא קעסיק במצוה, ורק בקו' היה ס"ל דכל קיום מצוה כשעשייתה מתמשכת ראוי לפוטרו. '

מאת הלוי
הודעות: 203
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מאת הלוי » א' ספטמבר 18, 2016 12:46 am

איש לוי כתב:
מאת הלוי כתב:הנה דעת רע"א (שו"ת מהדו"ק סי' ט) שקיום מצות מזוזה של האדם הוא רק כשנמצא בבית וכשיוצא אינו מקיים המצוה ( ומסתפק רע"א אם צריך לחזור ולברך כשיוצא ונכנס לבית שוב). והנה התוס' (סוכה כה.) מקשים דאם נימא שעוסק במצוה פטור מן המצוה אף ביכולין לקיים שניהם יפטר כל מי שיש לו ציצית בבגדו ותפילין בראשו מקיום מצוות. וע"כ שדין זה נאמר רק באין יכולין לקיים שניהם.
והנה לשיטת רע"א הנ"ל במזוזה ייפטר כל אדם מלצאת מביתו לקיים מצוות דהרי שיוצא מתבטל מקיום המצוה של המזוזה. וכאן ל"ש תי' התוס' דכאן הרי א"א לקיים שניהם. וצ"ע.


מה שנראה לי לפו"ר ללא עיון ראוי בסוגי הוא כך: הנה בסוכה כה. לא הזכירו תוס' בקושייתם רק ציצית ותפילין והשמיטו מזוזה, ואילו התוס' בב"ק נו: כתבו בתו"ד גם מזוזה בבגדו, וצ"ע מדוע השמיטו התוס' בסוכה את מצות מזוזה והרי היא מצוה כל היום כולו משא"כ תפילין וציצית (לחלק מהראשונים). והוסיף להקשות 'מה שנכון נכון' ממצות סוכה שלכאו' ג"כ יש לדון דאינו יכול לקיים שניהם? ומה שמוכרח בזה (שוב, ללא מקורות ועיון ראוי) דס"ל לתוס' שבסוכה קיום המצוה הוא ממילא ללא שום הגדרת 'עשיה' מצד הגברא, אלא עצם היותו בסוכה הרי הוא מקיים את המצוה, ובזה לא היה ס"ד לתוס' שיהיה פטור ממצות אחרות, שבודאי אינו מוגדר 'עסוק' במצוה, ורק במצות ציצית ותפילין, שבאלו המצוות גם אחרי מעשה ההתעטפות וההנחה, חשיב שהמעשה מצוה נמשך ולא רק קיום המצוה (וכבר האריכו האחרונים בנקודה זו, שבציצית מעשה המצוה נמשך ולא רק רק קיום המצוה) בזה היה ס"ד לתוס' דמיקרי 'עסוק' במצוה וראוי לפוטרו (אם ביכול לקיים שניהם פטור) ובמצות מזוזה, נחלקו התוס' בזה, דבסוכה כה ס"ל לתוס' דמזוזה דמי לסוכה שאי"ז אלא קיום מצוה בלבד ואיננה מצוה המתמשכת בעשייתה, ולכך אין ראוי לדון בו בגדרי 'עוסק' במצוה, ואילו בב"ק ס"ל לתוס' דמזוזה דמי לציצית ותפילין דהוי מצוה המתמשכת בעשייתה. וע"ז תירצו התוס' דעוסק במצוה הוי רק כשאינו יכול לקיים שניהם, ובזה חידשו דלא כל קיום מצוה (אפי' במצוה שמתמשכת עשייתה) חשיב 'עוסק' במצוה, ורק כשאינו יכול לקיים חשיב 'עוסק' אבל כל זה רק עד כמה שאכן 'עוסק' הוא במצוה, ולא שייך זה במזוזה אפי' אם נימא שאם יצא יתבטל מן המצוה, דמ"מ השתא לא קעסיק במצוה, ורק בקו' היה ס"ל דכל קיום מצוה כשעשייתה מתמשכת ראוי לפוטרו. '

לא זכיתי להבין סברת החילוק בין ציצית למזוזה.

איש לוי
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי איש לוי » א' ספטמבר 18, 2016 12:58 am

מאת הלוי כתב:
איש לוי כתב:
מאת הלוי כתב:הנה דעת רע"א (שו"ת מהדו"ק סי' ט) שקיום מצות מזוזה של האדם הוא רק כשנמצא בבית וכשיוצא אינו מקיים המצוה ( ומסתפק רע"א אם צריך לחזור ולברך כשיוצא ונכנס לבית שוב). והנה התוס' (סוכה כה.) מקשים דאם נימא שעוסק במצוה פטור מן המצוה אף ביכולין לקיים שניהם יפטר כל מי שיש לו ציצית בבגדו ותפילין בראשו מקיום מצוות. וע"כ שדין זה נאמר רק באין יכולין לקיים שניהם.
והנה לשיטת רע"א הנ"ל במזוזה ייפטר כל אדם מלצאת מביתו לקיים מצוות דהרי שיוצא מתבטל מקיום המצוה של המזוזה. וכאן ל"ש תי' התוס' דכאן הרי א"א לקיים שניהם. וצ"ע.


מה שנראה לי לפו"ר ללא עיון ראוי בסוגי הוא כך: הנה בסוכה כה. לא הזכירו תוס' בקושייתם רק ציצית ותפילין והשמיטו מזוזה, ואילו התוס' בב"ק נו: כתבו בתו"ד גם מזוזה בבגדו, וצ"ע מדוע השמיטו התוס' בסוכה את מצות מזוזה והרי היא מצוה כל היום כולו משא"כ תפילין וציצית (לחלק מהראשונים). והוסיף להקשות 'מה שנכון נכון' ממצות סוכה שלכאו' ג"כ יש לדון דאינו יכול לקיים שניהם? ומה שמוכרח בזה (שוב, ללא מקורות ועיון ראוי) דס"ל לתוס' שבסוכה קיום המצוה הוא ממילא ללא שום הגדרת 'עשיה' מצד הגברא, אלא עצם היותו בסוכה הרי הוא מקיים את המצוה, ובזה לא היה ס"ד לתוס' שיהיה פטור ממצות אחרות, שבודאי אינו מוגדר 'עסוק' במצוה, ורק במצות ציצית ותפילין, שבאלו המצוות גם אחרי מעשה ההתעטפות וההנחה, חשיב שהמעשה מצוה נמשך ולא רק קיום המצוה (וכבר האריכו האחרונים בנקודה זו, שבציצית מעשה המצוה נמשך ולא רק רק קיום המצוה) בזה היה ס"ד לתוס' דמיקרי 'עסוק' במצוה וראוי לפוטרו (אם ביכול לקיים שניהם פטור) ובמצות מזוזה, נחלקו התוס' בזה, דבסוכה כה ס"ל לתוס' דמזוזה דמי לסוכה שאי"ז אלא קיום מצוה בלבד ואיננה מצוה המתמשכת בעשייתה, ולכך אין ראוי לדון בו בגדרי 'עוסק' במצוה, ואילו בב"ק ס"ל לתוס' דמזוזה דמי לציצית ותפילין דהוי מצוה המתמשכת בעשייתה. וע"ז תירצו התוס' דעוסק במצוה הוי רק כשאינו יכול לקיים שניהם, ובזה חידשו דלא כל קיום מצוה (אפי' במצוה שמתמשכת עשייתה) חשיב 'עוסק' במצוה, ורק כשאינו יכול לקיים חשיב 'עוסק' אבל כל זה רק עד כמה שאכן 'עוסק' הוא במצוה, ולא שייך זה במזוזה אפי' אם נימא שאם יצא יתבטל מן המצוה, דמ"מ השתא לא קעסיק במצוה, ורק בקו' היה ס"ל דכל קיום מצוה כשעשייתה מתמשכת ראוי לפוטרו. '

לא זכיתי להבין סברת החילוק בין ציצית למזוזה.

אנסה להסביר, הנה בציצית מי ששכח ולא בירך יכול לברך אח"כ, וה"ה בתפילין, האם במזוזה ג"כ דינא הכי, מי ששכח ולא בירך בשעת הקביעה יכול לברך אח"כ כיון שעדיין הוא מקיים מצוה? אינני יודע הרבה מקורות בזה, אבל מזכרוני שבחידושי הגר"ש בפסחים כתב מסברא שיש לחלק ביניהם, כיון שבציצית ותפילין אין הפירוש שרק קיום מצוה יש לגברא (אחרי שכבר התעטף והניח תפילין) אלא מאחר שגופו עטוף בציצית וזה בא ע"י מעשה התעטפות אז חשיב שעדייין עשייתה קיימת (עי' ר"מ בפי"א מברכות) ובזה יתכן שמזוזה שונה, שאין היא מוגדרת שעשייתה נמשכת, אלא חשיב רק קיום מצוה בלבד אחרי שקבע אותה ללא מעשה.
ולפי"ז יש לדון גם לענין גדרי עוסק במצוה, מקוה שהובנתי עכשיו.

שלמה בן חיים
הודעות: 532
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 12:42 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי שלמה בן חיים » א' ספטמבר 18, 2016 1:12 am

בסוכות יש מצוה, 'בסוכות תשבו שבעת ימים', צריך ללמוד פטור מיוחד תשבו כעין תדורו. לעומת זאת אין מצוה בבית תדור ותקבע בו מזוזה, ישנה מצוה למי שנמצא בבית שיקבע בו מזוזה, ודאי שאין שום חיוב לישאר בבית בכדי לקיים מצות מזוזה.

מה שנכון נכון
הודעות: 8861
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' ספטמבר 18, 2016 1:16 am

שלמה בן חיים כתב:, ודאי שאין שום חיוב לישאר בבית בכדי לקיים מצות מזוזה.

ואם גם במצוה קיומית אמרינן עוסק במצוה פטור מן המצוה?

שלמה בן חיים
הודעות: 532
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 12:42 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי שלמה בן חיים » א' ספטמבר 18, 2016 1:18 am

מה שנכון נכון כתב:
שלמה בן חיים כתב:, ודאי שאין שום חיוב לישאר בבית בכדי לקיים מצות מזוזה.

ואם גם במצוה קיומית אמרינן עוסק במצוה פטור מן המצוה?

אם...........

פרי יהושע
הודעות: 2869
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' ספטמבר 18, 2016 1:19 am

איכא למימר כתב:ולמה לא ישאל על העוסק בת"ת ועליו לקיים מצוה שא"א לאחרים לעשותה?


ת"ת אינו רק ע"מ לעשות ואינו שייך לדיון.

מה שנוגע לכל המצות הללו [סוכה ובית לדעת רעק"א], י"ל כיון שא"א למנוע אדם מלצאת מביתו או מסוכתו, מתחייב במצות אחרות [וכעין כך בקה"י לעניין מצות ת"ת], גם י"ל ביותר, שכל מצווה שאין צריך לתת דעתו עליה לא נחשב כעסוק במצווה, דהלא לא מסתבר שישיבה בבית לדעת רעק"א הוי מעשה מצווה ולמ"ד בעי כוונה צריך לכוון כל רגע למצווה זו, אלא שהמצב הזה הוא המחייב במצווה, וכן ישיבת סוכה אף שהיא מצוה באמת אבל מצווה זו היא גם בשינה וכו' עי'.
נערך לאחרונה על ידי פרי יהושע ב א' ספטמבר 18, 2016 1:23 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 8861
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' ספטמבר 18, 2016 1:19 am

שלמה בן חיים כתב:
מה שנכון נכון כתב:
שלמה בן חיים כתב:, ודאי שאין שום חיוב לישאר בבית בכדי לקיים מצות מזוזה.

ואם גם במצוה קיומית אמרינן עוסק במצוה פטור מן המצוה?

אם...........

זה נידון שלם באחרונים עם ראיות לכאן ולכאן.

איכא למימר
הודעות: 19
הצטרף: ב' מאי 30, 2016 12:17 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי איכא למימר » א' ספטמבר 18, 2016 1:33 am

פרי יהושע כתב: גם י"ל ביותר, שכל מצווה שאין צריך לתת דעתו עליה לא נחשב כעסוק במצווה

אין איסור הסח הדעת בציצית וממנה הק' תוס'

שלמה בן חיים
הודעות: 532
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 12:42 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי שלמה בן חיים » א' ספטמבר 18, 2016 1:41 am

מי הם האחרונים שדנו שעוסק במצוה קיומית יהיה פטור

איכא למימר
הודעות: 19
הצטרף: ב' מאי 30, 2016 12:17 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי איכא למימר » א' ספטמבר 18, 2016 1:41 am

-נמחק-
נערך לאחרונה על ידי איכא למימר ב א' ספטמבר 18, 2016 2:12 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

פרי יהושע
הודעות: 2869
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' ספטמבר 18, 2016 1:46 am

איכא למימר כתב:
פרי יהושע כתב: גם י"ל ביותר, שכל מצווה שאין צריך לתת דעתו עליה לא נחשב כעסוק במצווה

אין איסור הסח הדעת בציצית וממנה הק' תוס'

אמנם שאלה טובה, אבל י"ל שאמנם הסח הדעת כבתפלין אין בציצית, אבל חשיב כמעשה מצווה, מה שקשה יותר לומר על אדם בביתו של רבי עקיבא איגר וגם לא מצינו שיתחייב מי שישן במצוה זו, בסוכה כידוע יש סוברים וכך הוא פשטות הגמ' סוכה שיש ממש חיוב גם בשינה עצמה, והלא ישן פטור מהמצות, אלא שיש בסוג מצווה גם עניין להיות בה ולא לעשות אותה, ודבר זה יכול להשפיע על ההגדרה של עוסק במצווה, כיון וצריך להתנהל בה לא כעסוק במצווה, אלא כחלק מהחיים [המקודשים].

שומע ומשמיע
הודעות: 1575
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' ספטמבר 18, 2016 2:45 am

שלמה בן חיים כתב:מי הם האחרונים שדנו שעוסק במצוה קיומית יהיה פטור

הברכי-יוסף כמדומני [מביא ראיה מכותבי תפילין].

מאת הלוי
הודעות: 203
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מאת הלוי » א' ספטמבר 18, 2016 8:26 am

איש לוי כתב:
מאת הלוי כתב:אנסה להסביר, הנה בציצית מי ששכח ולא בירך יכול לברך אח"כ, וה"ה בתפילין, האם במזוזה ג"כ דינא הכי, מי ששכח ולא בירך בשעת הקביעה יכול לברך אח"כ כיון שעדיין הוא מקיים מצוה? אינני יודע הרבה מקורות בזה, אבל מזכרוני שבחידושי הגר"ש בפסחים כתב מסברא שיש לחלק ביניהם, כיון שבציצית ותפילין אין הפירוש שרק קיום מצוה יש לגברא (אחרי שכבר התעטף והניח תפילין) אלא מאחר שגופו עטוף בציצית וזה בא ע"י מעשה התעטפות אז חשיב שעדייין עשייתה קיימת (עי' ר"מ בפי"א מברכות) ובזה יתכן שמזוזה שונה, שאין היא מוגדרת שעשייתה נמשכת, אלא חשיב רק קיום מצוה בלבד אחרי שקבע אותה ללא מעשה.
ולפי"ז יש לדון גם לענין גדרי עוסק במצוה, מקוה שהובנתי עכשיו.
[/quote]

לפי דעת רע"א הנ"ל וודאי שאין הברכה שייכת לקביעת המזוזה עיי"ש דדן באחד שיצא מביתו לזמן וחוזר דסברתו נוטה שיחזור ויברך. וזה וודאי כמו ציצית. ולפ"ז קושייתי.

איש לוי
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי איש לוי » א' ספטמבר 18, 2016 8:40 pm

מאת הלוי כתב:
איש לוי כתב:
מאת הלוי כתב:אנסה להסביר, הנה בציצית מי ששכח ולא בירך יכול לברך אח"כ, וה"ה בתפילין, האם במזוזה ג"כ דינא הכי, מי ששכח ולא בירך בשעת הקביעה יכול לברך אח"כ כיון שעדיין הוא מקיים מצוה? אינני יודע הרבה מקורות בזה, אבל מזכרוני שבחידושי הגר"ש בפסחים כתב מסברא שיש לחלק ביניהם, כיון שבציצית ותפילין אין הפירוש שרק קיום מצוה יש לגברא (אחרי שכבר התעטף והניח תפילין) אלא מאחר שגופו עטוף בציצית וזה בא ע"י מעשה התעטפות אז חשיב שעדייין עשייתה קיימת (עי' ר"מ בפי"א מברכות) ובזה יתכן שמזוזה שונה, שאין היא מוגדרת שעשייתה נמשכת, אלא חשיב רק קיום מצוה בלבד אחרי שקבע אותה ללא מעשה.
ולפי"ז יש לדון גם לענין גדרי עוסק במצוה, מקוה שהובנתי עכשיו.


לפי דעת רע"א הנ"ל וודאי שאין הברכה שייכת לקביעת המזוזה עיי"ש דדן באחד שיצא מביתו לזמן וחוזר דסברתו נוטה שיחזור ויברך. וזה וודאי כמו ציצית. ולפ"ז קושייתי.[/quote]
דומני שעירוב מושגים יש כאן, מה שס"ל להגרע"א שיש לברך כשחוזר לביתו הוא משום דהברכה איננה על מעשה קביעת המזוזה, אלא על קיום מצות מזוזה, וזהו מה שהביא בהמשך דבריו את דעת הברכ"י דאין לו לברך אם לא שעושה מעשה קביעת מזוזה כי הברכה נתקקנה על עשיית המצוה. מ"מ כל הנדון הזה הוא מחלוקת ספציפית בנוגע לברכת המצוות, אבל אין לזה שייכות כלל לזה שיתכן שאף להגרע"א קיום מצות מזוזה אחר שקבעה איננה מצוה שעשייתה נמשכת (ואי"ז סותר לזה שיכול עדיין לברך עליה) אלא חשיב קיום מצוה בלבד, וכמו שביאר שם הגר"ש. וממילא כשבאנו לדון לגדרי 'עוסק במצוה' כאן יש מקום לומר שאפילו אם דינא הוא לברך בחזרתו לביתו, מ"מ לא חשיב 'עוסק במצוה' ושאני ממצות ציצית שהויא מצוה שעשייתה נמשכת, שעל כן אפילו לדעת הברכ"י דפליג אגרע"א יהיה ראוי לברך על ציציית אחרי שלבשה.

מאת הלוי
הודעות: 203
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מאת הלוי » א' ספטמבר 18, 2016 9:09 pm

איש לוי כתב:
מאת הלוי כתב:
איש לוי כתב:אנסה להסביר, הנה בציצית מי ששכח ולא בירך יכול לברך אח"כ, וה"ה בתפילין, האם במזוזה ג"כ דינא הכי, מי ששכח ולא בירך בשעת הקביעה יכול לברך אח"כ כיון שעדיין הוא מקיים מצוה? אינני יודע הרבה מקורות בזה, אבל מזכרוני שבחידושי הגר"ש בפסחים כתב מסברא שיש לחלק ביניהם, כיון שבציצית ותפילין אין הפירוש שרק קיום מצוה יש לגברא (אחרי שכבר התעטף והניח תפילין) אלא מאחר שגופו עטוף בציצית וזה בא ע"י מעשה התעטפות אז חשיב שעדייין עשייתה קיימת (עי' ר"מ בפי"א מברכות) ובזה יתכן שמזוזה שונה, שאין היא מוגדרת שעשייתה נמשכת, אלא חשיב רק קיום מצוה בלבד אחרי שקבע אותה ללא מעשה.
ולפי"ז יש לדון גם לענין גדרי עוסק במצוה, מקוה שהובנתי עכשיו.


לפי דעת רע"א הנ"ל וודאי שאין הברכה שייכת לקביעת המזוזה עיי"ש דדן באחד שיצא מביתו לזמן וחוזר דסברתו נוטה שיחזור ויברך. וזה וודאי כמו ציצית. ולפ"ז קושייתי.[/quote]
דומני שעירוב מושגים יש כאן, מה שס"ל להגרע"א שיש לברך כשחוזר לביתו הוא משום דהברכה איננה על מעשה קביעת המזוזה, אלא על קיום מצות מזוזה, וזהו מה שהביא בהמשך דבריו את דעת הברכ"י דאין לו לברך אם לא שעושה מעשה קביעת מזוזה כי הברכה נתקקנה על עשיית המצוה. מ"מ כל הנדון הזה הוא מחלוקת ספציפית בנוגע לברכת המצוות, אבל אין לזה שייכות כלל לזה שיתכן שאף להגרע"א קיום מצות מזוזה אחר שקבעה איננה מצוה שעשייתה נמשכת (ואי"ז סותר לזה שיכול עדיין לברך עליה) אלא חשיב קיום מצוה בלבד, וכמו שביאר שם הגר"ש. וממילא כשבאנו לדון לגדרי 'עוסק במצוה' כאן יש מקום לומר שאפילו אם דינא הוא לברך בחזרתו לביתו, מ"מ לא חשיב 'עוסק במצוה' ושאני ממצות ציצית שהויא מצוה שעשייתה נמשכת, שעל כן אפילו לדעת הברכ"י דפליג אגרע"א יהיה ראוי לברך על ציציית אחרי שלבשה.[/quote]
ייתכן. אם כי סברת החילוק שבציצית גופו עטוף בציצית אינה מובנת לי דיה דאין המצוה ההתעטפות בציצית אלא הטלת חוטי ציצית בבגד בעל ד' כנפות וזה הסתיים מיד עם סיום הטלתם. וזה שכאן במציאות הקיימת משתתף גופו של האדם בכך שגופו עטוף בטלית אין זה סיבה ליתרון על פני מזוזה שגם בה בבית יש מזוזה ובכל זאת אין זה נחשב כמעשה, דהלא קביעת המזוזה הסתייימה.

איש לוי
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי איש לוי » ב' ספטמבר 19, 2016 3:50 pm

[quote="מאת הלוי"][quote="איש לוי"][quote="מאת הלוי"][quote="איש לוי"]
אנסה להסביר, הנה בציצית מי ששכח ולא בירך יכול לברך אח"כ, וה"ה בתפילין, האם במזוזה ג"כ דינא הכי, מי ששכח ולא בירך בשעת הקביעה יכול לברך אח"כ כיון שעדיין הוא מקיים מצוה? אינני יודע הרבה מקורות בזה, אבל מזכרוני שבחידושי הגר"ש בפסחים כתב מסברא שיש לחלק ביניהם, כיון שבציצית ותפילין אין הפירוש שרק קיום מצוה יש לגברא (אחרי שכבר התעטף והניח תפילין) אלא מאחר שגופו עטוף בציצית וזה בא ע"י מעשה התעטפות אז חשיב שעדייין עשייתה קיימת (עי' ר"מ בפי"א מברכות) ובזה יתכן שמזוזה שונה, שאין היא מוגדרת שעשייתה נמשכת, אלא חשיב רק קיום מצוה בלבד אחרי שקבע אותה ללא מעשה.
ולפי"ז יש לדון גם לענין גדרי עוסק במצוה, מקוה שהובנתי עכשיו.[/quote][/quote][/quote]

לפי דעת רע"א הנ"ל וודאי שאין הברכה שייכת לקביעת המזוזה עיי"ש דדן באחד שיצא מביתו לזמן וחוזר דסברתו נוטה שיחזור ויברך. וזה וודאי כמו ציצית. ולפ"ז קושייתי.[/quote]
דומני שעירוב מושגים יש כאן, מה שס"ל להגרע"א שיש לברך כשחוזר לביתו הוא משום דהברכה איננה על מעשה קביעת המזוזה, אלא על קיום מצות מזוזה, וזהו מה שהביא בהמשך דבריו את דעת הברכ"י דאין לו לברך אם לא שעושה מעשה קביעת מזוזה כי הברכה נתקקנה על עשיית המצוה. מ"מ כל הנדון הזה הוא מחלוקת ספציפית בנוגע לברכת המצוות, אבל אין לזה שייכות כלל לזה שיתכן שאף להגרע"א קיום מצות מזוזה אחר שקבעה איננה מצוה שעשייתה נמשכת (ואי"ז סותר לזה שיכול עדיין לברך עליה) אלא חשיב קיום מצוה בלבד, וכמו שביאר שם הגר"ש. וממילא כשבאנו לדון לגדרי 'עוסק במצוה' כאן יש מקום לומר שאפילו אם דינא הוא לברך בחזרתו לביתו, מ"מ לא חשיב 'עוסק במצוה' ושאני ממצות ציצית שהויא מצוה שעשייתה נמשכת, שעל כן אפילו לדעת הברכ"י דפליג אגרע"א יהיה ראוי לברך על ציציית אחרי שלבשה.[/quote]
ייתכן. אם כי סברת החילוק שבציצית גופו עטוף בציצית אינה מובנת לי דיה דאין המצוה ההתעטפות בציצית אלא הטלת חוטי ציצית בבגד בעל ד' כנפות וזה הסתיים מיד עם סיום הטלתם. וזה שכאן במציאות הקיימת משתתף גופו של האדם בכך שגופו עטוף בטלית אין זה סיבה ליתרון על פני מזוזה שגם בה בבית יש מזוזה ובכל זאת אין זה נחשב כמעשה, דהלא קביעת המזוזה הסתייימה.[/quote]
במחשבה נוספת, יתכן והביאור בזה הוא כך: ההגדרה של א"א לקיים שניהם, היא שאינו יכול לקיים גם מצוה זו וגם מצוה אחרת, אבל עד כמה שאינו חייב לקיים את המצוה כלל, שהרי אינו חייב לדור בבית או ללבוש בגד ד' כנפות, אם כן גם כשהוא מקיים מצות ציצית ומזוזה כל שיהיה נדרש לקיים מצוה אחרת שהוא מחויב לקיימה על חשבון שאם יקיימנה יצטרך לבטל מעצמו את המחייב של המצוה, בכה"ג אין לזה שייכות לדין אינו יכול לקיים שניהם, כיון שיש לפניו מצוה שהוא מחויב לעשותה וכנגדה יש מצוה שיכול להפקיע ממנו את המחייב שלה, ורק אילו יצויר שיהיה מוכרח ללבוש בגד ד' כנפות ובכה"ג הוא מחויב בהטלת הציצית ובאותה שעה יהיה לפניו מצוה אחרת שהוא מחויב בה (שאין באפשרותו להפקיע את המחייב שלה) יהיה חשיב שאינו יכול לקיים שניהם, ויהיה פטור מלעשות אותה מצוה כל שעסוק בהטלת הציצית. ובקו' היה ס"ל לתוס' דכל שהוא עסוק בקיום מצוה הרי הוא פטור ממצוה אחרת, וע"ז הקשו דא"כ כשציצית בבגדו ותפילין עליו יהיה פטור, וע"ז תירצו דרק עד כמה שאינו יכול לקיים שניהם הוא פטור, ולפי תירוצם שאינו תלוי בקיום מצוה בפועל, ממילא יתכן שאם זה יבוא על חשבון של הפקעת המחייב של המצוה שהוא עסוק בה, אין לו פטור של עוסק במצוה. וממילא לפי"ז לא קשה ממזוזה, כיון שיציאתו מביתו היא הפקעת המחייב למצות מזוזה שהרי אינו דר בה ואין לו מצוה לדור בביתו.

מאת הלוי
הודעות: 203
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מאת הלוי » ב' ספטמבר 19, 2016 7:45 pm

במחשבה נוספת, יתכן והביאור בזה הוא כך: ההגדרה של א"א לקיים שניהם, היא שאינו יכול לקיים גם מצוה זו וגם מצוה אחרת, אבל עד כמה שאינו חייב לקיים את המצוה כלל, שהרי אינו חייב לדור בבית או ללבוש בגד ד' כנפות, אם כן גם כשהוא מקיים מצות ציצית ומזוזה כל שיהיה נדרש לקיים מצוה אחרת שהוא מחויב לקיימה על חשבון שאם יקיימנה יצטרך לבטל מעצמו את המחייב של המצוה, בכה"ג אין לזה שייכות לדין אינו יכול לקיים שניהם, כיון שיש לפניו מצוה שהוא מחויב לעשותה וכנגדה יש מצוה שיכול להפקיע ממנו את המחייב שלה, ורק אילו יצויר שיהיה מוכרח ללבוש בגד ד' כנפות ובכה"ג הוא מחויב בהטלת הציצית ובאותה שעה יהיה לפניו מצוה אחרת שהוא מחויב בה (שאין באפשרותו להפקיע את המחייב שלה) יהיה חשיב שאינו יכול לקיים שניהם, ויהיה פטור מלעשות אותה מצוה כל שעסוק בהטלת הציצית. ובקו' היה ס"ל לתוס' דכל שהוא עסוק בקיום מצוה הרי הוא פטור ממצוה אחרת, וע"ז הקשו דא"כ כשציצית בבגדו ותפילין עליו יהיה פטור, וע"ז תירצו דרק עד כמה שאינו יכול לקיים שניהם הוא פטור, ולפי תירוצם שאינו תלוי בקיום מצוה בפועל, ממילא יתכן שאם זה יבוא על חשבון של הפקעת המחייב של המצוה שהוא עסוק בה, אין לו פטור של עוסק במצוה. וממילא לפי"ז לא קשה ממזוזה, כיון שיציאתו מביתו היא הפקעת המחייב למצות מזוזה שהרי אינו דר בה ואין לו מצוה לדור בביתו.[/quote]

או! זה תירוץ! הייתי מגדיר זאת קצת אחרת. הגדרת עוסק במצוה פטור מן המצוה [במצוה קיומית] אינה שאם אתה מקיים מצוה אתה פטור מלקיים מצוה שניה. אלא הגדר בזה שהתורה לא מחייבת אותך להתעסק עם ב' מצוות אבל אם כדי לקיים את המצוה השניה אתה תיאלץ לעצור את קיום המצוה הראשונה בזה אין פטור של עוסק במצוה כי אדרבה אומרת לך התורה תעצור את המצוה הקיומית שאינך חייב בה ותקיים את המצוה השניה. ורק במקום שקיום המצוה הראשונה ממשיך בזה התורה פוטרת אותך מלהתעסק עם ב' מצוות. ותי' התוס' שגם אם התורה לא מחייב אותך להתעסק עם ב' מצוות זה רק במקום שא"א לקיים שניהם.

קראקובער
הודעות: 2596
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי קראקובער » ג' ספטמבר 20, 2016 8:02 pm

היית יכול להקשות גם על מי שגר בארץ ישראל ומקיים מצווה תמידית וברית מילה לפי חלק מהאחרונים...ואלא מאי? תנא ושייר.

מאת הלוי
הודעות: 203
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מאת הלוי » ג' ספטמבר 20, 2016 8:31 pm

קראקובער כתב:היית יכול להקשות גם על מי שגר בארץ ישראל ומקיים מצווה תמידית וברית מילה לפי חלק מהאחרונים...ואלא מאי? תנא ושייר.

איזה מצווה הוא צריך לקיים בחו"ל?

מאת הלוי
הודעות: 203
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי מאת הלוי » ג' ספטמבר 20, 2016 8:32 pm

קראקובער כתב:היית יכול להקשות גם על מי שגר בארץ ישראל ומקיים מצווה תמידית וברית מילה לפי חלק מהאחרונים...ואלא מאי? תנא ושייר.

ולגבי ברית מילה, איזה מצוה הוא צריך לקיים שתיעקר מילתו ותחזור ערלתו? יש כזו מצוה?

קראקובער
הודעות: 2596
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי קראקובער » ג' ספטמבר 20, 2016 10:51 pm

מאת הלוי כתב:
קראקובער כתב:היית יכול להקשות גם על מי שגר בארץ ישראל ומקיים מצווה תמידית וברית מילה לפי חלק מהאחרונים...ואלא מאי? תנא ושייר.

ולגבי ברית מילה, איזה מצוה הוא צריך לקיים שתיעקר מילתו ותחזור ערלתו? יש כזו מצוה?


אתה צודק פשוט לא שמתי לב להקושיא כמו שצריך.

אבןטובה

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי אבןטובה » ה' ספטמבר 22, 2016 6:34 am

אינו מתבטל אלא גמר המצוה ואם לא יהא יוצא מביתו בגלל זה הרי"ז בית האסורין ופטור ממזוזה כמבואר תוס' יומא י:
ובת' חסדי אבות להג' מקוטנא ז"ל כ' דהיי"ט דנושקין המזוזה בעת שיוצאין מהבית כמו תפלין שנושקין בעת גמר הנחתן ע"ש. ועי' ע"ז י:

עוד יהודי
הודעות: 146
הצטרף: א' מאי 01, 2016 11:19 pm

Re: קושיא על שיטת הגרעק"א במזוזה

הודעהעל ידי עוד יהודי » ו' פברואר 17, 2017 12:17 pm

קראקובער כתב:היית יכול להקשות גם על מי שגר בארץ ישראל ומקיים מצווה תמידית וברית מילה לפי חלק מהאחרונים...ואלא מאי? תנא ושייר.

המהר"ח או"ז דן למה התוס' לא הקשו ממילה.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים